קובי שגב
קובי שגב
זרקור

האם השקעה בחברות דיור מוגן כדאית?

מה המודל העסקי של חברות הדיור המוגן, איך הן מצליחות לקבל הרבה יותר מעלות הקמת המבנה כבר בשלב הראשון ומה הן עושות בכסף? 
קובי שגב | (8)

גיל הזהב על המפה -  מה שבעבר נקרא "בית אבות" וגרר קונוטציות שליליות ומחשבות על ילדים עושים מניפולציות על הוריהם במטרה להעבירם לבתי אבות קיבל תפנית חדה בשנים האחרונות.

מי שביקר לאחרונה בדיור מוגן יודע על מה אני מדבר. בתי הדיור המוגן החדשים מיועדים לאוכלוסייה עצמאית ואמידה מהעשירון השביעי ומעלה וסיור בהם מעלה תחושה של ביקור במלון 5 כוכבים. פלח השוק הזה והמודל העסקי המאפיין אותו, הופכים את ההשקעה מהמעניינות בשוק הישראלי. הן עבור השחקנים הגדולים, דוגמת שפיר הנדסה שרכשו לאחרונה את רשת עד 120 ועזריאלי שנכנסו לתחום לפני מספר שנים והן עבור המשקיעים בשוק ההון הנחשפים לתחום בזכות שתי חברות: בית בכפר שהונפקה לאחרונה ומגדלי הים התיכון עליה נרחיב בטור זה. 

מודל הפיקדון

מה שתפס את עינינו בסקטור זה הוא האופן שבו נוהגים לשלם בישראל, מודל הפיקדון.

כל דייר בבית מוגן משלם פיקדון התחלתי של כ 1.7-2 מיליון שקל. הפיקדון נשחק ב-3.5% לשנה ומה שנשאר ממנו מוחזר לדייר או בני משפחתו עם עזיבתו. בנוסף, משלם כל דייר תשלום חודשי של 10-12 אלפי שקלים בחודש. מדובר בתשלום שנועד לכסות את העלויות השוטפות של החיים בבית, לרבות, חוגים, סדנאות, בריכה, ניקיון וכיו"ב. בתמורה, מקבל הדייר משכנתא המקנה לו זכות קניינית על הדירה במידה ושארית הפיקדון שלו לא תוחזר.

כאשר חברה מתכננת בניית בית מוגן היא נדרשת להון עצמי גבוה יחסית, מאחר שלהבדיל מפרויקט מגורים, הרוכשים לא קונים דירה לפני שהבנייה מושלמת, מסיבות מובנות.

יתרה מכך, אכלוס בית לוקח חודשים ארוכים מאחר שאוכלוסיית היעד אינה ספונטנית ואימפולסיבית. מאידך, ככל שמתאכלס הבית, זורמים לקופת החברה פיקדונות מלאים ומולם נרשמות המשכנתאות. לאחר שהכסף בקופה והמשכנתא משויכת, הפיקדונות הופכים בפרקטיקה להכנסות מאחר שהם אינם "צבועים" עוד ככספי הדייר ששילם אותם.

לאחר שהבית מתמלא ונכנסים לשגרת עבודה, מתקיימת תחלופה טבעית של דיירים, כדרכו של עולם. במצב כזה מושבים לדייר העוזב דמי הפיקדון שנשחק עם הזמן ובו בעת נכנס דייר חדש המשלם פיקדון מלא.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המודל העסקי

בית בתפוסה גבוהה מתוחזק באופן שוטף ע"י התשלומים החודשיים. העסק מקבל תזרים חיובי כל פעם שדייר מתחלף כאשר השהות הממוצעת לדייר בדיור מוגן היא 10 שנים. במילים אחרות, הפיקדון שעומד לזכות הדייר הפורש שווה ל-65% מהסכום המקורי שהפקיד. לדוגמא, כאשר דייר ששילם פיקדון של 2 מיליון שקל ועוזב לאחר 10 שנים, יקבל כ-1.3 מיליון שקל. זאת בשעה שהדייר החדש שנכנס במקומו מכניס לקופה 2 מיליון שקלים חדשים. כלומר, החברה נהנית מתזרים חיובי של 700,000 שקל בכל החלפת דייר וזהו למעשה תזרים שנתי שוטף.

