האם יש ירידת שכר במשרדי רואי החשבון וכמה מרוויח רואה חשבון מתחיל?
המגמות בשוק ראיית החשבון עשויות להדאיג את המתעניינים בלימודי ראיית חשבון, אבל יש גם נקודות אור. רואה החשבון העתידי יהיה שונה מאוד מרואה החשבון המסורתי. התחום עובר מהפכה של ממש שתהפוך את עבודת רואי החשבון לטכנולוגית יותר, יעילה ומהירה יותר. הצורך במתמחים ורואי חשבון במשרדים ייקטן, אבל יהיה צורך בהתמחויות -בהבנת התהליכים של העבודה, גם בהיבט הטכנולוגי, בהבנה מקצועית של החשבונאות ובמקביל יתחזקו התחומים הנוספים של משרדי רואי החשבון - מסים, ייעוץ ועוד.
רואה החשבון המסורתי - רואה החשבון העתידי
רואה החשבון המסורתי היה אמון על נכונות הדוחות הכספיים של פירמה ועסקים והיה בעצם "איש אמון" של קוראי ומשתמשי הדוחות, למרות היותו מינוי של החברה-העסק. הוא היה מבקר ובודק את נכונות הדוחות ומספק סקירות וביקורת (בסוף שנה) שמטרתם להעיד על אמינות הדוחות. אומנם, אין וודאות מוחלטת, אבל רואה החשבון אמור לעשות את כל הבדיקות הכמותיות והאיכותיות הנדרשות על מנת לוודא שהדוחות תקינים.
רואה החשבון היה עושה זאת דרך מסמכים, ניירות עבודה, ספירת מלאי, בדיקות פיזיות, בדיקות סטטיסטיות, התקשרות ובדיקות מול לקוחות, ספקים, בנקים ועוד. בהדרגה, המשרדים הגדולים החלו להיעזר בכלים ומערכות מיחשוב שיקלו על עבודת הביקורת. המהפכה הטכנולוגית תהפוך את העבודה הזו ליעילה ומהירה יותר ותפנה בעצם זמן של מתמחים ורואי חשבון.
במשרדים הגדולים העבודה של רואה החשבון המסורתי - הביקורת של הדוחות - היא אומנם ליבת העסקים, אבל לא ליבת ההכנסות והרווחים. הם מרוויחים הרבה יותר מהמסביב - מסים וייעוץ. חלק גדול מרואי החשבון כיום לא מתעסק בחשבונאות קלאסית, אלא במקצועות שמסביב, ולכן, בראייה מלמעלה, לא בטוח שהשינויים בתחום הביקורת, יפגעו בעובדי המשרדים הגדולים או ברצון ללמוד חשבונאות. הלימודים כבר עכשיו מכוונים יותר לעולם החדש. עם זאת, יש אי וודאות רבה במקצוע גם בשל סיבות נוספות.
- 5 תארים ללמוד ו-5 תארים להתרחק מהם
- האנשים ששומרים עליכם מהונאות חשבונאיות נחשפים - החשבונאי הראשי של רשות ניירות ערך וסגניו בראיון בלע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמות המתמחים שהאוניברסיטאות והמכללות "מייצאות" לשוק מדי שנה מגיעה ל-1,200-1,300 מתמחים. חלק גדול מהם נקלט במשרדי רואי החשבון הגדולים כשבפועל זה גם מה שרוב המתמחים רוצה. הסיבה העיקרית לכך היא שהיעד של רוב האנשים הוא להגיע בהמשך לתפקידים בחברות והדרך הכי מקובלת להגיע לשם זה דרך משרד גדול שחולש על מאות חברות, חלקן חברות ציבוריות. המשרדים האלו משמשים גם כסוג של חברת השמה וכאשר בחברה שהמשרד מבקר , חסר חשב, סמנכ"ל כספים וכו', המשרד פונה אל אלו שעבדו אצלו או עובדים שרוצים-חושבים לעזוב.
במשך הרבה מאוד שנים, ההתמחות היתה בשכר נמוך, אבל לפני כ-3-4 שנים על רקע מחסור במתמחים, היו עליות משמעותיות במשרדי רואי החשבון כשהשכר למתחילים כיום הוא 8-9 אלף שקל. רואה חשבון מתחיל כבר מרוויח 12-14 אלף שקל. זה תלוי מאוד באיזה מחלקה רואי החשבון מועסק וביכולות הספציפיות שלו. ככלל, בשנים האחרונות אין מחסור אקוטי, אבל יש מחסור בכוח אדם איכותי, וככל שזה פוגש גם מחסור כמותי, הבעיה בשוק רואי החשבון גדלה.
