אפי נוה ועמית בכר
צילום: שלומי יוסף וסיון פרג'
פרסום ראשון

פרסום ראשון: יותר מ-35% הצבעה עד כה בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין; הארכה של שעה בקלפיות הראשיות

מדובר בנתון גבוה משמעתית ביחס למערכות קודמות; עד כה הצביעו מעל 27 אלף עורכי הדין; עומסים כבדים בקלפיות בכל רחבי הארץ. המתמודדים חורשים את הארץ ויש תלונות משני הצדדים על עמידה של 2-3 שעות בתור. הבחירות הוארכו עד השעה 21:00
נחמן שפירא | (6)

המרוץ לראשות לשכת עורכי הדין בין עו"ד עמית בכר היו"ר הזמני של לשכת עורכי הדין לבין עו"ד אפי נוה היו"ר לשעבר של הלשכה, הצליח להעיר את כל המערכת הפוליטית והבחירות חרגו מזמן ממערכת בחירות רגילה של לשכת עורכי הדין. 

החל מהשעה שמונה בבוקר, 77 אלף עורכי דין בעלי זכות בחירה יכלו לצאת ולהצביע ב-171 קלפיות ברחבי הארץ שנפרסו ב-76 ישובים. בכל בתי המשפט הוצבו קלפיות. בתל אביב  בלבד ישנם  10 מוקדי הצבעה.

פרסום ראשון - לביזפורטל נודע כי עד לשעה זו (17:40) הצביעו יותר מ-35% מעורכי הדין, כלומר למעלה מ-27 אלף מצביעים. מדובר על הנתון הגבוה ביותר במערכות הבחירות האחרונות. בפעם הקודמת הצביעו בסף הכל 28 אלף וצפוי שהמספרים יהיו גבוהים משמעותית.

בשעה 14:40 פורסם העדכון הרשמי האחרון מלשכת עורכי הדין על אחוזי ההצבעה, כאשר עד אז הצביעו מעל ל-23.6% מעורכי הדין. התוצאות הרשמיות אמורות להימסר רק מחר בבוקר.

המיתוג של בכר כנציג השמאל לעומת נוה כנציג הימין והמשמעות של בחירת כל אחד מהם למחנה הפוליטי הימני או השמאלי, בנוגע לשני נציגי הלשכה בוועדה לבחירות שופטים הוציאו את עורכי הדין ממשרדיהם לקלפיות כבר משעות הבוקר.

 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

סיון פרג ושלומי יוסף

ראש בראש. אפי נוה ועמית בכר. צילום: סיון פרג' ושלומי יוסף

זאת בניגוד לבחירות הקודמות ללשכה שהיו מנומנמות עם אחוזי הצבעה נמוכים. על פי הדיווחים ללשכת עורכי הדין משעות הבוקר נוצרו עומסים כבדים בקלפיות ברחבי הארץ.

קיראו עוד ב"משפט"

בנוסף לבכר ונוה מתמודדים לראשות הלשכה גם עו"ד דורון ברזילי יו"ר הלשכה לשעבר ועו"ד ארקדי אליגולאשוילי. כאשר הקולות שהם יקבלו עשויים לשלוח את מערכת הבחירות לסיבוב שני באם אף אחד משני המועמדים המובילים לא יגיע ל-40%. 

לשכת עורכי הדין

העומסים בקלפי. צילום לשכת עורכי הדין.

 

2 ראשי מחוזות כבר נבחרו

הבחירות הם לא רק לראשות הלשכה אלא גם לראשי המחוזות ולמועצה הארצית וכן לוועדי המחוזות.  למועצה הארצית אשר מונה 43 חברים והיא זו שבעצם בוחרת את נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים, מתמודדים בנוסף לרשימות של ארבעת המועמדים לראשות הלשכה עוד 14 רשימות.

לשכת עורכי הדין

קלפי בלשכת עורכי הדין. צילום לשכת עורכי הדין 

במחוז ירושלים מתמודדים עו"ד ארז צ'צ'קס ועו"ד אבי שינלדר. על ראשות מחוז ת"א שהוא המחוז הגדול ובעל ההשפעה הרבה ביותר מתמודדים עו"ד חיה מנע, עו"ד ליאור שפירא, עו"ד תומר בכר. על ראשות מחוז מרכז מתמודדים עו"ד תמי אולמן ועו"ד איתן עמרם. על ראשות מחוז חיפה מתמודדים עו"ד צבי אדיר ועו"ד שאדי סרוג'י. במחוז צפון לא מתקיימים בחירות לראשות המחוז לאחר שעו"ד מוחמד נעאמנה הוכתר כמנצח לאחר שהיה המועמד היחיד. גם במחוז דרום ראש המחוז עו"ד אלעד דנוך הוכתר כמנצח לאחר שהיה המתמודד היחיד.

