קרן אליוט חשפה השבוע כי היא מחזיקה ב-4.8% מניות בזק -0.75% בהשקעה שהחלה באמצע 2017, והביעה בעיקר את הדרישה לטפל בבעיות החמורות בממשל התאגידי של החברה. עם ההודעה השוק הדביק את הפער והמניה זינקה באותו יום ב-7%. כעת לפי גורמים בשוק, קרן אליוט מנהלת מגעים על מנת לחבור לגוף מוסדי כדי להעביר החלטות באסיפת בעלי המניות, שעשויות לדחוק החוצה את המעורבים בפרשה שטלטלה את החברה.

לפי המכתב ששלחה בתחילת השבוע, קרן אליוט דורשת שהמעורבים בפרשת עסקת Yes ילכו הביתה. בין אם זו מנכ"לית בזק סטלה הנדלר, מזכירת בזק והיועצת המשפטית של מטה החברה, לינור יוכלמן, סמנכ"לית הרגולציה שרון פליישר, מנכ"ל yes רון אילון, וסמנכ"ל הכספים מיקי ניימן. באליוט מאמינים כי הדירקטוריון בבזק, כפי שהוא מורכב כיום, אינו מתאים יותר ואינו יכול להמשיך ולקבל החלטות עבור החברה, שכן ישנם דירקטורים הכפופים לחקירות בגין התנהלות לא כשרה בהקשר של בזק ויורוקום. בנסיבות אלו, בעלי המניות בבזק, עשויים להטיל ספק הן בעצמאותם וביכולתם  של הדירקטורים למלא כראוי את תפקידם ולכן צריך לנקוט בפעולות נחרצות ומידיות. אם נתחשב בעברה של הקרן האקטביסטית, ומיוחד בזה של העומד באשה סינגר - המנהלים שתחת חקירה צריכים להקדים תרופה למכה וכבר ללכת הביתה. 

קרן אליוט נוסדה בשנת 1977 ומנהלת נכסים בשווי 34.1 מיליארד דולר. העומד בראשה פול סינגר הוא מיליארדר שעשה את הונו מניהול קרן גידור, וידוע כמי שאינו נרתע מעימותים, אפילו עם מדינות. כך למשל, בשנת 2001 ארגנטינה נכנסה לרשימה המפוקפקת של מדינות שנפלו לחדלות פירעון עם חוב עצום של 95 מיליארד דולר. במקביל, האינפלציה במדינה המריאה והתמ"ג רשם ירידה חדה שהביאה את המדינה למשבר כלכלי חמור. חלק מהחוב המטאורי של ארגנטינה היה בעיקרו באג"ח הממשלתיות שלה שהוחזקו במידה רבה על ידי שורה של קרנות גידור אמריקניות. ברגע שהכלכלה הארגנטינית קרסה - היא לא הצליחה לשרת את החוב וקרנות הגידור פתחו בהליך משפטי כנגד המדינה. לאחר 15 שנה של מאבק המנצחים הגדולים היו 4 קרנות גידור, בהם המיליארדר היהודי והפרו ישראלי, סינגר, שגרף 2.28 מיליארד דולר מהסיפור.

סינגר, הידוע בעמדותיו הימניות, הוא אחד התורמים הכבדים למפלגה הרפובליקאית ושמו נקשר לתחקיר שרודף את הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בעניין הקשר הרוסי. סינגר הזהיר בזמנו כי אם טראמפ ייבחר לנשיאות העולם ידרדר לשפל כלכלי. סינגר היה אחראי בנוסף להתפטרותו של מנכ"ל יצרנית המתכות ארקוניק בשנה החולפת, ובמאבק בבעלת השליטה בסמסונג במשפחת לי, מאבק שגלש לפסים אנטישמיים על גבי העיתונים באסיה.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נשאלת השאלה מה מחפשת קרן אליוט בבזק? האם הקרן זיהתה את הפוטנציאל בהשקעה קצרת טווח נוכח הדיבידנד בבזק, או שבכוונתה באמת לבצע מהלכים כפי שתיארה במכתב. חשוב לציין כי קרן אליוט לא ממש יכולה לבצע השתלטות עוינת על בזק בהתחשב באישור המדינה שנדרש על מנת להיות בעלת שליטה בחברת תשתיות לאומית. אליוט יכולה לדרוש מינוי דירקטור אך על מנת לחתור לגרעין שליטה (על ידי חבירה לבעלי מניות מיעוט) דרוש בין היתר אישור של השב"כ ומשרד התקשורת.

המהלך של קרן אליוט לא נובע רק על בסיס שיקולים ספקולטיבים. בקרן אליוט ביצעו ניתוחים לפני המהלך וזיהו פוטנציאל לשיפור, בטח לאחר נפילת המניה מאז התפוצצות הפרשה. לפי גורם בשוק: "בקרן אליוט נכנסו לבזק ללא קשר לצרות של אלוביץ' ולמה שקורה בתחרות והרגולוציה אלא לאחר בדיקות וניתוחים לפני קבלת ההחלטה על המהלך. באליוט מזהים פוטנציאל לשיפור בחברה כאשר הערכה היא כי גם הדירקטוריון וגם ההנהלה מבחינת התנהלותם, לא בהכרח שירתו את האינטרסים של בזק, כולל החלטות שהתקבלו בשנים האחרונות. מבחינתם הצפת ערך לבעלי המניות היתה יכולה להראות אחרת. למרות האגרסיביות של מי שעומד בראשה של הקרן, שמזכירה את מה שקורה בסטארבורד, לא מדובר בקרן שמחפשת לקנות לשיטה אלא להגיע לנפח החזקה משמעותי ואולי לחבור לגוף מוסדי ישראלי או זר שמחזיק בנייר, ולעלות באסיפת בעלי המניות נושאים להצבעה על מנת להוביל לשינויים פרסונליים בדירקטוריון. זה לא סוד שהזרים לא אוהבים את הממשל התאגידי בחברה ויש שמועות שהם הקטינו את החשיפה לנייר. בקרן אליוט רוצים שכל מי שקשור לאלוביץ' יורחק. נראה כי בבזק היו פועלים לשיפור הממשל התאגידי ללא קשר לכניסתה של קרן אליוט, אך ללא ספק כעת יש זרז מהותי. הסיכוי שההנהלה תמשיך לכהן בהרכבה הנוכחי אינו גבוה. ככל שהמעורבות של אלוביץ' תפחת כך זה ישפר את הסנטימנט של המשקיעים במניה".

גרף מניית בזק - 27% מתחת לשיא כל הזמנים במארס 2016: