זוהר לוי סאמיט
צילום: יחצ

מה מחפשת סאמיט במניית פז ולמה פז מזנקת ב-7%?

סאמיט הפכה לבעלת עניין בפז; סאמיט יכולה להתברג לדבוקת השליטה או לפתוח במאבק שליטה; בשבוע שעבר האחים אמיר השלימו את המיזוג של פז עם פרשמרקט ומחזיקים ב-6% מהחברה
נתנאל אריאל | (1)

בשבוע שעבר הושלם המיזוג בין פז נפט ופרשמרקט. המניה זינקה ביום חמישי ב-7% והיום היא קופצת ב-7% נוספים, במחזור גבוה. למעשה, בשעה זו מחזור המסחר במניה הגיע ל-11 מיליון שקל, כאשר המחזור היומי במניה הוא פחות מ-12 מיליון שקל. מה שגורם היום לזינוק במניה, שנסחרת לפי שווי של 4.6 מיליארד שקל הוא הודעה של חברת סאמיט -2.41% כי היא הפכה לבעלת עניין במניית פז. על פי הדיווח, סאמיט מחזיקה נכון לעכשיו ב-420.9 אלף מניות של פז ששקולות ל-3.96% ממניות פז. אז מדוע היא בעלת עניין? כי היא מחזיקה במקביל גם בנגזרים ביחס ל-286 אלף מניות נוספות, כלומר ב-2.7% נוספים במנייה. למעשה, על פי סאמיט היא מחזיקה כעת בקצת פחות מ-6.7% ממניית פז. תגידו, אוקי, החזקה סבירה אבל לא כזו שמהווה משקל גדול מדי. אלא שצריך לזכור שחברת פז היא חברה ללא בעלי בית. מי שמחזיקים בה הם המוסדיים, וגם האחים אמיר שכאמור בשבוע שעבר השלימו את מיזוג פרשמרקט עם פז. האחים אמיר צפויים להחזיק ביותר מ-6% ממניות פז וכפי שניתחנו כאן לפני מספר חודשים, בפועל הם מקבלים שליטה בחברת פז במהלך חכם שבו הם פיזרו את הסיכון שלהם. במקום להיות בעלים של חברה שעוסקת רק בקמעונאות (פרשמרקט) הם הופכים להיות בעלים של חברה שמחזיקה גם בנפט וגם בנדל"ן - שהערך שלו טרם צף. אבל להחזקה של 6% יש גם חיסרון - זו לא שליטה ברורה, במיוחד שלגופים המוסדיים יש החזקה של עשרות אחוזים רבים. פז אם תרצה בכך, יכולה להשפיע על המוסדיים להיות "בצד" שלה ולחטוף את השליטה מהאחים אמיר. עם זאת, נראה שדווקא שיתוף פעולה עשוי להוביל להשבחה - היתרון של האמיר בשוק הקמעונאות ברור, היתרון של סאמיט בשוק הנדל"ן ברור.   אז מה מחפשת סאמיט במניית פז? בעיקרון, סאמיט לא באמת מחזיקה ב-יותר מ-5% ממניות פז. אלא שלדבריה "הגם שהמניות הכפופות לעסקאות הנגזרים הפיננסים אינן בבעלותה, הרי שעל פי עמדת רשות ניירות ערך עשויה סאמיט להיחשב כמחזיקה לעניין חוק ניירות ערך במניות אלו, ולפיכך היא דיווחה למען הזהירות על הפיכתה לבעלת ענין בפז". כלומר, למעשה סאמיט לא באמת מחזיקה ב-5% ממניות פז אבל היא מאותת לשוק שהיא כן מחזיקה במניות בהיקף גדול יותר. השאלה מה יקרה בהמשך? סאמיט היא ענקית נדל"ן שפועלת בעיקר בחו"ל - אחרי שפעלה בגרמניה הסיטה את הכספים וההשקעות לארה"ב. היא לא נוהגת להשקיע אלא אם היא משקיע אסטרטגי, אז אולי יש לה שאיפות להגיע למעמד חזק בפז. אחרי הכל, חלק מאוד משמעותי מההשבחה העתידית של פז תהיה בעסקי הנדל"ן - התחנות שיוסבו למגדלים ולדירות.  ייתכן שסאמיט רוצה מעורבות בשליטה במניית פז, ואולי היא רוצה לשלוט בפעילות הנדל"ן של פז, כיוון שהיא עצמה פועלת בתחום. כמה קיבלו בינתיים האחים אמיר על פרשמרקט? על פי הדיווח של פז, במסגרת השלמת המיזוג בין פז ופרשמרקט, הנפיקה פז 1.09 מיליון מניות ב-5 שקלים למניה וכן שילמה 1.56 מיליארד שקל לבעלי המניות. נזכיר כי פז ביצעה השנה מספר מהלכים משמעותיים - הרחבת זרוע הקמעונאות - בנוסף לחנויות Yellow רכשה את סופר יודה, וביצעה את המיזוג עם פרשמרקט. החברה הודיעה על כניסה לתחום האנרגיה המתחדשת ולתחום אנרגיית המימן, פז גם מתכוונת לפצל את בתי הזיקוק באמצעות חלוקה של דיבידנד בעין של מניות פז זיקוק, וכבר הגישה תשקיף לצורך כך. בנטרולם, הרווח בדוחות האחרונים עמד על 84 מיליון שקל. פז גם רוצה להקים תחנת חשמל שלישית ליד מפעל היצור שלה, בעלות של כ-700 מיליון דולר.  בדוחותיה לרבעון השלישי של 2021 דיווחה פז על עליה של 62% בהכנסות ל-3 מיליארד שקל, ביחס ל-1.9 מיליארד שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA עמד על 282 מיליון שקל גידול של 25% לעומת 226 מיליון שקל ברבעון המקביל. בנטרול מגזר הזיקוק הסתכם ה-EBITDA ב-242 מיליון שקל לעומת 209 מיליון ברבעון המקביל.  הרווח תפעולי הסתכם ב-128 מיליון שקל לעומת הפסד של 165 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול מגזר הזיקוק מדובר על רווח תפעולי של 146 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - גידול של 24%. הרווח המתואם ברבעון השלישי עמד על 43 מיליון שקל לעומת הפסד מתואם של 8 מיליון שקל אשתקד.  לקריאה נוספת: >>> פז תהפוך לענקית קמעונאות - זה לא מה שהמשקיעים רצו >>> התרגיל של האחים אמיר: פרשמרקט ופז מתמזגות, הם יקבלו שליטה >>> מה חושבים בעלי השליטה בפרשמרקט על מניית פרשמרקט?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ברבור שחור 09/01/2022 13:56
    הגב לתגובה זו
    ואז כולנו נרוויח :-)
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי 2.27%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

עמיקם בן צבי
צילום: אייל פישר

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.73%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.