מסכה קורונה
צילום: Mark Konig, Unsplash

לא סיפקה מסיכות קורונה כנדרש. תשלם למדינה 10 מיליון שקל?

במשרד הביטחון מאשימים כי חברת MGM סיפקו מסכות שלא עומדות בתקן, לא מסננות, לא תואמות לפנים של אדם ולא אוטמות את הפנים כמו שצריך
נתנאל אריאל | (3)

"המסכות לא עומדות בתקן הנדרש, לא מסננות ברמה הנדרשת, לא תואמות לתווי פנים של אדם ולא אוטמות את הפנים כנדרש, ולפיכך לא ניתן לספקן לצוותים רפואיים במחלקות הקורונה בבתי החולים", כך מאשימים במשרד הביטחון בתביעה שהוגשה נגד חברות MGM שזכתה במכרז לאספת מסכות N95 במטרה להתגונן ממגיפת הקורונה.

על פי כתב התביעה של משרד הביטחון "שימוש במסכות אלו, היה עלול לסכן את הצוותים הרפואיים. חברת MGM החליטה על דעת עצמה ומבלי שקיבלה את הסכמת המדינה, לספק מסכות מדגם שונה ומתוצרת שונה מאלו שהוסכם עליהן. בנוסף, לאחר שחברת MGM זכתה במכרז להספקת מסכות מגן N95, בניגוד לתנאי המרכז היא הסבה את מלוא ההתחייבויות שלה לחברת ת.א.ר אידיאל קונספטס".

בעקבות כך דורשים במשרד הביטחון מהחברות תשלום של 9.76 מיליון שקל, בגין מסכות הגנה, שבמהלך מגפת הקורונה, לא סיפקו כנדרש ובהתאם לתנאי המכרז. במשרד מאשימים שהנתבעות הפרו את הסכם ההתקשרות ואף העבירו את הזכויות על ההסכם לקבלן חיצוני - מבלי לקבל על כך אישור. גובה הפיצוי שדורש משרד הביטחון נובע מתשלום המקדמה של 5.3 מיליון שקל וכן פיצוי פיצוי של 4.5 מיליון שקל המהווים 20% מסכום העסקאות כולן, שעמדו על 26.3 מיליון.

תביעת משרד הביטחון מגיעה בתגובה לתביעה שהגישו בחודש מאי האחרון חברת MGM וחברת ת.א.ר לבית המשפט המחוזי בת"א כנגד משרד הביטחון בדרישה לתשלום שך 22.3 מיליון על תמורה שלטענתן לא קיבלו עבור סחורה שהוזמנו על ידי המשרד. 

את כתב התביעה הגישו עו"ד סימה אזולאי, אביאב הולנדר ואריאל אררט מפרקליטות מחוז ת"א 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    א 06/07/2023 14:34
    הגב לתגובה זו
    בושה וחרפה .דופקים את המדינה בזמן הקורונה.יותר גרוע מבוגדים
  • 2.
    אלמוג 07/11/2022 08:52
    הגב לתגובה זו
    המדינה היחידה שרמאות זה ספורט לאומי.
  • 1.
    מעניין 06/11/2022 15:45
    הגב לתגובה זו
    תאר אידיאל עשו סיבוב על כולם עם מסיכות סוג ז מסין
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.