מס הכנסה
צילום: FREEPIK

האיש השמן והאיש הרזה: המשכורת במגזר הציבורי ממשיכה לצמוח

השכר במגזר הציבורי גבוה משמעותית מהשכר במגזר הפרטי; מה הממוצע, מה הממוצע בחברות הממשלתיות ומה הממוצע במגזר הפרטי?
נושאים בכתבה מגזר ציבורי

בחודשים האחרונים הצפנו כאן נתונים על השכר בחברות הממשלתיות. הנתונים מקוממים. ברכבת עלות השכר החודשי הממוצע היא 30 אלף שקל, במקורות עלות השכר היא 32 אלף שקל - זה יותר מהשכר בהייטק. הנתונים האלו נלקחו מהדוחות השנתיים, וגם בחברת החשמל זה לא סוד השכר בשמיים. 

במשרד האוצר מפרסמים מדי פעם, בעיכוב של שנה וחצי את נתוני השכר. היום הם מפרסמים את השכר שהיה ב-2022 בשירות הציבורי. השכר הממוצע למשרה מלאה בקרב העובדים בגופים הציבוריים (לרבות עובדים סוציאליים, מורים ועוד משרות בשכר נמוך יחסית) עומד בשנת 2022 על כ-17,440 שקל.  לצורך השוואה השכר הממוצע במשק עמד בחודש פברואר האחרון על 13,539 שקל.

מעבר לכך, במגזר הציבורי יש הטבות שאין במגזר הפרטי, הפרשות שונות, שנת שבתון לעובדי הוראה, קרנות השתלמות באופן כמעט גורף ועוד. זה מעלה את עלות המעביד בצורה משמעותית. אז הממוצע כך עולה מהדו"ח של הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, אפי מלכין, קצת משקר - השכר של המגזר הציבורי משמעותית מעל השכר הממוצע במשק.

ומעבר לכך, השכר של העובדים בחברות ממשלתיות הרבה יותר גבוה מהשכר הממוצע. בחלוקה לפי מגזרים השכר הממוצע הגבוה ביותר היה בחברות ממשלתיות שם עם שכר ממוצע של 26,622 אלף שקל.

ויש גם הרבה מעל - נמלי ישראל: שכר ממוצע של 40 אלף שקל - וכמה מקבל פנסיונר בחברה? אבל צריך להציג את התמונה המלאה. השכר הזה מוטה כלפי מעלה בגלל דורות א' בחברות שלוקחות את כל הקופה. הם מרוויחים הרבה יותר מאשר הצעירים שנכנסים לחברה שלא מגיעים לשכר הממוצע. 

כך או אחרת, מיד אחרי החברות הממשלתיות נמצאת מערכת הבריאות שם השכר הממוצע עמד על כ-22,117 אלף שקל. יש רופאים לא מעטים שמרוויחים מעל 50-60 אלף שקל, האמת שכאן זה נראה בהחלט מוצדק. הבעיה ששי רופאים שמרווחים סכומי עתק במערכת הבריאות ועושים עוד 100-200 אלף שקל בחודש בקליניקה הפרטית.

במערכת ההשכלה הגבוה עמד השכר על 19,044, בשלטון המקומי עמד השכר הממוצע על כ-11,739 שקל. הגיל החציוני לעובד בתחילת העסקתו בגוף ציבורי עומד על 30 והגיל הממוצע הוא 33. הותק המוכר לשכר לעובד שהחל העסקתו עומד על 1.71 בממוצע. הגיל הממוצע והחציוני לכלל העובדים בגופים הציבוריים עומד על 42 והגיל הממוצע הינו 47. על פי נתוני הממונה, שכרם של העובדים בשירות הציבורי עולה בממוצע בכ-2.3%, מדי שנה לאורך תקופת העסקתו.

קיראו עוד ב"בארץ"

בגופים הציבוריים קיים פער של כ-51% בין השכר הממוצע לשכר החציוני, הפער משקף אי שוויון בהכנסות בקרב עובדי הגופים, המתקבל כאשר משווים עובדים המקבלים שכר גבוה (רופאים, מהנדסים, בעלי תפקידים בכירים, עובדים ותיקים) אל מול מספר גבוה יותר של עובדים המשתכרים בשכר נמוך יותר. הפער הגבוה ביותר נמצא במערכת ההשכלה הגבוהה ועומד על כ.58%- בקבוצה זו מועסקים עובדי סגל אקדמי בכיר בשכר גבוה לצד עובדים מנהליים, תפעוליים ואקדמאיים בתחילת דרכם.

