אחרי 7 שנות עבודה: עיריית ת"א פתחה את דרך בגין. צפו בתמונות
אחרי יותר מ-7 שנות עבודה: עיריית תל אביב-יפו פתחה את "דרך בגין המחודשת". הפרוייקט הוא אחד הגדולים לפיתוח המרחב העירוני שבוצע באזור תל אביב.
בשבוע שעבר נפתח לתנועת תחבורה ציבורית המקטע הדרומי של דרך בגין המחודשת – הקטע שבין צומת מעריב (רחוב החשמונאים) לצומת הרחוב ישראל טל. פתיחת המקטע מהווה אבן דרך משמעותית בעבודות על ציר מרכזי זה, שכן היא מביאה לחיבוריות נסיעה רציפה – משדרות שאול המלך בצפון עד צומת הרכבת בדרום - ולהשמשה של כלל נתיבי הנסיעה וכיווני הנסיעה מצומת מעריב דרומה.
המקטע הינו חלק מ"דרך בגין המחודשת" - ציר ראשי באורך 10 ק"מ, שכולל את תוואי הקו האדום של הרכבת הקלה של נת"ע (תחנות שאול המלך, יהודית, קרליבך ואלנבי) וחולש על רחובות מרכזיים כגון דרך מנחם בגין, המסגר, הרכבת, יהודה הלוי ועוד – ופתיחתו מביאה למצבם הסופי של הסדרי התנועה ברחובות הסמוכים, דבר, שבין היתר, משפיע על עסקים רבים בתוואי. במסגרת העבודות לפיתוח הדרך, הפך ציר התנועה העמוס לשדרה עירונית, ירוקה, שוקקת חיים ואטרקטיבית, שבה מגוון רב של תשתיות להתניידות ירוקה, והיא כוללת:
מדרכות רחבות שמוצלות על ידי אלפי עצים בוגרים, עם שמירה על רצועת הליכה ברוחב מינימלי של 5 מטרים; ריצוף וריהוט רחוב, מערכות תאורה, מצלמות ותשתיות תקשורת חדשות; שבילי אופניים דו-סטריים בשני צדי הכביש ברוחב של 2.5 מ' בכל גדה; נתיבי תחבורה ציבורית וביצוע עתידי של עשרות תחנות אוטובוס מקורות; חידוש מקיף של מערך התשתיות כולו לרווחת התושבים והתושבות והעובדים והעובדות בבנייני המשרדים הסמוכים.
- הכשרת הישוב הפסידה במשפט על "בית מעריב". המשקיעים יתאכזבו?
- הכשרת הישוב מקבלת העלאת דירוג - תשלם פחות ריביות על האג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעיריית תל אביב טוענים כי "כל אלה יאפשרו גישה נוחה לתחנות התת קרקעיות של הרכבת הקלה, שתחל את פעילותה בחודשים הקרובים, וחוויית התניידות נוחה ומתקדמת לאורך הרחוב". יצוין כי תחנת קרליבך של הקו האדום והקו הירוק שממוקמת על הציר, היא התחנה המורכבת ביותר- בעלת שני מפלסים עליונים ושני מפלסים תחתונים.
ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, אמר הבוקר: "פתיחת דרך בגין המחודשת היא תזכורת נוספת לכך שעבודות טיבן להסתיים ולהשאיר אחריהן תשתית תחבורתית טובה יותר ומרחב ציבורי נהדר. 7 השנים הקשות של העבודות, בהן היה גם צומת מעריב סגור ומסוגר, מוכיחות כי זוהי הדרך הנכונה להפוך ציר תנועה עמוס לשדרה עירונית ירוקה ומזמינה, ששמה את הולכות ואת הולכי הרגל, רוכבי האופניים ומשתמשי התחבורה הציבורית בראש סדר העדיפויות. תפתחו את העיניים, תסתכלו מסביב – הפירות כבר נקצרים".
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
כזכור, העבודות על הפרויקט החלו לפני יותר משבע שנים ובוצעו במקטעים ובשלביות, ובהתאם לכך גם בוצע שחרור שטחי העבודות:
שיקוע קרליבך ורחובות השיקוע - בינואר 2022 הושלמו עבודות הפיתוח בשלושה רחובות. בית המכס - בפברואר 2022 נפתח לתנועת כלי רכב רחוב יהודה הלוי מצומת הרכבת עד רחוב נחלת בנימין. במקטע זה תוכננה רחבה עירונית בסמיכות לבית המכס הישן שם הוקם רחוב מוטה הליכה לטובת הולכות והולכי הרגל, ניטעו עצים והונחו רהיטי רחוב.
