סיסקו
צילום: טוויטר

סיסקו אטרקטיבית? "נסחרת בדיסקאונט עמוק מול מדד S&P 500"

המניה קיבלה המלצה חיובית מהאנליסטית מטא מרשל ממורגן סטנלי; מרשל מציבה מחיר יעד של 58 דולר למניה, אפסייד של 16% לעומת המחיר הנוכחי שלה
קובי ישעיהו | (1)

האם מניית ענקית ציוד התקשורת סיסקו שווה קנייה? אתמול קפצה המניה ב-3.7% בסיום המסחר בנאסד"ק לאחר שקיבלה המלצה חיובית מהאנליסטית מטא מרשל ממורגן סטנלי. מרשל מציבה מחיר יעד של 58 דולר למניה, אפסייד של 16% לעומת המחיר הנוכחי שלה.

לדעת מרשל סיסקו סבלה ברבעונים האחרונים מאפקט מושהה של מגפת הקורונה, גם מצד פגיעה בשרשראות האספקה וגם מצד הלקוחות, שרבים מהם צברו מלאים גדולים והשהו הזמנות חדשות מהחברה. 

לכן, לדעתה, "מניית סיסקו נסחרת בדיסקאונט עמוק מול מדד S&P 500 ומול סקטור הטכנולוגיה", בין השאר גם עקב רכישת הענק של חברת ספלאנק. סיסקו השלימה בחודש שעבר, מוקדם מהצפוי, את רכישת ספלאנק, חברת אבטחת סייבר המסייעת לארגונים למזער את הסיכון לפריצות ולפתור בעיות טכניות. הרכישה התבצעה במזומן והייתה צפויה להיסגר רק בחודש ספטמבר.

סיסקו צופה כי הרכישה תגביר את שיעור הרווח הגולמי בשנת 2025 ותתחיל להשפיע לטובה על הרווח למניה ב-2026. העסקה צפויה גם להאיץ את צמיחת ההכנסות של סיסקו ולהוסיף 4 מיליארד דולר בהכנסות חוזרות שנתיות.   עם זאת, מרשל כותבת כי ההשפעות החיוביות של העסקה יורגשו רק בעוד 2-3 רבעונים. כדי להשלים את העסקה הנפיקה סיסקו אג"ח בהיקף של 13 מיליארד דולר ובסך הכל העלויות השנתיות הקשורות לעסקה צפויות להסתכם בכ-1.4 מיליארד דולר. 

עם זאת, סיסקו נסחרת כיום במכפיל 13 על הרווחים הצפויים ב-12 החודשים הקרובים, נמוך בהרבה ממכפיל מדד ה-S&P 500 שעומד על כ-20. "אנו צופים שלמניה לש פוטנציאל לספק תשואה דו ספרתית שנתית למשקיעים", היא כותבת.

לרבעון הנוכחי האנליסטים צופים הכנסות של כ-12.3 מיליארד דולר, ירידה של כ-16% לעומת השנה שעברה, ורווח למניה של 84 סנט. עבור שנת 2024 כולה, החברה מצפה להכנסות של כ-52.5 מיליארד דולר, ירידה של 8% ונמוך מהתחזית הקודמת של 53.8-55 מיליארד דולר. הרווח למניה צפוי להגיע לכ-3.7 דולר, נמוך מהטווח הקודם של 3.87-3.93 דולר למניה. 

