פרופ' האוזר: "תרבות ה'אקזיט' זה אובדן דרך - ופגיעה במשק לטווח הארוך"

יו"ר רשות ני"ע יקבל היום לידיו את דו"ח הוועדה למתן תמריצים והקלות מס לחברות סטארט-אפ שיבחרו להירשם להנפקה בבורסת ת"א
אמיר נהרי | (6)

הועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המו"פ הגישה היום את המלצותיה הסופיות ליו"ר רשות ני"ע בנוגע למתן תמריצים והקלות מס לחברות סטארט-אפ ישראליות שיבחרו להירשם להנפקה בבורסת ת"א. המטרה היא למנוע מעבר המו"פ והקניין הרוחני לחו"ל.

הוועדה ממליצה לאמץ פתרונות למימון חברות היי-טק באמצעות הבורסה, וזאת באמצעות עידוד הנפקות ראשונות לציבור של חברות היי-טק גדולות ועידוד הקמת קרנות הון סיכון סחירות, אשר ישקיעו ויתמכו במספר חברות היי-טק ובמיזמים בשלבים מוקדמים.

יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, אמר כי "המשמעות של תרבות ה"אקזיט" של חברות היי טק לחו"ל היא אובדן דרך של המשק הכלכלי והון אנושי רב ערך ופגיעה בתעסוקה ובצמיחה בטווח הארוך. כל דולר "אקזיט" הוא אובדן של למעלה משלושה דולרים למשק הישראלי. השארת מרכז פעילותן של חברות ההיי טק חשוב מאין כמוהו והוא מחייב חשיבה אחרת 'מחוץ לקופסא', כמו הטבות מס ליזמים, ויפה שעה אחת קודם".

אחת מהמלצות הוועדה היא כי הבורסה תיצור מדד חדש - "טק עילית", אשר יכלול את מניותיהן של חברות ההיי-טק החדשות לצד חברות הייטק נסחרות, בעלות שווי שוק של 400 מיליון שקלים לפחות.

הצעה נוספת היא כי תינתן הטבת מס למשקיעים אשר ירכשו מניות של חברת מו"פ במסגרת ההנפקה הראשונה לציבור ובמסגרת הנפקה חוזרת, כך שההשקעה תקוזז מרווחי ההון.

צעד נוסף שמציעים בוועדה הוא לאפשר הקמה של קרנות הון סיכון נסחרות במודל של קרנות נאמנות סגורות, כאשר אלה יוכלו להשקיע עד 30% מהסכום אותו יגייסו מן הציבור בניירות ערך של חברות היי-טק ישראליות אשר אינן נסחרות בבורסה כלשהי, ו-70% בחברות היי-טק ישראליות הנסחרות בארץ. הקרנות יהיו פטורות ממס על הכנסותיהן, ובעלי היחידות בהן יהיו חייבים במס במועד מימוש היחידות בקרן או בעת חלוקת רווחים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אקזוטי 21/01/2014 16:44
    הגב לתגובה זו
    גם ככה משלמים פה מלא מיסים, לא שווה לעשות כלום בארץ
  • 4.
    גם למדינה יש תרבות 21/01/2014 15:57
    הגב לתגובה זו
    מקום באקדמיה והם בשוק העבודה ומשגעים אותנו עם הבלה בלב בלה בלה שלהם תסתמו כבר
  • 3.
    3 מוסקטרים? 21/01/2014 15:53
    הגב לתגובה זו
    דר) ופרופסור גילת . מי ? מי? היה הורס לנו את החסכונות? מי היה מחריב תוכניות ושם רגל? למי היינו משלמים הון עתק על כלום? זכינו 3 פרופסורים כאלה כל מדינה צריכה אצלה בבית.
  • 2.
    אחד 21/01/2014 15:48
    הגב לתגובה זו
    ראה את מקרה כרומטיקס: עובדים התעשרו, מדינה קיבלה מיסים ואחרי תקופה קצרה החברה נעלמה. העובדים המשיכו לעבוד ביעד הבא. זה כמו להגיד, שיצוא זה לא טוב...
  • 1.
    טל 21/01/2014 15:26
    הגב לתגובה זו
    לא שווה לסחור,סיכון גבוה. אני וחבריי יצאנו מהבורסה ורכשנו דירות עד להודעה חדשה. לא כדאי לסחור אם מס כזה גבוה. ולחשוב שאתם מנהלים את המדינה..חרפה וטפשות!
  • הם מרויחים ומטילים מיסים שירוקנו לנו את הכיסים (ל"ת)
    אסור לרכוש בארץ 21/01/2014 15:54
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 0%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.

