קרן אליוט בדרך לחבור לגוף מוסדי במאבק בבזק
קרן אליוט חשפה השבוע כי היא מחזיקה ב-4.8% מניות בזק -1.18% בהשקעה שהחלה באמצע 2017, והביעה בעיקר את הדרישה לטפל בבעיות החמורות בממשל התאגידי של החברה. עם ההודעה השוק הדביק את הפער והמניה זינקה באותו יום ב-7%. כעת לפי גורמים בשוק, קרן אליוט מנהלת מגעים על מנת לחבור לגוף מוסדי כדי להעביר החלטות באסיפת בעלי המניות, שעשויות לדחוק החוצה את המעורבים בפרשה שטלטלה את החברה.
לפי המכתב ששלחה בתחילת השבוע, קרן אליוט דורשת שהמעורבים בפרשת עסקת Yes ילכו הביתה. בין אם זו מנכ"לית בזק סטלה הנדלר, מזכירת בזק והיועצת המשפטית של מטה החברה, לינור יוכלמן, סמנכ"לית הרגולציה שרון פליישר, מנכ"ל yes רון אילון, וסמנכ"ל הכספים מיקי ניימן. באליוט מאמינים כי הדירקטוריון בבזק, כפי שהוא מורכב כיום, אינו מתאים יותר ואינו יכול להמשיך ולקבל החלטות עבור החברה, שכן ישנם דירקטורים הכפופים לחקירות בגין התנהלות לא כשרה בהקשר של בזק ויורוקום. בנסיבות אלו, בעלי המניות בבזק, עשויים להטיל ספק הן בעצמאותם וביכולתם של הדירקטורים למלא כראוי את תפקידם ולכן צריך לנקוט בפעולות נחרצות ומידיות. אם נתחשב בעברה של הקרן האקטביסטית, ומיוחד בזה של העומד באשה סינגר - המנהלים שתחת חקירה צריכים להקדים תרופה למכה וכבר ללכת הביתה.
קרן אליוט נוסדה בשנת 1977 ומנהלת נכסים בשווי 34.1 מיליארד דולר. העומד בראשה פול סינגר הוא מיליארדר שעשה את הונו מניהול קרן גידור, וידוע כמי שאינו נרתע מעימותים, אפילו עם מדינות. כך למשל, בשנת 2001 ארגנטינה נכנסה לרשימה המפוקפקת של מדינות שנפלו לחדלות פירעון עם חוב עצום של 95 מיליארד דולר. במקביל, האינפלציה במדינה המריאה והתמ"ג רשם ירידה חדה שהביאה את המדינה למשבר כלכלי חמור. חלק מהחוב המטאורי של ארגנטינה היה בעיקרו באג"ח הממשלתיות שלה שהוחזקו במידה רבה על ידי שורה של קרנות גידור אמריקניות. ברגע שהכלכלה הארגנטינית קרסה - היא לא הצליחה לשרת את החוב וקרנות הגידור פתחו בהליך משפטי כנגד המדינה. לאחר 15 שנה של מאבק המנצחים הגדולים היו 4 קרנות גידור, בהם המיליארדר היהודי והפרו ישראלי, סינגר, שגרף 2.28 מיליארד דולר מהסיפור.
סינגר, הידוע בעמדותיו הימניות, הוא אחד התורמים הכבדים למפלגה הרפובליקאית ושמו נקשר לתחקיר שרודף את הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בעניין הקשר הרוסי. סינגר הזהיר בזמנו כי אם טראמפ ייבחר לנשיאות העולם ידרדר לשפל כלכלי. סינגר היה אחראי בנוסף להתפטרותו של מנכ"ל יצרנית המתכות ארקוניק בשנה החולפת, ובמאבק בבעלת השליטה בסמסונג במשפחת לי, מאבק שגלש לפסים אנטישמיים על גבי העיתונים באסיה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשאלת השאלה מה מחפשת קרן אליוט בבזק? האם הקרן זיהתה את הפוטנציאל בהשקעה קצרת טווח נוכח הדיבידנד בבזק, או שבכוונתה באמת לבצע מהלכים כפי שתיארה במכתב. חשוב לציין כי קרן אליוט לא ממש יכולה לבצע השתלטות עוינת על בזק בהתחשב באישור המדינה שנדרש על מנת להיות בעלת שליטה בחברת תשתיות לאומית. אליוט יכולה לדרוש מינוי דירקטור אך על מנת לחתור לגרעין שליטה (על ידי חבירה לבעלי מניות מיעוט) דרוש בין היתר אישור של השב"כ ומשרד התקשורת.
