"לא מזהים ירידה בהתעניינות של משקיעים זרים בכלכלת ישראל"
"אנחנו לא מזהים ירידה בהתעניינות בהשקעות בישראל מצד משקיעים זרים", כך אמר עו"ד גילעד בן עמי, ממייסדי משרד GBTAX המתמחה בליווי משקיעים בינ"ל בישראל, במהלך אירוע מיוחד של המשרד, בשיתוף עם משרד הכלכלה, לקבוצת של משקיעים זרים מאירופה, בדגש על נציגים מגרמניה. להערכת עו"ד בן עמי, "היתרונות המאקרו-כלכליים של ישראל, לצד הסביבה העסקית, כוח האדם, היזמים האיכותיים תמריצי הממשלה להשקעות לרבות תמריצי המס, מערכת ההסכמים הבין-לאומיים ומערכת הדין הפנימית – כל אלו אינם צפויים להשתנות בעתיד הנראה לעיין, מה שהופך את ישראל ליעד אטרקטיבי להשקעות זרות".
באירוע של משרד עוה"ד GBTAX השתתפו נציגים של 35 חברות זרות, נציגי משרדי פמילי אופיס וקרנות VC שמשקיעים או שוקלים השקעה בישראל, לצד נציגים ממשרד הכלכלה וכ-20 בכירים בחברות ישראליות, בדגש על חברות הייטק ישראליות. חברי המשלחת התארחו במסגרת יוזמה של משרד הכלכלה, במטרה להכיר להם את הסביבה העסקית בישראל, כאשר משרד עוה"ד GBTAX הציג בפניהם את שיטת המס בישראל ותמריצי מס הקיימים בדין הישראלי למשקיעים זרים.
במהלך האירוע התייחסו בכירי משרד עוה"ד GBTAX לחששות הקיימים בנוגע ליוזמה לשינוי במערכת המשפט הישראלית. לדברי עו"ד רן ביגון: "הסביבה המשפטית והמיסויית בישראל מעניקה למשקיעים, ליזמים ולחברות הטבות משמעותיות - הטבות למרכזי פיתוח, הטבות לייצוא חדשנות וטכנולוגיה, הקלות והטבות למשקיעים, מענקים ממשלתיים, הגנות משפטיות ועוד. כל אלו שומרים על ישראל תחרותית בכלכלה העולמית כיעד להשקעות ופעילות כלכלית. אנחנו לא רואים חשש אמיתי, בשלב זה, ממשיכת השקעות בישראל או בכוונה להימנע מהשקעות בישראל".
לקריאה נוספת:
- מהו “אופק ההשקעה” ולמה הוא קריטי
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
>>> מאנדיי וצ'ק פוינט לא רואות פגיעה בגלל הרפורמה המשפטית - וגם לא מוציאות את הכסף מהארץ.
- 11.יהוה 14/02/2023 20:14הגב לתגובה זויאללה דיסלקיים
- 10.א. מרק 14/02/2023 15:29הגב לתגובה זומיני כתבות מעודדות המתבססות על איזה משקיע שבמקרה בעצירת ביניים מאוסטרליה לצרפת השתמש בשירותים של נתב"ג הם לא סיבה להרדים את הציבור. בלי לבסס מגמות אין שום ערך לכתבה. יכול להיות שהקטסטרופה המסתמנת היא סתם הפחדה ויכול להיות שלא אבל, וההפיכה המשפטית המתוכננת מבססת את המגמה, ברגע שתהיה קריסה מי שלא נזהר והסתמך על כתבות לא מבוססות עלול לאבד את המכנסיים.
- רואה חשבון 15/02/2023 10:48הגב לתגובה זוביזפורטל כותב את העובדות הנכונות, אבל השמאל הקיצוני, הברברי, המטורלל, ההזוי, המסומם והמושחת שונא את האמת ואת העובדות והוא אף פעם לא ייתן לעובדות לבלבל אותו.
- א 14/02/2023 17:05הגב לתגובה זוחברות מחפשות איפה אפשר לעשות כסף. פוליטיקה לא מעניינת אותם. עובדה, כסף גדול מכל העולם זורם לסינגפור, סין והונג קונג, לא בדיוק מדינות דמוקרטיות. השמאל, תוך כדי איבוד עשתונות טוטאלי כי עומדים לקחת לו את מוקדי הכח, משווק לעולם "קטסטרופה" הזויה שאין בינה ובין המציאות דבר.
- 9.אברהם 14/02/2023 15:06הגב לתגובה זוהמצב החדש יביא לכאן כוחות חדשים מכל העם ולא רק ממשפחת ברק.היתה כאן דיקטטורה והיא נגמרה
- 8.מפתיע כי 14/02/2023 14:40הגב לתגובה זואולי בגלל שלמשרד יש אינטרסט במשרד הכלכלה הוא מעגל פינות בדווח. למה שמשקיע נבון לא יחשוש מהכאוס בו עבריינים בממשל מנסים להשתלט על בית המשפט
- רואה חשבון 15/02/2023 10:50הגב לתגובה זוכל משקיע משקיע במדינות דמוקרטיות ולא במדינות דיקטטוריות. מאז ההפיכה המשפטית שעשה הפיראט המשפטי אהרון ברק ישראל היא מדינה דיקטטורית בשליטת בג"צ. הרפורמה המשפטית תחזיר את הדמוקרטיה למדינת ישראל ולכן הכלכלה תצמח.
- 7.מי מכיר מי יודע מי שמע על משרד GBTAX. (ל"ת)יוסי ק 14/02/2023 14:34הגב לתגובה זו
- 6.המוכר 14/02/2023 14:33הגב לתגובה זואני לא מזהה את אחותך
- 5.יריב 14/02/2023 14:21הגב לתגובה זוכמובן שכותרת ביביסטית לאתר שנשלט על ידי ליכודניקים. העובדות לא נר לרגלם.
- 4.רשמנו,כדי להזכיר לכם... (ל"ת)יגאל 14/02/2023 14:08הגב לתגובה זו
- 3.רק יורדת ולא עולה אינטרסנטים (ל"ת)הבורסה לניירות פח 14/02/2023 13:57הגב לתגובה זו
- 2.גולדפינגר 14/02/2023 13:48הגב לתגובה זוכרגע מדובר בחששות, הרפורמה משפטתית עדין לא עברה,כך שעובדתית עדין לא השתנה דבר. גם אם היה והרפורמה תתממש, יקח זמן עד שנרגיש את האפקט שלה על הכלכלה. עכון לעכשיו חברות הייטק מעבירות חלק מהכספים לחשבונו חול גם אם הם לא מצהירים על כך, ומבחינת הדולר/שקל בנק ישראל מחזיק הר של רזרבות דולריות כך שהוא יכול להיתמודד עם החלשות מהירה של השקל.
- 1.משקיע זר 14/02/2023 13:42הגב לתגובה זולפני הורדת הדירוג של ישראל
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
