ארי קלמן
צילום: מנורה

ארי קלמן עקף את יאיר המבורגר: מנורה בשווי של 12.4 מיליארד שקל

הראל בשווי של 12.2 מיליארד שקל; קלמן מנכ"ל מנורה מבטחים מוביל את קבוצת הפיננסים והביטוח למקום השני בתחום אחרי הפניקס; התשואה של מניית מנורה ב-5 שנים 550% - 47% בשנה!

הרצי אהרון | (1)

היסטוריה קטנה נרשמת בשוק הביטוח הישראלי: מנורה מבטחים מנורה מב החז 2.48%  , בראשות ארי קלמן, עקפה את קבוצת הראל של יאיר המבורגר בשווי השוק והגיעה לשיא של 12.4 מיליארד שקל, בעוד הראל בשווי של 12.2 מיליארד שקל. מנורה שנייה להפניקס, הראל שלישית, כלל רביעית ומגדל חמישית. 

מנורה ייצרה למשקיעים את התשואה הטובה ביותר מבין חברות הביטוח והפיננסים ולמעשה היא אחת מהמניות הטובות בכלל במבחן ארוך טווח. התשואה שלה ב-5 שנים מגיעה ל-550%, כלומר לפני חמש שנים השווי שלה היה 1.9 מיליארד שקל בלבד, היא הוסיפה ערך העולה על יותר 10 מיליארד שקל לבעלי המניות שלה ובמיוחד לבעלי המניות העיקריים משפחת גורביץ וגריפל שמחזיקים מעל 60%. 


5 החברות המובילות - מהפניקס ועד מגדל


  

מה המניה עשתה?


מניית מנורה זינקה בכ־36% מתחילת השנה, ובכ־125% ב־12 החודשים האחרונים. במשך שנים נחשבה מנורה לשחקן קטן בענף הביטוח -  חמישית מבין חמש הגדולות. אך בהובלת המנכ"ל - ארי קלמן, היא מטפסת בשנים האחרונות בעקביות, וב־2025 היא כבר עוקפת את הראל ומתבססת כשחקן משמעותי מאוד בשוק ההון ובין חברות הביטוח הגדולות. עם שווי שוק של כ־12.4 מיליארד שקל - וזאת לאחר שהשאירה את הראל עם 12.2 מיליארד שקל מאחוריה. זה לא שהראל לא מייצרת תשואה - מניית החברה עלתה בתקופה של 4 שנים ב-225%. 

גם המספרים מהדוחות טובים: מנורה מציגה תשואה על ההון של 15% ומכפיל הון של 1.66 - הראל, לעומתה, רושמת תשואה על ההון של כ-10.4% בלבד, עם מכפיל הון של 1.37.



מנורה לוחצת, הפניקס מובילה, הראל נחלשת


קלמן, שמכהן כמנכ"ל מנורה כבר עשור, הצליח בשנים האחרונות להוביל תהליכי שינוי עמוקים בקבוצה - תוך התמקדות בצמיחה אורגנית, שיפור מערכות טכנולוגיות, שמירה על יעילות תפעולית והרחבת תיקי הביטוח בתחום הבריאות והחיים. אבל נראה שהבוננזה הגדולה היתה רכישת מבטחים. מנורה נכנסה לשוק של הגדולים עם רכישת גוף קרנות הפנסיה המוביל במדינה והיא השביחה את השקעה בלפחות פי 10 מאז הרכישה לפני פחות מ-20 שנה. מנורה מבטחים היא גם כיום מנהלת הפנסיה הגדולה בישראל, כשהיא מהווה חלק מאוד גדול מהרווחים של הקבוצה כולה - קרוב למחצית על פני השנים האחרונות. 

מול ההצלחה של מנורה, יש את הראל שגם מצליחה בשנים האחרונות, אבל פחות. יאיר המבורגר ניסה לשנות את המגמה ורכש את ישראכרט בעסקה שנפסלה על ידי הממונה על התחרות בלי הסבר אמיתי. מנורה ניסתה לקנות אחריה, אבל יצחק תשובה דרך קבוצת דלק העלו את המחיר ורכשו את ישראכרט. זה לא סוף פסוק - הראל וגם מנורה רוצים להיכנס לשוק האשראי הצרכני ולהיות בו דומיננטיות ויש לשתיהן פעילויות משמעותיות בתחום.  

עוד בענף: הפניקס נותרת החברה הגדולה ביותר עם שווי שוק של 18 מיליארד שקל ותשואת מניה של כ־39% מתחילת השנה, כאשר גם היא מציגה רווחיות גבוהה (15%) ומכפיל הון של 1.51. מנגד, מגדל וכלל אמנם צמחו גם הן - אך בקצבים מתונים יותר.


ענף הביטוח פורח

מעבר לשינוי בצמרת, קשה להתעלם מהתמונה הרחבה: כל ענף הביטוח הישראלי נמצא בתקופה של פריחה חסרת תקדים. מניות החברות הגדולות רשמו זינוק של עשרות ואף מאות אחוזים בשנה האחרונה, מדדי הרווחיות בשיא, והמכפילים - שעד לא מזמן היו סביב או מתחת להון העצמי, זינקו גבוה למעלה. ענף שבעבר נחשב שמרני הפך למנוע תשואה מרכזי בתיקי ההשקעות, כשהוא נהנה מסביבת ריבית תומכת, שיפור מהותי ביעילות הפנימית.

במקביל, התייעלות טכנולוגית, צמיחה בתחום הבריאות, חיזוק מכירות ישירות והעמקה של מערכי ההשקעות. תשואות על ההון שעמדו שנים על 7%–9% טיפס בין 13% ל-15% בחלק מהחברות, ומכפילי ההון – שבעבר נעו סביב 0.8 עד 1.0 – מזנקים כעת ל־1.4 ואף יותר.


 דיבידנד

מעבר לעליות בשווי המניות, ענף הביטוח מספק למשקיעים לא רק תשואה "על הנייר", אלא גם תזרים בפועל - בצורת דיבידנדים נדיבים ורכישות עצמיות של מניות. הפניקס ומנורה מחלקות דיבידנדים שוטפים כבר שנים, והמשיכו בכך גם בתקופות של תנודתיות בשוק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


הראל הצטרפה למדיניות חלוקה עקבית, וכלל ביטוח אף חזרה באחרונה לחלק דיבידנד לאחר הפסקה של מספר שנים. לצד זאת, כמה מהחברות – ביניהן הפניקס – מבצעות גם רכישה עצמית של מניות, צעד שמעיד על אמון הנהלה בעתיד החברה ותורם באופן ישיר לעליית שווי המניה.










תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 04/05/2025 23:19
    הגב לתגובה זו
    כסף שנכנס באנקר מידי חודש ללא יכול לשכיר השבוי לקבל החלטה אחרת בנושא. עמלות גבוהות ... בקיצור עסקת המאה !!
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?