רן שחם אלטשולר
צילום: אורן קאן
ראיון

"שוק הטרייד ענק ועדיין רחוק ממיצוי ואנחנו רוצים להיות חלק מהשוק הזה"

רן שחם, מנכ"ל אלטשולר שחם, על הכוונה להקים חברה שתפעל בתחום הטרייד; אבי מלכא, מנכ"ל הטרייד: "אנחנו הולכים להתחרות בבנקים. לא בחברי הבורסה האחרים"; וגם - כל המספרים של שוק הטרייד
נתנאל אריאל | (9)

מיטב טרייד, אקסלנס טרייד ואי בי אי טרייד, הפכו בשנים האחרונות לזרוע רווחים משמעותית של בתי ההשקעות, כשלאחרונה דיווחה מיטב על כוונתה להנפיק את מיטב טרייד. ההערכות בשוק הן שמדובר על חברה ששווה 500 מיליון שקל, והיא הגדולה מבין השחקניות (שהן לא בנקים). שחקנית רביעית היא פסגות וכשמנסים להעריך את שווי התחום בבתי ההשקעות מגיעים ל-1-1.2 מיליארד שקל.

מבחינת הכנסות, השוק המצרפי הזה בבתי ההשקעות מוערך בכ-300-400 מיליון שקל בשנה וכמות הלקוחות מוערכת בכ-100-120 אלף איש. מדובר על תחום בצמיחה שבשנים האחרונות צמח בקצב ממוצע של 20% בשנה ונראה שהוא ימשיך לצמוח בקצב מרשים - סביב ה-15% בשנה. עכשיו צפויה להיכנס שחקנית נוספת - אלטשולר שחם. 

תחום הטרייד-מסחר-ברוקראז' הוא בעצם התחום של העברת פקודות לבורסה, כשמעבירים פקודה למכור או לקנות נייר ערך מסוים וזה יכול להיות מניה, אג"ח, קרן נאמנות, מישהו עושה את הפעולה וסולק אותה דרך הבורסה ועל זה הוא מקבל עמלת ניירות ערך. הוא משלם כחבר בורסה עמלה לבורסה וההפרש זה הרווח המעין גולמי שלו. זה סוג של תיווך, אבל המתווכים האלו מספקים ערכים נוספים כדי למשוך את הקהל - אנליזות, כלים, מערכות מחשוב חזקות ועוד.  

הלקוחות של הברוקראז-טרייד מגוונים. אלו סוחרים שמעבירים עשרות פקודות ביום וגם חוסכים שמעבירים פקודה בחודשיים-שלושה לרכישת קרן נאמנות. בתי ההשקעות מספקים ללקוחות עמלות נמוכות מאוד ביחס לבנקים (0.09% לעומת 0.3-0.5%) אם כי הבנקים לא מוותרים בקלות על לקוחות גדולים - הם יכולים להוריד את המחירים, אך מעדיפים כמובן לעשות זאת רק כשהלקוח ממש אומר להם להתראות.  

ועדיין, בתי ההשקעות התחזקו מאוד בטרייד מאז הקורונה שהזניקה את כמות המשקיעים-סוחרים ולמרות שהתחום עדיין בשליטת הבנקים (כ-90%), קהילת המשקיעים-סוחרים דרך הטרייד שלהם הולכת וגדלה. זה מייצר לבית ההשקעות אלטשולר שחם תיאבון להיכנס לתחום, רק צריך לזכור שהרווחיות בתחום צפויה להמשיך להישחק. בעולם כבר יש כמה שנים טובות מערכות-פלטפורמות למסחר בעלות של אפס (רובין הוד לדוגמה) וזה יגיע גם לארץ. הרווחים מגיעים ממקומות אחרים - הלוואות, שורטים, דאטה.  

רן שחם, מנכל אלטשולר שחם,  צילום: אורן קאן      רן שחם, מנכל אלטשולר שחם,  צילום: אורן קאן

"יש פה שוק ענק", אומר רן שחם, מנכ"ל אלטשולר שחם,  "שוק הטרייד עדיין רחוק מלהגיע למיצוי ואנחנו רוצים להיות שחקן שם"

ועדיין, אנשים נשארים בבנקים.