החברה נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 202 מיליארד דולר, זאת לאחר שמניית החברה שמרה על יציבות בשנה האחרונה אולם מאוגוסט אשתקד רשמה ירידה של 12%. אגב, המניה עדיין לא חזרה לשיא כל הזמנים שלה שנרשם בתחילת מרץ 2000, אז היא טיפסה עד ל-77 דולר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

ברבעון השני הפיסקאלי של החברה, סיסקו דיווחה על הכנסות של 12.8 מיליארד דולר, ירידה של 6% לעומת השנה שעברה, אך מעט מעל הקוצנזוס בוול סטריט של 12.7 מיליארד דולר. הרווח למניה עמד על 87 סנט, מעל צפי האנליסטים של 84 סנט למניה. בעוד החברה הציגה צמיחה במגזרי האבטחה ושיתופי הפעולה ברבעון, עסקי הליבה שלה - רשתות -  ראו ירידה של 12% ל-7.08 מיליארד דולר. ההכנסות ממוצרים ירדו ב-9%, בעוד ההכנסות משירותים עלו ב-3.5%. ההכנסות ירדו ב-4% ביבשת אמריקה, ב-7% ב-EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) וב-12% ב-APJC (אסיה, יפן וסין).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מניה מעניינת. צריך להמתין קצת. נטל הראיה עלי המניה (ל"ת)
    דורי 10/04/2024 15:19
    הגב לתגובה זו
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


טראמפ מחייךטראמפ מחייך

המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט

פרסום שמתנהל בטפטוף, עם השחרות כבדות ופספוס מועד יעד, מתגלגל לעימות מול הקונגרס ומחזיר לשיח השוק את הקשרים ההיסטוריים של דונלד טראמפ עם ג׳פרי אפשטיין לצד שמות מהמגזר הפיננסי, בזמן שהשווקים רגישים במיוחד לסיכון משילות

ליאור דנקנר |

שחרור המסמכים הקשורים לג׳פרי אפשטיין בידי משרד המשפטים האמריקאי הופך בימים האחרונים לפחות לסיפור על מה כתוב בתיקים ויותר לסיפור על איך מוסד פדרלי מתנהל תחת לחץ פוליטי. מה שהיה אמור להיות פרסום חד לפי חוק עם מועד אחרון ברור, יוצא בפעימות. חלקים עולים לציבור, חלקים נשארים מושחרים, וחלקים יורדים לזמן קצר וחוזרים.

מבחינת השווקים, המוקד הוא לא לצוד שם מפורסם ולגזור ממנו מסקנות. הופעה במסמכים או בתמונות אינה מלמדת בהכרח על עבירה. מה שמייצר חיכוך הוא משך האירוע והאופן שבו הוא מתגלגל, כי הוא משאיר את אי הוודאות פתוחה ומחזיר לתמחור את פרמיית הסיכון הפוליטית ואת סיכון המשילות.

הרגישות גבוהה במיוחד עכשיו כי וול סטריט מתמחרת בתקופה האחרונה יותר ויותר את שאלת היכולת של וושינגטון לבצע מדיניות בצורה יציבה. בישראל נוטים לקרוא את טראמפ דרך עדשה מדינית, אבל מבחינת השוק האמריקאי זו קודם כל שאלה של ניהול מוסדי, סדר יום, ויכולת להחזיק קואליציה ותהליך.


חוק שקיפות ומועד שחלף, ואז... הפרסום מתגלגל

הקונגרס מעביר בנובמבר את חוק שקיפות תיקי אפשטיין ברוב גדול, והנשיא דונלד טראמפ חותם עליו אחרי התנגדות ראשונית ואז נסיגה תחת לחץ של מחוקקים רפובליקנים. החוק קובע שהחומרים צריכים להתפרסם עד 19 בדצמבר עם השחרות מינימליות. בפועל יוצא עד המועד רק חלק מהחומר, ומשרד המשפטים מסביר שהוא צריך עוד זמן כדי לבדוק את התכנים ולהגן על נפגעות ועל מי שעלולות להיות נפגעות.

במשרד המשפטים מתארים בדיקה מורכבת שבה כל מסמך וכל צילום עוברים סקירה של המשרד ושל הגורמים האחראים במחוז הדרומי של ניו יורק, כדי לקבוע אילו פרטים חייבים להישאר חסויים. במקביל מוקם צוות של יותר מ-200 עורכי דין, והמסרים בוושינגטון מכוונים לכך שעוד חומרים יוצאים גם בתקופת החגים בארצות הברית.