מה קורה באלביט מערכות ולמה לצפות ב-2023?
מניית אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% הציגה ביצועים חלשים מאז השיא שרשמה בחודש אוגוסט בשנה שעברה. רמות השיא אליהן הגיעה המניה ב-2022 היו ברקע ללחימה בין רוסיה ואוקראינה שהביאה למירוץ התחמשות באירופה (או לפחות לציפיה כזו) שלוו בהודעות השכם וערב על הרחבות משמעותיות של תקציבי הביטחון במדינות מרכזיות שלאורך שנים לא שמו דגש על התחמשות ועל בניין הכוח.
במקביל לתרומה של סביבת המאקרו לבניית הציפיות, אלביט הציגה פתיחה חזקה מאוד לשנה 2022 עם צמיחה דו ספרתית שמקורה בעיתוי הכרה בהכנסות מחוזים משמעותיים ברבעון הראשון של השנה שהביאה את המכפיל של אלביט מערכות של מעל ל- 40X.
בהמשך השנה התברר שהציפיות היו גדולות מידי או יש שיאמרו מוקדמות מידי. אלביט הציגה צמיחה אפסית בשני הרבעונים הבאים (השני והשלישי) וזאת במקביל להתכווצות בשיעורי הרווחיות אליהן הורגלנו בשנים האחרונות וירידה בתזרים המזומנים. יש לציין כי גם בתקופות בהן הצמיחה בהכנסות היתה נמוכה, אלביט המשיכה להציג צמיחה מרשימה בצבר ההזמנות שתומך בציפיות הצמיחה לטווח הארוך יותר.
אז מה קרה מאחורי הקלעים?
חשוב להזכיר כי אלביט היא חברה פרויקטאלית וככזו ההכרה בהכנסותיה אינה מתפלגת בצורה שווה לאורך השנה וכידוע ישנה השפעה עונתית חיובית יותר ברבעונים השלישי והרביעי של השנה. בנוסף, לעלייה במחיר המניה היתה השפעה על ההפרשה לאופציות הפאנטום שהחברה חילקה לעובדיה (שהגדילו את ההוצאות) וגם לשער הדולר שקל היתה השפעה שלילית (ולעיתים חיובית) על החברה. אבל למעט העובדות הנ"ל, קרו מספר תהליכים יחודיים בשנה האחרונה שיצרו חוסר קונסיסטנטיות בתוצאות:
- ספרד לא רוצה נשק ישראלי - הערכות שתבטל עסקה גדולה עם אלביט
- לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התארכות הצבר - בעיקר בגלל פרויקטי תשתיות (כגון בניית מערכי אימונים ותחזוקה) אשר ההכנסות בגינן מתפרסות על פני תקופת זמן ארוכה יותר. אנו סבורים כי זהו תהליך חיובי וחשוב בבניה של אלביט כחברה רב לאומית המסוגלת לספק גם תשתיות וקשרים ארוכי טווח עם הלקוחות ולא רק פרויקטים חד פעמיים.
מערכת ה–ERP החדשה - נכון להיום כ -75% מהמערכת כבר הוטמעה כשהצפי הוא לסיום הטמעת המערכת במחצית השניה של 2023. החשיבות של המערכת היא בניהול נכון יותר של המלאים של אלביט שהיוו חלק מהותי מהיכולת של אלביט לצמוח ובמקביל גם פגעו בה כאשר נוצר בהם מחסור קראת סוף 2022.
הירידה לדרום - השלמת המעבר של תע"ש לדרום יהיה אבן דרך משמעותית לאלביט, הן בהיבט החסכון בכח אדם והן בצד ההשקעות המשמעותיות שמכבידות על התזרים של אלביט. נזכיר כי חלק לא מבוטל מתקציב המעבר לדרום כבר שולם לאלביט ע"י המדינה בסמוך לרכישה של תע"ש . המעבר צפוי להסתיים ב-2024 ואנו צופים ירידה בעלויות התפעוליות של אלביט כתוצאה מפרישת כח אדם יקר והחלפתו בכח אדם זול יותר ובהיקפים נמוכים יותר.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
חיזוק הנוכחות בטריטוריות בהן החברה פועלת - המדיניות בטריטוריות בהן אלביט פועלת נוטה יותר ויותר לייצור מקומי. עובדה זו מכתיבה לאלביט מציאות בה הנוכחות שלה בטריטוריות השונות היא נדרשת על מנת להרחיב את היקפי הפעילות בעולם, כך שהתוצאה היא שאלביט משקיעה משאבים רבים בפתיחת מפעלים (שניים נפתחו לאחרונה בבריטניה) וביצירת שיתופי פעולה עם יצרנים מקומיים. מהלכים אלו צורכים משאבים ניהוליים וכספיים מאלביט אך את הפירות שלהם ניתן יהיה לראות בהמשך.
אז למה לצפות ברבעון הרביעי של השנה וב- 2023?
נתחיל מהסוף, בנקודת הזמן הנוכחית אנו סבורים כי השוק לא טעה בהורדת התמחור של אלביט ואנו עומדים בפני שניים או שלושה רבעונים בהם התוצאות לא צפויות להצדיק את המכפילים הגבוהים בהם נסחרה החברה. היעדר תקציב בטחון וחילופי השלטון בישראל יפגעו בתזרים במהלך שני הרבעונים הראשונים של 2023 כשגם בצד הצמיחה ושיעורי הרווחיות אנחנו לא מצפים ליותר מידי חדשות טובות (כרגע אנחנו מתמחרים צמיחה חד ספרתית נמוכה מאוד). עם זאת ובראייה רחבה יותר הדינמיקה בעולם צפויה לייצר הזדמנויות לכלל התעשייה הביטחונית ולאלביט בפרט, להלן כמה נקודות חיוביות:
הסכמי אברהם מהווים הזדמנות משמעותית לאלביט לפתוח קשרים עם מדינות מולן היא עבדה בעבר בהיקפים קטנים מתחת לפני השטח.
