קובי שגבקובי שגב
זרקור

האם השקעה בחברות דיור מוגן כדאית?

מה המודל העסקי של חברות הדיור המוגן, איך הן מצליחות לקבל הרבה יותר מעלות הקמת המבנה כבר בשלב הראשון ומה הן עושות בכסף? 
קובי שגב | (8)

גיל הזהב על המפה -  מה שבעבר נקרא "בית אבות" וגרר קונוטציות שליליות ומחשבות על ילדים עושים מניפולציות על הוריהם במטרה להעבירם לבתי אבות קיבל תפנית חדה בשנים האחרונות.

מי שביקר לאחרונה בדיור מוגן יודע על מה אני מדבר. בתי הדיור המוגן החדשים מיועדים לאוכלוסייה עצמאית ואמידה מהעשירון השביעי ומעלה וסיור בהם מעלה תחושה של ביקור במלון 5 כוכבים. פלח השוק הזה והמודל העסקי המאפיין אותו, הופכים את ההשקעה מהמעניינות בשוק הישראלי. הן עבור השחקנים הגדולים, דוגמת שפיר הנדסה שרכשו לאחרונה את רשת עד 120 ועזריאלי שנכנסו לתחום לפני מספר שנים והן עבור המשקיעים בשוק ההון הנחשפים לתחום בזכות שתי חברות: בית בכפר שהונפקה לאחרונה ומגדלי הים התיכון עליה נרחיב בטור זה. 

מודל הפיקדון

מה שתפס את עינינו בסקטור זה הוא האופן שבו נוהגים לשלם בישראל, מודל הפיקדון.

כל דייר בבית מוגן משלם פיקדון התחלתי של כ 1.7-2 מיליון שקל. הפיקדון נשחק ב-3.5% לשנה ומה שנשאר ממנו מוחזר לדייר או בני משפחתו עם עזיבתו. בנוסף, משלם כל דייר תשלום חודשי של 10-12 אלפי שקלים בחודש. מדובר בתשלום שנועד לכסות את העלויות השוטפות של החיים בבית, לרבות, חוגים, סדנאות, בריכה, ניקיון וכיו"ב. בתמורה, מקבל הדייר משכנתא המקנה לו זכות קניינית על הדירה במידה ושארית הפיקדון שלו לא תוחזר.

כאשר חברה מתכננת בניית בית מוגן היא נדרשת להון עצמי גבוה יחסית, מאחר שלהבדיל מפרויקט מגורים, הרוכשים לא קונים דירה לפני שהבנייה מושלמת, מסיבות מובנות.

יתרה מכך, אכלוס בית לוקח חודשים ארוכים מאחר שאוכלוסיית היעד אינה ספונטנית ואימפולסיבית. מאידך, ככל שמתאכלס הבית, זורמים לקופת החברה פיקדונות מלאים ומולם נרשמות המשכנתאות. לאחר שהכסף בקופה והמשכנתא משויכת, הפיקדונות הופכים בפרקטיקה להכנסות מאחר שהם אינם "צבועים" עוד ככספי הדייר ששילם אותם.

לאחר שהבית מתמלא ונכנסים לשגרת עבודה, מתקיימת תחלופה טבעית של דיירים, כדרכו של עולם. במצב כזה מושבים לדייר העוזב דמי הפיקדון שנשחק עם הזמן ובו בעת נכנס דייר חדש המשלם פיקדון מלא.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המודל העסקי

בית בתפוסה גבוהה מתוחזק באופן שוטף ע"י התשלומים החודשיים. העסק מקבל תזרים חיובי כל פעם שדייר מתחלף כאשר השהות הממוצעת לדייר בדיור מוגן היא 10 שנים. במילים אחרות, הפיקדון שעומד לזכות הדייר הפורש שווה ל-65% מהסכום המקורי שהפקיד. לדוגמא, כאשר דייר ששילם פיקדון של 2 מיליון שקל ועוזב לאחר 10 שנים, יקבל כ-1.3 מיליון שקל. זאת בשעה שהדייר החדש שנכנס במקומו מכניס לקופה 2 מיליון שקלים חדשים. כלומר, החברה נהנית מתזרים חיובי של 700,000 שקל בכל החלפת דייר וזהו למעשה תזרים שנתי שוטף.

