ארגון מסמכים
צילום: FREEPIK

שני שליש מהחברות דיווחו על פגיעה בבקרת חברות בנות בחו"ל בצל הלחימה

סקר של פאהן קנה ניהול בקרה מגלה כי בכ-65% מהחברות הציבוריות  יש ירידה בתדירות הביקורים בחברות בנות בחו"ל; 56% דחו תהליכי בקרה; "חושף את החברות לסיכונים תפעוליים ופיננסיים"
רוי שיינמן |

‏מעל לחצי שנה חלפה מאז פרוץ המלחמה בישראל, והיא ממשיכה להטיל צל כבד לא רק על חיי היומיום של תושבי המדינה, אלא גם על פעילותן הגלובלית של חברות ישראליות. סקר שערכה לאחרונה חברת הייעוץ פאהן קנה ניהול בקרה, חושף כי הלחימה המתמשכת בכלל הזירות פוגעת ביכולתן של חברות ישראליות להן פעילות עסקית בחו"ל, לפקח ולבקר את פעילותן ברחבי העולם.

 

בקרה היא תהליך של פיקוח, מעקב ווידוא שפעילויות מתבצעות בהתאם לתכנון ולנהלים שנקבעו. כשמדובר בחברות בנות בחו"ל, בקרה מתייחסת למנגנונים שמיישמת חברת האם כדי להבטיח שהחברות הבנות פועלות ביעילות, במסגרת התקציב, ובהתאם לאסטרטגיה הכוללת של הארגון. בקרה סניפים בינלאומיים היא קריטית, שכן היא מאפשרת לחברות האם לפקח על פעילותן של חברות בנות במדינות שונות, תוך התחשבות בתרבויות, בחוקים ובנהלים מקומיים.

 

"מניסיוננו, בביצוע תהליכי ביקורת פנימית ובקרה בחברות בנות בחו"ל של חברות ישראליות עלו במקרים רבים ליקויים שלא ניתן היה לזהות ללא ביקור פיזי באתר", אומר רו"ח דורון כהן, שותף בפאהן קנה ניהול בקרה. "כך לדוגמה, עלו ממצאים הקשורים לנוכחות עובדים ותשלומי שכר, ממצאים הקשורים לבקרה על פרויקטים בביצוע, חריגות בעמידה בתקנות הבטיחות בעבודה, אי עמידה בנהלים הקשורים לאבטחת מידע וסייבר ועוד", הוא מוסיף. "יש השפעה חיובית על התנהלות של חברות בחו"ל מעצם ביצוע בקרה תקופתית ומעצם הידיעה שגורם מטעם ההנהלה והדירקטוריון מבקר אחת לתקופה את הפעילות".

 

לדברי כהן "להרבה חברות ישראליות יש פעילות במדינות עם תרבות עסקית שונה, למשל במזרח הרחוק, בדרום אמריקה ובמדינות שבהן קיימים סיכונים מוגברים להונאות, מעילות, שוחד ושחיתות. במקרים כאלה, חיוני שהחברה האם תבצע בקרה שוטפת על כל מערך ההתקשרויות והתשלומים, וגם על הממשק מול לקוחות, כדי למנוע מתן הנחות וזיכויים לא מורשים. בהיעדר בקרה אפקטיבית ועקבית, גדל הסיכון לזליגת כספים, הן בצד ההתקשרויות והתשלומים לספקים, והן בהתקשרויות עם לקוחות".

הסקר שבוצע לגבי כ-30 חברות ציבוריות בישראל, להן יש סניפים מעבר לים, חושף נתונים מדאיגים: 65% מהחברות, במגוון תחומים כגון נדל"ן, תעשייה וטכנולוגיה, הפועלות באסיה, אירופה, ארה"ב, אירופה ובדרום אמריקה, דיווחו על ירידה משמעותית בתדירות הביקורים של הנהלת החברה, בסניפיהן בחו"ל בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה, ו- כ 40%% מהן כלל לא ביקרו את חברות הבנות שלהן בחו"ל מאז פרוץ המלחמה. יתרה מכך, 56% נאלצו לדחות תהליכי ביקורת פנימית או בקרה בעקבות המצב הביטחוני.

 

רו"ח דורון כהן, שותף בפאהן קנה ניהול בקרה, הסביר: "הסביבה הביטחונית הנפיצה מציבה מגבלות על נסיעות עבודה של מנהלים ישראלים לחו"ל, גם למדינות שנחשבות בטוחות יחסית. המצב מקשה על שמירת קשר שוטף ורציף עם ההנהלות המקומיות בחברות הבנות. כתוצאה מכך, נפגעת האפקטיביות של מנגנוני הפיקוח והבקרה, מה שעלול לחשוף את החברות לסיכונים משמעותיים הן ברמה התפעולית והן ברמה הפיננסית."

 

למרות שרוב החברות (76%) עדיין לא דיווחו על השפעה מהותית על עסקיהן בחו"ל, כהן מדגיש את החשיבות של ביצוע פעולות שליטה ובקרה באופן שוטף ועקבי. לדבריו, "היעדרות ממושכת וצמצום פעולות הבקרה לאורך זמן עלולים להגביר את הסיכון להתממשות איומים כגון מעילות והונאות, חריגות תקציביות, וליקויים בפרויקטים משמעותיים." הוא קורא לארגונים לאמץ פתרונות טכנולוגיים מתקדמים שיאפשרו פיקוח מרחוק אפקטיבי, לחזק את ערוצי התקשורת עם מנהלי החברות הבנות, וליישם מערכות בקרה אוטומטיות.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptמשפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gpt

הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים

אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?

הדס ברטל |

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.  

ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.   

החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.

עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.

נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.