מעצר אזיקים חשוד
צילום: Istock

מציאות של פרוטקשן: שרפו ציוד של 1.7 מיליון לאחר שבעל החברה סירב לשלם להם

הפרקליטות הגישה כתב אישום כנגד 3 חשודים מדלית אל כרמל, לאחר שסחטו באיומים קבלן וכחלק ממסכת האיומים כנגדו שרפו לו ציוד רב בשווי של מיליוני שקלים
נחמן שפירא | (1)

פרקליטות מחוז צפון (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת כתבי אישום נגד רביע סאלח (36) מדלית אל כרמל, לאחר שסחט באיומים קבלן שפיטר אותו. וכן כנגד אחיו, ראוי סלימאן סאלח (24) וסודקי חלבי (34) מדלית אל כרמל, שכחלק ממסכת האיומים שרפו ביחד עם רביע ציוד של המתלונן בשווי של 1.7 מיליון שקל.

לרביע מיוחסות עבירות של הצתה, סחיטה באיומים והיזק בזדון מיוחד, לאחיו ראוי סלימאן סאלח וסודקי חלבי מיוחסות עבירות של הצתה והיזק בזדון מיוחד. על פי כתב האישום רביע סאלח החליט להטיל אימה על יזם לאחר סיום ההתקשרות ביניהם. הוא הגיע עם אחיו לאתר ואז השלושה הציתו אש בציוד השייך למיזם ועזבו את המקום. כתוצאה ממעשיהם נשרפו 403 ממירים ושווי הנזק הוערך ב-1.77 מיליון שקל.

מכתבי האישום שהוגשו על ידי עו"ד לוסאנא סאיג עולה כי תחילתו של הסיפור בהקמת מתקן לייצור חשמל מאנרגיה סולארית בצפון. לאחר ההקמה התקשרה החברה הזוכה לשם הקמת המתקן עם חברה בתחום התשתיות, בה למתלונן היו מניות. במועדים שונים קשרה חברתו של המתלונן קשרים עסקיים עם קבלנים שונים לצורך ביצוע העבודה וביניהם גם חברת כוח האדם 'קול מתכת' שבבעלות רביע סאלח.

בשל כשלים בעבודת חברת קול מתכת, לפני כשלושה חודשים, הודיעה החברה שבבעלות המתלונן לרביע סאלח על סיום ההתקשרות עם חברתו, במקביל קשרה קשר עסקי עם חברה אחרת בתחום. 

 

שרפו 403 ממירים בשווי של 1.77 מיליון שקל

בסמוך למועד סיום ההתקשרות החליט רביע סאלח להטיל אימה על החברה שבבעלות המתלונן על מנת להניעה לחדש את ההתקשרות עם חברתו. הוא הגיע עם אחיו ראוי סאלח ועם סודוקי חלבי לאתר המיזם, ואז השלושה הציתו אש בציוד השייך למיזם ועזבו את המקום. כתוצאה ממעשיהם נשרפו 403 ממירים ושווי הנזק הוערך בכ- 1,770,000 שקל.

על פי כתב האישום יום למחרת, בשעות הבוקר, יצר רביע סאלח קשר טלפוני עם המתלונן וטען בפניו כי מאחר והבעלים של החברה החדשה עמה התקשרו חייב לו סך מיליון שקל, החוב עובר אליו, וזאת על אף שלא היה כל חוב כזה.

עוד הוסיף ואיים כי עדיף למתלונן לשלם את החוב שאם לא מה שקרה יום לפני, בעודו מתכוון להצתה, זו רק 'ההתחלה' והכל בכוונה להפחידו ולגרום לו לשלם לו את הכסף או לגרום לא לסיים את ההתקשרות עם החברה המתחרה.

קיראו עוד ב"משפט"

רביע סאלח המשיך לצור קשר עם המתלונן באמצעות הודעת וואטסאפ ואיים עליו בפגיעה בו ובבני משפחתו אם לא ישלם לו כסף וימשיך להעסיק את החברה המתחרה. בין היתר, שלח הנאשם למתלונן את ההודעות הבאות: "הוא עוד עובד? אין לנו שום כוונות לוותר על החוב", בתגובה שאל המתלונן "אתה רוצה שאני אזרוק אותו מהאתר?"

החשוד רביע סאלח ענה לו "תעשה מה שאתה רואה לנכון, אם הוא יישאר אתה תשלם" והוסיף ואיים "יש לך שתי אופציות או שמחר בבוקר אם הוא בשטח אתה חייב. ואני אכיר לך חברים שלי טובים וחמודים כמוני".

מספר שבועות אחרי פנה סאלח רביע פעם נוספת למתלונן באמצעות הודעות וואטסאפ ואיים עליו: "על פי בדיקה שלנו הוא שם", "טוב אתה וכל משפחתך חייבים, לא אדבר איתך שוב, ביי", וכן "ניסיתי להימנע".