חלק גדול מהמתמחים מגיעים למחלקות ה"מיוחדות" של המשרדים ושם הם מתמקצעים בתחומים ספציפיים, ועדיין הרוב מגיע לתחומי הביקורת ושם יש כמה סימני שאלה גדולים. במקביל לכניסת הטכנולוגיה, יש מגמות נוספות שעשויות להוביל לשינויים בשוק. ראשית, משרדים גדולים מוציאים את הביקורת להודו וזה יכול להגיע גם למקומות נוספים בעולם. מדובר בעיקר על ביקורת לחברות שנסחרות בחו"ל ומדווחות באנגלית. המשרדים הגדולים הם חלק ממשרדים רב לאומיים ולגופים האלו יש סניפים בהודו. שם הביקורת זולה יותר.
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
אחרי הכל, צריך רק לומר - ביקורת זה לא מדע טילים. זו עבודה די אפורה של ביצוע מהלכים ובדיקות. במקומות רבים בעולם גם לא צריך ללמוד חשבונאות כדי לעשות אותה. האיום הזה כנראה מוגבל, כי הוא לא תקף לחברות שמדווחות בעברית.
מגמה נוספת שמתרחשת ומתחזקת היא כניסתן של החרדיות למקצוע. זה לא דבר חדש, אבל הכמות של החרדיות בתחום הולכת וגדלה. הן מצליחות לעבור את מבחני המועצה באחוזים גבוהים והן מבוקשות מאוד על ידי המשרדים הגדולים, כשבהדרגה הן מגיעות להיקף משמעותי בשוק המסיימים את הלימודים, על פי ההערכות כ-15% וזה עולה מדי שנה. גם היקף הערבים שלומדים אתה מקצוע הולך ועולה.
עודף של מתמחים?
על רקע, ההפנמה שהביקורת תלך ותהיה אוטומטית יותר, ובהינתן שהמשק בשנה האחרונה בעיקר בשל המלחמה, בהאטה כלכלית, משרדי רואי החשבון כמו כל עסק, נמצאים בסוג של מגננה. זה בא לידי ביטוי במחזור הגיוס האחרון.
במחזור האחרון כמות המסיימים היתה גדולה מאשר בדרך כלל מסביבה טכנית - הרפורמה בלימודי חשבונאות שבבסיסה קיצור לימודי החשבונאות, הפגישה בין מסיימים במסלול שלפני הרפורמה למסיימים במסלול של אחרי הרפורמה. כשיש עודף היצע, צפוי שיהיו "ירידות מחירים" והיו משרדים (לא כולם) שניצלנו זאת להפחתה קטנה בשכר של עד 500 שקל.
היו גם משרדים שעל רקע ההיצע הגדול והמצב בכלל היו קשוחים יותר בהעלאות, היו כאלו שהקפיאו שכר. אבל, לא היתה מגמה ברורה בכל המשרדים ולא היו פיטורים משמעותיים. אחרי הכל, גם במשרדים יודעים שההיצע היחסית גדול לפני מספר חודשים, הוא נקודתי.
מה יהיה בהמשך?
הפירמות הגדולות "חיות" על המתמחים. הן ישדרו תמיד שיש צורך במקצוע ומי שיילמד ימצא עבודה. בפועל, זה היה נכון, אבל לא מהסיבות הנכונות. היקף המתעניינים והלומדים חשבונאות בירידה וכדי להתמודד עם המצב - הרף יורד. הדרישות והשינויים בתוכנית הלימודים והבחינות, מביאה לבוגרים שפעם לא היה סיכוי שהם יצליחו לעבור את הבחינות.
כלומר, יש עדיין כמות מספקת, אבל האיכות נפגעה. השאלה מה יהיה בהמשך? בעולם של מהפכה טכנולוגית, הצעירים רוצים ללמוד במסלולים טכנולוגים או קרובים לשם, החשבונאות לא נתפסת ככזו, למרות השינויים שהיא עוברת. המסלולים של ראיית החשבון נחתכו בעשור האחרון, ועדיין כאמור מגיעים לכמות מספקת של בוגרים. גם אם תהיה ירידה בהיקף הלומדים, זה יתחבר לצרכים נמוכים יותר לאורך זמן של המשרדים שיהפכו ליותר אוטומטיים.
מעבר לכך, חלק גדול מלומדי החשבונאות לא רואה את עצמו "רואה חשבון". הם באים לרכוש את הידע שהוא חשוב לעולם העסקים. החשבונאות היא שפת העסקים, אבל חלק מהם לא מכוון לקריירה חשבונאית. אלא קריירה עסקית. אז עולם החשבונאות משתנה, רואה החשבון משתנה, ועדיין - יש צורך, יש מגוון של אפשרויות ללומדי ראיית החשבון ולכן נראה שלמרות כל השינויים מסביב, המקצוע הזה ישתנה, אבל עדיין יהיה בית הספר לשפת העסקים.