הממונה על השכר, אפי מלכין: "הדיווח המפורט מאפשר לנו להציג נתוני שכר מדויקים ומפורטים יותר, להנהיג מדיניות שכר ותנאי העסקה מבוססת נתונים וכן לאתר ולאכוף חריגות שכר. בדוח ניתן לראות את הגידול בשכר העובדים הסוציאליים כתוצאה מההסכם שחתמנו, יחד עם מעסיקים ציבוריים נוספים ועם ההסתדרות, לשינוי מבנה העסקתם ולהגדלת שכרם. בדוחות הבאים ניתן יהיה לראות גם את השפעת ההסכם שנחתם לשינוי מבנה ההעסקה ולהגדלת שכרן של תומכות החינוך (סייעות) בשלטון המקומי וכן את השפעותיו של הסכם המסגרת לעובדי המגזר הציבורי, שניהם נחתמו במהלך שנת 2023 לצד הסכמים רבים נוספים. אנו פועלים, צעד אחר צעד, לשיפור השירות הציבורי לאזרחי ותושבי מדינת ישראל, ומקווים כי מאמצינו יישאו פרי".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    תפרידי בין עובדי משרדי ממשלה לחברות ממשלתיות.אתם מטעים את הקורא. (ל"ת)
    כ.ד 08/05/2024 15:08
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הומלס 08/05/2024 14:52
    הגב לתגובה זו
    הטבה שקיימת רק במגזר הממשלתי
  • 9.
    גולדפינגר 08/05/2024 14:50
    הגב לתגובה זו
    ממוצע לא אומר הרבה מהם נתוני השכר החציונים
  • 8.
    שאפיק 08/05/2024 14:02
    הגב לתגובה זו
    יש שמרוויחים מינימום ועובדים פי אלף יותר קשה מהמגזר הפרטי. צריך לבטל את ההסכמים הקיבוציים. ואני אומר את זה כאחד שעובד במגזר הציבורי! למה מישהו מתחיל, מוכר ומצליח צריך להרוויח הרבה פחות כסף ממישהו ותיק ועצלן?
  • 7.
    זוכרים את ביבי מאז המגזר רק הוסיף עוד אפסים מקורבים (ל"ת)
    יותם 08/05/2024 12:57
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כמה שקרים 08/05/2024 12:54
    הגב לתגובה זו
    עם תפקידים נוספים כמו רכזת וותק של 7 שנים והשתלמויות שמוסיפות קצת לשכר מרויחה פחות מהשכר הממוצע במשק 11000 בקושי כשהממוצע 13000 וזה עוד משרה מלאה ובקיץ מכריחים מורים לשמור על ילדי השמנת בשכר עלוב ושממנו חצי לוקח מס הכנסה ובטוח לאומי ומס בריאות ועוד הורדות. כלומר בכמה גרושים נטו. אל תתקרבו למקצוע הוראה הדוחה
  • 5.
    עזתי 08/05/2024 12:50
    הגב לתגובה זו
    10% יותר (לפחות) . זו הקומה הנקראת קרן השתלמות שאינה משולמת בד"כ במיגזר הפרטי.
  • 4.
    מועלם 08/05/2024 11:59
    הגב לתגובה זו
    בוא נראה מה תעשה לי ללא חשמל
  • 3.
    Ron DeSantis 08/05/2024 11:52
    הגב לתגובה זו
    כמו שיפוץ בריכה פרטית
  • 2.
    אני 08/05/2024 11:46
    הגב לתגובה זו
    חיים על השכר החציוני ומטה. משמע 7.5K לחודש והרבה הרבה חיים משכר מינימום, אוקיי "חיים"...זו לא ממש הגדרה למצב שלהם. מה גם שאלו מהציבורי + הייטק (נוסיף להם את הפנסיורים השמנים, את הנמלים, ח"ח ושאר מקורבים...) מעלים לכל האחרים את יוקר המחיה, ובמיוחד את מחירי הדירות.
  • 1.
    אורית 08/05/2024 11:44
    הגב לתגובה זו
    עובדים עלינו בעיניים! איפה ההסתדרות??!
  • פרגון-הנקם בדרך 08/05/2024 14:52
    הגב לתגובה זו
    הסתדרות?מה זה?דואגים רק לישבנם
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).