חוץ מאותו תזרים שוטף, נהנית החברה עם האכלוס הראשון, מתזרים מזומנים משמעותי שהוא סכום של כל הפיקדונות הראשוניים. לצורך המחשה, ניקח דוגמא מבית דיור מוגן אותו מקימה בימים אלו מגדלי הים התיכון ברחובות: החברה בונה שם 250 יח"ד והצפי לעלות הבנייה הכוללת הוא 350 מיליון שקל. מאחר שהפיקדון שהחברה צפויה לדרוש מכל דייר נכנס, הוא כ-1.8 מיליון שקל, הרי שהכנסותיה צפויות לעמוד על כ-450 מיליון שקל ביום האכלוס. ומעבר לזה, הבית יוכל לייצר תשואה של כ-15 מיליון שקל בשנה רק מתחלופת הדיירים.

אם נסכם, השלמת אכלוס הבית, מניבה לחברה 100 מיליון שקל שהם סך הפיקדונות של הדיירים הראשונים 450 מיל' בניכוי כל עלות ההקמה שהיא 350 מיל' שקל , הכסף אינו נשמר, אלא עומד לשימוש החברה מכיוון שהדיירים מקבלים משכנתא על היחידה שבה הם מתגוררים. לפיכך נוצר פה מודל עסקי נהדר לחברה, כל אכלוס של בית דיור מוגן, מחזיר את ההשקעה והרווח באופן מיידי ומאפשר לבנות את בית הדיור המוגן הבא, בד בבד עם הפיכת בית הדיור המוגן שנבנה לנכס מניב. זאת הסיבה שאנחנו חושבים שחברת דיור מוגן שעובדת נכון, מנצלת את הגלגול של הכסף ובונה כל הזמן בתי דיור מוגן חדשים, נהנית מרווחים יזמיים בכל אכלוס, בד בבד עם בניית פורטפוליו מניב ההולך וגדל. מגדלי הים התיכון, לדעתנו היא החברה שלוקחת את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים.

סיכונים

כפי שהמודל העסקי, בהנחה שמבוצע נכון, מהווה מעיין "פרפטום מובילה" מכונה של כסף, הרי שקיימים לא מעט סיכונים בענף. בראש ובראשונה, אכלוס בית דיור מוגן אינו עניין של מה בכך ועשוי להימשך חודשים ארוכים. דוגמא לכישלון ראינו בחברת ב. יאיר שהקימה בעבר בית דיור מוגן בירושלים בעלות של כ 120 מיליון שקל וחרף הציפיות הגבוהות כשלה באכלוס המבנה, שעמד נטוש מספר שנים. כל-כך ריק עמד הנכס, שנבחר בשעתו כלוקשיין לתוכנית "היפה והחנון". לבסוף, נמכר הנכס למגדלי הים התיכון בתמורה נמוכה בעשרות מיליוני שקלים מעלות הבנייה.

סיכון נוסף, נמצא בתסריט של בית דיור מוגן המתרוקן מיושביו. כפי שציינו, תחלופת הדיירים תורמת לתזרים, כך המצב ההופכי עלול להוביל לבעיית תזרים. כלומר, במידה שדייר עוזב ולא נמצא לו מחליף, נוצר מצב שבמקום לקבל תזרים של 700 אלף, נוצרת הוצאה של 1.3 מיליון (תשלום לדייר היוצא).

לתפיסתנו, הסיכון הגדול ביותר של החברה הוא המוניטין. אנליסט טוב תמיד בודק את הלקוחות והספקים של כל חברה שהוא מנתח. במקרה של חברה בתחום הדיור המוגן יש להסתכל טוב על שיעורי התפוסה וקיומה של רשימת המתנה לבתים השונים ברשת. ירידה בשיעורי התפוסה היא נורה אדומה ואם תתממש, ניאלץ לבחון את הסיבה לכך ובהתאם את כדאיות ההשקעה.

בשורה התחתונה

המודל העסקי של חברות הדיור המוגן הוא מהמרשימים בשוק ההון. חברה הצולחת את אתגר השלמת אכלוס הבית הראשון וממצבת נכון את המוניטין שלה עולה אוטומטית על המסלול המהיר להתרחבות עסקית.

