מס הכנסה הטיל עיצום כספי של 850 אלף שקל על דודי עזרא
רשות המסים מפרסמת את החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי לשנת 2022
רשות המסים מפרסמת את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח, שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים לישראל והוצאתם בשנת 2022. הפרסום מכיל 253 החלטות שסך העיצום הכספי בגינן עומד על יותר מ- 2 מיליון שקל. 26% מההפרות בוצעו בנמל התעופה בן גוריון, 45% במעבר נהר הירדן, ו- 23% במעבר בגין.
על-פי חוק איסור הלבנת הון, חלה חובת דיווח על הכנסת כספים למדינת ישראל או הוצאתם ממנה בסכום העולה על 50,000 שקל במעברי הגבול האוויריים והימיים ועל 12,000 שקל במעברי הגבול היבשתיים. העברת כספים דרך מעברי הגבול היא אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן מדובר בדרך נוחה להעברת מזומנים ללא תיעוד ושחזור.
ההחלטות הבולטות
עיצום כספי על סך 165,000 שקל הוטל על עז אלדין בדראן, לשעבר יועץ פרלמנטרי של מפלגת בל"ד, לאחר שנכנס לישראל דרך מעבר הגבול "נהר הירדן" עם כ-111,747 שקל. בתחילה, עוכב בדראן על ידי בודק המכס לאחר שנכנס יחד עם אשתו לישראל כשברשותו כ-32,843 שקל, וכשנשאלו אם יש להם על מה להצהיר ענו בשלילה. בזמן הבדיקה, נבדקו גם גיסו וגיסתו של המפר, שחזרו עימם לארץ וברשותם נתפסו כ-78,904 שקל, ועלה חשד כי מדובר בסכום כולל השייך לבדראן בשווי 111,747 שקל. בחקירתו מסר בדראן כי נסע לקטאר על מנת לבקר חברים, וביניהם עזמי בשארה, אך לא קיבל ממנו כספים וכל הכספים שנמצאו אצלו שייכים לו.
בהמשך החקירה בחר לשנות את גרסתו מספר פעמים עד שטען כי הכספים מקורם ממר עזמי בשארה, אשר נתן לו אותם במתנה על מנת לסייע לו במצב כלכלי קשה אליו נקלע. מהחומרים שהועלו בפני הוועדה עולה כי מדובר על נסיבות חמורות במיוחד. מהעדויות עולה כי בדראן ביקש מגיסו להגיע לירדן, ללילה אחד, במטרה להעביר לו חלק מהכספים על מנת שלא לעבור על סף הדיווח, אשר עמד לדעתו, כאמור על כ-80,000 שקל. עוד עולה בבירור כי המפר הכיר היטב את הוראות החוק, ועל מנת להתחמק מחובת הדיווח נערך מראש, ונעזר בקרובי משפחתו על מנת להכניס את הכספים לישראל ללא דיווח. בנוסף, גם המפר וגם וקרובי משפחתו שנחקרו בחרו תחילה שלא לשתף פעולה עם בודקי המכס, וטענו כי אין ברשותם כספים חבי דיווח, והאמת התבררה רק במעמד החקירה.
- כצפוי: הקורונה והסגרים פגעו בעזריאלי - צניחה של 45% ברבעון
- דו"חות עזריאלי: זינוק ברווח הנקי הרבעוני, ה-FFO השנתי צמח ב-9%; המניה עולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העיצום הכספי הגבוה ביותר בסכום של 850,000 שקל הוטל על דוד עזרא, יו"ר קבוצת נטו נטו אחזקות 0.33% , שיצא מישראל דרך נמל התעופה "בן-גוריון" כשברשותו כספים בסך 1,722,451 שקל מבלי להצהיר עליהם. עזרא היה בדרכו לקורפו, יוון, כאשר במזוודה אותה הפקיד לצורך העלאתה לבטן המטוס נמצאו ערימות של שטרות בשווי כולל של 475,695 אירו. בחקירתו מסר כי רכש בית באי קורפו בסכום של כ-2.8 מיליון אירו וכי מטרת הכספים היא לשלם את התשלום האחרון לקבלנים ונותני השירותים ששיפצו את הנכס. עוד מסר כי לצורך רכישת הבית העביר את הכסף בהעברות בנקאיות, וכשנשאל מדוע לא העביר גם את יתרת התשלום בהעברה בנקאית לאותם אנשי מקצוע, השיב כי קיווה לקבל הנחה בגין התשלום במזומן.
הוועדה ראתה בחומרה את כוונתו לשלם במזומן כדי לקבל הנחה, כאשר על פניו נראה כי מדובר בתשלום שלא יוצהר, כולו או חלקו, לרשויות המס ביוון. מחקירתו עולה כי מדובר בכספים שנמשכו מחשבונות בנק פרטיים שלו, וכי מקורם, בין היתר, בכספים שחולקו כדיבידנד מהחברה בסכומים גבוהים. לטענתו של עזרא, הוא לא דיווח על הכספים בטעות ולא היה מודע לאופן הדיווח ביציאה מנתב"ג.
