בנייה נדלן דירה
צילום: שלומי יוסף

מונו יושבי ראש חדשים לוועדות הערר במחוזות ת"א, ירושלים, חיפה ומרכז

שר הפנים ושר המשפטים החליטו על מינוי ארבעה יושבי ראש ועדות ערר למחוזות ירושלים, מרכז, תל אביב וחיפה
נחמן שפירא |

שר הפנים משה ארבל ושר המשפטים יריב לוין הסכימו על מינוי ארבעה יושבי ראש חדשים לוועדות ערר במחוזות ירושלים, מרכז, תל אביב וחיפה. הבחירה נעשתה במסגרת ועדת איתור בראשה עמד יו"ר מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן.

ועדות הערר המחוזיות דנות בארבעה נושאים מרכזיים מתוקף חוק התכנון והבניה: תכנון, רישוי, פיצויים והיטלי השבחה, כאשר סמכויותיהן של הוועדות מפורטות בחוק. עררים המוגשים לוועדות אלו הינם עררים על החלטה או אי החלטה של הועדה המקומית. בכל מחוז קיימת לכל הפחות ועדה אחת העוסקת בתכנון ורישוי וועדה העוסקת בפיצויים והיטלי השבחה.

 

במטה התכנון הלאומי ציינו כי ארבעת יושבי הראש שנבחרו, יכולים לשמש ממלאי מקום בכלל ועדות הערר, ומיקומם יכול להשתנות בהתאם לצרכי המערכת.

 

 

עו"ד דפנה תמיר נבחרה לעמוד בראשות ועדת ערר מחוז ירושלים. תמיר, מתגוררת בהרצליה, שימשה ב-14 השנים האחרונות כשותפה במשרד עורכי הדין ענת בירן. במסגרת התפקיד, ניהלה תיקי תכנון ובניה תוך ייצוג לקוחות פרטיים ורשויות במגוון רחב של עניינים. עסקה בליווי, הכנה וקידום של תוכניות מתאר בכל הרמות, בליווי תהליכי רישוי, בייצוג בהליכים הנוגעים בהיטלי השבחה, בייצוג בוועדות התכנון השונות ובמתן ייעוץ שוטף בתחום התכנון והבנייה. תמיר היא בעלת תואר שני במשפטים (LLM), במסלול האזרחי-מסחרי מאוניברסיטת בר אילן.

 

 

עו"ד יוני שורץ נבחר לעמוד בראשות ועדת ערר מחוז מרכז. שורץ, מתגורר ברמת גן, שימש בשנתיים האחרונות כראש מחלקת תכנון ובניה במשרד עורכי הדין גינדי, כספי ושות'. במסגרת התפקיד, ליווה יזמים, קבלנים, בעלי קרקעות וחברות פרטיות, בהליכים לאישור בניית עיר, קבלת היתרי בנייה, התנגדויות לתוכניות והיתרי בנייה, תביעות לפיצוי ירידת ערך, לרבות ייצוג בפני כל מוסדות התכנון, ועדות הערר, ובתי המשפט בכל הערכאות. שורץ הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LLB) מהקריה האקדמית אונו.

 

 

עו"ד יפעת בן אריה שטיינברג נבחרה לעמוד בראשות ועדת ערר מחוז תל אביב.  שטיינברג, מתגוררת בגבעת שמואל, שימשה ב-16 השנים האחרונות כשותפה ומנהלת מחלקת תכנון ובניה במשרד עורכי הדין צבי שוב. במסגרת התפקיד, ייצגה את לקוחות המשרד בפני ערכאות בנושים כגון תביעות לפיצויים בגין פגיעות תכנוניות ובגין הפקעות מקרקעין, היטלי השבחה, הליכים לאישורי תוכניות בניין-עיר. בן אריה שטיינברג היא בעלת תואר ראשון במשפטים (LLB), בהצטיינות יתרה, ממכללת שערי משפט.

 

 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

עו"ד ברק שוורץ נבחר לעמוג בראשות ועדת ערר מחוז חיפה. שוורץ, מתגורר בירושלים, שימש ב-11 השנים האחרונות כשותף במחלקת תכנון, בניה ונדל"ן במשרד עורכי הדין אגמון עם טולצ'ינסקי. במסגרת התפקיד, ייצג יזמים פרטיים וגורמים ציבוריים בקידום תוכניות, היתרים והקצאות, בבתי משפט ובפני מוסדות התכנון, בתיקים קטנים וגדולים. שוורץ הינו בעל תואר שני במשפטים (LLM), בהצטיינות, מאוניברסיטת בר אילן.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מלון מלכת שבא באילת צילום: Dr. Avishai Teicherמלון מלכת שבא באילת צילום: Dr. Avishai Teicher