בתחום הנדל"ן המניב הצפת הערך נוצרת בעת האכלוס. אך את התמורה מההשקעה האדירה נוכל למשש רק בעת מכירה. בעוד שבתחום הדיור המוגן אמנם מתקבלת תשואה נמוכה יותר כנכס מניב, אך ההשקעה והרווח מופקים מיידית ומאפשרים לחברה לרוץ הלאה ולהגדיל את הרשת. לא פלא אם כך, שמגדלי הים התיכון מנהלת 7 בתי דיור מוגן עם 1,650 יח"ד, אך במקביל נמצאת בהקמת שלושה בתים חדשים (רחובות, ת"א ואור יהודה) עם 800 יחידות חדשות.

תנאי המאקרו בישראל תומכים בענף הדיור המוגן; הצפי שכמות בני גיל הזהב תוכפל עד 2035; מחירי הנדל"ן הגבוהים שמאפשרים לעשירונים נוספים להתפנק בדיור מוגן במימון כספי התמורה לדירתם הישנה; רק 6 רשתות מפעילות יותר מ-800 -  יחידות דיור ובמילים פשוטות, הענף בחיתוליו. החברות הגדולות הפועלות בו נהנות גם ממוניטין שמקטין סיכונים ועוזר לאכלס במהרה בתי דיור מוגן חדשים.

 

קובי שגב, שותף מנהל, אקורד בית השקעות

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לרון 29/04/2022 08:31
    הגב לתגובה זו
    האוכלוסיה מזדקנת,אך בשנים הבאות יהיה גם לעשירים פחות כסף,SO......
  • 7.
    לרון 29/04/2022 08:30
    הגב לתגובה זו
    אסור לייעץ אך מותר לזרוק אבנים זיקוקים לירות, להרוג גם ילדים,זה מותר הרי גם כשנתפסים לא ממש משלמים,אין הרי בתי סוהר או משטרה....שלא לדבר על מידע פנים מ ו ת ר לבעלי עניין בלבד כמובן
  • 6.
    ברבור שחור 28/04/2022 12:32
    הגב לתגובה זו
    לא הזכרת את מקור הרווח האדיר שקיים במחלקות הסיעודיות...בהחלט היה שווה מילה
  • 5.
    פספוס רציני 27/04/2022 17:58
    הגב לתגובה זו
    כתבתם שהתחום רווחי וחברת מגדלי הים התיכון עובדים נכון, אבל מה זה אומר על שווי החברה הראוי? מיליארד? 10 מיליארד? 100 מיליארד?
  • 4.
    משקיע ארוך טווח 27/04/2022 13:49
    הגב לתגובה זו
    עוסקת בתחום עם עוד כמה סוכריות כמו מרפאות עיניים שהם מכונות של מזומנים, רווחית, מחלקת דיבדנד, ירדה חזק לאחרונה עקב יציאה של קרן נוקד ולא בגלל פגיעה בביצועים העסקיים.מחזיק
  • 3.
    משקיע ארוך טווח 27/04/2022 13:49
    הגב לתגובה זו
    עוסקת בתחום עם עוד כמה סוכריות כמו מרפאות עיניים שהם מכונות של מזומנים, רווחית, מחלקת דיבדנד, ירדה חזק לאחרונה עקב יציאה של קרן נוקד ולא בגלל פגיעה בביצועים העסקיים.מחזיק
  • 2.
    כתבה מעניינת מאוד (ל"ת)
    דנה 27/04/2022 13:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מעניין, טוב ללמוד על התחום (ל"ת)
    ירון 27/04/2022 13:09
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים לא מצליחים להתרומם - ומתנהלים ביציבות: קמטק עולה 2%, טבע יורדת 1.5%

אחרי פתיחה חיובית מתונה עם עליה של עד 0.6% בהובלת ת"א 90 המגמה מתמתנת והמדדים נעים סביב האפס - האם השבוע יסתיים באקורד חיובי אחרי פאניקה בת שלושה ימים?

מערכת ביזפורטל |

אחרי ירידות חדות אתמול של עד 2% הבורסה מתנהלת במגמה יציבה כשהמדדים נעים סביב שערי הפתיחה. ת"א 35 עולה 0.1%, בעוד ת"א 90 עומד על האפס.

