צבא מרגמה אלביט
צילום: אלביט מערכות

מה קורה באלביט מערכות ולמה לצפות ב-2023?

מניית אלביט מערכות הציגה ביצועים חלשים מאז השיא שרשמה בחודש אוגוסט בשנה שעברה. רמות השיא אליהן הגיעה המניה ב-2022 היו ברקע ללחימה בין רוסיה ואוקראינה, אבל יש עוד. לירן לובלין ממחלקת המחקר ב-IBI בית השקעות עושה לכם סדר
 
איציק יצחקי | (8)

מניית אלביט מערכות אלביט מערכות -0.32% הציגה ביצועים חלשים מאז השיא שרשמה בחודש אוגוסט בשנה שעברה. רמות השיא אליהן הגיעה המניה ב-2022 היו ברקע ללחימה בין רוסיה ואוקראינה שהביאה למירוץ התחמשות באירופה (או לפחות לציפיה כזו) שלוו בהודעות השכם וערב על הרחבות משמעותיות של תקציבי הביטחון במדינות מרכזיות שלאורך שנים לא שמו דגש על התחמשות ועל בניין הכוח.

במקביל לתרומה של סביבת המאקרו לבניית הציפיות, אלביט הציגה פתיחה חזקה מאוד לשנה 2022 עם צמיחה דו ספרתית שמקורה בעיתוי הכרה בהכנסות מחוזים משמעותיים ברבעון הראשון של השנה שהביאה את המכפיל של אלביט מערכות של מעל ל- 40X.

בהמשך השנה התברר שהציפיות היו גדולות מידי או יש שיאמרו מוקדמות מידי. אלביט הציגה צמיחה אפסית בשני הרבעונים הבאים (השני והשלישי) וזאת במקביל להתכווצות בשיעורי הרווחיות אליהן הורגלנו בשנים האחרונות וירידה בתזרים המזומנים. יש לציין כי גם בתקופות בהן הצמיחה בהכנסות היתה נמוכה, אלביט המשיכה להציג צמיחה מרשימה בצבר ההזמנות שתומך בציפיות הצמיחה לטווח הארוך יותר.

אז מה קרה מאחורי הקלעים?

חשוב להזכיר כי אלביט היא חברה פרויקטאלית וככזו ההכרה בהכנסותיה אינה מתפלגת בצורה שווה לאורך השנה וכידוע ישנה השפעה עונתית חיובית יותר ברבעונים השלישי והרביעי של השנה. בנוסף, לעלייה במחיר המניה היתה השפעה על ההפרשה לאופציות הפאנטום שהחברה חילקה לעובדיה (שהגדילו את ההוצאות) וגם לשער הדולר שקל היתה השפעה שלילית (ולעיתים חיובית) על החברה. אבל למעט העובדות הנ"ל, קרו מספר תהליכים יחודיים בשנה האחרונה שיצרו חוסר קונסיסטנטיות בתוצאות:

התארכות הצבר - בעיקר בגלל פרויקטי תשתיות (כגון בניית מערכי אימונים ותחזוקה) אשר ההכנסות בגינן מתפרסות על פני תקופת זמן ארוכה יותר. אנו סבורים כי זהו תהליך חיובי וחשוב בבניה של אלביט כחברה רב לאומית המסוגלת לספק גם תשתיות וקשרים ארוכי טווח עם הלקוחות ולא רק פרויקטים חד פעמיים.

מערכת ה–ERP החדשה -  נכון להיום כ -75% מהמערכת כבר הוטמעה כשהצפי הוא לסיום הטמעת המערכת במחצית השניה של 2023. החשיבות של המערכת היא בניהול נכון יותר של המלאים של אלביט שהיוו חלק מהותי מהיכולת של אלביט לצמוח ובמקביל גם פגעו בה כאשר נוצר בהם מחסור קראת סוף 2022.

הירידה לדרום - השלמת המעבר של תע"ש לדרום יהיה אבן דרך משמעותית לאלביט, הן בהיבט החסכון בכח אדם והן בצד ההשקעות המשמעותיות שמכבידות על התזרים של אלביט. נזכיר כי חלק לא מבוטל מתקציב המעבר לדרום כבר שולם לאלביט ע"י המדינה בסמוך לרכישה של תע"ש . המעבר צפוי להסתיים ב-2024 ואנו צופים ירידה בעלויות התפעוליות של אלביט כתוצאה מפרישת כח אדם יקר והחלפתו בכח אדם זול יותר ובהיקפים נמוכים יותר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חיזוק הנוכחות בטריטוריות בהן החברה פועלת - המדיניות בטריטוריות בהן אלביט פועלת נוטה יותר ויותר לייצור מקומי. עובדה זו מכתיבה לאלביט מציאות בה הנוכחות שלה בטריטוריות השונות היא נדרשת על מנת להרחיב את היקפי הפעילות בעולם, כך שהתוצאה היא שאלביט משקיעה משאבים רבים בפתיחת מפעלים (שניים נפתחו לאחרונה בבריטניה) וביצירת שיתופי פעולה עם יצרנים מקומיים. מהלכים אלו צורכים משאבים ניהוליים וכספיים מאלביט אך את הפירות שלהם ניתן יהיה לראות בהמשך.