עיצום כספי משמעותי נוסף בסכום של 500,000 שקל הוטל על ג'רמי אלוש. במסגרת חקירה פלילית גלובלית שהתנהלה באוסטריה, צרפת וגרמניה, נחקר אלוש במשטרה בחשד לעבירות הונאה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמכים, השמטת הכנסות, הלבנת הון ועוד. כחלק מהחקירה נערך חיפוש בביתו ונתפסו כספים בשווי של כ-1.7 מיליון שקל בכספת בביתו ובכספת בנקאית על שמו. אלוש, שעלה לארץ מצרפת ב-2015 ומאז ועד 2019 לא עבד בעבודה כלשהי בישראל, טען כי מקור הכספים הוא מהכנסות שונות שהיו לו בצרפת, בין היתר מכירת חברות ומספר כלי רכב בצרפת, דמי שכירות מנכס שהוא משכיר בצרפת, חובות שהוחזרו לו על ידי חייבים בצרפת.
- הצוואה המקורית תימסר לאלמנה - למרות התנגדות הרשם
- דרשה לשמש אפוטרופוסית יחידה לילד מרומן - ביהמ"ש התנגד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

הצוואה המקורית תימסר לאלמנה - למרות התנגדות הרשם
בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קבע כי אלמנתו של המנוח ושני ילדיהם יקבלו לידיהם את הצוואה המקורית, שהיתה למעשה מכתב פרידה מרגש שכתב להם המנוח, אבי המשפחה. הרשם לענייני ירושה הביע חשש מפני "צונאמי של בקשות" אם ייענה לבקשה, אך השופט דחה את הטענה שלו וקבע
כי ניתן להסתפק בעותק נוטריוני לצורכי אחסון בארכיון
האלמנה נכנסה לאולם של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה כשהיא מלווה בעורך דינה. היא לא הסתירה את ההתרגשות: עבור משפחתה לא מדובר בעוד מסמך משפטי, אלא בזיכרון האחרון מבעלה שנפטר בפתאומיות. יום לפני מותו, כתב המנוח במחברת שלו מכתב פרידה ארוך ומלא רגש, שבצדו שורה קצרה שבה קבע את אופן חלוקת רכושו. המכתב הזה, שהוכר כצוואתו התקפה של המנוח, הופקד אצל רשם הירושה וניתן לגביו צו קיום. אלא שהאלמנה ביקשה להשיב את המקור לידיה, כדי לשמרו כמזכרת אישית ולא רק מסמך משפטי.
הרשם לענייני ירושה בחיפה סירב להשיב לה את המסמך, גם לאחר שהציגה העתק נוטריוני מקורי שהכינה במיוחד. החלטתו נומקה בחשש מפני יצירת תקדים שיביא לשיטפון של תביעות דומות מצד יורשים אחרים. כך נולדה תביעה חריגה להשבת צוואה מקורית - תביעה שהסתיימה השבוע בהחלטה עקרונית של השופט ירון אלטרזון, שקיבל את עמדת המשפחה וקבע כי אין כל מניעה משפטית להשבת הצוואה לידיהם. השופט סקר בהרחבה את הרקע. לדבריו, "המנוח הותיר אחריו צוואה אשר נכתבה בכתב ידו במחברת הכתיבה שלו, צוואה אשר הכילה למעשה מכתב פרידה מרגש מהיקרים לו ובפרט מהתובעים". הוא ציין בפסק הדין שפורסם כי חלקן של הוראות הירושה במסמך היה קטן מאוד ביחס למכתב הפרידה עצמו - מה שהעצים את הערך הרגשי של המסמך בעיני האלמנה והילדים.
במהלך הדיון חזרו התובעים והדגישו כי מדובר עבורם בחפץ בעל חשיבות אישית ומשפחתית יוצאת דופן. לטענת האלמנה, "חשיבות קבלת המסמך גדולה היות ויש לו ערך רגשי עצום עבור הקטינים וגם עבורה כאלמנתו". הם הביעו נכונות להבטיח כי תוכן הצוואה יישמר במערכת הציבורית, ואף הציעו למסור לנתבע העתק נוטריוני מאומת של הצוואה, כך שהרשם לא ייפגע בתפקידו לשמר את המסמך לדורות הבאים.
שחרור הצוואה עלול להוות תקדים בעייתי
מנגד, עמד הרשם על כך ש"דרך המלך" היא לשמור את הצוואה המקורית בגנזך לצמיתות, כפי שנקבע בתקנות הירושה ותקנות הארכיונים. לדבריו, כל אדם יכול לעיין בצוואה במשרדי הרשם, ולכן הפתרון הראוי הוא מסירת העתק צילומי בלבד. בנוסף, הסביר הרשם כי שחרור הצוואה לידיים פרטיות עלול להוות תקדים בעייתי ולפתוח פתח למבול בקשות דומות.
השופט אלטרזון בחן את הסוגיה המשפטית והסתמך על סעיף 68(ב) לחוק הירושה, הקובע כי ניתן להוכיח צוואה באמצעות העתק אם המקור הושמד או אינו בנמצא. הוא הזכיר את פסיקת בית המשפט העליון בעניין רענני, שבה נקבע כי, "תמיד יוגש מקור הצוואה, ורק אם הוכיח המבקש כי המקור נשמד... רשאי בית המשפט בהגשת העתק או בדרך אחרת". עם זאת, הוא הדגיש כי במקרה שלפניו הצוואה כבר הוכחה ואף ניתן צו קיום ללא התנגדויות, כך ש"המשוכה המשמעותית של הוכחת הצוואה התובעים עברו ללא ספק ובאופן חלק".