פרשת כי תשא: חטא העגל והסגידה לשוק ההון
לאחר שהפרשה הקודמת עסקה במצוות המשכן, גם תחילת הפרשה שלנו מתחילה בסיום מצוות המשכן. אך, מרבית הפרשה עוסקת בחטא העגל של בני ישראל. ברבות השנים סימל עגל הזהב את הרדיפה והסגידה לכסף ולחומריות. הסיפור יכול ללמד אותנו מספר שיעורים באשר ליחסינו לשוק ההון בעתות הצלחה ומשבר.
בתחילת הפרשה, מספרת התורה כי, משה שעלה להר סיני בכדי להביא את לוחות הברית, מתעכב ולא יורד מההר, "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר". ההתעכבות גורמת לתסיסה בקרב העם, "וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹקים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ", העם מבקש מאהרון תחליף למשה. אהרון בתגובה, מבקש מהם לאסוף את כל נזמי הזהב, ויוצר עבורם עגל מסכה. השיא שבעשיית העגל, מגיע כשהעם פוסקים, "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". עם ישראל שוכח ברגע אחד את כל סיפור יציאת מצרים, וממליך את העגל.
בזמן הזה, אומר ה' למשה "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", בהמשך הוא אף אומר לו כי בכוונתו לכלות את העם בעקבות המעשה, "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם". משה בתגובה, מסנגר על העם ואומר לה', "לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם...שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּךָ". ה' מקבל את דבריו ומסכים לחזור בו מכוונתו, "וַיִּנָּחֶם יְהוָה עַל־הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ". אך כשמשה יורד מן ההר ורואה בעצמו את מעשה העם, הוא שובר את לוחות הברית אותם הביא, "וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר".
סיפור חטא העגל, אמנם לא נגמר בשבירת הלוחות, אך המעשה מסמל את שיא הסיפור. מן הסיפור ניתן ללמוד רבות על הצורך של בני אדם באמונה בדבר מוחשי, על האופן בו אנשים פועלים בצורה של עדר, ועל הזיכרון הקצר המאפיין אותנו. עם ישראל שוכח במהרה את כל הניסים שליוו את יציאת מצרים וקבלת התורה, וזקוק למשהו מוחשי בכדי לעבוד אותו.
- טור פרשת השבוע, שבועות: מערכת רווחה עם תמריצים ליציאה ממעגל העוני
 - פרשת במדבר: כוחה של הסמליות ביצירת תרבות ארגונית וזהות לאומית
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
במהלך הדורות הפך עגל הזהב לסמל לסגידה לחומר ורדיפה אחר עושר וממון, ובמספר משברים שפקדו את הבורסה בשנים האחרונות חזר וצץ הביטוי בהקשר זה. המקטרגים טענו, ששוב קידשו המשקיעים והמדינות את שוק ההון ונהרו אחריו כעדר, והתבדו.
פרשת השבוע, מגיעה בתזמון מעניין, בעיצומו של משבר בו חוו השווקים בארץ ובעולם ירידות שערים חדות כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה. המשבר הנוכחי הציג את השבריריות שבשוק ההון, שלעתים נראה היה כיציב ובלתי שביר. היציבות שבשוק הגבירה את הזרם אליו, אך השבוע קיבלנו תזכורת עגומה לכך שלא הכל בשליטתנו.
כמובן שבהשקעה בשוק ההון אין פסול חלילה, אך נראה שהפרשה והאירועים האחרונים עשויים לשמש כשיעור חשוב בצניעות. צריך לזכור שעל אף הצלחותיו הבלתי ניתנות לערעור של השוק, פעמים רבות אנחנו נוטים לייחס לו דברים שמעבר למידותיו. הסגידה לשוק, שמגיעה לעתים בתקופות של הצלחה היא מסוכנת. מעבר לכך, שהיא מנפחת אותו היא גורמת לתחושת מוטעה בקרב אנשים רבים שמדובר בהשקעה בטוחה ללא סיכונים.
- 3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
 - ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
 - תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
 - רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...
 
- 6.אני חילוני שקורא את הכתבות שלך קבוע (ל"ת)כהן אהרון 13/03/2020 18:39הגב לתגובה זו
 - 5.איתמר 13/03/2020 15:06הגב לתגובה זוכתבה מעניינת ורלוונטית מתמיד!
 - 4.אחלה כתבה אבל ראבאק, בביזפורטל? (ל"ת)זגורי 13/03/2020 10:47הגב לתגובה זו
 - הכלכלן 13/03/2020 17:12הגב לתגובה זויהדות זאת המורשת שלנו. זה רלבנטי בכל מקום. כל הכבוד איתן!
 - 3.יפה (ל"ת)N 13/03/2020 10:18הגב לתגובה זו
 - 2.יה 13/03/2020 09:52הגב לתגובה זורגוע ...זו הסיסמה
 - 1.ראובן 13/03/2020 08:58הגב לתגובה זוכל הכבוד .. פעם בחודש תשלבו את הפרשה לבורסה
 

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".
בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".
המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים
הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".
המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".
- מדד המחירים יצביע על אינפלציה דביקה; איך זה ישפיע על הריבית?
 - מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".
בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".
המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים
הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".
המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".
- מדד המחירים יצביע על אינפלציה דביקה; איך זה ישפיע על הריבית?
 - מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.
