כמעט שלוש שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין בני זוג לשעבר, שבית אחד עמד במרכזם, הגיע לסיומו באחרונה שלב נוסף בסאגה המשפטית שמסעירה את הצדדים ומציפה מחדש שאלות על יחסי אמון, הסכמות משפחתיות והמשקל של מסמך אחד פשוט הכתוב בכתב יד. מדובר בבית מגורים ששוויו, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה לתיק, מגיע לכ-15 מיליון שקל - נכס שנהפך לסלע מחלוקת בין בני זוג לשעבר, לאחר שחתמו ב-2006 על פתק קצר שהסדיר מחדש את חלוקת הבעלות בו, בניגוד להסכם הממון המקורי שערכו שש שנים קודם לכן.

לפי הסכם הממון משנת 2000, נקבע באופן מפורש כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף לשניהם "בחלקים שווים אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". אלא שבחודשים שלפני רכישת הבית, כך לפי גרסת האיש, התברר כי הוריה של האשה, שהיו צפויים להשתתף במימון של רכישתו, אינם מתכוונים לקחת חלק כלל ברכישה. באותו שלב, כך טען, הציב אביו תנאי לתרומתו הכספית - הבית יירשם לא בשוויון, אלא בחלוקה של שלושה רבעים על שם הבן ורבע אחד בלבד על שם האשה. לבסוף הוסכם על חלוקה של שני שלישים לאיש ושליש אחד לאשה.

כאן נכנס לתמונה המסמך הקצר, שעליו חתמו הצדדים ב-3 ביוני 2006. מדובר בפתק שנכתב בכתב יד, שנחשב אז בעיניהם להסכמה פנימית פשוטה, אך קיבל מעמד דרמטי שנים לאחר מכן, כשהקשר עלה על שרטון וההליך הרכושי הגיע לפתחו של בית המשפט. האשה טענה שהמסמך נחתם תחת לחץ, בזמן שהיא אינה מבינה את השלכותיו, ושהוא עומד בסתירה מוחלטת להסכם הממון. מנגד, האיש טען שמדובר בהסכמה טבעית שנועדה ליישב שינוי נסיבות, וששני הצדדים הבינו היטב את משמעותו.

פסק הדין הנוכחי, שהוא השלישי במספר בעניינם של הצדדים, מתמקד בדיוק בשאלה זו: האם למסמך שנחתם ללא ליווי משפטי וללא אישור מבית המשפט, יש תוקף מחייב, והאם הוא גובר על הסכם הממון המקורי? בית המשפט קבע כי התשובה לכך היא חיובית.

• נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
• בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

רק הוריו של הבעל נשאו בעלות הרכישה והבנייה

כבר בפתח נימוקיה, הדגישה השופטת אליה נוס כי המסמך נבחן תחילה מההיבט הראייתי: כיצד נחתם, מה היתה כוונת הצדדים בעת חתימתו, ומה עלה מהעדויות ומהמסמכים שסבבו את רכישת הבית. האיש העיד כי ההבנה המקורית ביניהם היתה שהמימון יתחלק בין משפחות הצדדים, ולכן ירשמו בעתיד את הבית בחלקים שווים. ואולם כשהדבר לא התממש, וכשהתברר שהוריו בלבד נושאים בעלות הרכישה והבנייה, נוצר צורך בעדכון ההסכמות. לדבריו, "העלינו את זה על הכתב, לא בניסוח של עו"ד", והוא הדגיש כי הדברים נכתבו "באווירה טובה... והכרת הטוב שאנחנו הולכים לקבל במתנה בית מהניילונים".

בית משפט השלום בחיפה דחה באחרונה את בקשתו של ד"ר עמוס סבו, כירורג המספק שירותי רפואה למבוטחי קופת החולים מכבי, לקבלת פרטי מתלוננים שהגישו נגדו תלונות בעקבות פעילותו ברשתות החברתיות ובהפגנות. פסק הדין מציג את המתח שקיים בין חופש הביטוי לבין הזכות לפרטיות, תוך דיון מעמיק בהשלכות הגשת תלונות על רופאים ובעלי מקצועות אחרים.

ד"ר סבו, רופא במכבי שירותי בריאות מ-2011, הביע את מחאתו נגד גל ההפגנות הפוקד את ישראל באמצעות נוכחות בהפגנות ונפנוף בשלטים המבקרים את המוחים. ב-14 באפריל 2024 הוא פרסם תמונה ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), שבה כשהוא נראה נושא נשק, בליווי הכיתוב: "בחופשה ממילואים. כך עמדתי אתמול מול שיירת הזומבים בחיפה". התגובה הציבורית לא איחרה לבוא. משתמש ברשת X קרא בתגובה לפוסט להתלונן נגד סבו, ובימים שלאחר מכן החלו להצטבר תלונות נגדו במכבי שירותי בריאות. בסך הכל התקבלו 18 תלונות - 16 מתלוננים שאינם מטופליו של סבו אך מבוטחים במכבי, ושני מתלוננים שאינם מבוטחים במכבי כלל.

"התלונות עשויות לפגוע במשרתי, במשלח ידי או במקצועי"

לטענת ד"ר סבו, התלונות נגדו הוגשו בעקבות קריאה מכוונת של גורמים המזוהים עם תנועת המחאה, שביקשו לפגוע בו מקצועית בשל עמדותיו הפוליטיות. "אין ספק כי התלונות עשויות לפגוע במשרתי, במשלח ידי או במקצועי", טען סבו לבית המשפט. הוא דרש לקבל את שמות המתלוננים, כדי שיוכל להגן על שמו הטוב ולנקוט צעדים משפטיים נגד מי שלטענתו הגיש תלונות שקריות.

סבו טען עוד כי קופת חולים מכבי לא הציגה בפניו את התלונות המלאות, אלא רק קטעים מהן - דבר שמעורר חשש, לדבריו, שהן כוללות לשון הרע ופגיעות נוספות בשמו. "המשיבה יכלה לצרף את תוכן התלונות תוך הגנה על פרטיות המתלוננים", טען, אך משלא עשתה זאת, יש לראות בכך ניסיון להסתיר מידע העלול להפליל את המתלוננים.

• עברה ניתוח בחזה בגיל 17 - ותבעה את קופת החולים והמנתח
• מכבי מעוניינת לרכוש מפלסאנמור מכשירי אולטרה-סאונד - המניה קופצת ב-6%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, מכבי שירותי בריאות דחתה את הדרישה למסירת פרטי המתלוננים, וטענה כי היא מחויבת לשמור על פרטיותם. בתגובתה לבית המשפט, הדגישה הקופה כי "כל התלונות עסקו בצילום המבקש עם הנשק", והוסיפה כי אף אחת מהתלונות לא כללה לשון בוטה או פוגענית. עוד ציינה מכבי כי התקנון שלה מאפשר לחבריה להגיש תלונות על רופאים ונותני שירות אחרים, וכי על פי סעיף 14(י) לתקנון, "האחראי ישמור בסוד כל מסמך וכל מידע שהגיעו אליו עקב מילוי תפקידו". כלומר, מסירת פרטי המתלוננים אינה נחוצה למילוי תפקידה של מכבי, ואינה מתבקשת לפי הדין.

השופטת: לא ניתן לקבוע שהתלונות כללו לשון הרע