מונו יושבי ראש חדשים לוועדות הערר במחוזות ת"א, ירושלים, חיפה ומרכז
שר הפנים משה ארבל ושר המשפטים יריב לוין הסכימו על מינוי ארבעה יושבי ראש חדשים לוועדות ערר במחוזות ירושלים, מרכז, תל אביב וחיפה. הבחירה נעשתה במסגרת ועדת איתור בראשה עמד יו"ר מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן.
ועדות הערר המחוזיות דנות בארבעה נושאים מרכזיים מתוקף חוק התכנון והבניה: תכנון, רישוי, פיצויים והיטלי השבחה, כאשר סמכויותיהן של הוועדות מפורטות בחוק. עררים המוגשים לוועדות אלו הינם עררים על החלטה או אי החלטה של הועדה המקומית. בכל מחוז קיימת לכל הפחות ועדה אחת העוסקת בתכנון ורישוי וועדה העוסקת בפיצויים והיטלי השבחה.
במטה התכנון הלאומי ציינו כי ארבעת יושבי הראש שנבחרו, יכולים לשמש ממלאי מקום בכלל ועדות הערר, ומיקומם יכול להשתנות בהתאם לצרכי המערכת.
עו"ד דפנה תמיר נבחרה לעמוד בראשות ועדת ערר מחוז ירושלים. תמיר, מתגוררת בהרצליה, שימשה ב-14 השנים האחרונות כשותפה במשרד עורכי הדין ענת בירן. במסגרת התפקיד, ניהלה תיקי תכנון ובניה תוך ייצוג לקוחות פרטיים ורשויות במגוון רחב של עניינים. עסקה בליווי, הכנה וקידום של תוכניות מתאר בכל הרמות, בליווי תהליכי רישוי, בייצוג בהליכים הנוגעים בהיטלי השבחה, בייצוג בוועדות התכנון השונות ובמתן ייעוץ שוטף בתחום התכנון והבנייה. תמיר היא בעלת תואר שני במשפטים (LLM), במסלול האזרחי-מסחרי מאוניברסיטת בר אילן.
עו"ד יוני שורץ נבחר לעמוד בראשות ועדת ערר מחוז מרכז. שורץ, מתגורר ברמת גן, שימש בשנתיים האחרונות כראש מחלקת תכנון ובניה במשרד עורכי הדין גינדי, כספי ושות'. במסגרת התפקיד, ליווה יזמים, קבלנים, בעלי קרקעות וחברות פרטיות, בהליכים לאישור בניית עיר, קבלת היתרי בנייה, התנגדויות לתוכניות והיתרי בנייה, תביעות לפיצוי ירידת ערך, לרבות ייצוג בפני כל מוסדות התכנון, ועדות הערר, ובתי המשפט בכל הערכאות. שורץ הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LLB) מהקריה האקדמית אונו.
- זמן ההחלטה בוועדות הערר צנח בממוצע מ-77 ל-10 ימים בלבד
- ההחלטה החשובה של ועדת הערר - שכל יזמית תמ"א 38 חייבת להכיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד יפעת בן אריה שטיינברג נבחרה לעמוד בראשות ועדת ערר מחוז תל אביב. שטיינברג, מתגוררת בגבעת שמואל, שימשה ב-16 השנים האחרונות כשותפה ומנהלת מחלקת תכנון ובניה במשרד עורכי הדין צבי שוב. במסגרת התפקיד, ייצגה את לקוחות המשרד בפני ערכאות בנושים כגון תביעות לפיצויים בגין פגיעות תכנוניות ובגין הפקעות מקרקעין, היטלי השבחה, הליכים לאישורי תוכניות בניין-עיר. בן אריה שטיינברג היא בעלת תואר ראשון במשפטים (LLB), בהצטיינות יתרה, ממכללת שערי משפט.
עו"ד ברק שוורץ נבחר לעמוג בראשות ועדת ערר מחוז חיפה. שוורץ, מתגורר בירושלים, שימש ב-11 השנים האחרונות כשותף במחלקת תכנון, בניה ונדל"ן במשרד עורכי הדין אגמון עם טולצ'ינסקי. במסגרת התפקיד, ייצג יזמים פרטיים וגורמים ציבוריים בקידום תוכניות, היתרים והקצאות, בבתי משפט ובפני מוסדות התכנון, בתיקים קטנים וגדולים. שוורץ הינו בעל תואר שני במשפטים (LLM), בהצטיינות, מאוניברסיטת בר אילן.
יקבל פיצוי של 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
בית משפט השלום בהרצליה פסק פיצוי חריג בהיקפו לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, אף שחזר מיד לעבודה והצטיין בלימודי התואר השני שלו. השופטת קבעה כי למרות ההצלחה המקצועית והאקדמית, מצבור הנכויות והפגיעה הרפואית עלולים להשפיע בעתיד על כושר ההשתכרות שלו, ויש לפצות
כבר היום
בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.
בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.
על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.
הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.
- נפגע בתאונה וקיבל מימון לחדר פרטי במוסד סיעודי - לכל חייו
- הבדיקה הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית
אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.
יקבל פיצוי של 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
בית משפט השלום בהרצליה פסק פיצוי חריג בהיקפו לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, אף שחזר מיד לעבודה והצטיין בלימודי התואר השני שלו. השופטת קבעה כי למרות ההצלחה המקצועית והאקדמית, מצבור הנכויות והפגיעה הרפואית עלולים להשפיע בעתיד על כושר ההשתכרות שלו, ויש לפצות
כבר היום
בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.
בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.
על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.
הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.
- נפגע בתאונה וקיבל מימון לחדר פרטי במוסד סיעודי - לכל חייו
- הבדיקה הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית
אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.
