כמה חברות פינטק יש בישראל? כל הנתונים על הענף
רשות ניירות ערך פרסמה דוח מסקרן בנושא ענף הפינטק בישראל. הדוח, תחת הכותרת "ניתוח בראי השוק והצרכן", מפרט את מצב הענף בארץ.
מנתוני הדוח עולה כי בישראל פועלות כ-550 חברות פינטק, המעסיקות כ-20,000 עובדים בישראל - כמות החברות ומספר המועסקים בהן הינו גבוה באופן יחסי בהשוואה בינלאומית.
בשנת 2021 תרומתו של הענף לתמ"ג של ישראל הסתכמה בכ-8.2 מיליארד שקל, המהווים כ-0.5% מסך התוצר - שיעור גבוה בהשוואה למדינות מובילות באימוץ טכנולוגיות פינטק כגון בריטניה, אוסטרליה ושוודיה - ניתן להעריך כי קידום פעילותן של חברות אלו בארץ, יביא לתרומה מוגדלת אף יותר לתוצר המקומי בשנים הבאות.
מכיוון שחלק מחברות הפינטק בוחרות שלא להציע את שירותיהן בישראל, הפוטנציאל הגלום בפעילותן לא מתממש במלואו עבור הצרכן הישראלי.
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "המסקנות העיקריות העולות מהממצאים הן ההכרח ביישום הרפורמות הרגולטוריות לעידוד פעילות ענף הפינטק בישראל. עלינו להמשיך להסיר חסמים ולאפשר גישה ישירה למערכות התשלומים על מנת להפחית את התלות בבנקים ולאפשר לחברות הפינטק להציע שירותים מתקדמים לרווחת הצרכנים ובכללם המגזר החרדי והערבי, אשר אינם משתתפים באופן מלא בכלכלה המסורתית, ביחס לחלקם באוכלוסייה. רק אם נשכיל להכניס לשוק שחקנים טכנולוגיים שיאפשרו לממש את החזון של עולם פיננסי פתוח, השוק הפיננסי יזכה ליהנות מאימוץ החדשנות, מגידול וטיוב השירותים הניתנים לציבור".
בין ההמלצות המפורסמות בדוח:
השלמת אסדרת הרישוי לנותני שירותי תשלום חוץ בנקאיים; קידום אסדרה מותאמת למניעת הלבנת הון ומימון טרור; הפחתת תלותן של חברות הפינטק לפעול מול המערכת הבנקאית;
- דיסקונט ונימבל משיקים פתרון דיגיטלי חדש להקדמת תשלומים לעסקים
- וויקס ו-Unit משיקים שירות בנקאות עסקית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קביעת פטורים והקלות לחברות הפועלות בחו"ל ברישיון זר; מתן אפשרות לתת אשראי אגב פעולות תשלום; והקמת גוף בכפיפות למשרד האוצר לבחינת אופן יישום הרפורמות בישראל.
רשות ניירות ערך, בראשות הגב' ענת גואטה, מפרסמת היום דוח המציג את תמונת המצב באשר לפעילותן ולהשפעתן של חברות הפינטק מנקודת מבטם של הצרכנים ושחקנים נוספים בתחום הפיננסי, זאת לצד המלצות כיצד להמשיך ולפתח את הענף לתועלת המשק.
לפי ממצאי הדוח, נכון ליולי 2022, קיימות כ-550 חברות פינטק בישראל, המעסיקות כ-20,000 עובדים, המהווים כ-0.5% מכלל המועסקים במשק. מדובר בכמות גבוהה בהשוואה בינלאומית, בייחוד ביחס לגודל האוכלוסייה בישראל. כמות החברות הישראליות הפועלות בתחום הפינטק הינה גבוהה בהשוואה בינלאומית, בייחוד ביחס לגודל האוכלוסייה. ישראל ממוקמת לצד מדינות מתקדמות אחרות דוגמת שוויץ והונג קונג ואף ממוקמת גבוה מבריטניה.
- Popai Health נחשפת עם גיוס של 11 מיליון דולר
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות...