אז למה לצפות ברבעון הרביעי של השנה וב- 2023?

נתחיל מהסוף, בנקודת הזמן הנוכחית אנו סבורים כי השוק לא טעה בהורדת התמחור של אלביט ואנו עומדים בפני שניים או שלושה רבעונים בהם התוצאות לא צפויות להצדיק את המכפילים הגבוהים בהם נסחרה החברה. היעדר תקציב בטחון וחילופי השלטון בישראל יפגעו בתזרים במהלך שני הרבעונים הראשונים של 2023 כשגם בצד הצמיחה ושיעורי הרווחיות אנחנו לא מצפים ליותר מידי חדשות טובות (כרגע אנחנו מתמחרים צמיחה חד ספרתית נמוכה מאוד). עם זאת ובראייה רחבה יותר הדינמיקה בעולם צפויה לייצר הזדמנויות לכלל התעשייה הביטחונית ולאלביט בפרט, להלן כמה נקודות חיוביות:

הסכמי אברהם מהווים הזדמנות משמעותית לאלביט לפתוח קשרים עם מדינות מולן היא עבדה בעבר בהיקפים קטנים מתחת לפני השטח.

תקציבי הבטחון בעולם עולים - בארה"ב צפוי התקציב לעלות בכ-5% בכל אחת מהשנים 2023 ו- 2024 ובנוסף צפויה ארה"ב לתמוך באוקראינה באמצעות מתן גישה למלאים שיצריכו הצטיידות מחודשת בעיקר בתחום היבשה. באירופה שיעורי הצמיחה של התקציבים אפילו גדולים יותר ובאסיה פסיפיק חלק גדול מהמדינות ממשיך להצטייד בין אם לצורך התגוננות מאיומים חיצוניים ובין אם לצורך בטחון פנים. חשוב להבין שפערי הזמנים בין ההודעות על הגדלת תקציבי הבטחון לבין הקצאת הכספים והשימוש בהם בפועל עלול להיות ארוך ואת ההשפעה אנו צפויים לראות על פי הערכות רק בעוד כשנה.

האיום הסיני – ההתעצמות של סין מהווה טריגר להרבה מדינות מערביות לייצר מוכנות ולהתעצם בארה"ב תקציבים רבים מוכוונים ל- NAVY ול- Air force ולתעשיית החלל.  לאור צמיחה ממוצעת של תקציב הבטחון בסין שעומדת על כ-8%, מדינות המערב לא נשארות אדישות והשיח אודות ההתעצמות של סין גורר אחריו ניפוח של תקציבים ברחבי העולם.

בשורה התחתונה, אמנם המניה של אלביט לא סיפקה נחת רב למשקיעים בחצי השנה האחרונה אבל אנחנו סבורים כי זה עדיין לא הזמן לחזור ולהחזיק בה במשקל יתר. הסיבה הראשונה לכך היא הצפי לתוצאות פחות טובות ברבעונים הקרובים שיתכן ועדיין לא מתמחרים לחלוטין במחיר המניה. והשניה היא שגם אם הסביבה העסקית נראית כרגע טובה לחברות הביטחוניות, בהיבט התמחור היחסי אלביט עדיין לא זולה ביחס למתחרות שלה כפי שניתן לראות מההשוואה הבאה:

