ד"ר דדי סגל - פנאקסיה
צילום: יחצ

פנאקסיה ושיח יתחילו לייצא קנאביס לגרמניה לפני סוף החודש

החברות קיבלו היתר יצוא מסחרי לגרמניה ממשרד הבריאות עבור סדרת מוצרים מבוססי קנאביס רפואי שמגדלת שיח ואשר תימכר תחת המותג משותף לפנאקסיה ולענקית הפארמה האירופאית Neuraxpharm
ערן סוקול | (1)

חברת הקנאביס הרפואי פנאקסיה ישראל הודיעה על קבלת היתר יצוא מסחרי לגרמניה ממשרד הבריאות עבור סדרת מוצרים מבוססי שמן קנאביס רפואי שתימכר תחת המותג Naxiva-Panaxol, המשותף לה ולענקית הפארמה האירופאית Neuraxpharm. פנאקסיה היא החברה הראשונה לקבל היתר ליצוא מסחרי בגרמניה, שוק הקאנביס הגדול והצומח ביותר באירופה ותעשה שימוש בקנאביס שמגדלת השותפה העסקית שיח מדיקל -3.44% .

 

בחודש האחרון קיבלה פנאקסיה היתרי יצוא גם לאוסטרליה ולפורטוגל, אולם בחברה מעריכים כי פוטנציאל השוק בגרמניה גדול הרבה יותר מזה שבמדינות אלו ובהתאמה כי היתר יצוא זה הוא בבחינת אירוע משמעותי עבור החברה, שנערכת כבר למעלה משנה למימוש אסטרטגיית היצוא שלה למדינה, המהווה עבורה נקודת מפנה עסקית.

לפני שבועות בודדים הודיעה החברה על קבלת אישור רגולטורי סופי מרשויות הבריאות בגרמניה, לשיווק והפצה של סדרת מוצרי הקנאביס שלה בגרמניה. בכך למעשה חותמת החברה את כל ההליכים הרגולטוריים הדרושים ליצוא מסחרי ראשון למדינה. משלוח ראשון של המוצרים צפוי לצאת לגרמניה עד סוף השנה.

 

עבור החברה מדובר באבן דרך משמעותית שתוביל למימוש האסטרטגיה העסקית ליצוא מוצרי פרימיום לשוק הגרמני הצעיר המונה היום מעל ל-70 אלף מטופלים ובעל פוטנציאל צמיחה משמעותי בתחום בשנים הקרובות. בחברה מציינים כי ההוצאה החודשית הממוצעת של מטופל קנאביס רפואי בגרמניה עומדת על כ-400 אירו לחודש, לעומת הוצאה חודשית ממוצעת של כ-500 שקל למטופל בישראל. על כן, הרווחיות הטמונה במכירת מוצרים בשוק האירופאי מהווה בשורה משמעותית עבור החברה, שמכירותיה, בדומה לחברות הקנאביס האחרות, התבססו עד כה על השוק הישראלי בלבד.

 

סדרת מוצרי Naxiva-Panaxol מיוצרת על ידי פנאקסיה  על פי דרישות תקן EU-GMP. המוצרים מיוצרים מחומר גלם המגודל על ידי שותפתה של פנאקסיה, שיח מדיקל -3.44% , במסגרת שיתוף הפעולה האסטרטגי בין החברות.

 

אתמול הודיעה פנאקסיה על קבלת היתרים ממשרד הבריאות ליצוא דוגמאות של טבליות קנאביס רפואי ושמני קנאביס רפואי לצרפת, כחלק מהגשת מועמדות להשתתפות בפיילוט של ממשלת צרפת לאסדרת ענף הקנאביס הרפואי במדינה. הפיילוט צפוי להתחיל בחודשים הקרובים ולהמשך כשנתיים ובמסגרתו יבחרו 5-6 חברות שתספקנה מוצרי קנאביס רפואי ל-3,000 מטופלים שיעמדו בקריטריונים שיקבעו, ללא תמורה.

הגשת המועמדות בפיילוט נעשתה יחד עם שותפתה Neuraxpharm, לאחר שהשתיים הודיעו בחודש שעבר על הרחבת שיתוף הפעולה האסטרטגי ביניהן לשוק הצרפתי ועל התקשרות במזכר הבנות מחייב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

בנוסף לסדרת המוצרים שאושרו כעת ליצוא, במסגרת שיתוף הפעולה האסטרטגי עם Neuraxpharm יוגשו בהמשך בקשות לרישום ולשיווק של מוצרים מתקדמים נוספים שפיתחה פנאקסיה, כולל טבליות, פתילות (נרות) ומוצרים לשאיפה על פי דרישות הרגולציה בגרמניה.

ד"ר דדי סגל, מייסד ומנכ"ל פנאקסיה ישראל: "זהו יום גדול עבור פנאקסיה אליו נערכנו תקופה ממושכת. קבלת היתר היצוא לגרמניה היא אבן הדרך החשובה ביותר עבור החברה עד היום ומהווה נקודת מפנה בפעילותה. פנינו אל השוק הגרמני שנמצא בצמיחה מתמדת כשאנו צופים להוציא משלוח ראשון עד סוף השנה כמתוכנן, ובתחילת 2021 להתחיל מכירות מסחריות בגרמניה לסדרת מוצרי הקנאביס הרפואי שלנו ושל שותפתנו האסטרטגית Neuraxpharm. המוצרים שאנו מייצאים לגרמניה הם בבחינת בשורה לשוק הגרמני שייחשף לראשונה למיצויים בסטנדרטים רפואיים ומדעיים מחמירים שלא הכירו עד היום."

מנכ"ל שיח מדיקל גרופ, יוגב שריד: "חזון ייצוא הקנאביס הרפואי מתממש עם היתר ייצוא נוסף. לאחר הייצוא לאוסטרליה אנו גאים לדווח על ייצוא לגרמניה שהינה מדינה משמעותית מבחינתנו. מוקדם יותר השנה קיבלנו החלטה אסטרטגית לחבור לפנאקסיה במיזם משותף שמטרתו לייצא ולשווק תמציות ושמני קנאביס רפואי באיכות גבוהה באירופה, וזאת במטרה לייצר פעילות ייצוא משמעותית הנסמכת על הידע הרב של שתי החברות אשר יתורגם בהמשך לנתחי שוק במדינות היעד."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה עם התביעה הייצוגית נגד החברה ?? (ל"ת)
    רון 08/12/2020 11:45
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?