האם השלד אינטרנט זהב מצא מיזוג? פרץ מתכות תיכנס לבורסה. מה השווי?
השלד הבורסאי אינטרנט זהב אינטרנט זהב שהמחזיק הגדול בו הוא אלי נידם (10%) ואחריו יעקב זרחיה (8.25%) מצא חברה חדשה למיזוג, פרץ מתכות שעוסקת בתחום מיחזור ברזל ומכירה למפעלי התכה בישראל. החברה מכניסה כ-200 מיליון שקל בשנה ולביזפורטל נודע כי היא גם ככל הנראה רווחית. שאלת המפתח היא על איזו רווחיות מדובר, מה יהיה מכפיל הרווח שיגזור את שווי החברה. כנראה מדובר על רווחיות של כ-10 מיליון שקל בשנה. אחת מאבני הדרך היא שפרץ מתכות תגיע בשנת 2023 או 2024 ל-EBITDA של 18 מיליון שקל. אבן הדרך השניה היא EBITA של 25 מיליון שקל בשנת 2024 או 2025. הרווח לפני מס שאליו מכוונת החברה הוא 14 מיליון שקל בשנת 2024 או 2025. אז כן, יש חברות שנסחרות בשווי של 300 מיליון שקל ויותר שמרוויחות כך. אבל זה תמחור של חברות צמיחה, לא בטוח שהוא רלוונטי לפרץ מתכות. השלד נסחר לפי שווי של 19 מיליון שקל, והמיזוג צפוי להתבצע על פי מפתח של 60-75% מהשלד לחברה החדשה. כלומר - נכון לעכשיו, שווי החברה החדשה בבורסה צפוי לעמוד על בין 48 מיליון שקל ל-76 מיליון שקל. די נמוך. עם זאת, על פי הודעת המיזוג, החברות צפויות לקבל הערכת שווי של פרץ. אמצע הטווח הוא 60-75 מיליון שקל לפרץ. או באופן רשמי - "בהתקיים שהערכת השווי לפרץ ופעילותה תעמוד על סך השווה או גבוה מ - 75 מיליון שקל: יוקצו לבעלי מניות פרץ עד – 75% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה. ההקצאה תעשה מהון המניות המונפק 1 על דרך של הקצאת מניות רגילות של החברה בשיעור של עד - 60% והנפרע של החברה במועד השלמת המיזוג. וכן, בנוסף, יוקצו לבעלי מניות פרץ זכויות למניות החברה בשיעור של עד – 15% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה, ללא תמורה נוספת בינתן והחברה תעמוד באבן בדרך הראשונה שאומרת שככל והחברה הממוזגת תרשום באילו מדוחותיה הכספיים במהלך שנת 2023 או במהלך שנת 2024, Ebitda בסך השווה או גבוה מ - 18 מיליון שקל. "בנוסף אומרת החברה שבהנחה והחברה הממוזגת (פרץ מתכות) תרשום רווח לפני מס באחת מבין השנים עד שנת 2027 בסך של 18 מיליון שקל (או בתקופה מצטברת של 12 חודשים במהלך תקופה כלשהי) אז כל אבני הדרך שפירסמה יחשבו כהתקיימו. נוסף על כך, בהנחה שמחיר המניה הממוצע יהיה מעל 15 שקלים במשך 30 ימי מסחר רצופים עד לתאריך עד היום האחרון של 2025 גם אז יראו בכל אבני הדרך כאילו התקיימו. לפני כשנה, יזם הנדל"ן צחי אבו תכנן להכניס את הפעילות בתחום ההתחדשות העירונית לשלד הבורסאי 'אינטרנט זהב' אך העסקה התבטלה. לבסוף רכש את קאנומד, שלד הקנאביס והפך אותו לגפן מגורים גפן מגורים -2.75% , שמתעסקת בהתחדשות עירונית.
- 1.חברות ריקות מתוכן נכנסות לבורסה בדלת האחורית איפה הרשות (ל"ת)ברי 13/09/2023 11:56הגב לתגובה זו
- רובי ירובי 13/09/2023 13:10הגב לתגובה זוזאת חברה שפועלת בתחום המתכת 12 שנים, אין לך מושג על מה אתה מדבר
- ברי 13/09/2023 13:25פששש רק 12 שנות פעילות בוא נכניס אותה לבורסה.....
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
אל על יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