חוץ מאותו תזרים שוטף, נהנית החברה עם האכלוס הראשון, מתזרים מזומנים משמעותי שהוא סכום של כל הפיקדונות הראשוניים. לצורך המחשה, ניקח דוגמא מבית דיור מוגן אותו מקימה בימים אלו מגדלי הים התיכון ברחובות: החברה בונה שם 250 יח"ד והצפי לעלות הבנייה הכוללת הוא 350 מיליון שקל. מאחר שהפיקדון שהחברה צפויה לדרוש מכל דייר נכנס, הוא כ-1.8 מיליון שקל, הרי שהכנסותיה צפויות לעמוד על כ-450 מיליון שקל ביום האכלוס. ומעבר לזה, הבית יוכל לייצר תשואה של כ-15 מיליון שקל בשנה רק מתחלופת הדיירים.

אם נסכם, השלמת אכלוס הבית, מניבה לחברה 100 מיליון שקל שהם סך הפיקדונות של הדיירים הראשונים 450 מיל' בניכוי כל עלות ההקמה שהיא 350 מיל' שקל , הכסף אינו נשמר, אלא עומד לשימוש החברה מכיוון שהדיירים מקבלים משכנתא על היחידה שבה הם מתגוררים. לפיכך נוצר פה מודל עסקי נהדר לחברה, כל אכלוס של בית דיור מוגן, מחזיר את ההשקעה והרווח באופן מיידי ומאפשר לבנות את בית הדיור המוגן הבא, בד בבד עם הפיכת בית הדיור המוגן שנבנה לנכס מניב. זאת הסיבה שאנחנו חושבים שחברת דיור מוגן שעובדת נכון, מנצלת את הגלגול של הכסף ובונה כל הזמן בתי דיור מוגן חדשים, נהנית מרווחים יזמיים בכל אכלוס, בד בבד עם בניית פורטפוליו מניב ההולך וגדל. מגדלי הים התיכון, לדעתנו היא החברה שלוקחת את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים.

סיכונים

כפי שהמודל העסקי, בהנחה שמבוצע נכון, מהווה מעיין "פרפטום מובילה" מכונה של כסף, הרי שקיימים לא מעט סיכונים בענף. בראש ובראשונה, אכלוס בית דיור מוגן אינו עניין של מה בכך ועשוי להימשך חודשים ארוכים. דוגמא לכישלון ראינו בחברת ב. יאיר שהקימה בעבר בית דיור מוגן בירושלים בעלות של כ 120 מיליון שקל וחרף הציפיות הגבוהות כשלה באכלוס המבנה, שעמד נטוש מספר שנים. כל-כך ריק עמד הנכס, שנבחר בשעתו כלוקשיין לתוכנית "היפה והחנון". לבסוף, נמכר הנכס למגדלי הים התיכון בתמורה נמוכה בעשרות מיליוני שקלים מעלות הבנייה.

סיכון נוסף, נמצא בתסריט של בית דיור מוגן המתרוקן מיושביו. כפי שציינו, תחלופת הדיירים תורמת לתזרים, כך המצב ההופכי עלול להוביל לבעיית תזרים. כלומר, במידה שדייר עוזב ולא נמצא לו מחליף, נוצר מצב שבמקום לקבל תזרים של 700 אלף, נוצרת הוצאה של 1.3 מיליון (תשלום לדייר היוצא).

לתפיסתנו, הסיכון הגדול ביותר של החברה הוא המוניטין. אנליסט טוב תמיד בודק את הלקוחות והספקים של כל חברה שהוא מנתח. במקרה של חברה בתחום הדיור המוגן יש להסתכל טוב על שיעורי התפוסה וקיומה של רשימת המתנה לבתים השונים ברשת. ירידה בשיעורי התפוסה היא נורה אדומה ואם תתממש, ניאלץ לבחון את הסיבה לכך ובהתאם את כדאיות ההשקעה.

בשורה התחתונה

המודל העסקי של חברות הדיור המוגן הוא מהמרשימים בשוק ההון. חברה הצולחת את אתגר השלמת אכלוס הבית הראשון וממצבת נכון את המוניטין שלה עולה אוטומטית על המסלול המהיר להתרחבות עסקית.

בתחום הנדל"ן המניב הצפת הערך נוצרת בעת האכלוס. אך את התמורה מההשקעה האדירה נוכל למשש רק בעת מכירה. בעוד שבתחום הדיור המוגן אמנם מתקבלת תשואה נמוכה יותר כנכס מניב, אך ההשקעה והרווח מופקים מיידית ומאפשרים לחברה לרוץ הלאה ולהגדיל את הרשת. לא פלא אם כך, שמגדלי הים התיכון מנהלת 7 בתי דיור מוגן עם 1,650 יח"ד, אך במקביל נמצאת בהקמת שלושה בתים חדשים (רחובות, ת"א ואור יהודה) עם 800 יחידות חדשות.

תנאי המאקרו בישראל תומכים בענף הדיור המוגן; הצפי שכמות בני גיל הזהב תוכפל עד 2035; מחירי הנדל"ן הגבוהים שמאפשרים לעשירונים נוספים להתפנק בדיור מוגן במימון כספי התמורה לדירתם הישנה; רק 6 רשתות מפעילות יותר מ-800 -  יחידות דיור ובמילים פשוטות, הענף בחיתוליו. החברות הגדולות הפועלות בו נהנות גם ממוניטין שמקטין סיכונים ועוזר לאכלס במהרה בתי דיור מוגן חדשים.

 

קובי שגב, שותף מנהל, אקורד בית השקעות

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לרון 29/04/2022 08:31
    הגב לתגובה זו
    האוכלוסיה מזדקנת,אך בשנים הבאות יהיה גם לעשירים פחות כסף,SO......
  • 7.
    לרון 29/04/2022 08:30
    הגב לתגובה זו
    אסור לייעץ אך מותר לזרוק אבנים זיקוקים לירות, להרוג גם ילדים,זה מותר הרי גם כשנתפסים לא ממש משלמים,אין הרי בתי סוהר או משטרה....שלא לדבר על מידע פנים מ ו ת ר לבעלי עניין בלבד כמובן
  • 6.
    ברבור שחור 28/04/2022 12:32
    הגב לתגובה זו
    לא הזכרת את מקור הרווח האדיר שקיים במחלקות הסיעודיות...בהחלט היה שווה מילה
  • 5.
    פספוס רציני 27/04/2022 17:58
    הגב לתגובה זו
    כתבתם שהתחום רווחי וחברת מגדלי הים התיכון עובדים נכון, אבל מה זה אומר על שווי החברה הראוי? מיליארד? 10 מיליארד? 100 מיליארד?
  • 4.
    משקיע ארוך טווח 27/04/2022 13:49
    הגב לתגובה זו
    עוסקת בתחום עם עוד כמה סוכריות כמו מרפאות עיניים שהם מכונות של מזומנים, רווחית, מחלקת דיבדנד, ירדה חזק לאחרונה עקב יציאה של קרן נוקד ולא בגלל פגיעה בביצועים העסקיים.מחזיק
  • 3.
    משקיע ארוך טווח 27/04/2022 13:49
    הגב לתגובה זו
    עוסקת בתחום עם עוד כמה סוכריות כמו מרפאות עיניים שהם מכונות של מזומנים, רווחית, מחלקת דיבדנד, ירדה חזק לאחרונה עקב יציאה של קרן נוקד ולא בגלל פגיעה בביצועים העסקיים.מחזיק
  • 2.
    כתבה מעניינת מאוד (ל"ת)
    דנה 27/04/2022 13:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מעניין, טוב ללמוד על התחום (ל"ת)
    ירון 27/04/2022 13:09
    הגב לתגובה זו
עמוס לוזון
צילום: קמליה
דוחות

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוזון

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה 0%   הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.

מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה

בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.

במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הכיוון של מניות הביטוח, דוח חלש למיטרוניקס ועל ההנפקות החדשות

זהירות מהנפקות - תזכורת מ-2021 ומה קרה בנובמבר בחסכונות שלכם?

מערכת ביזפורטל |

לאן הולכות מניות הביטוח? אחרי רווח שיא, הרגולטור עשוי להפוך את המגמה

חברות הביטוח הציגו עלייה חדה ברווחים מתחילת השנה, אבל,  הרגולטור שנרדם בשנים האחרונות מלהתערב בשוק וגרם לרווחים עצומים לחברות הביטוח על חשבון המבוטחים והחוסכים, התעורר. הוא מתחיל בתחום ביטוחי הרכב, אבל מסביר שהשוק לא תחרותי במקומות נוספים. 

שש חברות הביטוח הגדולות - הפניקס, הראל, מגדל, כלל, מנורה ואיילון  סיכמו את תשעת החודשים הראשונים ברווח של 9.6  מיליארד שקל ב-36% מעל הרווח בתקופה המקבילה. מניות הביטוח זינקו גם בשנה האחרונה - מעל 100% כשבשנתיים הן הוסיפו מעל 200%.  השאלה אם זה ימשיך, ונתחיל בתוצאות ובסיבות לשיפור ברווחים. הרווחים הגבוהים הושפעו בין היתר מעליות בשוק ההון, שהוסיפו בזכות רווחי נוסטרו, דמי ניהול ורווחים משותפים לתיקים כ-30% מהרווחים השוטפים. בשוק רגיל זה אמור להתכווץ דרמטית. 

בנוסף, החברות נהנו מהכנסות גבוהות מאוד בביטוחי בריאות, חיים וביטוח אלמנטרי, ומהמשך ההפקדות לפנסיה על רקע שוק עבודה חזק. ההפקדות לפנסיה ימשכו כמובן, אבל הרווחיות בבריאות, חיים ואלמנטרי צפויה לרדת. זה צפוי "לגלח" מהרווח המייצג 5%-10%.

ויש עניין חשבונאי - המעבר לתקן החשבונאי IFRS 17, שהחל השנה. התקן מאפשר לחברות להכיר ברווחים צפויים מפוליסות ביטוח כבר בשלב מוקדם, מה שתורם לשיפור דרמטי בשורת הרווח. עם זאת, מדובר בכלי חשבונאי, שעלול להוביל להערכות יתר של הרווחיות, שיידרשו תיקון בעתיד. הוא בעצם מאפשר הקדמת רווחים. 

קחו את כל המכלול הזה ותמצאו שהרווחים כנראה גבוהים ב-30%-40% מהנורמה. מה שמפתיע הוא שגם אם נחזיר את הרווח בדוח לרווח מייצג זה שיפור עצום מהרווחים לפני שנתיים-שלוש וזה מוביל לתמחור של מכפיל רווחי באזור 15-17. יקר היסטורית לחברות ביטוח, אבל לא בועה ענקית.  

במילים אחרות, ייתכן שבעוד מספר שנים יתברר כי ההנחות שהוזנו למודלים היו אופטימיות מדי, והחברות יצטרכו להפחית רווחים שכבר נרשמו. גם אם לא מדובר בטעות, זה מגביר את סימני השאלה סביב איכות הרווחים.