ארז כהן
ארז כהן

מחירי השכירות של משרדים ירדו ב-8% - אבל לאן הולך השוק?

משבר הקורונה הוריד את מחירי השכירות בשוק המשרדים, אך התשואה משרדים עדיין גבוהה ביחס לתשואה על דירות; אלו המגמות הצפויות בשוק המשרדים בעתיד הקרוב
ארז כהן | (12)

שוק המשרדים בישראל נחשב בכל קנה מידה לאחד המתפתחים והמובילים בעולם המערבי. על פי הערכת משרדנו, בהצלבה עם נתוני הלמ"ס, נבנו עד כה בארץ כ-25 מיליון מ"ר, ובקצב של למעלה ממיליון מ"ר לשנה, כ-700 אלף מתוכם במרכז הארץ, ובמיוחד בתל אביב וגוש דן המורחב, נתניה ורעננה בשרון, ועד לנס ציונה ורחובות בשפלה.

3 הגורמים המרכזיים להתפתחות שוק המשרדים המקומי

האחד, הפיכת מדינת ישראל למעצמת היי-טק וטכנולוגיה במהלך 20 השנה האחרונות, ואכן למעלה ממחצית הביקושים בשוק המשרדים, ובמיוחד למשרדי פרימיום הינם בנגזרת זו.

השני, גידול משמעותי ביותר באוכלוסיית המדינה, הנובע מריבוי טבעי הגבוה בעולם המערבי בתוספת עלייה, מה שכמובן משפיע רבות על מגמות הגידול בשוק. השלישי, מוביליות רבה ומעבר ממשרדים ישנים לחדישים.

משבר הקורונה הוריד את המחירים בעד 8%

עד להתפרצות מגיפת הקורונה, התאפיין שוק המשרדים ברמות ביקושים גבוהות ביותר, עם תפוסה מירבית של כ-95% בקירוב. מגמה זו הייתה אופיינית במיוחד למשרדים בעיר תל אביב וערי גוש דן הסמוכות אליה, אולם גם במטרופולין ירושלים, חיפה ובאר שבע הייתה תפוסה גבוהה, בהתאמה.

רמות מחירי השכירות שיפורטו בהמשך, משקפות את הימים שלפני הקורונה. במהלך החודש האחרון, שאחרי היציאה מהקורונה, מסתמנת מגמה של ירידת מחירים בשיעור ממוצע של כ-5-8 אחוזים, לעיתים אף יותר. קשה מאוד להעריך אם מגמה זו תימשך, ואפילו תחריף, אולם ברור כי יהיה צורך למקבלי ההחלטות לערוך חישוב מסלול מחדש.

צריך לשים לב לשלושה פרמטרים עיקריים

האחד, חישוב כמה עובדים ימשיכו לעבוד מהבית, כמו בימי הקורונה, וכמה יחזרו לעבוד במשרד. הערכתנו היא כי אחוז העובדים מהבית יגדל משמעותית, מה שיחייב את הפירמות לבדוק לכמה מ"ר הן יזדקקו.

השני, תכנון מחדש של משרדים רבים הבנויים על "אופן ספייס" והפיכת השטחים למוגדרים יותר במסגרת חדרים סגורים, או לחלופין השארת החללים הפתוחים עם מנגנוני הפרדה מסוימים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

השלישי, והוא לדעתנו המשמעותי ביותר, חיזוק משמעותי של מגמת השימושים המעורבים במגדלי משרדים. להערכתנו בשנים הקרובות, ובכלל, יקטן משמעותית מספר מגדלי המשרדים שישמשו רק למטרה זו, ולעומת זאת יגדל מאוד מספר המגדלים והבניינים שיהיו בהם שימושים מעורבים דוגמת משרדים, מגורים, חנויות נוחות, מוסדות ציבור, בתי מלון וכו'.

הערכתנו היא כי בשנים הקרובות, ובלי קשר לקורונה, תתחזק המגמה שאפיינה את שוק המשרדים בשנים האחרונות של יציאת חברות היי-טק גדולות וותיקות אל מחוץ לתל אביב, למיקומים דוגמת רעננה, הרצליה פיתוח, פתח תקוה, חולון, נס ציונה, רחובות וכו'. לעומת זאת חברות סטארט אפ ודומותיהן ימשיכו להתמקד בעיר תל אביב וסביבתה.

