אחת החלוקות הנפוצות ביותר בשוק ההון היא ההשקעה במניות צמיחה לעומת ההשקעה במניות ערך. מניית צמיחה הן מניות שמקורן באופן כללי מהסקטור הטכנולוגי שחובות בתוכן אפשרות לרווחים גבוהים בעתיד (או שלא), לעומת מניות הערך שמקורן בתעשיות מסורתיות יותר ומתמקדות בתזרים הכנסות ורווחים יציב לאורך זמן. אחד ממשקיעי הדגל של שיטה זו  הוא המשקיע  האגדי וורן באפט. 

השנה, בכל אופן נראה שהמשקיעים במניות הצמיחה - ידם על העליונה. בתוך כך, מדד הראסל 1000 למניות הצמיחה הניב תשואה של 10.5% לאורך שנת 2017, לעומת מדד ראסל 1000 למניות ערך שהניב תשואה של 3.2% בלבד. 

מה זה אומר? מניות של חברות צמיחה מציגות לרוב קצב צמיחה גבוה יותר בשווי ההכנסות והרווחים ובתוך כך הן מוותרות על חלוקת דיבידנד. לכן, בתקופה של גאות כלכלית, משקיעים נוטים לחוש נוח יותר להשקיע בהן. בהתחשב בכך ששוק המניות בוול סטריט מציג עליות חדות בחמשת החודשים האחרונים בפרט ובתשע השנים האחרונות בכלל, ניתן להבין את הבדלי התשואה בין שני המדדים. 

כך או כך, מניות הצמיחה בעקבות תנודתיות חדה יותר, נחשבות למסוכנות יותר ממניות הערך. לכן, הנצחון המוחץ של מניות אלו מתחילת השנה, יכול להיות זמני בלבד. במידה ושוב יפקוד את הכלכלה הגלובלית משבר כלכלי או פיננסי, ניתן להניח כי טעם המשקיעים ישתנה וישוב לראות במניות הערך כאופציה הטובה יותר להשקעה. 

• אפקט באפט: אלפאבית קופצת ב-3%
• ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7