ההתרסקות הבלתי נתפסת הבוקר במטבע הפאונד הבריטי - הספקולציות חוגגות
ההסבר לתופעה, שגרמה תוך פחות מדקה לפאונד לצנוח מרמות של 1.26 אל מתחת לרמות של 1.15, נובע מהעובדה שעשיית השוק- ניהול הנזילות בבנקים בחו"ל - נעשה באופן אוטומטי ע"י רובוטים המופעלים ע"י אלגוריתמים. בשנים האחרונות אנו חווים יותר ויותר "התקפים" של תנודות קיצוניות בשוקי המטבעות. העדות הקשה ביותר לכך הייתה בינואר 2015 בפרנק השוויצרי, עת בוטלה ריצפת המסחר. הצמד אירו/סוויס התרסק אז ביותר מ 15% בדקות מסחר ספורות. בחודש ינואר הראנד הדרום אפריקאי נפל ביותר מ 9% ב 15 דקות, גם הדולר הניו- זילנדי חווה מהלך חד באוגוסט האחרון. כך, ברגע שמתבצעת עסקה גדולה בשוק- כמו זו שהתחוללה בשל דבריו של הולנד - למצטטים האוטומטיים אין יכולת לספוג מלאי, כי הם לא באמת עושי שוק, ולא באמת ניתנה להם הסמכות לנהל חשיפות וסיכונים. ולכן, מרגע שהם קיבלו פאונד שעליו הם לא מצליחים להתכסות במחיר השוק במהירות, הם מכבים את עצמם ולא מאפשרים נזילות נוספת. יותר מכך, מרגע שהשוק זז במהירות, בשל אותו אובדן נזילות, מערכות רובוטיות אחרות יודעות לספק נזילות בשווקים שקטים ולהתכסות מיד, יודעות גם דבר נוסף וזה להשבית את עצמן לחלוטין מרגע שהשוק זז מעבר לסטיית תקן מסוימת. וכך המהלך האלים מחריף אף יותר. בארץ המצב שונה: 1) יש חשיבות גדולה לגורם האנושי בניהול החשיפות וזה הוכח שוב בלילה שבין חמישי לשישי. 2) עשיית השוק בשקל נעשית ע"י בנקים שמתפקדים כעושי שוק דומיננטיים, ובכך מספקים מחירים גם בתנאי שוק קשים, פעילות שממנה נגזרות גם סמכויות לניהול החשיפות. וזה מה שמונע תזוזות קיצוניות בשקל.As I often tell my audiences a currency is the share price reflecting the balance sheet of the economy, trends & influences #GBP #flashcrash pic.twitter.com/wAeJe8F7AU
Lena Komileva (@komileva) 7 באוקטובר 2016
- 7.I 07/10/2016 17:32הגב לתגובה זומול לונג פוטסי לתקופה מאד מוגדרת ועוד "פטנטים" רבים הובאו כאן בתקופה הדי ארוכה שאחורינו. מי שקרא בין השורות ובתוך השורות ומעל ומתחת ובתוך ובצד ובאמצע..קל היה להרים ולרוץ עם זה..וזה עוד כלום מול הבונבונים שמקבלים וקיבלו חינם היום ועוד ינתנו בעתיד חינם אין כסף. לא מבין בטכני ולמעשה עם מוח קטן ודי טיפש ואפילו אהבל.וגם לוזר..ועוד ועוד. (וגם בלי אמא ואבא מוגדרים כי אני חוצן מטריקס מגלקסיות רחוקות איזה טריליון שנות אור)בלי ידע מינימלי ובלי טיפת השכלה..אבל..אבל..ידע אולטימטיבי להסתכל למצב לאשורו בלבן שבעיניים שלו ולפרפר לו ת'צורה. מאי שם וגם מכאן..שבת טובה.
- 6.YL 07/10/2016 14:52הגב לתגובה זווכי האנליסטים אשמים הם קראו בקפה כהרגלם בקדש אבל הברוקר מכר להם פולי קפה מקולקלים ו זה מה שיצא חשוב לציין שיש לי חיבה לאנליסטית אחת מ לאומי ש שנים היא נותנת תחזית הניתוח שלה מעולה אבל אלוהים דואג בקביעות לתת תוצאות הפוכות מ המלצותה בעיקר בתחום האנרגיה
- 5.הגהה ילדים 07/10/2016 13:51הגב לתגובה זו"...המטבע עדיין נסחר תחת לחץ. והנה העיקרי הוא מדד המניות הפוטסי..."
- 4.דן 07/10/2016 13:48הגב לתגובה זומה יהיה שתהיה מפולת אמיתית ? אמא'לה
- 3.כל היתרונות שציינתם בשוק הישראלי בסוף הכתבה הם בעצם החה (ל"ת)אדי 07/10/2016 13:47הגב לתגובה זו
- 2.בקיצור: אנליסטים מקבלים שכר עתק , אבל (ל"ת)לא יודעים יותר מאדם 07/10/2016 13:43הגב לתגובה זו
- 1.ליש"ט נופלת יגרום לעליית הדולר? (ל"ת)דורון 07/10/2016 12:13הגב לתגובה זו
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.
שבביםבנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.
לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.
ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.
שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר
התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.
.jpg)