מות האדמו"ר איחד את השורות במגזר: "ליבנו עם הדרום - אבל ברגע שרב נפטר, התקשורת נותנת לו את כל ההתייחסות"

גל פתוח משעות הבוקר ועד סיום הלוויה, עיתון יומי עמוס תמונות מתקופות שונות, מאמרי הספד, דברי שבח והלל על הגדול בתורה שהיה אחד בדורו. כך נראתה העיתונות החרדית על כל נגזרותיה וזרמיה נכון לאתמול (יום ד'), בבוקר שלאחר פטירת האדמו"ר מויז'ניץ, הרב משה יהושע הגר.

עבור חלקנו הדבר עשוי להזכיר את ימי רצח רבין או לחלופין, את נישואי הנסיך וויליאם לקייט מדילטון; גם במהלכם של אלה העיתונים וערוצי החדשות הועמסו ברבבות מלים. האם אנחנו, חילונים מבטן ולידה, מסוגלים לראות השוואה בין סיקור 'סלבס' לסיקור רבנים כעניין טבעי? נראה שלא, אבל בציבור החרדי בהחלט מדובר ב'כזה ראה וקדש' - והעיתונות נוהגת בהתאם.

מנהל התכניות בתחנת הרדיו החרדית 'קול ברמה', אבי מימרן, מסביר כי "אצל החרדים, ללא קשר לזרם שממנו הם מגיעים, רבנים בסדרי גודל כמו זה של האדמו"ר מוויז'ניץ הם קונצנזוס ולכן גם נמצאים מעל כל השיקולים, כולל הפוליטיים. לכן, ברגע שאדם כזה נפטר, כולם מתאחדים".

-אבל אתם מפוצלים להמון תתי קבוצות "נכון, מה גם שפסיקותיו של הרב הזה חלות על קהילתו בלבד, אבל כשקורה משהו כמו מה שקרה, כולם מכבדים - אשכנזים וספרדים, חסידים, ליטאים ועוד ועוד".

מימרן, שמשתייך לזרם החרדי-ספרדי, מסביר כי מותו של האדמו"ר הוא קודם כל ולפני הכל עניין ערכי. אנחנו רואים בעצמנו יהודים שומרי תורה ומצוות לפני כל דבר אחר, ומבחינתנו כציבור וכפרטים, המוות הזה הוא אבידה ערכית, אובדן רוחני ממש. לכן נותנים לנושא הזה את כל החשיבות ואת כל הבמה האפשרית, גם בתקשורת כמובן. אגב, זה לא משתקף רק במדיה; מאמיניו של האדמו"ר סגרו את בתי העסק שלהם למשך היום, עשו קריעה ועוד מנהגי אבלות".

כפי שהוזכר קודם, מי ששומע את דבריו של מימרן עשוי ליפול להשוואה בין התייחסות התקשורת החרדית למות האדמו"ר לבין המקרה החילוני של רצח רבין ואחריתו. עם זאת, ולמרות שבימי רבין התקשורת הכללית סיקרה את הרצח בהרחבה יתרה, עדיין אפשר היה לראות אייטמים בנושאים שונים. במקרה הנוכחי, קשה להגיד דבר דומה על התקשורת החרדית.

"לגבי רבין", אומר מימרן, "אחרי הרצח יכולת לראות לא מעט עיתונים שהפכו את עצמם ל'עיתון רבין', לפחות ליום או יומיים. זה נבע מהעובדה שאנשים הרגישו שאיבדו אב".

-הוא היה ראש הממשלה "נכון, ומבחינתנו רב גדול הוא אפילו יותר מזה. ביום הזה חסיד ויז'ניץ מרגיש שאיבד את אביו. החרדים רואים בפוסקי הדור - האדמו"ר, הרב אליישיב ודומיהם - אב ואם לכל דבר, אורים ותומים שבלעדיהם אין להם זכות קיום, לפחות מבחינה ערכית-רוחנית".

-ועדיין, קצת קשה לתפוס את העובדה שהעיתונות המגזרית דוחקת עניינים שעל סדר היום, למשל המצב בדרום "תראי, בתקשורת החרדית, כמו החילונית אגב, יש סדרי עדיפויות בין נושאים. אצלנו, כשרב גדול נפטר, סדר העדיפויות משתנה ברגע. ליבנו עם תושבי הדרום ואנחנו שמחים על הרגיעה, אבל ברגע שרב נפטר, נותנים לו את כל ההתייחסות האפשרית". -ואם חלילה היה נופל גראד באחד הישובים במהלך הלוויה, מה אז? "מובן שאם זה היה במקרה, היינו מתפנים אליו מיד. פיקוח נפש קודם לכל". ראשי המערכות, כך נראה, היו תמימי דעים לגבי הסיקור הנרחב של אתמול. עורך אתר 'כיכר השבת', מנחם כהן, מאשש זאת ומסביר כיצד הוא עצמו הגיע להחלטה להקדיש את יום העבודה לרב ולמותו.