התשואה על משרדים עדיין גבוהה ביחס לתשואה על דירות

כמו כן ייתכן מאוד, שבהפוך על הפוך, דווקא המחירים ההזדמנותיים של משרדים שיהיו בחודשים הקרובים, ואולי אפילו לפרק זמן ממושך יותר, יהפכו שוק זה למעניין עבור משקיעים.

חשוב לזכור כי בסך הכל, למרות העליות שהיו במחירי המשרדים בשנים האחרונות, עדיין רמות המחירים עלו באופן מתון יחסית. בנוסף לכך, העובדה שהתשואה על ההשקעה במשרדים גבוהה משמעותית לעומת התשואה על דירות מגורים, עודנה מעניקה להשקעה במשרדים יתרון יחסי.

אנחנו צופים גם, לטווח הארוך יותר, אפשרות של ביזור גדול יותר של המשרדים מ"מדינת תל אביב" אל הפריפריה הקרובה יחסית. היתרונות של רמות מחירים מתונות הרבה יותר (כפי שמובא בנתונים להלן), מרחב גדול יותר, בעיה פחותה של פתרון מקומות חנייה לעובדים ולאורחים, כל אלה מקטינים משמעותית את העלויות עבור הפירמות וגם משפרים את איכות החיים של העובדים.

החיסרון העיקרי הינו יוממות (זמן נסיעה יומי מהבית לעבודה וחזרה) מצב התחבורה הנוכחי הכופה זמן ארוך בדרכים, עשוי להיפתר בטווח הארוך אם המדינה תדאג לשפר את מערכת התחבורה, ובמיוחד התחבורה הציבורית.

מקבץ נתונים על שוק המשרדים ערב מגיפת הקורונה

על מנת לעדכן את המחירים לתקופה הנוכחית (אם בוחנים את המחירים הריאלים - שכ"ד/מחירי מכירה ביחס להוזלה במחירי הצריכה או ירידה בשכר העבודה הממוצע - המגמה דווקא יכולה להיות הפוכה), להערכתי יש להפחית כ-5-8 אחוזים מהמחיר שהיה בטרם עידן הקורונה, זאת למרות שכאמור יתכן ומדובר במגמה זמנית.

בתל אביב עומדים המחירים על בין 65 שקלים למ"ר ועד כ-120 שקלים למ"ר למגדלי משרדים(תלוי במיקום המשרדים ורמתם), ברמת החייל הם עומדים על בין 70 שקלים ל־80 שקלים למ"ר, בציר בגין על בין 60 שקלים ל־120 שקלים למ"ר, בסביבת שדרות רוטשילד בין 75 שקלים ל־135 שקלים למ"ר, בציר יגאל אלון בין 70 שקלים ל־130 שקלים למ"ר, במתחם בית המשפט בין 90 שקלים ל־115 שקלים למ"ר ובמתחם הבורסה ברמת גן בין 70 שקלים ל־120 שקלים למ"ר.

ב"עוטף תל אביב" וגוש דן רמות המחירים, נמוכות בדרך כלל בעשרות אחוזים. הרצליה פיתוח כ-90 שקלים למ"ר, רעננה, כפר סבא והוד השרון כ-75 שקלים למ"ר, פתח תקוה, איירפורט סיטי, רחובות/נס ציונה ובי.בי.סי בני ברק כ-70 שקלים למ"ר, נתניה דרום (פולג) כ-65 שקלים למ"ר, ראש העין כ-45 שקלים למ"ר.

במטרופולין חיפה רמות המחירים עומדים על כ-65 שקלים למ"ר ביוקנעם וכ-70 שקלים למ"ר בפארק מת"מ הממוקם בכניסה הדרומים לעיר.

בירושלים המחירים עומדים על כ-80 שקלים למ"ר בגבעת שאול, כ-75 שקלים למ"ר בהר חוצבים, כ-80 שקלים למ"ר במרכז העיר, כ-85 שקלים למ"ר בפארק גט"י במלחה וכ-90 שקלים למ"ר במתחם תלפיות.

בבאר שבע המחירים עומדים על כ-65 שקלים למ"ר בפארק גב ים, כ-60 שקלים למ"ר במרכז העיר, כ-40 שקלים למ"ר בעומר וכ-50 שקלים למ"ר במתחם תעשיות עתירות יידע.