המהלך של קרן אליוט לא נובע רק על בסיס שיקולים ספקולטיבים. בקרן אליוט ביצעו ניתוחים לפני המהלך וזיהו פוטנציאל לשיפור, בטח לאחר נפילת המניה מאז התפוצצות הפרשה. לפי גורם בשוק: "בקרן אליוט נכנסו לבזק ללא קשר לצרות של אלוביץ' ולמה שקורה בתחרות והרגולוציה אלא לאחר בדיקות וניתוחים לפני קבלת ההחלטה על המהלך. באליוט מזהים פוטנציאל לשיפור בחברה כאשר הערכה היא כי גם הדירקטוריון וגם ההנהלה מבחינת התנהלותם, לא בהכרח שירתו את האינטרסים של בזק, כולל החלטות שהתקבלו בשנים האחרונות. מבחינתם הצפת ערך לבעלי המניות היתה יכולה להראות אחרת. למרות האגרסיביות של מי שעומד בראשה של הקרן, שמזכירה את מה שקורה בסטארבורד, לא מדובר בקרן שמחפשת לקנות לשיטה אלא להגיע לנפח החזקה משמעותי ואולי לחבור לגוף מוסדי ישראלי או זר שמחזיק בנייר, ולעלות באסיפת בעלי המניות נושאים להצבעה על מנת להוביל לשינויים פרסונליים בדירקטוריון. זה לא סוד שהזרים לא אוהבים את הממשל התאגידי בחברה ויש שמועות שהם הקטינו את החשיפה לנייר. בקרן אליוט רוצים שכל מי שקשור לאלוביץ' יורחק. נראה כי בבזק היו פועלים לשיפור הממשל התאגידי ללא קשר לכניסתה של קרן אליוט, אך ללא ספק כעת יש זרז מהותי. הסיכוי שההנהלה תמשיך לכהן בהרכבה הנוכחי אינו גבוה. ככל שהמעורבות של אלוביץ' תפחת כך זה ישפר את הסנטימנט של המשקיעים במניה".
גרף מניית בזק - 27% מתחת לשיא כל הזמנים במארס 2016:
- 4.שורט טבע ופורספיט נתנו תשורה נהדרת (ל"ת)אבי 18/01/2018 19:03הגב לתגובה זו
- 3.צחי 18/01/2018 19:03הגב לתגובה זוחכו זו רק התחלה. קנו פועלים ונפטיות גז
- 2.להשטיח פירמידות. להשטיח ועכשיו. (ל"ת)קקק 18/01/2018 17:09הגב לתגובה זו
- 1.בני 18/01/2018 14:59הגב לתגובה זוכל זמן שאלוביץ קרוב לנתניהו אז אף אחד אחר לא יזיז בבזק משהו כי בבזק יש לא מעט מקורבי שילטון וכל זמן שהון ושלטון הולכים ביחד לא קרן זו או אחרת יכולה לעשות משהו לכן המהלך של קרן אליוט נועד מראש לכישלון
חוסר היציבות הניהולי בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים ניר פלג עוזב אחרי שלושה חודשים בלבד
נופר אנרג'י, שבשליטת עופר ינאי, מדווחת על עזיבה נוספת בצמרת: סמנכ"ל הכספים ניר פלג, שמונה לתפקיד בספטמבר 2025, הודיע על התפטרות. במקומו ימונה אברהם גולדה, שכיהן עד לאחרונה כסמנכ"ל כספים בשיכון ובינוי למשך חצי שנה וכבר משמש כסמנכ"ל פיתוח עסקי בנופר. המהלך מגיע זמן קצר לאחר הכוונה לרכוש את אלומיי: נופר משלמת כ-458.5 מיליון שקל ומרחיבה את התמהיל, שמוסיפה נכסי גז כמו תחנת דוראד (850 מגה-וואט) ומגוונת את הפורטפוליו. אך הרכישה הזו רחוקה מלהיות סגורה, פריים אנרג'י וקבוצת לוזון מתנגדות.
העזיבה של פלג מצטרפת לרצף טלטלות ניהוליות ב-2025. בפברואר פרש סמנכ"ל הכספים נועם פישר לאחר 11 שנים, לאחר מכירת מלוא החזקותיו (4.9%) תמורת 148 מיליון שקל. ביוני עזבו המנכ"לים המשותפים נדב טנא ושחר גרשון, לאחר מכירת מניות בהיקף כולל של 225 מיליון שקל - טנא מכר 1.74 מיליון מניות תמורת 165 מיליון שקל, וגרשון 637 אלף מניות תמורת 60 מיליון שקל. המהלך לווה בירידה של 9.5% במניה באותו יום, על נפח מסחר של 55 מיליון שקל. בעקבות העזיבות מונה ינאי למנכ"ל זמני ביולי, והמינוי הפך קבוע בספטמבר, לאחר שניסיון למנות את עמי לנדאו נכשל עקב התנגדות מוסדיים לחבילת שכר של 11 מיליון שקל שנתיים.