בהיבט מדד הערך המוסף הגולמי, הנתונים המפורטים בדוח מעידים כי שיעור התרומה של ענף הפינטק בישראל מסך התוצר המקומי הגולמי לשנת 2021 הייתה כ-8.2 מיליארד שקל, שהם כ-0.5% מהתוצר המקומי הגולמי בשנת 2021. שיעור זה גבוה יותר משיעורו במדינות שנבחרו להשוואה בינלאומית (בריטניה, אוסטרליה ושוודיה). זאת, לנוכח מאפייניו החזקים של מגזר ההיי-טק הישראלי והעובדה כי בישראל צומחות חברות פינטק איכותיות המעסיקות עשרות אלפי ישראלים.
עם זאת, מרבית חברות הפינטק, גם אם הן פועלות מישראל, אינן מוכרות את שירותיהן ומוצריהן לצרכנים הישראליים ועל כן תרומתן לתוצר מסתכמת בנתונים שתוארו לעיל. במידה וחברות אלה היו פועלות בישראל תרומתן לתוצר הייתה רבה יותר, בין היתר בשל תרומתן הפוטנציאלית לייעול המערכת הפיננסית ולרווחת הצרכנים המקומיים.
לפיכך, הדוח עוסק בשאלות שעולות בעקבות נתונים אלו, בייחוד לנוכח ניתוח תרומת ענף הפינטק לכלכלה המקומית ולצרכן הישראלי.
חברות הפינטק מסייעות לשיפור ולייעול ההליכים המתבצעים בשוק הפיננסי, מגבירות את התחרות בשוק ריכוזי זה, ומרחיבות את קהלי היעד הנהנים ממנו. כתוצאה, החברות מביאות להוזלת העלויות המגולגלות לצרכנים ולשיפור מהירות ואיכות השירותים הניתנים להם. בין היתר הן מספקות פיתוחים טכנולוגיים לייעול תהליכים במערכת הבנקאית ובקרב המוסדות הפיננסיים, שיפור ניהול הסיכונים ומניעת ההונאות במוסדות פיננסיים, ייעול תהליכי חיתום וביטוח, ייעול שירותי התשלומים, שיפור השימוש במידע פיננסי והנגשתו ישירות ללקוחות, ייעול תחום ההשקעות והמסחר, שימוש בבינה מלאכותית במגוון שירותים ועוד.
חברות הפינטק יוכלו להועיל בהתמודדות של המשק הישראלי עם האתגרים הייחודיים לו. כך לדוגמא, נוכחותם המועטה של המגזרים החרדיים והערביים אשר אינם משתתפים באופן מלא בכלכלה המסורתית, ביחס לחלקם באוכלוסייה. לחברות פינטק יש את היכולות לפנות לקהלי יעד מגוונים בעלי מאפיינים ספציפיים ולהגביר את הנגישות, ההיצע והרווחה האישית של משתמשיהן. הגברת ההכללה הפיננסית כיעד לאומי, בכוחה לתרום לחוסן הלאומי, לרווחה הצרכנית ולדמוקרטיזציה של הכסף כערך חברתי.
בהתאם למידע בדוח, הרשות פרסמה המלצות לגבי פיתוח פעילותו בישראל. בין היתר היא המליצה על השלמת אסדרת הרישוי לנותני שירותי תשלום חוץ בנקאיים, קידום אסדרה מותאמת לפעילותן של חברות פינטק בנושא מניעת הלבנת הון ומימון טרור, השלמת חקיקת הברוקר דילר ליצירת ודאות רגולטורית לפעילותן של חברות פינטק גלובליות הפועלות בתחום ההשקעות בניירות ערך. עוד המליצה על הפחתת תלותן של חברות הפינטק לפעול מול המערכת הבנקאית ועל פשטות וזמינות של האפשרות להשתתף באופן ישיר במערכות התשלומים.