בצומת בית מעריב- באפריל 2022 נפתח לתנועת כלי רכב המקטע העילי של הצומת ממזרח למערב וממערב למזרח. לגבי ציר דרך מנחם בגין לדרום - החודש, דצמבר 2022, הוא כבר נפתח.
ומה עם מוקדי פיתוח תחנת יהודית ושאול המלך? לאורך ציר מנחם בגין הושלמו עבודות פיתוח באזורי תחנות הרק"ל – בהם נפתחו לציבור רחבות גדולות עם מוקדי שהייה ופעילות. לגבי צומת קפלן/ מנחם בגין/ עזריאלי - בימים אלו מבוצעות עבודות מסיביות להרחבת המדרכות ולסלילת שבילי אופניים, שתילת עצים, הרחבת מפרץ האוטובוסים בחזית מתחם עזריאלי. כמו כן, יבוצעו שינויים גאומטריים בצומת להרחבת מעברי החצייה להולכי והולכות הרגל והוספת מעברים לרוכבי אופניים.
- 10.לידור 26/01/2023 22:59הגב לתגובה זולמה בבת ים לא עדו את כל הפיתוח היפה הזה? הרכבת שם אפורה מכוערת ומכערת את כל הסביבה.
- 9.אליהו 14/01/2023 17:23הגב לתגובה זועשו עבודה טובה נכון שלקח הרבה זמן אבל הם כל הזמן עבדו
- 8.סתם 12/01/2023 08:25הגב לתגובה זוחשיבה עירונית טובה, גם אם לא מושלמת. יש עוד מקום כזה בישראל? תל אביב נהדרת
- 7.אבי ובר 11/01/2023 06:20הגב לתגובה זופוליטקאי קטן. אפילו בהריסת גשר מעריב לא הגיע כי ישראל כץ,שר התחבורה דאז,נכח וספג הריקושטים מההזויים.מי שמבצע העבודות למיטב ידיעתי ומנהלן זוהי נת’ע.לך הבייתה חולדאי.
- טועה ומטעה 21/02/2023 08:02הגב לתגובה זומנחם בגין, שעליהם אחראי רון חולדאי. רק תראה את הערים השכנות שגם בהם עובר הקו האדום וכמה מעט הם עשו כדי להפוך את התוואי למזמין להולכים. חולדאי עשה פה עבודה מדהימה, חבל על ההשחרות
- 6.מפריח 09/01/2023 21:20הגב לתגובה זואין צורך לרשום פעמיים.הרי ניפתרנו ממרב מיכאלי,אפשר לחזור לעברית תקינה..
- 5.אליעזר 08/01/2023 22:35הגב לתגובה זומי שכתב את הכתבה הזו הם יחצנים שלא מביאים את המידע הנחוץ למי שרוצה לתכנן את דרכו. אלא רק ליחצן את העירייה
- יש חלקי עד קרליבך ואז שמאלה ליצחק שדה (ל"ת)אליהו 14/01/2023 17:24הגב לתגובה זו
- 4.פפ 08/01/2023 17:38הגב לתגובה זועובר שם יום יום לא מבין מה נהיה ,התנועה מצומת מעריב דרומה לא קיימת מי שמגיע מטל ישראל עומד דקות ארוכות ברמזור ייגעליוון רכבת כנל בכיוון ההפוך תזמון רמזור אומלל,נראה שיש פער בין תוכנית על נייר לבין ביצוע בשטח
- 3.מדינת קומבינות.. בסין 3-4 חודשים, ועוברים לפרוייקט הבא (ל"ת)כמה קופונים גזרו ? 08/01/2023 15:28הגב לתגובה זו
- 2.אדון חולדאי. תפסיק כבר לשים על מדרכות נתיבים של או 08/01/2023 15:09הגב לתגובה זואדון חולדאי. תפסיק כבר לשים על מדרכות נתיבים של אופנועים חשמליים. אתה חייב להפסיק להיות דביל. כל הקשישים והילדים חיים בחרדה מתמדת בגלל השטוייות שלך ושל אוכלי החינם בעירייה. בתי החולים מלאים בפצועים אופנועים חשמליים מקומם בכביש ולא על המדרכה. אם בכלל.
- 1.למה לא מצורפת מפת האזור עם שמות הכבישים והכיוונים? (ל"ת)שי 08/01/2023 13:51הגב לתגובה זו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)