אלי נידם
צילום: אמלי נידם

האם השלד אינטרנט זהב מצא מיזוג? פרץ מתכות תיכנס לבורסה. מה השווי?

השלד אינטרנט זהב נמצא על המדף כבר כמה שנים. בשנה שעברה נכשל גם המיזוג מול צחי אבו. פרץ מתכות היא חברה עם הכנסות של 200 מיליון שקל בשנה וכנראה גם רווחית, אם כי בהתאם לכך שהיא מכוונת ל-EBITDA של 18 מיליון שקל, כנראה לא מדובר על רווחיות של כ-10 מיליון שקל בשנה. המספרים צפויים להתפרסם בקרוב
עדן ספיר | (4)

השלד הבורסאי אינטרנט זהב אינטרנט זהב שהמחזיק הגדול בו הוא אלי נידם (10%) ואחריו יעקב זרחיה (8.25%) מצא חברה חדשה למיזוג, פרץ מתכות שעוסקת בתחום מיחזור ברזל ומכירה למפעלי התכה בישראל. החברה מכניסה כ-200 מיליון שקל בשנה ולביזפורטל נודע כי היא גם ככל הנראה רווחית. שאלת המפתח היא על איזו רווחיות מדובר, מה יהיה מכפיל הרווח שיגזור את שווי החברה. כנראה מדובר על רווחיות של כ-10 מיליון שקל בשנה. אחת מאבני הדרך היא שפרץ מתכות תגיע בשנת 2023 או 2024 ל-EBITDA של 18 מיליון שקל. אבן הדרך השניה היא EBITA של 25 מיליון שקל בשנת 2024 או 2025. הרווח לפני מס שאליו מכוונת החברה הוא 14 מיליון שקל בשנת 2024 או 2025. אז כן, יש חברות שנסחרות בשווי של 300 מיליון שקל ויותר שמרוויחות כך. אבל זה תמחור של חברות צמיחה, לא בטוח שהוא רלוונטי לפרץ מתכות. השלד נסחר לפי שווי של 19 מיליון שקל, והמיזוג צפוי להתבצע על פי מפתח של 60-75% מהשלד לחברה החדשה. כלומר - נכון לעכשיו, שווי החברה החדשה בבורסה צפוי לעמוד על בין 48 מיליון שקל ל-76 מיליון שקל. די נמוך. עם זאת, על פי הודעת המיזוג, החברות צפויות לקבל הערכת שווי של פרץ. אמצע הטווח הוא 60-75 מיליון שקל לפרץ. או באופן רשמי - "בהתקיים שהערכת השווי לפרץ ופעילותה תעמוד על סך השווה או גבוה מ - 75 מיליון שקל: יוקצו לבעלי מניות פרץ עד – 75% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה. ההקצאה תעשה מהון המניות המונפק 1 על דרך של הקצאת מניות רגילות של החברה בשיעור של עד - 60% והנפרע של החברה במועד השלמת המיזוג. וכן, בנוסף, יוקצו לבעלי מניות פרץ זכויות למניות החברה בשיעור של עד – 15% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה, ללא תמורה נוספת בינתן והחברה תעמוד באבן בדרך הראשונה שאומרת שככל והחברה הממוזגת תרשום באילו מדוחותיה הכספיים במהלך שנת 2023 או במהלך שנת 2024, Ebitda בסך השווה או גבוה מ - 18 מיליון שקל. "בנוסף אומרת החברה שבהנחה והחברה הממוזגת (פרץ מתכות) תרשום רווח לפני מס באחת מבין השנים עד שנת 2027 בסך של 18 מיליון שקל (או בתקופה מצטברת של 12 חודשים במהלך תקופה כלשהי) אז כל אבני הדרך שפירסמה יחשבו כהתקיימו. נוסף על כך, בהנחה שמחיר המניה הממוצע יהיה מעל 15 שקלים במשך 30 ימי מסחר רצופים עד לתאריך עד היום האחרון של 2025 גם אז יראו בכל אבני הדרך כאילו התקיימו.  לפני כשנה, יזם הנדל"ן צחי אבו תכנן להכניס את הפעילות בתחום ההתחדשות העירונית לשלד הבורסאי 'אינטרנט זהב' אך העסקה התבטלה. לבסוף רכש את קאנומד, שלד הקנאביס והפך אותו לגפן מגורים גפן מגורים -0.98%  , שמתעסקת בהתחדשות עירונית. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חברות ריקות מתוכן נכנסות לבורסה בדלת האחורית איפה הרשות (ל"ת)
    ברי 13/09/2023 11:56
    הגב לתגובה זו
  • רובי ירובי 13/09/2023 13:10
    הגב לתגובה זו
    זאת חברה שפועלת בתחום המתכת 12 שנים, אין לך מושג על מה אתה מדבר
  • ברי 13/09/2023 13:25
    פששש רק 12 שנות פעילות בוא נכניס אותה לבורסה.....
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?