אל על
צילום: דוברות אל על
דוחות

אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר

הרווח הנקי עלה ב-8% ל-202.6 מיליון דולר לעומת 187.4 מיליון דולר אשתקד; למרות ירידה בנתח השוק ועלייה של 10.8% בהוצאות ל-813 מיליון דולר, אל על מצליחה לשמור על רווחיות גבוהה בזכות ביקוש חזק, תפוסה של 95.3% ושיפור מתמשך במימון - מה המכפיל שלה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אל על

אל על אל על 0%   מפרסמת את דוחותיה לרבעון השלישי. הכנסות חברת התעופה הלאומית עלו ל-1.074 מיליארד דולר, גידול של כ-7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אבל לצד זאת נרשמה שחיקה ברווחיות התפעולית. שיעור ההוצאות מהמחזור טיפס ל-75.7%, לעומת 73.1% אשתקד, והרווח התפעולי התזרימי (EBITDAR) ירד קצת. בשורה התחתונה, הרווח הנקי דווקא עלה ל-202.6 מיליון דולר, לעומת 187.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2024, בזכות שיפור בסעיף המימון וירידה בנטל החוב.

חברת התעופה מסכמת רבעון חיובי מבחינת השורה התחתונה, אבל עם סימני האטה תפעולית. מניית אל על 0%   טיפסה בכ-13.6% בחודש האחרון, בכ-94% מתחילת השנה וביותר מ-106% ב-12 החודשים האחרונים. שווי השוק של החברה עומד על כ-8.5 מיליארד שקל, מה שנותן לה מכפיל של כ-4 (!) בהנחה שרווח של כ-202 מיליון דולר ברבעון משקף קצב שנתי קרוב למיליארד דולר בשורה התחתונה.

החברה מציינת כי הרבעון התאפיין בביקוש עונתי חזק לקראת תקופת הקיץ והחגים, יחד עם המשך מגמת ההתאוששות בענף התעופה המקומי. לאחר ההשבתה שנגרמה במהלך מבצע “עם כלביא”, חזרו בהדרגה לפעילות גם חברות התעופה הזרות, והדבר הביא לעלייה בתנועת הנוסעים בנתב"ג בשיעור של כ-20.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, התנועה הכוללת בנתב"ג עדיין נמוכה ב-23.7% ביחס לרמות 2023 - מה שמעיד כי השוק רחוק מהתאוששות מלאה.

לצד הגידול בהכנסות, אל על נאלצה להתמודד עם עלייה חדה בהוצאות. ההוצאות התפעוליות הסתכמו ב-813.3 מיליון דולר - קפיצה של כ-10.8% לעומת השנה הקודמת - בעיקר בשל התייקרויות בסביבה העסקית, התחזקות השקל מול הדולר (שפגעה בכ-30 מיליון דולר ברווח התפעולי), וכן הפרשות לתביעות משפטיות בהיקף של כ-12 מיליון דולר. ההוצאות על שכר גדלו ל-239.3 מיליון דולר, ומהוות כ-22.3% מהמחזור לעומת 20.2% אשתקד, בין היתר עקב עלייה במצבת העובדים והסכמי השכר החדשים.

גם פעילות המטענים, שהייתה מנוע רווח בשנים האחרונות, רשמה ירידה של 8.4% להכנסות של כ-55 מיליון דולר בלבד, בשל חזרתן של חברות זרות לשוק המטען והתייצבות הביקושים. מנגד, ההכנסות מטיסות הנוסעים עלו ב-7.6%, בעיקר בזכות גידול בהיצע המושבים (עלייה של 3.3%) ושיפור במדד התפוסה שהגיע לשיא של 95.3%. מדד ה-RASK (הכנסה למושב משוקלל קילומטר) עלה ב-4.2% - ביטוי ליכולת החברה לשמר רמות מחיר גבוהות בתקופה של ביקוש קשיח.