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אשר 27/01/2023 14:05
    הגב לתגובה זו
    אלביט הגיעה למצב דומה לזה שבו הייתה התעשייה האווירית צבר הזמנות עצום , אבל הרווחים מאוד מאוד נמוכים רוב הפרויקטים הגדולים שאלביט מערכות זכתה בהם הינם נחתמו בהפסד ידוע מראש בלקיחת סיכוי/סיכון שההתרחבות לשווקים חדשים תניב בעתיד עוד הזמנות אם האסטרטגיה הזאת תצליח? ,,,רק ההשנים הבאות נדע זאת בינתיים כפי שהוזכר כאן בכתבה, הרבעונים הבאים יהיו רבעונים עם רווח נמוך מאוד מאוד ואפילו הפסד
  • 5.
    מאיר 24/01/2023 21:11
    הגב לתגובה זו
    הייתה על 45 אח"כ קפצה ל-75 ועכשיו על 58 התנהגות משונה.
  • אשר 27/01/2023 14:13
    הגב לתגובה זו
    אתה צודק התגמול של הנהלת אלביט בהובלת בוצי מבוסס ברובו על מחיר המניה בשוק אנחנו עדים בזמן האחרון לדחוף את מחיר המניה בהודעות בלתי פוסקות על זכייה בפרוייקטים שרובם פרוס ל- 5 /10 שנים הודעה מפוצצת של זכייה בפרויקט של 500 מיליון דולר שפרוס ל- 10 שנים זה סך הכל הכנסה של 50 מיליון בשנה ועם מרווח רווח של 10 % זה רווח מזערי מאוד מאוד לחברה של 4 מילארד דולר
  • 4.
    סמי 24/01/2023 13:22
    הגב לתגובה זו
    יתכן שיהיה רבעון מאכזב אבל צבר ההזמנות ענק וצומח. המוסדיים תמיד יקנו אלביט כמנית בסיס להשקעה.
  • 3.
    תעלה יחד עם השוק. (ל"ת)
    Haimsuliman 23/01/2023 19:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שכנעת אותי לעשות הפוך (ל"ת)
    23/01/2023 18:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי 23/01/2023 16:19
    הגב לתגובה זו
    הגידול בצבר לא מחלחל לשורה התחתונה כבר תקופה ארוכה, משהו כמו שלש שנים. אלביט חברה מצויינת עם הנהלה מצויינת, אבל עוסקת שאין לה שום יתרון יחסי (למשל התותח) ובתחומים בהם האופק העיסקי מוגבל. המניה צריכה לרדת לפחות ב 25 אחוז כדי שתיכנס למעקב
  • הם שנה הבאה יוצאים עם לייזר אווירי. מה שהופך מטוס 23/01/2023 17:22
    הגב לתגובה זו
    הם שנה הבאה יוצאים עם לייזר אווירי. מה שהופך מטוס קרב לכזה שיכול לטוס לבית הלבן ובחזרה בלי שיכולים לגעת בו.
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'
דוחות

טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת

רווח של 0.78 דולר למניה 16% מעל התחזית; הכנסות 4.5 מיליארד דולר לעומת 4.33 בצפי; התחזית עודכנה מעט למעלה 

מנדי הניג |

טבע טבע -1.5%  עם רבעון חזק מהצפוי עם רווח מתואם של 0.78 דולר למניה - גבוה בכ-16% מציפיות האנליסטים שעמדו על 0.67 דולר - והכנסות של 4.5 מיליארד דולר, לעומת צפי של 4.33 מיליארד דולר. ההכנסות עלו בכ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והחברה ממשיכה להציג שיפור עקבי ברווחיות וברמת היעילות. שיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-28.9%, לעומת 28% אשתקד, והחברה מציינת כי היא נמצאת במסלול לעמוד ביעד של 30% עד שנת 2027.

הצמיחה ברבעון נתמכה בעיקר בפעילות בצפון אמריקה, שבה ההכנסות עלו ב-12% בזכות ביקושים גבוהים לתרופות המקור AUSTEDO ו-AJOVY. באירופה נרשמה ירידה של כ-10% במונחים מקומיים, ובשווקים הבינלאומיים נרשמה ירידה דומה - אך לאחר נטרול השפעת מכירת הפעילות ביפן, נרשמה בהם דווקא עלייה קלה של כ-2%. מנועי הצמיחה החדשניים של טבע רשמו יחד צמיחה של 33% במונחי מטבע מקומי, להכנסות כוללות של 830 מיליון דולר - מה שממחיש את התרומה ההולכת וגדלה של תחום התרופות החדשניות לתוצאות החברה.

במקביל, הרווח הנקי המתואם (Non-GAAP) עלה ל-910 מיליון דולר, עלייה של כ-14% לעומת השנה שעברה, והרווח הנקי לפי GAAP הסתכם ב-433 מיליון דולר לעומת הפסד של 437 מיליון דולר בתקופה המקבילה. התזרים החופשי עמד על 515 מיליון דולר, והחוב הכולל ירד ל-16.8 מיליארד דולר - ירידה של מיליארד דולר מתחילת השנה, בעיקר הודות למחזור חוב בהיקף של 2.3 מיליארד דולר ולפירעון אג"ח קיימות.

