שורה של טכנולוגיות חדשות ולוהטות, שכבר החלו לחלחל למיינסטרים, יקרצו בשנת 2007 למנהלי המיחשוב. כך לדוגמה, הטכנולוגיה של תגי הזיהוי בתדר רדיו (RFID), עתידה להגדיל בשנה הקרובה במידה ניכרת את עומסי הנתונים במרכזי המיחשוב, מאחר והשימוש בתגים יהיה נפוץ יותר. שירותי האינטרנט, שרבים רואים בהם את "הדבר הגדול הבא", יציבו אתגרים רבים במהלך הפעילות השוטפת, לאחר שיישומי האינטרנט יתחילו לחדור לארגון. האבטחה של המכשירים הניידים תהיה מורכבת יותר, נוכח הצורך להתמודד עם איומים חדשים ומורכבים יותר.

אולם, את האתגרים המשמעותיים ביותר יציבו, ככל הנראה, שתי טכנולוגיות שיזכו בהדרגה למעמד דומיננטי בארגונים הגדולים - הווירטואליזציה והמעבדים הגרפיים המתקדמים (במיוחד בעקבות החדירה הצפויה של חלונות ויסטה). להלן סקירה של חמש טכנולוגיות שעשויות להשפיע בשנה הקרובה על המיחשוב הארגוני.

זיהוי בתדר רדיו

לאחר שנים רבות של הבטחות, החלו ארגונים רבים, בהם וול-מארט ומשרד ההגנה האמריקני, להחדיר את טכנולוגיית RFID למיינסטרים. כיום מתייגים כל דבר - מבקבוקי תרופות ועד משטחים ובני אדם. ככל שמצטרפות יותר ספקיות לשוק, כן חודרת הטכנולוגיה עמוק יותר למערכות המשרד האחורי, שרשראות האספקה וניהול המלאי, וכן גוברים היתרונות שהיא מעניקה בתחום התפוקה של הארגונים המתקדמים.

טכנולוגיית RFID אינה חדשה, ואנו מכירים אותה כבר למעלה מעשור שנים - בצורה זו או אחרת. אולם, כמה גורמים יפעלו בשנה הקרובה לקידומה. ראשית, פיתוחים חדשים מסייעים לשלב אותה בתשתיות של שרשראות האספקה - דוגמת Tag Acquisition Processor של חברת Reva Systems. מוצרים אלה מקילים על השילוב של נתוני התגים במערכות לניהול המלאי, שרשראות האספקה והייצור. שנית, התקנים הולכים ומתגבשים, והדבר מקל על הפיתוח של יישומים ועל הפעולה ההדדית. ולבסוף, ההשקעות של שני הארגונים שקידמו את הטכנולוגיה, הממשל האמריקני ורשת וול-מארט, מתחילות לשאת פירות - ואין ספק שבשלה כבר השעה ליישום הטכנולוגיה.

כל מי שמבקש ליישם את טכנולוגיית RFID זקוק לשלוש רכיבים עיקריים: סורקים, תגים ומחסנים. המעבר מבר-קוד לתגי רדיו הוא קל יחסית, אך יש לקחת בחשבון את הבעיות הפוטנציאליות שקשורות בשידורי רדיו ואת הפריסה של הרשתות האלחוטיות ברחבי הארגון. יש גם צורך בניסיון רב בניהול של מחסנים ומלאי על מנת לאסוף את הנתונים ולשלב אותם ביישומים של שרשרת האספקה. "ההשפעה של טכנולוגיית RFID על שרשרת האספקה דומה לזו שהייתה לטכנולוגיית ERP על הארגון. מדובר בניהול מרכזי, שקיפות ואוטומציה", אומר מרלו ברוק, שותף בכיר בחברת Avatar Partners שעוסקת בהטמעה של מערכות CA.

חשוב גם להבחין בין הסוגים השונים של הסחורה לה יוצמדו התגים. יש הבדל גדול בין מדיחי כלים לבין סכיני גילוח חד פעמיים: אם אובדות שתי אריזות של סכיני גילוח, הנזק קטן בהרבה מאשר אם אובדים שני מדיחים. יישום מוצלח של טכנולוגיית RFID מבטיח גם שיפור משמעותי במערכות שמסייעות לקבלת החלטות.