העליון דחה את תביעת בעלי היחידות במלון מלכת שבא אילת

המאבק בין בעלי יחידות הנופש לבין הנהלת מלכת שבא מגיע שוב לבית המשפט, והעליון קובע: החוזה הוא סגור, ואין מקום להוסיף לו הבנות או מצגים חיצוניים. בעלי הזכויות ביקשו לכפות מינוי חברת ניהול בינלאומית ולשמר את דמי הניהול הישנים; ההנהלה טענה כי ההסכמות חוזיות בלבד. פסק הדין מספק הצצה לעולם החוזים המסחריים, למחירם של מצגים חוץ־חוזיים - ולגבולות תום הלב

עוזי גרסטמן |

בשעות הבוקר המאוחרות באולם בית המשפט העליון בירושלים, כשהצדדים שוטחים את הטענות האחרונות שלהם ורחש קל ממלא את החלל, נדמה היה כי הסכסוך רב־השנים סביב ניהול מלון מלכת שבא באילת עומד לקבל הכרעה סופית. מאחורי הדרמה המשפטית הסתתר סיפור מורכב על הבטחות, על הבנות שנולדו מחוץ להסכמים חתומים, ועל שורה של בעלי יחידות נופש שהרגישו כי ההנהלה חייבת להם יותר ממה שנכתב על הנייר. הם ביקשו שבית המשפט ייתן תוקף להבנות שלא נכנסו לחוזה, אך העליון קבע בפשטות כי החוזה הוא חוזה סגור, ואין להוסיף עליו דבר.

המערערים, קבוצת בעלי זכויות ביחידות הדיור שבמלון, טענו כי בעת שרכשו את היחידות הוצגו בפניהם מצגים ברורים וחד־משמעיים, שלפיהם המלון ינוהל תמיד בידי חברת ניהול בינלאומית כמו הילטון, ושדמי הניהול שעליהם לשלם יישארו קבועים - 3 דולרים למ"ר לחודש. לטענתם, מעבר ללשון הכתובה, הם הסתמכו על רוח הדברים, על דפוסי ההתנהלות בין הצדדים ועל תחושה שלפיה תנאים אלו מהווים חלק בלתי נפרד מן העסקה.

ההנהלה, מצדה, טענה כי הכל מצוי במסמכים: שלושה הסכמים מפורטים שפורטו עד דק, המהווים מערכת חוזית סגורה, שאינה פתוחה לשינויים אלא בהסכמה בכתב. לטענתה, לאחר שהסתיימה התקשרותה עם הילטון לאחר 20 שנה, פג תוקפו של מנגנון דמי הניהול הישן, ויש להחיל את עקרון המשק הסגור: כל בעל יחידה נושא בחלקו היחסי בהוצאות הניהול בפועל, בהתאם לשטח היחידה. השופטים אלכס שטיין, נעם סולברג ויעל וילנר, שישבו בהרכב, הכריעו באופן חד וברור. אך כדי להבין את משמעות הכרעתם, חיוני להעמיק רגע במערכת היחסים המורכבת שהצדדים כרתו לפני שנים.

"מערכת חוזית מפורטת עד-דק"

העליון הדגיש כי במקרה זה קיימת מערכת חוזית סגורה, ברורה, מפורטת וממצה. השופט שטיין כתב כי המערערים, "חתמו על מערכת חוזים עסקית שפורטה לפרטי-פרטים", וכי לא יישמעו טענות בדבר מצגים חיצוניים או הבנות שלא קיבלו ביטוי מפורש בהסכמים עצמם. הוא ציין במפורש כי, "אלה הן מושכלות היסוד" של דיני החוזים, ושכל ניסיון לסטות מהן פוגע ביציבות העסקית ובוודאות המשפטית.

ההסכמים - הסכם הרכישה, הסכם הניהול והסכם ההצטרפות למאגר - כולם כללו סעיפים ברורים המצהירים כי האמור במסמכים ממצה את כלל ההבנות בין הצדדים, וכי כל שינוי או תוספת מחייבים חתימה בכתב. כפי שמדגיש פסק הדין, בהסכם הרכישה נקבע כי הרוכש "אין הוא מושפע […] מכל פרסום, הצהרה, הבטחה, מצג או אמירה בע״פ או בכתב ואשר לא נכללו בהסכם זה". באותו קו נכתב גם כי כל שינוי בהסכמים "לא יעשו ולא יכנסו לתוקף אלא בכתב ובחתימת הצדדים".