בנוסף לכתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצר כנגד החשודים עד תום ההליכים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המגיב 06/09/2023 20:34
    הגב לתגובה זו
    וזורקים אותם בתא מעופש ללא חלונות, ועם פרוסת לחם אחת ביום.
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.

אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםאתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלם

מהפכה בפרסומות, נזיפה בביהמ"ש: ליברה תשלם 100 אלף שקל

תאונת דרכים פשוטה נהפכה למאבק משפטי ממושך, לאחר שחברת הביטוח סירבה לשלם פיצוי וטענה למרמה. השופט גיא אבנון דחה את הטענות של ליברה אחת לאחת, מתח ביקורת חריפה על התנהלות החברה וקבע כי נוהלה "הגנת סרק". התוצאה: פיצויים, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין גבוהים - ובית משפט שלא חסך מלים

עוזי גרסטמן |


בכביש 44, בסמוך לצומת פיקוד העורף, אירעה בשעת אחר צהריים שגרתית תאונת דרכים מהסוג שאמור להסתיים במהירות: פגיעה מאחור, אחריות ברורה, נזק לרכב ופנייה לחברת הביטוח. אלא שמבחינת שרה ג'נשווילי, בעלת הרכב שנפגע, האירוע הזה היה רק תחילתו של מסע ארוך ומעיק, שבסופו מצאה את עצמה מתדיינת בבית משפט מול חברת ביטוח גדולה, שמצדה עשתה כל שביכולתה כדי לא לשלם. בפסק דין חריג באורכו ובחריפותו, קבע שופט בית משפט השלום בנתניה, גיא אבנון, כי חברת הביטוח ליברה ניהלה הגנת סרק, פגעה גם במבוטח שלה וגם בנפגעת, וחייב אותה בכ-100 אלף שקל פיצויים והוצאות. כבר בפתח פסק הדין הבהיר השופט את עמדתו, כשכתב כי מדובר ב"אחד מאותם מקרים מקוממים".

הרקע להליך פשוט לכאורה. ב-18 בספטמבר 2024, בשעה 15:00 בערך, נהג בנה של התובעת ברכבה, ופנה ימינה בצומת מצליח. מאחוריו נסע רכב אחר, שנהגו לא שמר מרחק ופגע ברכב מאחור. אין מחלוקת על עצם התאונה, אין מחלוקת על האחריות, וגם לא על זהות הנהג הפוגע. הנתבע עצמו, אברהם אבירן אטיאס, הודה באחריות כבר בכתב ההגנה והבהיר כי האחריות לפיצוי מוטלת על חברת הביטוח שלו, ליברה חברה לביטוח.

אלא ששם, בנקודה שבה רוב תיקי הרכב מסתיימים, בחרה ליברה לסטות מהמסלול המוכר. במקום לשלם את הנזק לצד השלישי, היא טענה כי אין כיסוי ביטוחי כלל. לטענתה, הנהג המבוטח מסר לה מידע כוזב, שיבש חקירה, לא שיתף פעולה, ואולי אף מדובר בתאונה שמעולם לא התרחשה. בכתב ההגנה נכתב, במלים שלא הותירו מקום לספק, כי, "אין כיסוי ביטוחי לאירוע הנטען שלא הוכח כלל כי אכן התרחש כמדווח".

הטענות האלה, שייחסו למעשה מרמה ברף פלילי, עמדו בלב ההליך. אלא שככל שהמשפט התקדם, כך התברר עד כמה הן נשענות על יסודות רעועים. דו"ח החקירה שעליו ביקשה ליברה להתבסס הוסתר תחילה, לאחר מכן התעכב, ולבסוף כלל לא הובא כראיה. השופט אבנון נדרש שוב ושוב להתנהלות החברה כבר בשלבים המקדמיים, והבהיר בהחלטותיו כי אין הצדקה לעיכוב גילוי המסמכים. באחת ההחלטות הוא כתב כי "לא שוכנעתי כי חשיפתו של הדו"ח תפגע בהגנתה של ליברה, לבטח אין בה כדי לסכל את חשיפת האמת".

התנהלות מעוררת קושי של ליברה

גם לאחר שהדו"ח נחשף, המשיכה ליברה לנהל קו לוחמני. היא הגישה בקשות חריגות לצווים נגד התובעת והמבוטח שלה, לרבות דרישה לקבלת פירוט שיחות טלפון, איכוני סלולר ואיתור כלי הרכב - חודש לפני התאונה וחודש אחריה. הבקשות נדחו, והשופט קבע כי מדובר בצווים "גורפים באורח קיצוני", שפגיעתם בפרטיות גבוהה והם לא מבוססים על תשתית ראייתית כלשהי. הוא אף תהה על עיתוי הגשתם, בסמוך מאוד למועד הדיון, וציין כי ההתנהלות מעוררת קושי.