באוקטובר אושרו תנאי העסקה מחודשים לינאי: דמי ניהול חודשיים של 166 אלף שקל (כ-2 מיליון שקל שנתיים), בונוס שנתי של מיליון שקל מותנה ביעדים כמו הרחבת מימון ב-700 מיליון שקל ללא חוב או הנפקות, גידול 25% בהספק מחובר בפוטו-וולטאי, רוח ו-CCGT, עלייה 50% באגירה, ורווח נקי של 5% על ההון ב-2026 ו-7% ב-2027-2028. בנוסף, מנגנון PSU מאפשר מניות בשווי 5% מהחברה אם שווי השוק יגיע ל-16 מיליארד שקל בתוך שלוש שנים, לעומת כ-3.9 מיליארד שקל כיום.
למרות האתגרים הניהוליים, נופר רשמה צמיחה תפעולית משמעותית ב-2025. בתשעת החודשים הראשונים עלו ההכנסות לכ-546 מיליון שקל, כפול מהתקופה המקבילה, על רקע האצת הקמות, כפי שפורט בנופר אנרגיה מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת. צפי Run Rate להכנסות של 1.1 מיליארד שקל, זינוק 55%, עם השלמת 436 מגה-וואט ו-209 מגה-וואט-שעה אגירה ברבעון השלישי. ההספק המחובר עלה ל-1,271 מגה-וואט, אך הוצאות מימון גבוהות העמיקו הפסד נטו ל-120 מיליון שקל ברבעון השני. ינאי עצמו מימש מעל 500 מיליון שקל ממניות במהלך השנה.
- לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל
- נופר מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התרחבות גלובלית תמכה בגידול: בספטמבר רכשה נופר פורטפוליו סולארי של 1 ג'יגה-וואט בארה"ב, לצד 1.2 ג'יגה-וואט-שעה אגירה בפיתוח. שותפות עם LONGi הבטיחה טכנולוגיית BC לפרויקט רומני של 282 מגה-וואט בקורבי מארי, הגדול במדינה, עם מימון 192 מיליון אירו מ-EBRD לשלושה פרויקטים בסך 531 מגה-וואט. בדצמבר זכתה במכרז איטלקי ל-150 מגה-וואט, שהוביל לעלייה של 5% במניה. באוקטובר מכרה פרויקט רטסטי ברומניה (155 מגה-וואט) תמורת 45.6 מיליון אירו לאקונרג'י. בספרד תורמים פרויקטים כמו סבינאר (278 מגה-וואט, עלות 139 מיליון אירו) ועולמדילה (169 מגה-וואט, 130 מיליון אירו) לייצור יציב. בגרמניה מכרה מיעוט בפרויקט אגירה תמורת 25 מיליון אירו, מגובה בהלוואה של 86.5 מיליון אירו.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
סקטור הפיננסים נחלש היום, כשמדדי הביטוח והבנקים ירדו בחדות; ניו מד התקדמה לעבר השקעה סופית באפרודיטה שבקפריסין, ואילו אלביט המשיכה לטפס בעקבות עסקת הנשק עם יוון; ארקין אופורטיוניטי יצאו מאר פי אופטיקל, שירדה; אקוואריוס הכריזה על עצמה כשלד דה פקטו, ותנסה למזג פעילות ביטחונית; מדוע עלתה בריינסוויי?
התקדמות נוספת נרשמת בפיתוח מאגר הגז אפרודיטה שבמים הכלכליים של קפריסין. ניו מד ניו-מד אנרג יהש 2.33% והשותפות במאגר, שברון Chevron Corp. ושל Shell PLC , מדווחות כי אישרו יציאה לביצוע תכנון הנדסי מפורט (FEED), שלב מרכזי בדרך לקבלת החלטת השקעה סופית בפרויקט. היקף ההשקעה הכולל בתכנון ההנדסי מוערך בכ-106 מיליון דולר, כאשר חלקה של השותפות עומד על כ-32 מיליון דולר - השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027
מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). חייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות. בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים. תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
התקדמות נוספת נרשמת בפיתוח מאגר הגז אפרודיטה שבמים הכלכליים של קפריסין. ניו מד ניו-מד אנרג יהש 2.33% והשותפות במאגר, שברון Chevron Corp. ושל Shell PLC , מדווחות כי אישרו יציאה לביצוע תכנון הנדסי מפורט (FEED), שלב מרכזי בדרך לקבלת החלטת השקעה סופית בפרויקט. היקף ההשקעה הכולל בתכנון ההנדסי מוערך בכ-106 מיליון דולר, כאשר חלקה של השותפות עומד על כ-32 מיליון דולר - השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027
זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן
אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?", "כן, הכל בשבילכם" - לזה הקבלנים לא ציפו - מבול
של ביטולי עסקאות בפתח
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). חייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות. בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים. תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