"כשקמנו בבוקר, חשבנו אם נכון לסקר את המוות ואת הלוויה בהרחבה ולהשאיר רק מעט מקום ליתר הנושאים. אלה היו שיקולי תדמית בעיקר אבל ככל שעבר הזמן, הבנו יותר ויותר שמדובר בקונצנזוס כללי. מכאן החלטנו להעלות כמה ידיעות בשוליים, למשל ניצחון רפובליקני בארה"ב, ואת היתר הקדשנו לרב".

-ולא נראה לך שהקהל שקורא אותך זקוק למידע שנדחק הצדה, גם ביום כזה? "מקרה של אדמו"ר בסדר גודל של ויז'ניץ מתרחש אחת לעשור ולכן כל עניין אחר שקורה במקביל - עוסקים בו כנושא אגבי וזהו. זה לא רק שמישהו נפטר פה. ויז'ניץ היה זקן האדמו"רים ועכשיו, רק לשם דוגמה, צריך לדבר על ההכתרה של הבן שלו, הממשיך. הרי אי אפשר ללכת ולחפש אדמו"ר חדש".

-אז כל אדמו"ר שייאסף אל אבותיו יתפוס את כסדר היום כולו? "לא, תלוי בשיעור הקומה של אותו אדם". -ומה עם מנהיגים פוליטיים שפורשים? "במקרים כאלה אנחנו לא מקדשים את פעולותיו של האדם אלא מביאים את הדברים מזווית אחרת, חרדית: פגישתו של אותו מנהיג עם האדמו"ר הזה והזה, הדברים שעשה למען הציבור החרדי - מה שמשקף את הנשמה שלו, ביקורים במפעלים חרדיים ובישיבות ועוד".

-כמה אחוזים באייטמים כלי התקשורת החרדיים מקדישים למנהיג שכזה? "לפחות 40%, וכמובן - הכל מהזווית החרדית".

-ולאדמו"ר הנפטר כמה הקדשתם? "90% במינימום, ונראה לי שברדיו 100%. אצלנו, למשל, סיקרנו את הלוויה ואת מה שסביבה, הבאנו הספדים של הרב לאו ורבנים נוספים, סיקור על הרחובות שייחסמו, דברים שנתניהו וריבלין אמרו עליו, ומעבר לזה - סקירה של 50 שנות אדמו"רות. הנה דוגמה יפה - מאחר שהרב נפטר בגיל 96, הבאנו 96 תמונות מחייו. מבחינתנו כל תמונה היא 'וואו'".

-מה, כמו להסתכל על רמברנט או על מיכלאנג'לו? "הרבה יותר מזה".

שניאור רוזן, מנהל אגף יח"צ בפרסום אפיקים, אף הוא מחב"ד, עבר על הרבה מאוד עיתונים במהלך היום שהיה והאזין לשידורים של כלי התקשורת השונים. בדבריו הוא מספק משנה תוקף לעובדה שהתקשורת החרדית כולה התגייסה ל'מבצע ויז'ניץ' ואף מנדב את נקודת ההשקפה שלו על הדבר.

"קרה פה דבר גדול, לא עוד אירוע", קובע רוזן, "דוגמה טובה היא מערכות העיתונים, שבשתיים עשרה בלילה עצרו הכל ופנו לסיקור מות הרב, וזה כלל גם את 'יתד נאמן' הליטאי. כולם יישרו קו".

-אז עשו הפסקת אש ליום אחד? "כן, כי בסופו של יום מדובר באדם שהוא משכמו ומעלה, ואם מתרגמים את זה לחילונית - מנהיג. כל אחד יכול לראות את זה בצורה אחרת. חסידיו יספרו על נסים שעשה, אחרים - על הלכות, ייעוץ, התוויית דרך וכולי". -יש כאלה שקוראים לו מלך "גם מבחינתי הוא מורם מעם. הוא לא אדם נורמטיבי שמביע דעתו לכאן או לכאן. מדובר באיש שאחרים התוו את חייהם בהתאם לעמדותיו ולפסיקותיו. אני עצמי לא אגיד מלך אבל בהחלט אחד מגדולי הדור, בדיוק כמו הרב אליישיב והרב שטיינמן, וראיתם מה היה כשהרב אליישיב אושפז - כל המגזר היה על הרגליים האחוריות. העיתונים בהחלט שיקפו את זה". -כמה זמן זה יימשך לדעתך? מספר ימים, לפחות בציבור החרדי הכללי, שהוא המעגל הרחוק במקרה הזה. מצד שני, במעגל הקרוב - חסידי ויז'ניץ' - זה יימשך עוד זמן רב".