תקציבי הבטחון בעולם עולים - בארה"ב צפוי התקציב לעלות בכ-5% בכל אחת מהשנים 2023 ו- 2024 ובנוסף צפויה ארה"ב לתמוך באוקראינה באמצעות מתן גישה למלאים שיצריכו הצטיידות מחודשת בעיקר בתחום היבשה. באירופה שיעורי הצמיחה של התקציבים אפילו גדולים יותר ובאסיה פסיפיק חלק גדול מהמדינות ממשיך להצטייד בין אם לצורך התגוננות מאיומים חיצוניים ובין אם לצורך בטחון פנים. חשוב להבין שפערי הזמנים בין ההודעות על הגדלת תקציבי הבטחון לבין הקצאת הכספים והשימוש בהם בפועל עלול להיות ארוך ואת ההשפעה אנו צפויים לראות על פי הערכות רק בעוד כשנה.
האיום הסיני – ההתעצמות של סין מהווה טריגר להרבה מדינות מערביות לייצר מוכנות ולהתעצם בארה"ב תקציבים רבים מוכוונים ל- NAVY ול- Air force ולתעשיית החלל. לאור צמיחה ממוצעת של תקציב הבטחון בסין שעומדת על כ-8%, מדינות המערב לא נשארות אדישות והשיח אודות ההתעצמות של סין גורר אחריו ניפוח של תקציבים ברחבי העולם.
בשורה התחתונה, אמנם המניה של אלביט לא סיפקה נחת רב למשקיעים בחצי השנה האחרונה אבל אנחנו סבורים כי זה עדיין לא הזמן לחזור ולהחזיק בה במשקל יתר. הסיבה הראשונה לכך היא הצפי לתוצאות פחות טובות ברבעונים הקרובים שיתכן ועדיין לא מתמחרים לחלוטין במחיר המניה. והשניה היא שגם אם הסביבה העסקית נראית כרגע טובה לחברות הביטחוניות, בהיבט התמחור היחסי אלביט עדיין לא זולה ביחס למתחרות שלה כפי שניתן לראות מההשוואה הבאה:
- 6.אשר 27/01/2023 14:05הגב לתגובה זואלביט הגיעה למצב דומה לזה שבו הייתה התעשייה האווירית צבר הזמנות עצום , אבל הרווחים מאוד מאוד נמוכים רוב הפרויקטים הגדולים שאלביט מערכות זכתה בהם הינם נחתמו בהפסד ידוע מראש בלקיחת סיכוי/סיכון שההתרחבות לשווקים חדשים תניב בעתיד עוד הזמנות אם האסטרטגיה הזאת תצליח? ,,,רק ההשנים הבאות נדע זאת בינתיים כפי שהוזכר כאן בכתבה, הרבעונים הבאים יהיו רבעונים עם רווח נמוך מאוד מאוד ואפילו הפסד
- 5.מאיר 24/01/2023 21:11הגב לתגובה זוהייתה על 45 אח"כ קפצה ל-75 ועכשיו על 58 התנהגות משונה.
- אשר 27/01/2023 14:13הגב לתגובה זואתה צודק התגמול של הנהלת אלביט בהובלת בוצי מבוסס ברובו על מחיר המניה בשוק אנחנו עדים בזמן האחרון לדחוף את מחיר המניה בהודעות בלתי פוסקות על זכייה בפרוייקטים שרובם פרוס ל- 5 /10 שנים הודעה מפוצצת של זכייה בפרויקט של 500 מיליון דולר שפרוס ל- 10 שנים זה סך הכל הכנסה של 50 מיליון בשנה ועם מרווח רווח של 10 % זה רווח מזערי מאוד מאוד לחברה של 4 מילארד דולר
- 4.סמי 24/01/2023 13:22הגב לתגובה זויתכן שיהיה רבעון מאכזב אבל צבר ההזמנות ענק וצומח. המוסדיים תמיד יקנו אלביט כמנית בסיס להשקעה.
- 3.תעלה יחד עם השוק. (ל"ת)Haimsuliman 23/01/2023 19:50הגב לתגובה זו
- 2.שכנעת אותי לעשות הפוך (ל"ת)23/01/2023 18:20הגב לתגובה זו
- 1.אבי 23/01/2023 16:19הגב לתגובה זוהגידול בצבר לא מחלחל לשורה התחתונה כבר תקופה ארוכה, משהו כמו שלש שנים. אלביט חברה מצויינת עם הנהלה מצויינת, אבל עוסקת שאין לה שום יתרון יחסי (למשל התותח) ובתחומים בהם האופק העיסקי מוגבל. המניה צריכה לרדת לפחות ב 25 אחוז כדי שתיכנס למעקב
- הם שנה הבאה יוצאים עם לייזר אווירי. מה שהופך מטוס 23/01/2023 17:22הגב לתגובה זוהם שנה הבאה יוצאים עם לייזר אווירי. מה שהופך מטוס קרב לכזה שיכול לטוס לבית הלבן ובחזרה בלי שיכולים לגעת בו.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר
בי קיור לייזר חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות.
הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה.
בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה.
עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים".
מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר.
להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.