שירותי אינטרנט

רשת האינטרנט הפכה למשאב מובן מאליו - ולפלטפורמה יציבה לאספקת יישומים. יישומי האינטרנט ישנו את האופן בו מיישמים תוכנות ברחבי הארגון. בשנת 2006 הכרנו תופעות רבות שנובעות מחדירת האינטרנט לארגון - דוגמת שירותי תוכנה (SaaS), עדכוני RSS, אתרי Wiki, בלוגים, Web 2.0 ורשתות חברתיות. בכל אשר נפנה, נגלה התרחשות חדשה. חשוב לשים לב לכל תופעה, משום שהמעבר לשירותי אינטרנט מבטיח יישומים ארגוניים איכותיים יותר ובעלי יכולות גבוהות יותר, אותם ניתן להתקין בחלק קטן בלבד מהזמן שנחוץ כדי להתקין יישומים מסורתיים.

מנהלי המיחשוב משתמשים גם ביישומי אינטרנט שונים על מנת למלא פערים ביישומים הקיימים. כך לדוגמה, אפשר להיעזר בשירותי מיפוי דוגמת אלו שמספקות יאהו! או גוגל על מנת להפנות אנשי מכירות ללקוחות מאזורים שונים. ארגונים רבים מעדיפים להתבסס כיום על יישומים באירוח במקום לפתח יישומים חדשים מהיסוד.

כך נעזרים ארגונים בשירות Zimbra לאירוח של דואר אלקטרוני ברמה ארגונית, בשירות האחסון S3 של אמאזון, בשירות לניהול פרויקטים basecamp.com, בשירות לדיווח על הוצאות Concur ובשירות Clearspace של Jive Software לניהול של תיעוד ותרשימי זרימה. התוצאה היא בדרך כלל שלוב בין יישומים מרובים, שמבוססים על קוד מוכר ומוכח - וגם על קוד פתוח.

"היישומים שמוצעים באירוח מעניקים הזדמנויות חדשות, וגמישות בהרבה, לאספקה של פתרונות ללקוחותינו", אומר דן פרנס, מנהל בחברת הברוקרים המקוונת צ'רלס שוואב. "אין צורך לשלם מראש מקדמות גבוהות ואפשר ליהנות מהיישומים כמעט מיד".

לדברי דאג ניל, חוקר מחברת Computer Sciences, "ההתנגדות הראשונית לשירותי תוכנה מזכירה את ההתנגדות מהתקופה בה הומצא המחשב. החדשות הטובות הן שסוף סוף אפשר ליהנות מארכיטקטורת תוכנה וממודל עסקי שעונה על הצורך הגובר בזריזות".

יש ליישם את טכנולוגיות האינטרנט החדשות בהדרגה ובזהירות. אפשר להתחיל בכמה מיומנויות בסיסיות של CSS או RSS ולאחר מכן, על סמך הניסיון והמומחיות שנצברו, לבחון באילו תחומים כדאי להוסיף ולהתבסס על פיתוח עצמי - ובאילו תחומים כדאי להתחיל להשתמש ביישומי האינטרנט החדשים.

ווירטואליזציה של שרתים - ובחינם!

בשנת 2006 החלו, לראשונה, הספקיות המובילות של תוכנות לווירטואליזציה של שרתים להציע את מוצריהן בחינם. בשנת 2007 יאחדו יותר מחלקות מיחשוב את השרתים בעזרת טכנולוגיה של מחשבים ווירטואליים (VM). קל להבין את התפיסה שמאחורי השרתים הווירטואליים, אך קשה יותר ליישם אותה: מחלקים שרת בודד ל-"מחשבים ווירטואליים" נפרדים, שלכל אחד זיכרון משלו, חומרה ווירטואלית משלו ומשאבים נוספים, פרטיים שלו.

אולם, התפיסה אינה חדשה כלל: יבמ מיישמת אותה במחשבי מיינפריים כבר למעלה משלושים שנים, ובשנים האחרונות הכרנו את התפיסה גם בשרתי הלהבים (blade servcers). אולם, החידוש הוא ביישום התפיסה של הווירטואליזציה גם בפלטפורמה של מחשבי PC, ובכך שמיקרוסופט ו-EMC מציעות למעשה את התוכנות של המחשבים הווירטואליים בחינם - ואף מציעות התקנים ווירטואליים שמקילים עוד יותר על ההתקנה.

המטרה היא להפעיל במחשב בודד מערכות הפעלה מרובות, ויישומים רבים, על מנת לעשות שימוש יעיל יותר במשאבי החומרה. אולם, בניגוד לווירטואליזציה מעידן המיינפריים, המחשבים הווירטואליים מסייעים לצמצם את ההוצאות על פיתוח תוכנה, וקל יותר להגדיר מחשבים ווירטואליים חדשים. "לפני שנתיים לא ניתן היה עוד להתמודד עם עומס העבודה במרכזי הנתונים. כעת ניתן -בזכות תוכנות הווירטואליזציה", אומר רנה ווינהולץ, מנהל הטכנולוגיה הראשי של חברת Strato, ספקית אינטרנט מגרמניה שיישמה את טכנולוגיית הווירטואליזציה.