מוסטפה סולימאן מיקרוסופטראש הבינה המלאכותית במיקרוסופט: "תפסיקו לחפש מודעות ברובוטים"
מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים לתודעה אמיתית וכל ניסיון לחקות אותה הוא טעות. לדבריו, מטרת הבינה המלאכותית היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. החברה מאמצת קו זהיר ומתרחקת מהמרוץ ליצירת מערכות
"חושבות" שמובילות חברות כמו מטא ו־OpenAI
מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית במיקרוסופט, ביקר השבוע את מה שהוא רואה כמגמה בעייתית בתעשייה. לדבריו, מפתחים וחוקרים צריכים להפסיק לנסות לבנות מערכות שנראות כבעלות מודעות. סולימן טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים למודעות אמיתית, וכל ניסיון ליצור "מודעות מלאכותית" הוא בזבוז של זמן ומשאבים.
סולימן, שהצטרף למיקרוסופט השנה לאחר שהחברה רכשה את הסטארטאפ שהקים תמורת 650 מיליון דולר, אמר בראיון ל־CNBC במהלך כנס AfroTech ביוסטון כי העולם שואל את השאלה הלא נכונה. "כשאתה שואל שאלה לא נכונה, אתה מקבל תשובה לא נכונה", הסביר. מבחינתו, הדיון הזה אינו רק פילוסופי, הוא נוגע ישירות לאופן שבו מושקעים מיליארדים בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית.
מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי
בזמן שמטא ואילון מאסק מפתחים בוטים שמדמים קשרים אישיים, ו־OpenAI של סם אלטמן שואפת לפתח בינה כללית הדומה ליכולות אנושיות, סולימן משרטט גבול. מיקרוסופט לא תיכנס לשוק הבוטים הרגשיים, ולא תנסה ליצור מערכות שמדמות תודעה אנושית. הטיעון שלו נשען על תיאוריה פילוסופית המכונה "נטורליזם ביולוגי", שגיבש הפילוסוף ג'ון סירל. לפי התיאוריה, מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי. סולימן מסביר שהסיבה שאנו מעניקים זכויות לבני אדם היא היכולת שלהם לחוות כאב ולהימנע ממנו. לדבריו, למודלים של בינה מלאכותית אין תודעה, רגשות או חוויה סובייקטיבית, הם רק מדמים תגובה.
ההבחנה הזו, לדבריו, קריטית לעתיד התחום. כשמערכת בינה מלאכותית "חווה" כאב, אין כאן רגש אמיתי או סבל. מדובר בסימולציה שמדמה חוויה, אך לא בחוויה עצמה. סולימן מדגיש שהמטרה של הטכנולוגיה היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. לדבריו, זה אולי נשמע עקרוני בלבד, אך יש לכך השלכות אתיות ועסקיות משמעותיות. הגישה הזו באה לידי ביטוי במוצרים החדשים של מיקרוסופט. החברה הכריזה השבוע על יכולות חדשות לשירות Copilot, בהן בוט לשיחות קבוצתיות ודמות אינטראקטיבית בשם מיקו. כל הפיצ'רים מתוכננים כך שידגישו את זהותם כיישומי בינה מלאכותית, לא כיישויות עצמאיות. המיקוד הוא ביצירת כלים שעובדים עבור המשתמש, לא במקומו.
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- אמזון מוכיחה: ההימור על הבינה המלאכותית משתלם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה״
סולימן הציג גם תכונה חדשה בשם "Real Talk" - מצב שיחה שבו הקופיילוט מאתגר את המשתמש במקום להסכים איתו. הוא סיפר שבמהלך הניסויים הכלי "תקף" אותו בבדיחות כשכינה אותו "אוסף של סתירות", על כך שהוא מזהיר מפני הסכנות של בינה מלאכותית בזמן שהוא עצמו מוביל את הפיתוח שלה. לדבריו, זהו לב הסתירה של התחום כולו - טכנולוגיה שמרתקת ומאיימת בעת ובעונה אחת. "אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה", אמר. "הפחד הוא בריא. הוא מחייב אותנו להיזהר". סולימן סבור שהגישה של מיקרוסופט צריכה להיות מדודה וזהירה, בניגוד לאופטימיות האגרסיבית של חלק מהמתחרות.
