אביגדור ליברמן
צילום: סיון שחור, ענבה, לע''מ

שרי האוצר והתחבורה מקדמים חופשת לידה לאבות - הממשלה תשרוד?

מדובר על חופשה בנוסף לאמהות ולא על חשבון החופשה שלהן. החופשה תינתן לאבות החל מהשבוע ה-15 ללידה, כלומר לאחר החופשה בתשלום לאמהות - חופשת הלידה לאבות תימשך לפחות 14 יום אבל בתנאי שהאישה תחזור לעבודתה
נתנאל אריאל | (3)

חופשת לידה לאבות בנוסף לחופשה הקיימת לאמהות? כך רוצים לקדם שר האוצר, אביגדור ליברמן, ושרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מרב מיכאלי - זאת כמובן בהנחה (וזה אם גדול) שהממשלה תצליח לשרוד ולהעביר תקציב, למרות שהיא מתנדנדת מאוד, כאשר אין לה רוב וכל ח"כ יכול לסחוט אותה כאוות נפשו.

בכל מקרה, השרים רוצים לקדם את חופשת הלידה לאבות כחלק מתקציב המדינה הקרוב לשנת 2023, מתוך תקווה שכבר יאושר במסגרת תקציב המדינה הקרוב וייכנס לתוקף משנת 2023.

במסגרת המתווה, תינתן חופשת לידה לאבות החל מהשבוע ה-15 ללידה. שני השרים רוצים לסגור את פרטי המתווה המלאים עד להגשת התקציב לממשלה ב-16 ביוני. תנאי הזכאות לאבות יהיה זהה לזה של נשים ויעמוד על 10 חודשי עבודה מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת העבודה, או 15 חודשים מתוך 22 החודשים האמורים. 

לדברי השרים, "הצעד נועד לצמצם את פערי השכר בין גברים לנשים בשוק העבודה ולאפשר לאבות את הזכות להורות פעילה ולקשר קרוב שבין אב לתינוק, וכן לאפשר לכל ילדה וילד את הקשר הקרוב עם שני ההורים".

על פי הנתונים, במדינת ישראל ישנן כ-180 אלף לידות בשנה, מהן כ-130 אלף נשים זכאיות לתשלום בתקופת ההורות והלידה. כיום עומדת תקופת ההורות והלידה לנשים בישראל על 15 שבועות בתשלום מלא והיא ניתנת לאם. על פי החוק הקיים, יכול האב להחליף את האם ב-7 מתוך 15 השבועות, אולם זאת על חשבון האם, ובתנאי שהאם יוצאת לעבוד באותו פרק זמן. בפועל, רק כ-1% מסך הגברים מממשים אפשרות זו. 

על פי מחקר שנערך באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שכרן של אמהות לאחר לידת הילד הראשון צונח בכ-30%, בעיקר בשל צמצום היקף המשרה; אך גם עשור לאחר מכן היא נמוכה בכ-28% ביחס לאבות. במסגרת המחקר הומלץ על יישום מתווה חופשת לידה לאבות כפתרון אפשרי לצמצום הפערים המגדריים בטווח הארוך.

גם ארגון ה-OECD ממליץ על תקופת לידה לאבות ככלי מדיניות מרכזי לצמצום פערי השכר המגדריים. בנוסף, חופשת לידה לאבות תאפשר חזרה מהירה יותר של האם לשוק העבודה, ונמצא כי זמן הטיפול הצמוד של האב מיטיב עם התינוק/ת ומקדם את חוסנם והתפתחותם. חופשת הלידה לאבות גם מקטינה  את התמריץ השלילי להעסקת אימהות, שעדיין קיים.

קיראו עוד ב"בארץ"

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "מדינת ישראל צריכה תקציב והכלכלה הישראלית צריכה וודאות. אחד מאבני היסוד של התקציב לשנת 2023 הוא צמצום פערים בחברה הישראלית. הצעד יאפשר לאבות את הזכות להורות פעילה ולקשר קרוב יותר עם התינוק או התינוקת ויקטין את התמרוץ השלילי להעסקת אמהות".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ואבות האומה נושעו 11/05/2022 14:37
    הגב לתגובה זו
    אוויר מקבלת במשורה.
  • 2.
    ואבות האומה נושעו 11/05/2022 14:33
    הגב לתגובה זו
    בטרם כל יציר נברא
  • 1.
    הזוייים 11/05/2022 13:36
    הגב לתגובה זו
    ברור לכום שכל ההצעות חוק שעולות עכשיו מטעם הקואליציה לא יעברו - ולכן מעלים אותם , טאצל הלא חכמים יגידו שהאופוזיציה הכשילה אצל החכמים יאמרו למה חיכתם שנה ? היה יותר דחוףלטפל במזגן ברכבת ? להעביר לעבאס תקציב של 53,500,000,000 ש"ח ? - קיצר לא כולם מטומטמים - בהצלחה ממשלת הונאה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).