ההתרסקות הבלתי נתפסת הבוקר במטבע הפאונד הבריטי - הספקולציות חוגגות
ההסבר לתופעה, שגרמה תוך פחות מדקה לפאונד לצנוח מרמות של 1.26 אל מתחת לרמות של 1.15, נובע מהעובדה שעשיית השוק- ניהול הנזילות בבנקים בחו"ל - נעשה באופן אוטומטי ע"י רובוטים המופעלים ע"י אלגוריתמים. בשנים האחרונות אנו חווים יותר ויותר "התקפים" של תנודות קיצוניות בשוקי המטבעות. העדות הקשה ביותר לכך הייתה בינואר 2015 בפרנק השוויצרי, עת בוטלה ריצפת המסחר. הצמד אירו/סוויס התרסק אז ביותר מ 15% בדקות מסחר ספורות. בחודש ינואר הראנד הדרום אפריקאי נפל ביותר מ 9% ב 15 דקות, גם הדולר הניו- זילנדי חווה מהלך חד באוגוסט האחרון. כך, ברגע שמתבצעת עסקה גדולה בשוק- כמו זו שהתחוללה בשל דבריו של הולנד - למצטטים האוטומטיים אין יכולת לספוג מלאי, כי הם לא באמת עושי שוק, ולא באמת ניתנה להם הסמכות לנהל חשיפות וסיכונים. ולכן, מרגע שהם קיבלו פאונד שעליו הם לא מצליחים להתכסות במחיר השוק במהירות, הם מכבים את עצמם ולא מאפשרים נזילות נוספת. יותר מכך, מרגע שהשוק זז במהירות, בשל אותו אובדן נזילות, מערכות רובוטיות אחרות יודעות לספק נזילות בשווקים שקטים ולהתכסות מיד, יודעות גם דבר נוסף וזה להשבית את עצמן לחלוטין מרגע שהשוק זז מעבר לסטיית תקן מסוימת. וכך המהלך האלים מחריף אף יותר. בארץ המצב שונה: 1) יש חשיבות גדולה לגורם האנושי בניהול החשיפות וזה הוכח שוב בלילה שבין חמישי לשישי. 2) עשיית השוק בשקל נעשית ע"י בנקים שמתפקדים כעושי שוק דומיננטיים, ובכך מספקים מחירים גם בתנאי שוק קשים, פעילות שממנה נגזרות גם סמכויות לניהול החשיפות. וזה מה שמונע תזוזות קיצוניות בשקל.As I often tell my audiences a currency is the share price reflecting the balance sheet of the economy, trends & influences #GBP #flashcrash pic.twitter.com/wAeJe8F7AU
Lena Komileva (@komileva) 7 באוקטובר 2016
- 7.I 07/10/2016 17:32הגב לתגובה זומול לונג פוטסי לתקופה מאד מוגדרת ועוד "פטנטים" רבים הובאו כאן בתקופה הדי ארוכה שאחורינו. מי שקרא בין השורות ובתוך השורות ומעל ומתחת ובתוך ובצד ובאמצע..קל היה להרים ולרוץ עם זה..וזה עוד כלום מול הבונבונים שמקבלים וקיבלו חינם היום ועוד ינתנו בעתיד חינם אין כסף. לא מבין בטכני ולמעשה עם מוח קטן ודי טיפש ואפילו אהבל.וגם לוזר..ועוד ועוד. (וגם בלי אמא ואבא מוגדרים כי אני חוצן מטריקס מגלקסיות רחוקות איזה טריליון שנות אור)בלי ידע מינימלי ובלי טיפת השכלה..אבל..אבל..ידע אולטימטיבי להסתכל למצב לאשורו בלבן שבעיניים שלו ולפרפר לו ת'צורה. מאי שם וגם מכאן..שבת טובה.
- 6.YL 07/10/2016 14:52הגב לתגובה זווכי האנליסטים אשמים הם קראו בקפה כהרגלם בקדש אבל הברוקר מכר להם פולי קפה מקולקלים ו זה מה שיצא חשוב לציין שיש לי חיבה לאנליסטית אחת מ לאומי ש שנים היא נותנת תחזית הניתוח שלה מעולה אבל אלוהים דואג בקביעות לתת תוצאות הפוכות מ המלצותה בעיקר בתחום האנרגיה
- 5.הגהה ילדים 07/10/2016 13:51הגב לתגובה זו"...המטבע עדיין נסחר תחת לחץ. והנה העיקרי הוא מדד המניות הפוטסי..."
- 4.דן 07/10/2016 13:48הגב לתגובה זומה יהיה שתהיה מפולת אמיתית ? אמא'לה
- 3.כל היתרונות שציינתם בשוק הישראלי בסוף הכתבה הם בעצם החה (ל"ת)אדי 07/10/2016 13:47הגב לתגובה זו
- 2.בקיצור: אנליסטים מקבלים שכר עתק , אבל (ל"ת)לא יודעים יותר מאדם 07/10/2016 13:43הגב לתגובה זו
- 1.ליש"ט נופלת יגרום לעליית הדולר? (ל"ת)דורון 07/10/2016 12:13הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