- 10.ע 18/03/2024 06:24הגב לתגובה זובתור מנהלת חשבונות שעובדת עם מתמחים. פשוט רמה נמוכה, עובדים בצורה מאד טכנית לפי צ'ק ליסט, אין להם את הראיה מעבר. לעבור מדי שנה ביקורת עם מתמחים שלא מבינים אפילו מה הם מבקשים ממני ואני צריכה להנחות אותם.
- 9.ננה 14/03/2024 20:16הגב לתגובה זוחרא של מקצוע, עובדים קשה והמון שעות מהבוקר ועד הלילה בתקופה של דוחות... ולא משתלם כלכלית! השכר לא מייצג את רמת ההקרבה וההשקעה! מניסיון אישי, אל תלכו ללמוד את המקצוע המבוזבז הזה!
- 8.מה קורה באלביט מערכות עם צבר הזמנות והמנייה קורסת? (ל"ת)HAKY1 13/03/2024 09:36הגב לתגובה זו
- 7.דני המולטי מיליונר 12/03/2024 22:56הגב לתגובה זואני רואה חשבון ומרוויח 115 שח בחודשמה הרע
- 6.צריך מדיניות מס אחידה בריתות ומס מחזור בלי טריקים (ל"ת)רק;1 12/03/2024 21:44הגב לתגובה זו
- 5.דרור 12/03/2024 20:28הגב לתגובה זורוב רואי חשבון מהביקורת בסוף עוברים לעולם העסקי בתור חשבים ומנהלי כספים ומשם למנכל תבדקו מי המנכלים הבולטים ותבינו שרובם החלו כסמנכלי כספים.
- 4.צציאל 12/03/2024 12:42הגב לתגובה זויש מחסור כרוני ברואי חשבון ומתמחים והוא רק מחריף משנה לשנה. המחסור הוא בכל התחומים, בין אם במחלקות הייעוץ או בביקורת.
- המשרדים מקבלים כוח עבודה זול בחסות החוק (ל"ת)דוד 12/03/2024 17:06הגב לתגובה זו
- אבי 16/03/2024 15:32מעסיקים חרדיות שלא למדו ראיית חשבון והרבה מהמגזר על חשבון איכות העבודה
- 3.רואה חשבון 12/03/2024 10:38הגב לתגובה זומקצוע אפור ומשעמם...אם לא מתעסקים במיסים או כלכלה/מימון זה זוועה. רמת האנשים הולכת ופוחתת עם השנים בגלל שנפתחו המון מכללות בדיוק כמו במקצוע עריכת הדין שירד לזנות... יחד עם זאת במדינה כמו ישראל שיש כ-1000 בוגרים במחזור זה מעט מדי והחרדיות בדרך כלל עובדות מעט שעות יחסית...המחסור האדיר בדרךויתחיל לתת את אותותיו בעוד כשלוש שנים כשהמשק יחזור לצמוח
- 2.רוני 12/03/2024 08:06הגב לתגובה זוהאמת היא שזה מקצוע מיותר לחלוטין בעיקר בגלל שהוא נלמד בכל מיני מכללות סוג ז כמו רופין וקריית אונו, שם מלמדים בוגרים "מצטיינים" שלא עשו עסקה אחת בחיים שלהם ומתיימרים ללמד מהות כלכלית. מגוחך.
- ירוק עולה 12/03/2024 09:44הגב לתגובה זואני למדתי ראיית חשבון באוניברסיטה. לא גאוני הדור ולא אנשי עסקים. לא מרצים טובים יותר מאשר ברופין.
- רוני 12/03/2024 11:53המרצים אולי לא יותר טובים אבל הסטודנטים הרבה יותר איכותיים.
- "מגוחך" ....אמר בעל דוכן הבסטה של עגבניות (ל"ת)בן 12/03/2024 09:13הגב לתגובה זו
- רוני 12/03/2024 21:51הלוואי והיתה לי בסטה, עושים בזה מלא כסף. בינתיים אני סתם רואה חשבון הרבה יותר מוצלח ממך.
- 1.מקצוע משעמם עד מוות 12/03/2024 07:52הגב לתגובה זוצריך קלדנית להכניס נתונים ותוכנה משופרת וזה יחסוך את כל המתמחים שלא התקבלו למשהו טוב באוניברסיטה ולמדו במכללה סוג ג
- איזה איש טיפש (ל"ת)אבי 12/03/2024 09:47הגב לתגובה זו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
בינה מלאכותית גנרי AI generic סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי
הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.
הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.
לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע
בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.
כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.
.jpg)