על הקורלציה שבין איגרות החוב למניות - מי מושך את מי?
ניתוח טכני בין שווקי כולל השוואה בין ארבעה שווקים שונים: מניות, איגרות חוב, מטבעות וסחורות. הקשרים שבין השווקים הללו ידועים וגלויים אך לעיתים מזומנות מבט קצת יותר מחטוף, יכול לרמוז על רמות הסיכון הקיימות ועל הסבירות לעלייה או ירידה. מתוך כך בחרתי בהשוואה מתבקשת בין מדד S&p 500 לבין איגרות החוב ל-10 שנים.
1. בגרף ההשוואתי המצורף אפשר לראות את חמש השנים האחרונות. מדד S&p 500 מיוצג על ידי העקומה האדומה ואילו איגרות החוב מיוצגות על ידי העקומה הכחולה.
2. אם נחזור למפולת 2008 נוכל לראות כיצד החלה החולשה בשוק איגרות החוב להשפיע על שוק המניות. אפשר לראות זאת על ידי מבט על נקודות השיא של שני המדדים. נקודות השיא בגרף איגרות החוב החלו לסגת טרם עשה זאת מדד המניות. המפולת לא איחרה לבוא.
3. גם היפוך המגמה כלפי מעלה החל בשוק איגרות החוב. אפשר לראות זאת על ידי השוואה בין נקודות השפל. נקודות אלה סודרו במבנה עולה לפני שמדד המניות עשה כן. היפוך המגמה לא איחר להגיע.
- 6.סטטיסטיקן עירום 05/06/2011 14:37הגב לתגובה זואבוי למי שכותב מאמר כזה שזו כותרתו " על הקורלציה שבין איגרות החוב למניות - מי מושך את מי?" קורלציה לא מסבירה אף פעם מי הסיבה ומי המסובב (תוצאה) רואים שהכותב לא עבר אפילו קורס בסיס בסטטיסטיקה אם זו כותרתו. "
- 5.ליאור 03/06/2011 14:59הגב לתגובה זואייל, אני מבין את הקשר שאתה מדבר עליו אבל אתה חייב להיות יותר מדויק. כשהתשואה יורדת על האג" ח זה לא חולשה של אגרות החוב אלא דווקא עליית מחיר, כלומר עוצמה.
- 4.ר 01/06/2011 18:20הגב לתגובה זואפשר להציג לך הרבה גרפים השוואתיים שיסתרו את מה שכתבת. מה דעתך לצאת לחופש?
- 3.tamir 01/06/2011 12:54הגב לתגובה זוהמניות ואז תבין למה זה כל כך חלקי מה שכתבת
- 2.טבעלוג 01/06/2011 08:51הגב לתגובה זולפני כחודש פרסמתה סקירה פסימית ביותר עבור טבע,אם כי ציינתה שמעבר שלה מעבר ל47-48 במחזורים גבוהים יחייב בחינה מחדש של הנחות העבודה.בנתיים אנחנו כבר ב51 דולר,האם יש שינוי בהנחת העבודה.אגב משקיע ששמה בקולך ובכל האנליסת גלעד הלפר ממיטב הפסיד 15 % בחודש מאי
- 1.כתבה מאירת עניים!תודה (ל"ת)קליפת השום 31/05/2011 20:49הגב לתגובה זו
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"
יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש
שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"
יובל שטייניץ ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.
יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה.
"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל".
הלייזר יפעל בטווחים ארוכים
"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".
- רפאל: מכיפת ברזל ועד למערכות הלייזר; צבר ותוצאות שיא לחברה
- רפאל בשנת שיא: הרווח זינק ב-64% ל-950 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה".
שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%
מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך
שי אהרונוביץ הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.
הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם
הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה
הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר.
- בעל רשת מסעדות ואיש עסקים נוסף חשודים בהעלמת הכנסות בסך 19 מיליון דולר
- הבית נפגע במלחמה? תוכלו למכור אותו בלי מס או לבחור בהתחדשות עירונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.
