אורמת נפלה אתמול ב-5%, באופנהיימר נותנים אפסייד של 25%
מניות האנרגיה המתחדשת סובלות מעליית הריבית - הן צריכות להשקיע הרבה כסף בהקמת המתקנים, וכאשר עלויות המימון גדלות זה מקשה עליהן לצמוח, הן צריכות להוציא יותר כסף על תשלום חובות. אנליסטים מסבירים שהדרך לנתח את השוק הוא לבחון את תחזיות החברות להמשך, לשנים הבאות, ולאו דווקא בטווח הקצר. שינוי משמעותי לרעה יצביע על בעיה, שינוי משמעותי לטובה - והכיוון למעלה. הישראלית הגדולה בתחום, סולאראדג' נפלה בשבוע שעבר בעקבות תחזיות חלשות בארה"ב (ובהמשך למתחרות שדיווחו על בעיות דומות) סולאראדג', אבל בהנחה שהעולם עובר לאנרגיות מתחדשות (אפילו בישראל היעד הוא 30% אנרגיות מתחדשות עד סוף העשור, באירופה הם במצב הרבה יותר מתקדם ושם סולאראדג' מדווחת על המשך שיפור).
אז הבעיות בתחום הגיעו כמובן גם לחברת האנרגיה המתחדשת אורמת טכנו 0.9% בניהולו של דורון בלשר, גם היא ישראלית גדולה מאוד בתחום, שעוסקת בפיתוח וייצור טורבינות כח להספקת אנרגיה חשמלית ובפיתוח פרויקטי אנרגיה חילופית. המניה איבדה אתמול 5% בבורסה המקומית, בהמשך לירידה בוול סטריט אחרי הדוחות בשבוע שעבר. הירידות הגיעו אחרי תוצאות מעורבות לרבעון שהסתיים ושמירה על תחזית חלשה יחסית לשנה הנוכחית (2023)
אבל האם אורמת צפויה לעלות? כך לפחות מעריכים בבית ההשקעות אופנהיימר שנותנים למניה מחיר יעד של 96 דולר למניה, אפסייד של 25% על מחיר המניה הנוכחי (77 דולר) וזאת על בסיס מכפיל EBITDA מתואם עתידי לשנת 2024 של 13.5. למרות הדוחות, אורמת העלתה את תחזית ההכנסות ל-2025 לאור הצפי להרחבת קיבולת ייצור החשמל ב-21-24% ואת קיבולת אגירת חשמל בשיעור מרשים של יותר מ-600% עד שנת 2025. לכאורה זה מה שאמור להשפיע על המניה בטווח הארוך, בהנחה שהיא תעמוד בתחזיות.
לדברי האנליסט נוח קיי מאופנהיימר: "הגידול האגרסיבי ביכולות ייצור החשמל המקומיות של צרכנים פרטיים, בעיקר באמצעות פאנלים סולריים, גורר את תחנות ייצור החשמל בעולם להתמודד עם תנודתיות שהולכת וגוברת בצרכי אספקת החשמל וגורמת להן הפסדים כבדים. אורמת, המציעה מגוון פתרונות לייצור אנרגיה ואגירתה, נהנית מהדינמיקה התחרותית השוררת בשוק ונתמכת על ידי רגולציה פדרלית (בארה"ב) שצפויה לסייע לה לגדול ב-CAGR עתידי צפוי בשיעור דו ספרתי עד 2025 לפחות".
- אורמת: למרות קיטון של 3.8% במגזר החשמל, הרווח הנקי זינק ב-26%
- מנכ"ל אורמת: "הטיוטה של הסנאט חיובית עבורנו, הרווחיות תשתפר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, בטווח הקצר התחזיות לא מרשימות. החברה הציגה יחס מכירות ל-EBITDA נמוך מתחזית האנליסטים. החברה צופה השנה EBITDA של 480-510 מיליון דולר ל-2023 (495 אמצע טווח), מעט מעל תחזיות האנליסטים ל-491 מיליון דולר. תחזית ההכנסות השנתית היא 840 מיליון דולר, בדומה לצפי בשוק ל-839 מיליון דולר. לדברי אורמת, השיפור יגיע ברבעון הרביעי כאשר הנכסים ב-Puna ו-Olkaria "צפויים להניב הכנסות טובות יותר ברבעון הרביעי של 2023 לאור שיפורים שמתבצעים במפעלים והעלאת היעילות של הבארות התרמיים".
בדוחות לרבעון השני אורמת דיווחה על הכנסות של 194.8 מיליון דולר, מתחת הצפי ל-198.5 מיליון דולר. עם זאת, בשורה התחתונה החברה עקפה את הצפי ודיווחה על רווח של 40 סנט למניה, לעומת צפי ל-38 סנט למניה. ההכנסות ממכירת מוצרי התחנות קפצו ב-222% לסכום של 33.5 מיליון דולר יותר. בחברה, המייצרת את הרכיבים לתחנות הכוח במפעל שלה ביבנה, מסבירים את הגידול בהכנסות בין היתר בהתאוששות ענף האנרגיה והיציאה מתקופת הקורונה שהשיבה את ההשקעות בפרויקטים של אנרגיות מתחדשות.
אולם, ההתייצבות במחירי החשמל בחודשים האחרונים, לעומת השיאים שהיו ב-2022 עם פרוץ המלחמה באוקראינה, גררה ירידה בהכנסות ממגזר הפעילות השלישי של החברה, אגירת אנרגיה. ההכנסות במגזר זה הסתכמו ב-6 מיליון דולר, צניחה של 19.7% לעומת אותו רבעון אשתקד.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
על אף הצמיחה בהכנסות, הרווח התפעולי של החברה קטן בכ-37% ל-24 מיליון דולר, בעיקר בגלל ירידה במחיר החשמל של תחנת הכוח בהוואי (פונה). הנסיגה במכירות הובילה לכך שההכנסות של התחנה ירדו ב-5.4 מיליון דולר ברבעון השני של 2023, לעומת אותה תקופה ב-2022.
- 1.שלומי 09/08/2023 17:46הגב לתגובה זוטיסה נעימה למחזיקים בנייר

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?