רונן מנחם
צילום: ביזפורטל
ראיון

בשוק מקווים שהריבית תרד בתחילת 2024, אבל- "היא תרד רק במחצית השניה"

רונן מנחם כלכלן השווקים הראשי של מזרחי טפחות מעריך שהריבית לא תרד לפני יולי-אוגוסט: "יש כאן שאלה נוספת - האם הריבית 'תשודר' לציבור והוא יהיה ערוך לקראתה, כי השוק פועל לפי ציפיות". על אפשרות להתפרצות ביקושים בתחום הדיור: "השוק יהיה בעמדת המתנה לראות האם מדובר בתהליך של הורדה או בצעד חד פעמי"
איציק יצחקי | (6)

ההחלטה של הנגיד, פרופסור אמיר ירון, להשאיר את הריבית בפעם השניה על כנה אחרי 10 העלאות רצופות - עשויה לסמל שינוי. הנגיד עשוי להעלות את הריבית פעם נוספת השנה, אבל השאלה המרכזית בשוק היא האם תתבצע בחודשים הקרובים הורדה של שיעור הריבית. נכון, עדיין לא ברור האם הנגיד ימשיך בתפקידו ואם ימונה לו מחליף - מי הוא יהיה. ההחלטה, כמובן, עשויה להשפיע על המדיניות.

רונן מנחם (ביזפורטל)

"תהליך עתיר אי ודאות". מנחם (ביזפורטל)

בינתיים, כלכלן השווקים הראשי של מזרחי טפחות, רונן מנחם, נשאל על ידי ביזפורטל במהלך הוועידה הכלכלית של ישראל מתי לדעתו הריבית תרד. "אני מאמין שהריבית תרד במהלך המחצית השניה של השנה הבאה, זאת בהנחה שנראה את הירידה הצפויה באינפלציה במהלך התקופה הזאת", אמר מנחם.

הוא הוסיף כי "זהו תהליך עתיר אי ודאות. כשם שאיש לא צפה את העלאת הריבית החל מאמצע השנה שעברה, ועד לרמה של 5%, קשה מאוד להעריך גם את העיתוי המדויק שבו הריבית תתחיל לרדת - אבל אנחנו מדברים על אמצע השנה הבאה".

מנחם ציין כי "יש כאן שאלה נוספת - האם הריבית 'תשודר' לציבור והוא יהיה ערוך לקראתה, כי השוק פועל לפי ציפיות, או שהריבית תרד במפתיע, למשל כתוצאה מההאטה כלכלית חדה יותר מהציפייה של בנק ישראל. בהתאם לכך - גם התגובה של השוק".

בהמשך נשאל האם בצל הלחץ של הקבלנים, הורדת ריבית עשויה להוביל להתפרצות ביקושים לרכישת דירות. "זה תהליך. זה קשור לריבית, לביקושים, לסנטימנט בשוק ולהיצע הבניה", אמר. "לצד ההיצע, להתחלות הבניה ולקרקעות יש חשיבות רבה. אני מניח שגם אם הריבית תרד השוק יהיה בעמדת המתנה לראות האם מדובר בתהליך של הורדה או בצעד חד פעמי. ושוב זה חוזר לשאלה מה ישדר בנק ישראל עם אותה הורדת ריבית - האם היא תרד בעקביות או פעם אחת".

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    חחחחחחח 11/09/2023 19:57
    הגב לתגובה זו
    איזו עזות "לנבא" מתי הריבית תרד. כשזורקים לאויר שטויות ביוהרה מתוך אינטרסים, זה פשוט מגעיל...
  • 5.
    יצאנו מעולם של ריבית 0 11/09/2023 19:41
    הגב לתגובה זו
    לכן הדיבור על הורדה של הריבית לרמות אפסיות הוא Wishful thinking
  • 4.
    הנגיד לא יודע מתי תרד הריבית חוש הניחוש פועל . (ל"ת)
    לילי 11/09/2023 19:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אכן במחצית השניה אבל של 2026 (ל"ת)
    נביא 11/09/2023 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    72 11/09/2023 15:27
    הגב לתגובה זו
    כך היא לא תרד במחצית 2024. אלה תעלה עוד ועוד לדו ספרתי.
  • 1.
    מ. כהן 11/09/2023 14:52
    הגב לתגובה זו
    מה שאתה אומר, גם אני יכול לומר.ללא שום השכלה כלכלית....
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).