ריבית בנק ישראל תעלה מחר. האם זאת תהיה הפעם האחרונה השנה?
בנק ישראל יעלה מחר את הריבית במשק. ההערכה היא שמדובר בהעלאה של 0.25%, עליה עשירית ברציפות, אך בקרב האנליסטים יש מי שמעריך שהיא תעלה בשיעור גבוה יותר. לפי ההודעה על העלאת הריבית של הבנק באפריל, הריבית צפויה להגיע בסוף 2023 ל־4.75%. מצד אחד, הריבית צפויה לרמה הזאת כבר עכשיו, בעיקר בעקבות פרסום מדד המחירים לצרכן שעלה השבוע ונמצא על קצב שנתי של 5%. מצד שני, ייתכן וזו תהיה ההעלאה האחרונה השנה. מטרת העל של הבנק היא כמובן הורדת מחירי המזון, שלא מפסיקים לטפס. מצד שני, העלאה נוספת עלולה לייקר עוד יותר את מחירי השכירות, שנמצאים בשיא של כל הזמנים.
מי שנושאים בנטל הם בעיקר נוטלי המשכנתאות. הם ראו את הריבית שלהם מזנקת ב-1,500 שקל השנה. הסיבה לזינוק הגדול היא העובדה שמחירי הדיור עלו והמשכנתא הממוצעת עלתה. כיום היא עומדת על כמעט מיליון שקל, אך עשרות אלפי זוגות נטלו הלוואה בשיעור גדול יותר ואף כפול, כך שההחזר החודשי עמד על יותר מ-2,000 שקל. ההחזר מורכב בעיקר מהריבית, אבל גם מהמדד, שלא מפסיק לעלות. השילוב הזה הוא קטלני וזוגות רבים נמצאים תחת סיכון גבוה משום שכושר ההחזר שלהם הולך ויורד ככל שהתשלום החודשי עולה. על פי ההערכות, לאחר העלאת ריבית נוספת כ-40% מהמשכנתאות יהיו תחת הגדרת סיכון. בעקבות כך, נוצרה תופעה חדשה בשוק - מצמצמי דיור - כאלה שלא יכולים לעמוד בהחזרים, מוכרים את ביתם ורוכשים בית קטן יותר, או בית דומה באזור פריפריאלי. אין ספק, לאור ההעלאה האגרסיבית של הריבית הצפי היה שהמחירים יבלמו מהר יותר. אבל דברים לא עובדים מהר כל כך. התגובה להעלאת הריבית לוקחת זמן. יכול להיות שבנק ישראל יחליט לעצור כאן ולראות מה מצב המשק. אם בעוד כמה חודשים לא תהיה תגובה, הוא לא יהסס להעלות אותה שוב. רק לפני כשבוע קיבלנו את הדיווח של הלמ"ס בעניין שיעור האבטלה. השיעור, מנוכה עונתיות, עומד על 3.6% לעומת 3.8% במרץ. שיעור התעסוקה ואחוז ההשתתפות בכוח העבודה נשארו זהים. כלומר, נתוני האבטלה עדיין נמוכים והיו כאלה גם בתקופה בה הקורונה החלה להיעלם מחיינו. זה מעודד, אבל הציפייה היא שנתוני אבטלה נמוכים יהוו מקור לאופטימיות יתר.
לעליית מחירים ולהחלטת הריבית, כמובן, יש גם השפעה ניכרת על הדולר דולר שקל רציף. כשאינפלציה גואה (כלומר, המחירים עולים) הנגיד מעלה ריבית ולכן אנשים משקיעים יותר במכשירים פיננסיים בישראל, כלומר בשקלים ולא בדולרים. הדבר מביא למכירת הדולר ולרכישת שקל. זה עושה דבר פשוט - אמור להוריד את שער הדולר.
- 15.פחח 21/05/2023 16:16הגב לתגובה זוכך עוד ההייטק הביא כסף, מפלגת הליקוק הייתה על הגל. ועכשיו שצריך לפעול? מתגלה השיתוק של המפלגה המסואבת... הסירחון מתחיל מהראש. אם אתה לא משתמט, אין בשבילך כסף... קדימה פתיים, תתעוררו ותשלמו את החשבון.
- 14.יקרוני 21/05/2023 13:49הגב לתגובה זובכנות תראו את הבדיחה של הנגיד קיבלתי לחדש את ביטוח הרכב וההצעה הכי נמוכה היתה של הפניקס וביטוח המקיף על בחמישים אחוזים מהשנה שעברה ובאותה חברה והליצן התורן אומר לנו כלום לא התייקר לאן זה יוביל בסוף נמתין ונראה
- פחח 21/05/2023 16:21הגב לתגובה זונתניהו קבר אותו באוצר... השעיר לעזאזל. ביזיון, המשק בטירוף - ויש לנו שר אוצר ברבע משרה. בלי שום בכיר כי כולם ברחו ששמעו שהוא מגיע לתפקיד. לכישלון שמוקריץ - בהצלחה, נקווה שתשאיר משהו אחרייך (גם את חווארה)
- 13.אנונימי 21/05/2023 13:40הגב לתגובה זוהריבית צריכה לעלות לפחות בין 0.5 ל 0.75אך בנק ישראל בחרדת אלוהים מכך ויעלה רק ב0.25
- 12.משה 21/05/2023 12:32הגב לתגובה זואיפה ביבי , לפני כ - 20 שנה הוא טיפל באינפלציה שהייתה 10-20 אחוזים לחודש !!! שירדה במשך שנים ל - 2-3 אחוזים. מדוע הוא לא מתערב עכשיו ?
