רכישה קטנה לקבוצת יעל: קונסיינטה בתחום הסברת סייבר

לדברי הקבוצה, הרכישה בהיקף של מיליוני שקלים בודדים, "תאפשר לקבוצה התחזקות משמעותית בתחומי האבטחה והסייבר"
מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה סייבר רכישת חברה

קבוצת יעל (Yael) רוכשת את קונסיינטה (ConSienta) שמסבירה ומעלה מודעות בתחומי אבטחת המידע במיליוני שקלים בודדים. מדובר ברכישה קטנה אבל לדברי יעל "תאפשר לקבוצה התחזקות משמעותית בתחומי האבטחה והסייבר". קונסיינטה מספקת תרגול, הדרכה והסברה, הטמעת תוכניות מודעות לעובדים בארגונים, תרגול של הנהלות ודירקטורים והכנה למצבי קיצון.

 

לקונסיינטה יש עשרות לקוחות בתחומי הבנקאות, הרפואה, המסחר, הטכנולוגיה והיא מנוהלת על ידי גיא דגן וצחי שטראוס. לפני שנה רכשה יעל את Triad Security העוסקת בייעוץ בעולם הסייבר, גם כן במיליוני שקלים בודדים ובשנת 2017 רכשה הקבוצה את Smartsoft בתחום פתרונות אבטחת מידע ב-10 מיליון שקל.

 

דורון גיגי מנכ"ל קבוצת יעל: "רכישת קונסיינטה היא מהלך נוסף וחשוב שלנו לעבר נוכחות מרכזית של קבוצת Yael בעולמות הסייבר ואבטחת המידע. ארגונים משקיעים הון עתק בטכנולוגיה, אולם הטיפול בהבנת עומק של הגורם האנושי הוא מאז ומתמיד, החוליה החלשה. רק בשנים האחרונות, החלו חברות להשקיע בגורם האנושי ובמודעות שלו לסכנות הקיימות מפני אירועי סייבר. אני מברך את אנשי ConSienta על הצטרפותם ומאחל להם להתפתח ולצמוח עמנו בארץ ובעולם תחת מעטפת הקבוצה. אני משוכנע כי רכישה זו, תהווה ערך משמעותי עבור שני הצדדים ובעיקר ללקוחותינו."

  

צחי שטראוס, מנכ"ל משותף בקונסיינטה: "הגנת סייבר ואבטחת המידע הם אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר לארגונים. ניהול הסיכון הוא אחד האתגרים המורכבים של מנהלי אבטחת מידע ומנהלים בכלל. אנחנו מטמיעים תכניות הסברה ומודעות עבור כלל עובדי הארגון – צעד ראשון וקריטי במוכנות ארגונית לסיכוני סייבר". צחי שטראוס שימש כמנהל אבטחת המידע והגנת הסייבר של בנק הפועלים והוא אחד החלוצים בעיסוק במודעות הגורם האנושי בנושאי סייבר.

 

"בסיכומו של עניין, כ-90% מתקיפות הסייבר המוצלחות על ארגונים מתחילות בניצולו של הגורם האנושי. ארגונים שרוצים לשרוד חייבים להשקיע בהון האנושי שלהם – קונסיינטה מסייעת בהפיכת כל עובד ל'סוכן סייבר' פעיל ובמקביל, אנו עובדים עם הנהלות ודירקטוריונים על מוכנותם לניהול משבר סייבר” הוסיף גיא דגן, ממייסדי החברה ומנכ"ל משותף, אשר שימש כאחד ממנהלי הסייבר בבנק הפועלים ונחשב לאחד המומחים המרכזיים בארץ, בעולמות ההנדסה החברתית והטמעת תוכניות מודעות בארגונים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

קו ישיר ל-ChatGPT? סם אלטמן בוחן שילוב שבבים בתאי מוח

במסגרת הפרויקט שלו Merge Labs, מנכ״ל OpenAI רוצה לעקוף את מאסק בפיתוח ממשק מוח־מחשב, ומכוון ליעד שבו נחשוב מחשבה  שתקבל תגובה מיידית מהבינה המלאכותית

רן קידר |
נושאים בכתבה סם אלטמן

סם אלטמן, מנכ״ל OpenAI, הציב יעד שאפתני במיוחד במיזם שבבי המוח החדש שלו, Merge Labs: שילוב של טכנולוגיית ריפוי גני לשינוי תאי מוח כך שיגיבו לאולטרסאונד, לצד שתל שמזהה ומווסת את פעילותם. הרעיון מבוסס על תחום מחקר הקרוי "סונוגנטיקה", שבוחן כיצד לגרום לתאים להשתנות גנטית כדי שיופעלו על ידי גלי קול. החזון הוא פלטפורמה עתידית שתאפשר ממשק מוח־מחשב מדויק יותר, שעשוי בעתיד לשמש גם לחיזוק יכולות קוגניטיביות.

אלטמן, שמנהל בשנים האחרונות יריבות גלויה עם אילון מאסק ונויראלינק, אמר כי ישמח להגיע למצב שבו ניתן יהיה "לחשוב על משהו, ומייד ChatGPT יגיב". לאחרונה דווח כי Merge Labs מגייסת 250 מיליון דולר לפי שווי של 850 מיליון דולר, עם תמיכה משמעותית מקרן ההשקעות של OpenAI. אלטמן יכהן כמייסד־שותף אך לא ישקיע הון אישי. במקביל, חברות אחרות בוחנות שימוש באולטרסאונד לטיפול במוח ללא השתלה, למשל קסדות טיפוליות למחלות נפש, ואחת מהן, Nudge חברת הסטארט־אפ של פרד ארסהם' מייסד־שותף של Coinbase, שמפתחת קסדה המשדרת אולטרסאונד ממוקד בעוצמה נמוכה אל המוח, גייסה לאחרונה 100 מיליון דולר.

להבדיל מהטכנולוגיה של נויראלינק של מאסק, שמסתמכת על קריאת ושידור אותות חשמליים דרך אלקטרודות, Merge Labs שואפת להשתמש, כאמור, באולטרסאונד,  מה שעשוי להפחית סיכונים, עם חדירה פחות פולשנית ולהרחיב את השימושים האפשריים. סונו-גנטיקה בוחנת כיצד גלים אקוסטיים בתדר גבוה יכולים להשפיע על תאים שעברו שינוי גנטי. 

החברה נמצאת בשלב מוקדם מאוד, והטכנולוגיה תזדקק לעוד שנים של מחקר, ניסויים קליניים ואישורים רגולטוריים מחמירים. עם זאת, עצם בחינת הכיוון מעידה על שאיפתו של אלטמן לא רק להרחיב את תחום הבינה המלאכותית, אלא גם לפרוץ את גבולות הפיזיולוגיה האנושית כחלק מהחזון הטכנולוגי שלו. 

להבדיל, נויראלינק קיבלה כבר ב-2023 אישור מה-FDA לערוך ניסויים קליניים בבני אדם, וההשתלה הראשונה התבצעה בינואר 2024. המושתל הראשון היה בריינר מוריס, צעיר בן 29 עם שיתוק מלא שנגרם כתוצאה מתאונה. מאז השתלת השבב, מוריס הצליח לשלוט במחשב בעזרת מחשבה בלבד, לגלוש, לשחק ולערוך סרטונים, הישג שמהווה עדות לפוטנציאל האדיר של הטכנולוגיה. ארבעה מטופלים נוספים עברו את ההשתלה בהצלחה וממשיכים להשתתף בניסוי הקליני, לצד ניסויים נרחבים בקופים, שחלקם נועדו לבחון יכולת לשחזור ראייה.