בסקטורים האחרים, בינתיים, התמונה אופטימית - הבנקים מוסיפים 0.4%, ות"א ביטוח עולה 0.3%. ת"א נדל"ן יורד 0.1% ות"א נפט וגז מוסיף 0.8%.

שאלת מיליון השקל היא האם השוק נרגע מהפאניקה של אתמול? או שזהו רק "ספייק" הפתיחה כשבשעות הקרובות המגמה תתהפך, תופעה שאנחנו מכירים מקרוב בימים האחרונים - טיפוס מתון בשעות הבוקר והיפוך מגמה בשעת צהריים. 


זה היום האחרון של השבוע, שבוע המסחר המלא שיהיה איתנו לתקופה הקרובה כשבעונת החגים אליה אנחנו נכנסים, ובקביעות של השנה כשהחגים חלים באמצע השבוע, יהיו שבועות מסחר קצרים לצד חצאי ימי מסחר בימי "חול המועד". אפשר כבר לסכם את השבוע הזה כשבוע של ירידות. ירידות שהתעצמו בגלל נאום נתניהו והחשש מבידוד מול אירופה. המצב יכול להשתנות מהר, אבל בהגדרה אנחנו שוק מסוכן יחסית והתמחור בו אולי לא גבוה מאוד, אבל הוא "מלא" ואפילו יותר ממלא. זאת קרקע נוחה למימושים וירידות, אם כי צריך לזכור שהגופים המוסדיים "עשירים" בכסף שנכנס אליהם מדי חודש והם מזרימים אותו לשוק ויוצרים ביקושים.

כלומר, זרימת כספים הגדולה הזו שנובעת מההפקדות של כל אחד ואחת מכם לפנסיה, תומכת ומעלה את השוק באופן די קבוע וזה בלט בשנה האחרונה. התמיכה הזו לא תשתנה, היא סכום קבוע וגדול שנכנס לשוק. מול הזרימה הזו יש בעלי שליטה ועניין שמכרו מניות בהיקפים גדולים בשנה האחרונה, משקיעים מגוונים, לרבות קרנות גידור ומשקיעים פרטיים, וגם משקיעים זרים. אלא שההזרמות האלו נתנו את הטון. כשחושבים על זה, מדובר בסוג של ויסות שקט והוא הרים את המחירים בהתמדה.  

ויסות כזה במקרים רבים מוציא את המחירים מהסביבה הטבעית והאמיתית שלהם, אבל בסוף הכלכלה מנצחת - גם את ההזרמות. אם הערך הכלכלי נמוך יותר, אז לאורך זמן המניה תרד. מניות הביטוח לא גילו זהב במאזנים, הזינוק בהם נובע גם מסיבות פונדמנטליות, אבל חלק מזה הוא גם אוברשוטינג. עכשיו השומנים האלו יורדים. זה מימוש מתבקש.


אולי גם זה הזמן הכי מתאים לבקש עצה, לשמוע חוות דעת של מנהל השקעות שחי ונושם את השוק כבר יותר מעשור. דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את הקרן המנייתית של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת - ישבנו לשיחה כדי לנסות ולפזר את הערפל שמבלבל הרבה מאוד בשוק - איך הוא מתייחס ל"נאום ספרטה" של נתניהו? האם עכשיו זה הזמן להכנס לבורסה או אולי לצאת? איזה סקטורים הכי קורצים לו - ובכלל - יש אפסייד לביטחוניות? מה הוא חושב על דלק קבוצה דלק קבוצה 0.68%  ,נאוויטס נאוויטס פטר יהש 0.77%   , טבע טבע -1.61%   ומתי כדאי לכם לברוח מחברות (רמז: כשהמנכל"ים נוטשים) וכאן הוא מציין את צמצום ההחזקות ב נייס 1.6%  , מיטרוניקס 0%  , פנינסולה 0%  - וגם האם ל- monday.com -3.69%    יש סיכוי מול ה-AI? מה תעשה הורדת הריבית לסקטור הנדל"ן והאם היא תצליח לבלום את הקריסה - על כל אלו ועל עוד הרבה מאוד נושאים בוערים בראיון המיוחד


מניות במוקד