שלמה מעוז: "עקרת בית עם הכנסה פאסיבית היתה צריכה לשלם ביטוח לאומי"

על ביטול גזירת המס על משפרי הדיור אמר מעוז: "אהה טוב, זה היה ברור שזה יבוטל. זו כמובן החלטה נכונה"; רפי גוזלן: "מדברים ברזולוציה ש/ל מיליארד פה ושם, אבל במערכת המס בישראל יש עיוותים מאוד גדולים"
יעל גרונטמן | (3)

בעקבות ההחלטה של שר האוצר ויו"ר ועדת הכספים לשינויים במספר סעיפים בחוק ההסדרים שיקטינו את הכנסות המדינה בכ-3.5 מיליארד שקל, ובראשם ההחלטה על ביטול המס על משפרי הדיור, וביטול מסוי עקרות הבית בתשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות, וכן ההחלטה לשנות את התוספת במס ההכנסה כך שנטל המס יוטל באופן דיפרנציאלי, מגיבים היום הכלכלנים רפי גוזלן מ-IBI ושלמה מעוז למהלך. הגזירות הכלכליות מתמתנות

לדברי רפי גוזלן , האסטרטג הראשי של בית ההשקעות IBI, "דבר ראשון צריך לראות שהשינויים בכל הסעיפים האלה שעליהם הודיעו היום באמת יעברו במסגרת חוק ההסדרים. אבל בסה"כ אני חושב שהמסים שאותם החליטו לבטל - זה חדשות טובות. הן המס על המשפרי הדיור והן המס על עקרות הבית היו מסים שלא היו מוצדקים מלכתחילה."

עם זאת, גוזלן סבור כי לא צריך להתעלם מכך שאנחנו נמצאים ברזולוציה של מיליארד פה ומיליארד שם בזמן שהתמונה הכללית של מערכת המס בישראל מצביעה על עיוותים מאוד גדולים. קודם כל הדבר בולט בתמהיל הקיים בין מסים עקיפים וישירים שהוא בעייתי מאוד. לכן השינויים נוכחיים הם מבורכים אבל השפעתם היא מינורית ביחס לתמונה הכללית."

"אני חושב שחשיפת המידע בקשר להטבות המס שניתנו לחברות הגדולות במסגרת חוק עידוד לשקעות הון, זה עניין שצריך לתת לו תשומת לב גדולה יותר מאשר הסטה של מיליארד לפה או לשם", אמר האסטרטג הראשי של IBI והתייח לחשיפת הטבות המס במסגרת חוק עידוד השקעות הון שהצביע על כך שטבע זכתה להטבה של 11.8 מיליארד שקל מאז 2006 וגם חברות אחרות זכו להטות של מיליארדי שקלים במס.

"רטרואקטיבית כמובן אי אפשר לשנות את החוק, כך שהמדינה ואזרחיה לא יוכלו לקבל חזרה את הכספים שסיבסדו את אותן החברות במשך שנים. אבל מפה והלאה אפשר לשנות את החוק באופן יצירתי ולעודד במסגרתו את החברות שבאמת ראויות לעידוד, כמו חברות צומחות מתחומי ההיי טק והביומד, ולאו דווקא להמשיך בהטבות המבוססות על הגדרה גיאוגרפית כמו לחברות שפועלות בפריפריה או הטבות לכלל החברות, למשל לחברות שפועלות בתחום משאבי הטבע."

"המחוקק צריך לזכור שמי שצריך לספוג את העלויות של ההטבות האלה שהמדינה נותנת זה הציבור. זה לא הוגן במיוחד כיום כשהנטל נופל על כולם באותה מידה בשל ריבוי המיסים העקיפים מה שמאוד מעצים את אי השיוויון במשק ופוגע בצריכה הפרטית", סיכם גוזלן.

עקרת בית עם הכנסה פאסיבית צריכה לשלם ביטוח לאומי

הכלכלן שלמה מעוז השוהה בחופשה בחו"ל הגיב גם הוא על ההחלטות לשינוי הסעיפים השונים בחוק ההסדרים. על ההחלטה על מעבר להטלת התוספת למס ההכנסה באופן דיפרנציאלי אמר מעוז, "זו החלטה ראויה והגונה וטוב שפועלים ככה. זה בהחלט הרבה יותר צודק מהטלת מס אחיד על כל רמות השכר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"לעומת זאת ביטול המס על עקרות הבית באופן גורף אינו מוצדק לדעת מעוז, "לדעתי במקרה של משפחה שבה האישה היא עקרת בית, אבל למשפחה יש לה הכנסה פאסיבית, כגון הכנסה משכר דירה, כן היו צריכים לדרוש ממנה לשלם את דמי הביטוח הלאומי".

בהתייחסו לביטול גזירת המס על משפרי הדיור אומר מעוז, "אהה טוב, זה היה ברור שזה יבוטל. זו כמובן החלטה נכונה. לא צריך היה ליצור כפל למס על דיור. מלכתחילה זה היה רעיון לא טוב שטוב שביטלו אותו".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    השתן עלה לו למוח שיסתום כבר את הפה שלו (ל"ת)
    תום 17/07/2013 18:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעוז צודק. על עבודה מושת מס כבד ועל הון כמעט שום כלום. (ל"ת)
    אורן 17/07/2013 17:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סיימון 17/07/2013 17:06
    הגב לתגובה זו
    שירשה ועוזרת לה לחיות תשלם מס בריאות וביטוח לאומי והשאר שמרוויחים לא ישלמו משכ ד בהנחה שיש להם דירה נוספת.מספיק עם הקיקושים ,בעבר הערצתי אותך ואני מתבייש לנוכח ההצעות והשטויות שנאמרות
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.