אבי מלכא, מנכ"ל פעילות הטרייד של אלטשולר - "אחרי הקורונה היה זינוק בפעילות הטרייד, ואנחנו רואים שהעולם מתקדם לפלטפורמות דיגיטליות כדי לאפשר ללקוחות לעשות את הפעולות שהם רוצים לעשות בעצמם. הלקוח צריך פלטפורמה שתהיה יעילה, נוחה לשימוש ובמחירים תחרותיים. הבחירה בין לנהל את ההשקעות דרך פלטפורמה כזו לבין בנק תהיה יותר קלה, תהיה עדיפות לפלטפורמה. בדרך גם הרגולציה בתחום ובכלל - רגולציה על פתיחת חשבונות בנק תהפוך ליותר קלה ופשוטה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מה הצפי שלכם, לכמה לקוחות ורווחים תרצו להגיע? 
מלכא: "אנחנו לא מפרסמים יעדים אבל בהחלט אפשר לומר שהתחרות שלנו תהיה מול הבנקים. שוק ההון זה לא בליבת העניין-העסקים של הבנקים. זה יקר וגם אין סיבה שהם יהיו במשחק הזה. היכולת שלהם לתת פלטפורמה איכותית ולנהל את התיק במחיר סביר יותר קטנה מאשר שלנו. רואים את זה ברף התמיכה וכאן אנחנו נכנסים."

לא היה כדאי לקנות פעילות קיימת?

שחם - "לא חשבנו לקנות פעילות. רצינו להקים משהו משלנו. עם תשתיות מאפס. תשתיות שלנו. היתרון הוא שאנחנו בונים את הפלטפורמה. היא שלנו מהשלב הבסיסי ביותר. זו לא רק מערכת מסחר שהלקוח רואה. אלא דרך לתקשר איתנו. לפתוח חשבון. כשאתה שם הכל בפלטפורמה דיגיטלית מודרנית אז כל העסק אמור להיות הרבה יותר יעיל ונוח במיוחד ללקוח וגם לנו כדי לתת את התמיכה והשירותים שהלקוחות צריכים"

 

איך תתחרו בשוק שהוא גם כך תחרותי - מחיר, שירות?  
מלכא: "אנחנו הולכים להתחרות בבנקים. לא בחברי הבורסה האחרים. עוד לא הגענו לחשוב על התמחור. זה יהיה פתרון מעטפת של מחיר לצד שירות, כלים ונוחות. חלק מהחבילה יהיה תמחור עדיף על הבנקים.

בשלב הראשון הפעילות הזו תצרוך השקעות רבות, אבל חשוב להדגיש כי הפעילות במקומות אחרים רווחית, אפילו רווחית מאוד. ברגע שאלטשולר יקבל את חברות הבורסה הרי שהעמלות שהוא ישלם לבורסה על פקודות מכירה וקנייה יהיו נמוכות מאוד, וגם בעמלות נמוכות המרווח גבוה. 

האם תגיעו לרווח של 50 מיליון שקל תוך 3-4 שנים?

"אנחנו חותמים על זה עכשיו". 

באלטשולר לא מוסרים את היעדים, אבל זה בהחלט יכול תוך כמה שנים להביא לרווחים של עשרות בודדות של מיליוני שקלים. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אורן 12/09/2023 21:32
    הגב לתגובה זו
    אם אין בכוונתם להתחרות בגופים הקיימים, אלא רק בבנקים, ואם עדיין "לא חשבו על התמחור" סימן שהולכים לתקוע מחירים גבוהים. חבל על הזמן למי שהולך להיות לקוח אצלם.
  • 6.
    טרייד ללא שירות לא מומלץ, לקוח שברח (ל"ת)
    איתן 11/09/2023 19:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מאמין באלטשולר שחם, הוגנים והגונים מאחרים (ל"ת)
    דניאל 11/09/2023 15:54
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בני 11/09/2023 15:30
    הגב לתגובה זו
    אם ינהלו כמו שמנהלים את אלטשולר פיננסים מיסכן מי שישקיע בהם
  • 3.
    הבנה נמוכה של כותב הכתבה ושל המתראיינים (ל"ת)
    לקוח פרטי 11/09/2023 15:27
    הגב לתגובה זו
  • אביב קינן 12/09/2023 00:51
    הגב לתגובה זו
    מתראיינים פה מנהלים של בית השקעות גדול. אבל אתה טוען שהם לא מבינים בלי להסביר. אז למה לדעתך הכל כך מלומדת הכתב ומנהלי אלטשולר לא מבינים כלום?
  • 2.
    משקיע 11/09/2023 15:21
    הגב לתגובה זו
    חה חה חה
  • 1.
    סתם אזרח 11/09/2023 15:10
    הגב לתגובה זו
    זה מה שהייתי צריך לעבור בשביל לקבל ממכם אישור הפקדה לקופת גמל להשקעה אצלכם! 3 שבועות!!! לפני שאתם מתחרים במישהו, תלמדו לתת שירות לא ברמה של פקיסטן.
  • שאספר לך כמה זמן לי לקבל שירות מהראל? (ל"ת)
    דניאל 11/09/2023 15:54
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?