״ממשיכים להוציא לפועל את האסטרטגיה שלנו״

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ"ל טבע ציין עם פרסום הדוחות: "מנועי הצמיחה החדשניים שלנו, אשר הניעו את הרבעון ה-11 ברציפות של צמיחה ברבעון השלישי, משקפים את תהליכי הצמיחה והחדשנות שלנו ואת עוצמת אסטרטגיית 'חוזרים לנתיב של צמיחה' המובלת על ידי חדשנות. מנועי הצמיחה העיקריים שלנו - ובפרט המוצרים החדשניים - הניבו צמיחה של 33% בהכנסות במונחי מטבע מקומי, ובכך הם מדגישים את השפעתם על מטופלים ועל התוצאות העסקיות שלנו. אנו ממשיכים להוציא לפועל את האסטרטגיה שלנו, ומאמינים כי אנו על המסלול הנכון להשגת היעדים של 30% רווח תפעולי (במונחי Non-GAAP) וחיסכון של כ-700 מיליון דולר נטו להשקעה מחדש. כפועל יוצא מסיום המשא ומתן על מחירי התרופות לפי חוק ה- Inflation Reduction Act (IRA), אנו חוזרים ומדגישים את הביטחון שלנו ביעדים שקבענו ל- AUSTEDO לשנת 2027. פורטפוליו המוצרים החדשניים הייחודי שלנו הוא כעת אחד ממקורות העוצמה המרכזיים של טבע, בעת שאנו הופכים לחברת ביו-פארמה מובילה וחדשנית, בעוד עסקי הגנריקה המובילים שלנו ממשיכים להוות בסיס איתן. יחד עם הצוות המוכשר שלנו והמחויבות הבלתי מסויגת שלנו למטופלים, אנו בטוחים בעתיד של טבע וביכולתנו לספק ערך תמידי לכל בעלי העניין שלנו."

"כפועל יוצא מסיום המשא ומתן על מחירי התרופות לפי חוק ה- Inflation Reduction Act (IRA), אנו חוזרים ומדגישים את הביטחון שלנו ביעדים שקבענו ל- AUSTEDO לשנת 2027. פורטפוליו המוצרים החדשניים הייחודי שלנו הוא כעת אחד ממקורות העוצמה המרכזיים של טבע, בעת שאנו הופכים לחברת ביו-פארמה מובילה וחדשנית, בעוד עסקי הגנריקה המובילים שלנו ממשיכים להוות בסיס איתן. יחד עם הצוות המוכשר שלנו והמחויבות הבלתי מסויגת שלנו למטופלים, אנו בטוחים בעתיד של טבע וביכולתנו לספק ערך תמידי לכל בעלי העניין שלנו."

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה

המדינה בעצם "תרכוש בחזרה" את הזכויות ואז תצא למכרז חדש שבו מלכתחילה הסיכוי של החברה הישראלית לזכות הוא גדול

אדיר בן עמי |

המדינה הגיעה להסכמות עקרוניות עם ICL לעניין הסדר הנכסים של זיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם לקראת תום הזיכיון בשנת 2030, המדינה הגיעה להסדר על שווי נכסי ים המלח וכן עיגנה את כוונתה לבטל את זכות הקדימה של ICL במכרז על זיכיון ים המלח.


על פי מסמך העקרונות ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961, ICL תעביר למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף ומלא של זיכיון ים המלח, תמורת 2.54 מיליארד דולר (בתוספת העלויות העתידיות של פרוייקט קציר המלח בפועל). העברת הנכסים למדינה והתשלום ל-ICL יעשו במועד תום הזיכיון בשנת 2030. 


הסדר הנכסים המתגבש, אשר עוגן במסמך עקרונות לקראת חתימה עתידית של הצדדים על הסכם משפטי מפורט ומלא, יאפשר למדינה לקיים הליך מכרזי תחרותי, בינלאומי ושוויוני על ידי יצירת וודאות להליך הצפוי, הן למדינה ולהן למתמודדים פוטנציאליים במכרז. לצורך כך, ההסדר יכלול גם את שיתוף פעולה של ICL לצורך עריכת המכרז, על ידי העברת הידע והמידע הנדרשים, העברת הסכמים מהותיים ונהלי עבודה, התחייבות להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה על מנת לשמר על ערכם הקיים של הנכסים והמפעלים, העברת כלל ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים , ואי-התנגדות מצד ICL לביטול זכות הקדימה. כלל הנושאים שהוסכמו מפורטים במסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים, המצורף להודעה זאת.  


במקביל, המדינה נערכת לפרסום להערות הציבור של תזכיר חוק זיכיון ים המלח ופרסום הליך המיון המוקדם (PQ) של המכרז. תזכיר החוק שיפורסם יסדיר מחדש את הזיכיון להפקת משאבי הטבע בים המלח, ונועד לוודא את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק יתווה את גבולות הגזרה להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי. תזכיר החוק אינו חלק מהמו"מ או מההסכמות עם ICL. 


שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.