עושה את ההבדל: "הוספת מרפסת משביחה את ערך הדירה ב-10-15% ומגדילה את סחירותה"
עכשיו, כשענף הנדל"ן סובל מאי וודאות וחוסר יציבות, עומדת בפני היושבים על הגדר, אפשרות לשדרג את דירתם הנוכחית, כתחליף למכירת הדירה הקיימת ורכישת דירה חדשה, מהלך העלול להיות כרוך בלא מעט סיכונים.
התקנה החדשה שאושרה במאי 2008 מאפשרת תכנון ובנייה של מרפסות שמש חופפות בשטח של 12 עד 14 מ"ר לדירה ולא כמו בעבר כאשר היה ניתן להוסיף מרפסות מדורגות, שכונו גם "מדלגות".
"ערך הדירה עולה בעקבות בניית המרפסת בשיעור של 10-15% וגם רמת הסחירות שלה עולה מאוד, והיא תימכר במהירות רבה יותר", מציין לוי יצחק, עורך מחירון הדירות. לדבריו, מחיר בניית מרפסת ששטחה 12 מ"ר, נע בין 50 ל-60 אלף שקלים. המחיר כולל את התכנון האדריכלי ובקשת ההיתרים.
כך למשל, ביהוד-מונוסון ברחוב ניסן טורצ'ין דירת 4 חדרים קומה 4 עם מעלית וחנייה, בשטח 105 מ"ר, מושקעת עם מרפסת שמש נמכרה ב-995 אלף שקלים, בעוד מחירה של דירה דומה ללא מרפסת הוא כ-875 אלף שקלים.
בגבעתיים ברחוב טבנקין נמכרה דירת 4 חדרים, 115 מ"ר, מושקעת בקומה 4 עם מעלית, חנייה ומרפסת שמש ב-1.56 מיליון שקלים, בעוד שדירה דומה ללא מרפסת נמכרה ב-1.4 מיליון שקלים. לוי מציין כי עובדה זו ממריצה דיירים ברחוב לקדם יוזמה לבניית מרפסות. לדבריו, הזמן הנדרש לבניית מרפסת הוא כ-3-4 חודשים ובנוסף לכך נדרש רוב של כ-75% מן הדיירים בבניין לבניית מרפסת.
לוי יצחק, ערך סקר בקרב 360 בתי אב בערים מדגמיות ברחבי הארץ בנוגע להוספת מרפסות. לשאלה: "האם אתה מעדיף להתגורר בבניין בו מרפסות חופפות או לסירוגין"- השיבו כ-73% מהנשאלים, כי הם מעדיפים מרפסות אחת מתחת לשנייה, למרות שחלק מהם מתגוררים בבניינים שיש בהם מרפסות "קופצות". לטענתם, המרפסת "הקופצת" גורמת לחשיפה רבה מדי וחוסר פרטיות. 12% מהנשאלים ענו שמרפסות קופצות גורמות לבניין להיראות חדשני יותר וכ-15% מהנשאלים ענו שאין להם עדיפות מיוחדת .
לשאלה: "במידה ותתאפשר בניית מרפסות עוקבות, אחת מעל השנייה, האם לדעתך תסגור את המרפסת"- השיבו 39% מהנשאלים שהיו מחפשים דרך לסגור את המרפסת, אך כאן כבר רובם היו יצירתיים, דיברו על טכניקות חדישות ו חלונות שקופים שעולים ויורדים, וכמעט לכולם ברור שהחלונות והתריסים של פעם לא ישובו לבניינים החדשים. 61% השיבו שלא יסגרו את המרפסת, גם אם יתגוררו בבניין בו מרפסות עוקבות, וזאת מפני שהערך המוסף של מרפסת פתוחה גבוה יותר מכל הבחינות.
אבי, מנכ"ל חברת הושיאר, המבצעת פרויקט מרפסות חופפות ברמת השרון, מציין כי מדובר בעידן חדש בתכנון חזיתות הבניינים בישראל. פעולה זו מניבה השקעה רווחית ומהירה, הנאה עתידית, ושיפור איכות החיים של דיירי המבנה.
במקור, הפרויקט ברמת השרון היה אמור להתבצע בהתאם לתקנה הקודמת (מרפסות "מדלגות"), אךלאחר שהבינו הדיירים כי חוק המרפסות החופפות עומד לצאת לפועל בתוך כמה חודשים, הם החליטו לשנות את תוכניות העבודה.
"ביצוע תוספת המרפסות אורך כ-3-6 חודשים. העבודה מתבצעת באמצעות פיגומים חיצוניים. למעט רעש בשעות הפעילות, ביצוע העבודה אינו מורגש כלל ואינו מפריע לשגרת היום-יום. בסוף הקמת המרפסות ועבודות הגמר מתבצעות עבודות פתיחת הפתחים מתוך הדירות למרפסות החדשות אורך כשניים עד שלושה ימי עבודה", מציין מנכ"ל הושיאר.
לדבריו, העלות הכוללת של מרפסת שמש היא כ-1000-700 דולר למ"ר. המחיר אינו כולל תכנון ופיקוח, והוצאת היתרי בנייה מול העירייה. מאחר ומדובר בכ-12 מ"ר, הרי שעלותה הממוצעת של המרפסת הוא כ-10,000 דולר לדירה.
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
קק"ל אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