- אתה מתבלבל עם שנות ה80 (ל"ת)L 22/05/2023 12:44הגב לתגובה זו
- הוא עסוק בדברים חשובים יותר))) (ל"ת)חח 21/05/2023 13:04הגב לתגובה זו
- 11.נוצרה דינמיקה של נפילת מחירים. כל חודש המתנה חוסך 21/05/2023 11:35הגב לתגובה זונוצרה דינמיקה של נפילת מחירים. כל חודש המתנה חוסך ריבית משכנתא של לפחות 0.7% והדירות יורדות ב 2-3 אחוז. לכן השוק מת והקריסה מגיעה. מי שקונה עכשיו ועוד עם מינוף הוא תמים או מתאבד או שניהם..גר ברמת אביב החדשה. השוק מת ואין קונים גם בירידה מהשיא של חצי מיליון
- אלון 21/05/2023 12:02הגב לתגובה זובפועל - הוא משלם הרבה הרבה יותר ממה שהיה משלם לפני העלאת הריבית... קבלנים כבר מזמן הפסיקו לבנות. נופשים בכל העולם. עד שהשוק כאן יירגע.
- 10.הנדל״ן מתרסק (ל"ת)ואי אפשר למנוע זאת 21/05/2023 10:43הגב לתגובה זו
- 9.הכתום 21/05/2023 10:30הגב לתגובה זושים את המפתחות ולך הביתה!!הרסת את המשק ריסקת משפחות ושום דבר לא עזר.בבקשה לך הבייתה!!!
- קשה להפנים דהאנפלציה הרימה ראש בממשלת לפיד/גנץ (ל"ת)מריק 21/05/2023 11:19הגב לתגובה זו
- 8.צפוני בדם 21/05/2023 10:04הגב לתגובה זולא יהיה ניתן לעצור את הגאות האינפלציונית כל זמן שהמלחמה באוקרינה נמשכת , העלאת הריבית בכלכלה המקומית לא תסייע לעצור את האינפלציה , היא תקשה על הממשלה לבצע פעולות פיסקאליות ותסבך אותה בדעת הקהל , נגידים בעולם מעדיפים להסתכל לאינפלציה בעיניים ולא לגעת בכפתור האדום , מכיוון שהם יודעים שזה יתפוצץ להם חזרה . מעניין איזה פוליטקה שולטת בנגיד שלנו , הפוליטקה של הכסף או הפוליטקה של השילטון ??
- אלון 21/05/2023 11:13הגב לתגובה זוהריבית תלויה בריבית ארה"ב, ובהפרשי אינפלציה וסיכון בין המדינות. הנגיד יכול לבחור להתנהל לפי השוק העולמי או להתעלם לייצר פה היפר אינפלציה.
- 7.שי 21/05/2023 09:54הגב לתגובה זוהוא חייב להמשיך
- 6.אלון 21/05/2023 09:37הגב לתגובה זוהמדד יקפוץ מעתה בכל העלאת ריבית! הסיבה: 100% מייקור המחיה מגולגל בתוך שניות על ידי חברות המזון, חברות עסקיות וקבלני הנדלן (שהם עשירים ביותר ויכולים פשוט להפסיק לבנות לכמה שנים...)-על המשפחות הביניים ומטה. הקריסה בקרוב בשל כך.
- רואה עתידות 21/05/2023 10:14הגב לתגובה זוכמה שטויות קצרות טווח רשמת, יש גבול מסויים שעד אליו אפשר לגלגל את העלויות, מעבר לכך אתה שוכח שלחברות עסקיות ובמיוחד חברות נדלן יש הוצאות (עובדים למשל) + הוצאות מימון שהם יחטפו חזק מאד כאשר ההכנסות שלהם יורדות.
- 5.(ל"ת)21/05/2023 09:35הגב לתגובה זו
- 4.בנק ישראל יוצר פצצה עם נוטלי המשכנתאות 21/05/2023 09:34הגב לתגובה זובנק ישראל יוצר פצצה עם נוטלי המשכנתאות
- 3.מרווין 21/05/2023 09:17הגב לתגובה זוהיא לא אגרסיבית. בפרספקטיבה היסטורית מדובר למעשה בריבית נמוכה.
- 2.מני 21/05/2023 08:56הגב לתגובה זוהוא חייב להפסיק אם זה
- אלכס 21/05/2023 09:17הגב לתגובה זוההפך הוא נכון , לעלות ריבת ב 0.5%
- 1.אנונימי 21/05/2023 08:23הגב לתגובה זועם אינפלציית ליבה דביקה, אין ברירה אחרת. מי שמינף את עצמו שיעשה חישוב מחדש
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