"אנו מתכוונים להשתמש במחשבים ווירטואליים על מנת להקל על התמיכה בשרתים, לצמצם את משך ההשבתה, להוריד את העלויות של החלפת השרתים ולתמוך ביותר ציוד חומרה מבלי לגייס אנשי תמיכה נוספים", אומרת קרן גרין, מנהלת המידע הראשית של Brooks Health System מג'קסונוויל, פלורידה.

מעבדים גרפיים מתקדמים

בשנה הקרובה נוכל להבחין בשתי מגמות עיקריות בכל הקשור לשימוש בכרטיסים גרפיים בארגונים גדולים: מעבר לתלת ממד ושימוש במעבדים גרפיים לביצוע של חישובים מורכבים. במערכות ההפעלה נעשה שימוש ברכיבים תלת ממדיים אפילו לביצוע של משימות בסיסיות. גם יישומים רבים עושים שימוש בתלת ממד - ומערכת ההפעלה חלונות ויסטה היא דוגמה טובה. מנהלי המיחשוב נדרשים לבחון את המחשבים השולחניים ולהתחיל במעבר לעידן של הגרפיקה המתקדמת.

"אנו עדים לאימוץ נרחב יותר של הגרפיקה התלת ממדית ככלי יעיל להדמיה, במיוחד בתעשיות של הנפט והדלק, הרפואה והתכנון בסיוע מחשב", אומר אנדי קיין, מנהל החטיבה למעבדים גרפיים בחברת Nvidia. "הגרפיקה התלת ממדית כבר נחשבת לחלק בלתי נפרד מהיישומים האינטראקטיביים המובילים. כבר מזמן לא מדובר במשחק".

ככל שגוברת העוצמה של המעבדים הגרפיים, כן ניתן להעביר משימות עיבוד רבות יותר מהמעבד המרכזי של המחשב (CPU) למעבד הגרפי. בחלק מהמקרים, נודעת למעבדים הגרפיים החדשים של Nvidia ו-ATI (שנרכשה על ידי AMD) השפעה רבה יותר על קצב הפעולה של המחשב מאשר למעבדים החדשים של אינטל ו-AMD. חברת Nvidia מפעילה כבר מזה שנים את תוכנית CUDA, שמסייעת למפתחים לרתום את המנועים הגרפיים לביצוע של חישובים מתקדמים.

מנהלי המיחשוב צריכים לקחת בחשבון שהמעבדים הגרפיים הופכים לרכיב חשוב של המחשבים, ולבחור אותם בקפידה - בדיוק כמו שבוחרים את המעבד המרכזי (CPU). חלפו הימים בהם ניתן היה להסתפק בכרטיס גרפי משולב, בעל עוצמת עיבוד נמוכה.

אבטחה של מכשירים ניידים

הגבולות של הרשת הארגונית הולכים ומיטשטשים, והאבטחה של נקודות הקצה הרבות מציבה אתגרים חדשים. לא ניתן להסתפק עוד באימות הזיהוי של המשתמשים - ויש למנוע מצב בו מחשבים נישאים נגועים ישביתו את הרשת כולה. הסוד הוא להפעיל פיתרון אבטחה מאוחד, שמטפל הן במכשירים הניידים והן במחשבים השולחניים ברחבי הארגון, ומסוגל להתמודד עם מערכות הפעלה מרובות ומכשירים שונים, דוגמת מצלמות דיגיטליות או שרתי הדפסה, נתבים ומתגים.

המשימה מורכבת מאוד, במיוחד מאחר ובמחלקות מיחשוב רבות כבר משתמשים בערב רב של התקני אבטחה שאינם עומדים בכל הדרישות. מיקרוסופט, סיסקו, ג'וניפר וחברות רבות נוספות מציעות פתרונות שונים לאבטחה הרשת, אשר מתבססים, בין השאר, על שבבים מיוחדים.

אחת הבעיות נובעת מההתבססות של רשתות רבות על זיהוי של משתמשי קצה בעזרת שם משתמש וסיסמה, מבלי לבדוק את המחשב הנישא ממנו מבקשים המשתמשים לגשת לרשת. חשוב לבדוק את הקבצים ולוודא שהם נקיים מסוסים טרויאניים או מתוכנות להקלטה של הקשות המקלדת, לוודא שכל הטלאים הותקנו ושקובצי החתימות מעודכנים. במקרה הצורך, יש לעדכן את המחשב לפני שמתירים לו לגשת לרשת.