שני שליש מהחברות דיווחו על פגיעה בבקרת חברות בנות בחו"ל בצל הלחימה
מעל לחצי שנה חלפה מאז פרוץ המלחמה בישראל, והיא ממשיכה להטיל צל כבד לא רק על חיי היומיום של תושבי המדינה, אלא גם על פעילותן הגלובלית של חברות ישראליות. סקר שערכה לאחרונה חברת הייעוץ פאהן קנה ניהול בקרה, חושף כי הלחימה המתמשכת בכלל הזירות פוגעת ביכולתן של חברות ישראליות להן פעילות עסקית בחו"ל, לפקח ולבקר את פעילותן ברחבי העולם.
בקרה היא תהליך של פיקוח, מעקב ווידוא שפעילויות מתבצעות בהתאם לתכנון ולנהלים שנקבעו. כשמדובר בחברות בנות בחו"ל, בקרה מתייחסת למנגנונים שמיישמת חברת האם כדי להבטיח שהחברות הבנות פועלות ביעילות, במסגרת התקציב, ובהתאם לאסטרטגיה הכוללת של הארגון. בקרה סניפים בינלאומיים היא קריטית, שכן היא מאפשרת לחברות האם לפקח על פעילותן של חברות בנות במדינות שונות, תוך התחשבות בתרבויות, בחוקים ובנהלים מקומיים.
"מניסיוננו, בביצוע תהליכי ביקורת פנימית ובקרה בחברות בנות בחו"ל של חברות ישראליות עלו במקרים רבים ליקויים שלא ניתן היה לזהות ללא ביקור פיזי באתר", אומר רו"ח דורון כהן, שותף בפאהן קנה ניהול בקרה. "כך לדוגמה, עלו ממצאים הקשורים לנוכחות עובדים ותשלומי שכר, ממצאים הקשורים לבקרה על פרויקטים בביצוע, חריגות בעמידה בתקנות הבטיחות בעבודה, אי עמידה בנהלים הקשורים לאבטחת מידע וסייבר ועוד", הוא מוסיף. "יש השפעה חיובית על התנהלות של חברות בחו"ל מעצם ביצוע בקרה תקופתית ומעצם הידיעה שגורם מטעם ההנהלה והדירקטוריון מבקר אחת לתקופה את הפעילות".
לדברי כהן "להרבה חברות ישראליות יש פעילות במדינות עם תרבות עסקית שונה, למשל במזרח הרחוק, בדרום אמריקה ובמדינות שבהן קיימים סיכונים מוגברים להונאות, מעילות, שוחד ושחיתות. במקרים כאלה, חיוני שהחברה האם תבצע בקרה שוטפת על כל מערך ההתקשרויות והתשלומים, וגם על הממשק מול לקוחות, כדי למנוע מתן הנחות וזיכויים לא מורשים. בהיעדר בקרה אפקטיבית ועקבית, גדל הסיכון לזליגת כספים, הן בצד ההתקשרויות והתשלומים לספקים, והן בהתקשרויות עם לקוחות".
הסקר שבוצע לגבי כ-30 חברות ציבוריות בישראל, להן יש סניפים מעבר לים, חושף נתונים מדאיגים: 65% מהחברות, במגוון תחומים כגון נדל"ן, תעשייה וטכנולוגיה, הפועלות באסיה, אירופה, ארה"ב, אירופה ובדרום אמריקה, דיווחו על ירידה משמעותית בתדירות הביקורים של הנהלת החברה, בסניפיהן בחו"ל בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה, ו- כ 40%% מהן כלל לא ביקרו את חברות הבנות שלהן בחו"ל מאז פרוץ המלחמה. יתרה מכך, 56% נאלצו לדחות תהליכי ביקורת פנימית או בקרה בעקבות המצב הביטחוני.
רו"ח דורון כהן, שותף בפאהן קנה ניהול בקרה, הסביר: "הסביבה הביטחונית הנפיצה מציבה מגבלות על נסיעות עבודה של מנהלים ישראלים לחו"ל, גם למדינות שנחשבות בטוחות יחסית. המצב מקשה על שמירת קשר שוטף ורציף עם ההנהלות המקומיות בחברות הבנות. כתוצאה מכך, נפגעת האפקטיביות של מנגנוני הפיקוח והבקרה, מה שעלול לחשוף את החברות לסיכונים משמעותיים הן ברמה התפעולית והן ברמה הפיננסית."
למרות שרוב החברות (76%) עדיין לא דיווחו על השפעה מהותית על עסקיהן בחו"ל, כהן מדגיש את החשיבות של ביצוע פעולות שליטה ובקרה באופן שוטף ועקבי. לדבריו, "היעדרות ממושכת וצמצום פעולות הבקרה לאורך זמן עלולים להגביר את הסיכון להתממשות איומים כגון מעילות והונאות, חריגות תקציביות, וליקויים בפרויקטים משמעותיים." הוא קורא לארגונים לאמץ פתרונות טכנולוגיים מתקדמים שיאפשרו פיקוח מרחוק אפקטיבי, לחזק את ערוצי התקשורת עם מנהלי החברות הבנות, וליישם מערכות בקרה אוטומטיות.
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")