שלמה מעוז: "עקרת בית עם הכנסה פאסיבית היתה צריכה לשלם ביטוח לאומי"

על ביטול גזירת המס על משפרי הדיור אמר מעוז: "אהה טוב, זה היה ברור שזה יבוטל. זו כמובן החלטה נכונה"; רפי גוזלן: "מדברים ברזולוציה ש/ל מיליארד פה ושם, אבל במערכת המס בישראל יש עיוותים מאוד גדולים"
יעל גרונטמן | (3)

בעקבות ההחלטה של שר האוצר ויו"ר ועדת הכספים לשינויים במספר סעיפים בחוק ההסדרים שיקטינו את הכנסות המדינה בכ-3.5 מיליארד שקל, ובראשם ההחלטה על ביטול המס על משפרי הדיור, וביטול מסוי עקרות הבית בתשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות, וכן ההחלטה לשנות את התוספת במס ההכנסה כך שנטל המס יוטל באופן דיפרנציאלי, מגיבים היום הכלכלנים רפי גוזלן מ-IBI ושלמה מעוז למהלך. הגזירות הכלכליות מתמתנות

לדברי רפי גוזלן , האסטרטג הראשי של בית ההשקעות IBI, "דבר ראשון צריך לראות שהשינויים בכל הסעיפים האלה שעליהם הודיעו היום באמת יעברו במסגרת חוק ההסדרים. אבל בסה"כ אני חושב שהמסים שאותם החליטו לבטל - זה חדשות טובות. הן המס על המשפרי הדיור והן המס על עקרות הבית היו מסים שלא היו מוצדקים מלכתחילה."

עם זאת, גוזלן סבור כי לא צריך להתעלם מכך שאנחנו נמצאים ברזולוציה של מיליארד פה ומיליארד שם בזמן שהתמונה הכללית של מערכת המס בישראל מצביעה על עיוותים מאוד גדולים. קודם כל הדבר בולט בתמהיל הקיים בין מסים עקיפים וישירים שהוא בעייתי מאוד. לכן השינויים נוכחיים הם מבורכים אבל השפעתם היא מינורית ביחס לתמונה הכללית."

"אני חושב שחשיפת המידע בקשר להטבות המס שניתנו לחברות הגדולות במסגרת חוק עידוד לשקעות הון, זה עניין שצריך לתת לו תשומת לב גדולה יותר מאשר הסטה של מיליארד לפה או לשם", אמר האסטרטג הראשי של IBI והתייח לחשיפת הטבות המס במסגרת חוק עידוד השקעות הון שהצביע על כך שטבע זכתה להטבה של 11.8 מיליארד שקל מאז 2006 וגם חברות אחרות זכו להטות של מיליארדי שקלים במס.

"רטרואקטיבית כמובן אי אפשר לשנות את החוק, כך שהמדינה ואזרחיה לא יוכלו לקבל חזרה את הכספים שסיבסדו את אותן החברות במשך שנים. אבל מפה והלאה אפשר לשנות את החוק באופן יצירתי ולעודד במסגרתו את החברות שבאמת ראויות לעידוד, כמו חברות צומחות מתחומי ההיי טק והביומד, ולאו דווקא להמשיך בהטבות המבוססות על הגדרה גיאוגרפית כמו לחברות שפועלות בפריפריה או הטבות לכלל החברות, למשל לחברות שפועלות בתחום משאבי הטבע."

"המחוקק צריך לזכור שמי שצריך לספוג את העלויות של ההטבות האלה שהמדינה נותנת זה הציבור. זה לא הוגן במיוחד כיום כשהנטל נופל על כולם באותה מידה בשל ריבוי המיסים העקיפים מה שמאוד מעצים את אי השיוויון במשק ופוגע בצריכה הפרטית", סיכם גוזלן.

עקרת בית עם הכנסה פאסיבית צריכה לשלם ביטוח לאומי

הכלכלן שלמה מעוז השוהה בחופשה בחו"ל הגיב גם הוא על ההחלטות לשינוי הסעיפים השונים בחוק ההסדרים. על ההחלטה על מעבר להטלת התוספת למס ההכנסה באופן דיפרנציאלי אמר מעוז, "זו החלטה ראויה והגונה וטוב שפועלים ככה. זה בהחלט הרבה יותר צודק מהטלת מס אחיד על כל רמות השכר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"לעומת זאת ביטול המס על עקרות הבית באופן גורף אינו מוצדק לדעת מעוז, "לדעתי במקרה של משפחה שבה האישה היא עקרת בית, אבל למשפחה יש לה הכנסה פאסיבית, כגון הכנסה משכר דירה, כן היו צריכים לדרוש ממנה לשלם את דמי הביטוח הלאומי".

בהתייחסו לביטול גזירת המס על משפרי הדיור אומר מעוז, "אהה טוב, זה היה ברור שזה יבוטל. זו כמובן החלטה נכונה. לא צריך היה ליצור כפל למס על דיור. מלכתחילה זה היה רעיון לא טוב שטוב שביטלו אותו".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    השתן עלה לו למוח שיסתום כבר את הפה שלו (ל"ת)
    תום 17/07/2013 18:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעוז צודק. על עבודה מושת מס כבד ועל הון כמעט שום כלום. (ל"ת)
    אורן 17/07/2013 17:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סיימון 17/07/2013 17:06
    הגב לתגובה זו
    שירשה ועוזרת לה לחיות תשלם מס בריאות וביטוח לאומי והשאר שמרוויחים לא ישלמו משכ ד בהנחה שיש להם דירה נוספת.מספיק עם הקיקושים ,בעבר הערצתי אותך ואני מתבייש לנוכח ההצעות והשטויות שנאמרות
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.