מוסטפה סולימאן מיקרוסופטראש הבינה המלאכותית במיקרוסופט: "תפסיקו לחפש מודעות ברובוטים"
מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים לתודעה אמיתית וכל ניסיון לחקות אותה הוא טעות. לדבריו, מטרת הבינה המלאכותית היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. החברה מאמצת קו זהיר ומתרחקת מהמרוץ ליצירת מערכות
"חושבות" שמובילות חברות כמו מטא ו־OpenAI
מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית במיקרוסופט, ביקר השבוע את מה שהוא רואה כמגמה בעייתית בתעשייה. לדבריו, מפתחים וחוקרים צריכים להפסיק לנסות לבנות מערכות שנראות כבעלות מודעות. סולימן טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים למודעות אמיתית, וכל ניסיון ליצור "מודעות מלאכותית" הוא בזבוז של זמן ומשאבים.
סולימן, שהצטרף למיקרוסופט השנה לאחר שהחברה רכשה את הסטארטאפ שהקים תמורת 650 מיליון דולר, אמר בראיון ל־CNBC במהלך כנס AfroTech ביוסטון כי העולם שואל את השאלה הלא נכונה. "כשאתה שואל שאלה לא נכונה, אתה מקבל תשובה לא נכונה", הסביר. מבחינתו, הדיון הזה אינו רק פילוסופי, הוא נוגע ישירות לאופן שבו מושקעים מיליארדים בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית.
מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי
בזמן שמטא ואילון מאסק מפתחים בוטים שמדמים קשרים אישיים, ו־OpenAI של סם אלטמן שואפת לפתח בינה כללית הדומה ליכולות אנושיות, סולימן משרטט גבול. מיקרוסופט לא תיכנס לשוק הבוטים הרגשיים, ולא תנסה ליצור מערכות שמדמות תודעה אנושית. הטיעון שלו נשען על תיאוריה פילוסופית המכונה "נטורליזם ביולוגי", שגיבש הפילוסוף ג'ון סירל. לפי התיאוריה, מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי. סולימן מסביר שהסיבה שאנו מעניקים זכויות לבני אדם היא היכולת שלהם לחוות כאב ולהימנע ממנו. לדבריו, למודלים של בינה מלאכותית אין תודעה, רגשות או חוויה סובייקטיבית, הם רק מדמים תגובה.
ההבחנה הזו, לדבריו, קריטית לעתיד התחום. כשמערכת בינה מלאכותית "חווה" כאב, אין כאן רגש אמיתי או סבל. מדובר בסימולציה שמדמה חוויה, אך לא בחוויה עצמה. סולימן מדגיש שהמטרה של הטכנולוגיה היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. לדבריו, זה אולי נשמע עקרוני בלבד, אך יש לכך השלכות אתיות ועסקיות משמעותיות. הגישה הזו באה לידי ביטוי במוצרים החדשים של מיקרוסופט. החברה הכריזה השבוע על יכולות חדשות לשירות Copilot, בהן בוט לשיחות קבוצתיות ודמות אינטראקטיבית בשם מיקו. כל הפיצ'רים מתוכננים כך שידגישו את זהותם כיישומי בינה מלאכותית, לא כיישויות עצמאיות. המיקוד הוא ביצירת כלים שעובדים עבור המשתמש, לא במקומו.
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- אמזון מוכיחה: ההימור על הבינה המלאכותית משתלם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה״
סולימן הציג גם תכונה חדשה בשם "Real Talk" - מצב שיחה שבו הקופיילוט מאתגר את המשתמש במקום להסכים איתו. הוא סיפר שבמהלך הניסויים הכלי "תקף" אותו בבדיחות כשכינה אותו "אוסף של סתירות", על כך שהוא מזהיר מפני הסכנות של בינה מלאכותית בזמן שהוא עצמו מוביל את הפיתוח שלה. לדבריו, זהו לב הסתירה של התחום כולו - טכנולוגיה שמרתקת ומאיימת בעת ובעונה אחת. "אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה", אמר. "הפחד הוא בריא. הוא מחייב אותנו להיזהר". סולימן סבור שהגישה של מיקרוסופט צריכה להיות מדודה וזהירה, בניגוד לאופטימיות האגרסיבית של חלק מהמתחרות.
