פרשת וירא: לפני שחורצים גורלות חייבים לבדוק את העובדות
פרשת השבוע וירא, מלאה בנושאים ובעניינים, וביניהם הפיכת סדום, גירוש הגר וישמעאל, ולבסוף האירוע המכונן של עקדת יצחק. היא נפתחת בתיאור של אברהם יושב בפתח אוהלו ביום חם, כשלפתע הוא מבחין בשלושה אנשים, ומציע להם לנוח אצלו ולבסוף מארח אותם.
בהמשך, מתגלה כי אותם אנשים לא היו סתם אורחים רגילים אלא באו לשאת בשורות. כשאברהם מלווה את אורחיו לדרכם, מתגלה אליו ה' וחושף בפניו כי בכוונתו להשמיד את אנשי סדום ועמורה החוטאים. אברהם מסרב לקבל את החלטתו של הקב"ה ומתחיל לנהל עמו משא ומתן במטרה למנוע את הפיכת סדום, ולהציל את אנשיה שלא חטאו. אברהם, אמנם לא מצליח למנוע את הפיכת סדום, אך בהמשך יתברר כי היחידים שינצלו הם לוט אחינו ומשפחתו.
הסיפור מעלה מספר תהיות, ראשית, בדבריו של ה' לאברהם הוא אומר כי בכוונתו "לרדת" לראות האם אנשי סדום ועמורה באמת חוטאים או לאו, "וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם־לֹא אֵדָעָה". אך, מדוע נדרש ה' לבדוק את מעשיהם של האנשים ולצורך כך לשלוח את השליחים אם הוא כבר יודע שהם חטאו? לשאלה זו מצטרפת הנחישות של אברהם בניהול המשא ומתן מול הקב"ה, תכונה שתבלוט בהעדרה בגירוש ישמעאל והגר ובעקדת יצחק.
אך ייתכן ושתי הקושיות הללו דווקא קשורות זו בזו, ויחד יכולות לספק תמונה קצת יותר רחבה על הסיפור. הרד"ק מציע, כי דבריו של הקב"ה באו בא ללמד את בני האדם שלא ימהרו לשפוט בטרם ראו והתבוננו במעשה, "כדי שיתבונן אברהם ויראה אם ימצא להם ליפטר, וכדי ללמדו משפט האל, לפיכך אמר ויגש אברהם". אם כך, הרי שההתמקחות של אברהם, היא המשך ישיר של המסר אותו רצה הקב"ה להעביר לו ולממשיכיו.
- מה משמעות העליות של יום שני? איך נכון ולא נכון להשתמש ב-RSI?
- האם השקעה בחברות דיור מוגן כדאית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסר לאברהם רלוונטי לא פחות גם לגבינו, פעמים רבות אנחנו נוטים לשפוט מהר מדי ולחרוץ גורלות בהתאם. זה קורה בהקשר האישי כשאנחנו מייחסים למעשים של אנשים סיבות מסוימות מבלי שבדקנו את הנושא. אך זה נכון גם לגבי המון החלטות שאנחנו מקבלים לאורך החיים באופן מהיר מבלי להקדיש להם את המחשבה הראויה.
כך גם בעולם העסקי, על אף המקום החשוב של האינטואיציה בקבלת ההחלטות, אסור שהיא תבוא על חשבון עובדות. פעולות אינסטינקטיביות מתבררות פעמים רבות כאימפולסיביות מיותרת שניתן היה למנוע אותה בהקדשת זמן. אמנם לפעמים, אלמנט הזמן לא משאיר יותר מדי מקום לבחינה ומחשבה מדוקדקת. אך, חשוב לזכור שאין תחליף לבדיקה מעמיקה של העובדות וקבלת החלטות רציונאליות על סמך זה.
- 14.אנונימי 07/11/2020 17:19הגב לתגובה זותודה
- 13.אנונימי 07/11/2020 17:08הגב לתגובה זוקריאת פרשה יחידה שלי כל שבוע נורא מעניין. תודה רבה .
- 12.ע.ש. 07/11/2020 13:48הגב לתגובה זומה הטעם להתעסק בפרשות שאף אחד לא יודע אם באמת היו או לא, וגם אם היו מה הן רלוונטיות לימינו.
- 11.יאיר 07/11/2020 04:46הגב לתגובה זוטראמפ הולך הביתה בגלל התנשאות , זלזול בחיי אדם זלזול באנשי מדע ובקורונה . ביבי ילך גם הוא הביתה בגלל נהנתנות יתר , התנהלות מושחתת ומתנשאת . שניהם הביאו את זה על עצמם .
- 10.יה 07/11/2020 00:00הגב לתגובה זויפה שיש קצת יהדות במערכת ביזפורטל
- 9.תודה רבה! (ל"ת)יורי 06/11/2020 23:26הגב לתגובה זו
- 8.mgm 06/11/2020 19:42הגב לתגובה זוenjoy reading your weekly
- 7.זוהר 06/11/2020 18:45הגב לתגובה זונהנתי בעזרתך לעקוב אחר פרשת השבוע ולראות את ההקשר הכלכלי ששילבת לנושא, רווח כפול. מקווה שתמשיך
- 6.אבי 06/11/2020 15:59הגב לתגובה זואך לא הגיונית כי נוגדת לחלוטין את הטבע האנושי!ככה ברא אותנו!!!
- 5.ינון 06/11/2020 13:19הגב לתגובה זותודה רבה ושבת שלום .
- 4.בא 06/11/2020 12:38הגב לתגובה זומתו סתם.
- 3.יוסי 06/11/2020 12:09הגב לתגובה זוברחו מהבורסה
- 2.ואלריאן 06/11/2020 12:07הגב לתגובה זוישר כח ...אשריך .. תמשיך כך ..דבריך מתקבלים בברכה ובהאהבה
- 1.בהחלט תודה גדולה על כל השנה עלה והצלח ! (ל"ת)ארי 06/11/2020 11:56הגב לתגובה זו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