כפי שציינו לעיל, קשה להעריך עד כמה מגמת ההתמתנות ואפילו ירידת המחירים שאפיינה את ימי הקורונה והחודש שאחריה תימשך, והאם תתחזק או תבלם. מחד גיסא שינוי הדיסקט של הפירמות והשוכרים ביחס למשרדים עשוי לבוא לידי ביטוי בירידה מתמשכת בביקושים וירדת מחירים נוספת. מאידך גיסא הצורך המתמיד של השוק במשרדים והגידול המשמעותי באוכלוסייה ובצרכים שלה, מצביעים דווקא על אפשרות של ביקושים מחודשים ואפילו עליות מחירים בטווח הארוך. כך או אחרת, אין ספק ששוק המשרדים הולך להיות בשנה הקרובה אתגר מעניין לרבים.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    דרור 11/10/2020 12:46
    הגב לתגובה זו
    והוא עומד ריק. פשוט ריק. אין שוכרים. כולם עברו לעבוד מהבית וגם חברות נמצאות עכשיו בקשיים. השקעה בדירה היתה יותר חכמה. טעינו.
  • 10.
    משרד 300 מר 17/06/2020 08:38
    הגב לתגובה זו
    לא צריך משרד בבנין חדש עם לובי ושומרים ועוד. משלם 45 שח למ"ר - בניין לא מפואר, לובי קטן ללא שומר .כן יש כאלה. זה חוזה שנסגר לפני שנה שהמחירים היו גבוהים יותר וקבלתי עוד הצעות במחיר הזה בבניינם דומים.
  • 9.
    אחד העם 14/06/2020 14:05
    הגב לתגובה זו
    יחי ההבדל המשמעותי
  • 8.
    עינת סלע 14/06/2020 13:49
    הגב לתגובה זו
    מנסיון רב מאד, המחירים המוצגים בכתבה זו רחוקים ממדוייקים, יש משרדים גם ב50 שח בתל אביב- בדרומה בטוח, וגם ברמת החייל. ויש מספר בניינים ששם שכר הדירה מגיע גם ל150 שח, כמובן שהכוונה למשרדים משופצים, לא מעטפת, ולא כוללים ריהוט.
  • 7.
    אבל הסיכון לאי השכרה גבוה פי כמה. מה שמסביר את הרי 10/06/2020 19:10
    הגב לתגובה זו
    אבל הסיכון לאי השכרה גבוה פי כמה. מה שמסביר את הריביות הגבוהות על נכס מסחרי על במשכנתה לעומת דירת מגורים. בלי קשר, דמי הניהול והחניות שמשלמים על נכס מסחרי הוא אסטרונומי. לא בהכרח השקעה שווה
  • 6.
    הכותב אופטימי מידי (ל"ת)
    אחד העם 10/06/2020 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    השוק מת 10/06/2020 16:10
    הגב לתגובה זו
    הציעו לי כבר 40שח במרכז ת"א ! העיקר שמישהו ישלם את הארנונה
  • 4.
    עידו 10/06/2020 16:10
    הגב לתגובה זו
    התשואה על נדלן מסחרי חייבת תמיד להיות גבוהה מתשואה על נדלן למגורים מהביבה הפשוטה שמדובר בתחום מסוכן הרבה יותר עם מס גבוה יותר. בתור שמאי אתה אמור לדעת את זה
  • 3.
    אם החנזיר אומר אולי ירד אולי יעלה אז בטוח ירד (ל"ת)
    ממי 10/06/2020 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלפא 10/06/2020 13:24
    הגב לתגובה זו
    אחרי כל הסיסמאות על שוק המשרדים, בפועל הירידה קטנה בהרבה מהדיבורים (15-20 אחוז ). מה נקרא חלומות לחוד ומציאות לחוד.
  • 1.
    חוזי משרדים הם לשנים 10/06/2020 12:33
    הגב לתגובה זו
    חוזי משרדים הם למספר שנים קדימה, איך הוא מאבחן כל כך מהר שנוי מחירים? ורגב, הוא הרי מומחה לנדלן מגורים , אז איך הוא פתאום נהיה מומחה לנדלן משרדי שם מדובר בחוזים של מליוני שקלים ל5-10 שנים קדימה?
  • ירון 10/06/2020 14:26
    הגב לתגובה זו
    עסקאות חדשות הרבה יותר נמוכות
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.