מצב האוניברסיטאות בארץ: "התקציב של 7 הגופים הגדולים ביחד הוא חצי מהתקציב של MIT"
לפני מספר ימים קיבלו נשיא וראש ממשלת ישראל מכתב מאחד מבכירי הפיזיקאים בעולם, פרופסור הנס וויידנמולר, המזהיר מפני הדרדרות המחקר האקדמי בארץ דבר שיוביל את ישראל לאבד את מעמדה בתחום המדע בעולם.
במכתב נאמר כי במהלך ביקור שערך פרופ' וויידנמולר בארץ יחד עם עמיתיו הם הזדעזעו עמוקות מהדרדרות המחקר האקדמי, מהעדר ההדרכה המתאימה במעבדות המחקר ומהמצב של חוסר מפתחי ניסויים. עוד ציין הפרופ', אשר משמש כחוקר במכון מקס פלנק לפיזיקה גרעינית באוניברסיטת היידלברג, כי עבודות הסטודנטים כלל אינן נבדקות ובנוסף, בגלל היעדר תקציב, תלמידי המחקר נאלצים לתקן את ציוד המעבדות בעצמם.
מכתבו של פרופ' וויידנמולר מצטרף למכתבו של נשיא האקדמיה למדעים הפרופ' מנחם יערי ולזעקתם של המרצים בישראל בשנים האחרונות המתרעים מפני אסון השכלתי במדינה. פרופ' יערי, כתב לראש הממשלה, לשר האוצר ולשרת החינוך כי תחומי ידע שלמים באוניברסיטאות הולכים ונכחדים.
אי אפשר, לדבר על מצב המחקר בארץ וההשכלה מבלי להזכיר את סקירת ה- "אקונומיסט", הנחשב לשבועון הכלכלי החשוב בעולם. בתחילת אפריל פרסם השבועון סקירה רחבה על מצבה של הכלכלה הישראלית ועל השענותה על מגזרי הטכנולוגיה.
למרות זאת, כדי להבין לאן מתקדם היי-טק הישראלי ומה גודלה של הבעיה המאיימת על צמיחה עתידית מייצוא טכנולוגי לא צריכים להרחיק לכת עד לשבועונים כלכליים זרים, אפשר פשוט להסתכל על המספרים. "סכום התקציב של 7 האוניברסיטאות בארץ עומד על 450 מיליון דולר בלבד, הנמוך ב-50% מתקציב אוניברסיטת MIT בארה"ב, העומד על 900 מיליון דולר", אמר פרופסור פרץ לביא, סגן נשיא הטכניון ל-Bizportal. "בעוד עלות הקליטה של חוקר באוניברסיטה צריכה לעמוד על חצי מיליון דולר לשנה, כיום היא עומדת על 100 אלף דולר בלבד".
פרופ' לביא ציין, כי בשנים האחרונות חלה מגמה הפוכה ובלתי נתפסת, בה מתווספים סטודנטים לשורות הלימודים אך מספר המרצים פוחת. "לפני כ-20 שנה היו בטכניון 8000 סטודנטים על 700 מרצים, בעוד היום ישנם 12,500 סטודנטים ומספר המרצים קטן ל-600".
פרופ' לביא מסר עוד, כי אנשי מחקר המגיעים לטכניון הם בעלי ניסיון של שנתיים באחד ממכוני המחקר הידועים בחו"ל, ודרישתם היחידה היא לקבל את אותה רמת מיכשור שסופקה להם בחו"ל. "כרגע, אין לנו מספיק תקציב על מנת לעמוד בדרישות הציוד ולכן אנחנו נאלצים לחפש תורמים בחו"ל" אמר לביא.
הטכניון מגייס בשנה כ-70 מיליון דולר, מתרומות המגיעות מחו"ל, כאשר רוב הכסף מושקע בקליטת אנשי המחקר.
השקעה של 80 מיליון דולר שתביא לגידול של 10 מיליארד דולר בתפוקת ענף ההיי-טק כעבור 7 שנים
פנינו ליהודה זיסאפל, ממיסדי חברת רד בינת ויו"ר ארגון תעשיות האלקטרוניקה בישראל, שהציג לפני מספר שנים לממשלה תוכנית בה פירט את ההשקעות הנדרשות על מנת לתמוך בתחום המחקר בארץ. התוכנית הציגה יעדים כלכליים הכוללים את הכנסות הממשלה הצפויות. אך בשל תחלופת הממשלות הרבה בישראל עד כה, לא יושמה התוכנית.
"משנת 97 ישנה 'הקפאה' במספר הבוגרים המסיימים את לימודיהם בתחום ההנדסה בארץ. זאת, למרות שתחום ההיי-טק בארץ הכפיל את תפוקתו בשנים אלה", אומר היום זיסאפל ומציין, כי מספר הבוגרים עמד בכל אחת משנים אלה על 3300 בוגרים בלבד.
זיסאפל הציע תוכנית בה יוכשרו כ-1500 מהנדסים בשנה מאיזורי הפריפריה, בעלות של 80 מיליון דולר. ע"פ התוכנית, הסטודנטים יביאו לגידול של 10 מיליארד דולר בתפוקת ענף ההיי-טק כעבור 7 שנים, ויחזירו את השקעת הממשלה כשנה לאחר יציאתם לשוק. "עם יישום התוכנית, יתווספו למשק כ-10 אלף עובדים בשנה, כפועל יוצא של העבודה שתיווצר מגידול התפוקה במשק", אומר זיסאפל .
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
