עסקה מפתיעה של OpenAI וגוגל, שתספק שירותי ענן ל-AI
למרות הדרך הארוכה שעשתה עם מיקרוסופט, OpenAI פתחה את הבלעדיות לאחרונה ועכשיו חתמה על הסכם עם גוגל שתתן מענה לצרכי המחשוב של החברה ח
OpenAI, החברה שמאחורי ChatGPT, חתמה על הסכם עם גוגל Alphabet -0.65% כדי שתספק לה שירותי ענן לצרכי המיחשוב שלה, בהקשרי ה-GenAI. ההסכם היה בדיונים מספר חודשים, וככל הנראה יכלול גם סעיפים שעל פיהם גוגל תספק ל-OpenAI כוח
מחשוב נוסף לצורך אימון המודלים שלה, בנוסף לתשתיות
הקיימות שהיא מקבלת ממיקרוסופט.
שירותי הענן של גוגל, Google Cloud, מתחרים ב-Amazon Web Services של אמזון Amazon.com Inc. -1.04% וב-Azure של מיקרוסופט Microsoft Corp. מיקרוסופט השקיעה ב-OpenAI כמעט מתחילת דרכה, וסיפקה לחברה הון משמעותי (שנאמד בכ-12 מיליארד דולר), תמיכה במשאבי הענן ושיתוף פעולה בהקשרי פיתוח המודלים. בתמורה קיבלה מיקרוסופט גישה להטמיע את המודלים של OpenAI בכל מוצריה. במהלך 2024 לשתי החברות היו ספקות לגבי הבלעדיות שנתנו זו לזו. אצל מיקרוסופט זה התחיל עם רצון לשתף פעולה עם המודל הסיני, DeepSeek, שהכה את השוק בתדהמה בסוף 2024, כשהשתמשו בחומרה נחותה והצליחו להשיג תוצאות שעמדו בתחרות עם המודלים הטובים ביותר שהתבססו על החומרה המתקדמת ביותר.
מצידה של OpenAI, הבלעדיות של מיקרוסופט הגבילה אותה ולכן שתי החברות עדכנו את מערכת היחסים ביניהן: ממעמד של בלעדיות, למעמד שבו מיקרוסופט מקבלת זכות סירוב ראשונה על קיבולת מחשוב חדשה ש-OpenAI מחפשת. עד כה מיקרוסופט לא שחררה תגובה רשמית לגבי העסקה החדשה של OpenAI עם גוגל.
האם אלו הם חילופי דורות?
כל זה מגיע על רקע מספר התפתחויות בשתי החברות, ראשית גוגל פרסמה (ובעצם אישרה מהלך שדלף) הצהרה שהיא מציעה לעובדי החברה פרישה מרצון לאור "איומים חסרי תקדים" על עסקי החיפוש של גוגל מצד ChatGPT.
- אורקל זינקה ב-36% בעקבות העסקה עם OpenAI - למה האנליסטים חוששים?
- אורקל ו-OpenAI חתמו על עסקת ענן בהיקף 300 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צעד לפני פיטורין? גוגל מציעה בייאאוט לעובדים במגוון חטיבות
להבדיל, ביום שני, דובר מטעם OpenAI ציין כי החברה הגיעה לקצב הכנסות שנתי של 10 מיליארד דולר, עלייה של 82% מההכנסות שלה ב-2024, שעמדו על 5.5 מיליארד דולר בלבד.
OpenAI הודיעה היום על השקה של המודל המתקדם ביותר שלה עד כה, o3-pr, ומנכ"ל OpenAI, סם אלטמן בכבודו ובעצמו הודיע על ההשקה ועל הוזלה של 80% בעלויות ללקוחות, ישירות בחשבון הטוויטר שלו.
- בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
- איב סקיוריטי הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר
למודל o3-pro יתרונות על המודל הנוכחי והוא מציג שיפור ביכולת ההיגיון וההסקה של המודל, מה שמאפשר לו להתמודד בצורה מדויקת יותר עם בעיות מורכבות בתחומים כמו פיזיקה, מתמטיקה ותכנות ולהציע פתרונות עקביים ואמינים יותר. בנוסף, היכולת לחשוב באופן מדורג ושלבי מקרבת את הבינה המלאכותית לתהליכי חשיבה אנושיים, מה שמגביר את השימושיות שלה בשיתופי פעולה עם מומחים ובאוטומציה של משימות קוגניטיביות.
עם זאת, יש גם חסרונות פוטנציאליים – מודלים מתקדמים כאלה דורשים משאבי מחשוב עצומים, דבר שעלול להגביל את השימוש בהם בקרב קהלים קטנים או במדינות מתפתחות, כמו כן התלות
הגוברת במודלים בעלי "היגיון מלאכותי" עלולה להוביל להקטנת המיומנות האנושית בתחומים קריטיים, לצד שאלות אתיות בנוגע לשקיפות התהליך והבנת ההחלטות שהמודל מקבל.
החזון של אלטמן
בפוסט נוסף של סם אלטמן ברשת X, כתב אלטמן על הסינגולריות הרכה. כזכור, הסינגולריות הוגדרה כנקודה שבה המחשבים והבינה המלאכותית הם חכמים יותר מבני האדם. התרבות הפופולרית לרוב נתנה לסינגולריות משמעות שלילית והיא הבסיס הרעיוני מאחורי סרטים כמו "שליחות קטלנית", "מטריקס" ועוד.
על פי אלטמן, הסינגולריות אינה אירוע אלא תהליך מתמשך שאנחנו כבר עמוק בתוכו. מודלים כמו GPT-4 הם חכמים מבני אדם בתחומים רבים, ומיליוני אנשים משתמשים בהם למשימות חשובות. אמנם עדיין אין רובוטים ברחובות או פתרונות מלאים למחלות, אך היכולת של AI להאיץ תגליות מדעיות ולשפר פרודוקטיביות כבר משפיעה מהותית.
השלב הבא הוא שימוש ב-AI כדי לפתח בעצמו גרסאות מתקדמות יותר שלו, מעין שיפור עצמי רקורסיבי. אלטמן מדגיש שההתפתחות הזו יוצרת לולאה חיובית: הכלים החדשים מזרזים פיתוח של כלים טובים עוד יותר, והערך הכלכלי שנוצר מוביל לבניית תשתיות חישוב חדשות בקצב מהיר. זאת אומרת, במלים פשוטות מרכזי הנתונים יבנו את עצמם ורובוטים יבנו רובוטים. לדבריו עלות האינטילגנציה תתכנס לעלות החשמל בלבד ובהקשר זה, הוא מציין ששאילתת ChatGPT ממוצעת צורכת כ־0.34 ואט-שעה – פחות מאשר תנור פועל לשנייה או נורת חסכון בדקות ספורות – וכמות מים זניחה.

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?
השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה
על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.
גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים
אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.
אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.
פחות יוזמים ופחות מסכנים הון
מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת
ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים
ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים,
ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.
- רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה
של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום
דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.
מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים.
תחום החינוך עלה מ-9% ל-12%
בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת,
תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.
ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד
נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.