 

תרומות במיליוני שקלים 

מערכת הבחירות לוותה בהרבה דם רע בין שני המתמודדים המובילים לראשות הלשכה אפי נוה ועמית בכר. בכר נתמך ע"י סיעות האופוזיציה ואף מקיים התייעצויות שוטפות עם חברי הכנסת. נוה נתמך חלקית ע"י חברי כנסת ושרים מהקואליציה.

בנוסף, לפי דוח התרומות שהציגו השניים נוה גייס כ-300 אלף שקל תרומות. כאשר התורם הגדול ביותר היה נידאל עואידה מכפר כנא מספר 3 ברשימה של נוה שתרם לקמפיין 150 אלף שקל. לעונתו בכר גייס יותר מ-3 מיליון שקל תרומות, כאשר מספר תורמים תרמו לו חצי מיליון שקל כל אחד. כך דוריס ארקין תרם חצי מיליון שקל לקמפיין. גם שולמית וזאב מוזס תרמו חצי מיליון שקל.   חברת ריקאפ  וחברת איש בענן תרמו 100 אלף כל אחת.  מתתיהו ומרב זינדר תרמו לבכר 356 אלף שקל. סכומי כסף די חריגים בהתמודדות ללשכת עורכי הדין.  שני המתמודדים הנוספים ברזילי ואליגולאשוילי הציגו נתוני תרומות צנועים בהרבה. ברזילי הציג תרומות בסך של 205 אלף שקל, כאשר נעמי עיני פלדמן מספר 2 של ברזילי בבחירות תרמה 125 אלף שקל לקמפיין. אליגולאשוילי הציג נתונים לפיהם לא קיבל תרומות כלל לקמפיין.

לשכת עורכי הדין

לשכת עורכי הדין

התרומות של עמית בכר. צילום אתר לשכת עורכי הדין

 

לשכת עורכי הדין

התרומות של אפי נוה. צילום אתר לשכת עורכי הדין

שר המשפטים האריך את זמני ההצבעה

לאור העומסים הכבדים בקלפיות פנה יו"ר ועדת הבחירות שלומי באשי היום מספר פעמים לשר המשפטים יריב לוין בבקשה להאריך את פעילות הקלפיות.

באשי כתב "אנו מקבלים פניות רבות על עומסים כבדים בקלפיות השונות, בכל רחבי הארץ. נודה בכל לשון של בקשה לקבל את החלטתך, בהקדם ככל הניתן, על מנת שנוכל להיערך בהתאם מבחינת כוח אדם וזאת ככל ששעות ההצבעה יוארכו בקלפיות. כל החלטה היא החלטה". באשי ביקש להאריך את זמני ההצבעה מ-17:00 עד 20:00 בקלפיות המשנה והשר לוין לאחר שעות ארוכות של אי מענה נעתר לבקשתו. 

 

לשכת עורכי הדין

המכתב לשר המשפטים. צילום לשכת עורכי הדין

משרד המשפטים

המענה המאוחר משר המשפטים. צילום משרד המשפטים

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שרה 20/06/2023 20:09
    הגב לתגובה זו
    חלילה וחס שבכר יבחר, לא מספיק שהוא נואם אצל האנרכיסטים צריך אותו גם בלשכה??? קץ הדמוקרטיה במדינה....
  • 5.
    רק במדינה משיכית כמו ישראל של היום יכול עברין מורש 20/06/2023 19:35
    הגב לתגובה זו
    רק במדינה משיכית כמו ישראל של היום יכול עברין מורשע להציג עצמו לראש הלישכה אבל כשכל כך הרבה עבריינים מורשעים ועבריינים שעוד לא נתפסו בכנסת ישראל אני לא מתפלא
  • 4.
    קח קח מחיינו את המושחתים האלה . (ל"ת)
    אבינו מלכנו שבשמים 20/06/2023 18:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איך איך פושע ומושחת עדיין מסתובבים חופשי ? (ל"ת)
    "מכל העולם מתקשרים " 20/06/2023 18:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שהעבריינים והפושעים היו יורדים למקלט מרוב בושה . (ל"ת)
    איפוא הימים ההם .... 20/06/2023 18:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תחזיקי מעמד ממש עוד קצת ונציל אותך . (ל"ת)
    מדינה אהובה שלי ! 20/06/2023 18:48
    הגב לתגובה זו
בית המשפט
צילום: Pixbay

בית המשפט חייב דוד להשיב לאחיינית יותר מ-220 אלף שקל

השופטת עפרה גיא מבית המשפט לענייני משפחה קבעה כי המנוח הפקיד בידי אחיו סכום משמעותי מכספי הירושה שקיבל מאמו, וכי הדוד הודה בהחזקת הכספים בשיחות מוקלטות ואף חזר ואמר למנוח “זה הכסף שלך”. גרסתו שלפיה תמך כלכלית באחיו ושהסכומים נועדו לקיזוז נדחתה. בית המשפט חייב אותו להעביר לאחיינית 221,342 שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחה

עוזי גרסטמן |

הפרשה הבאה החלה שנים לפני שהתגלגלה לבית המשפט, בתוך סבך משפחתי טעון, רגשות מעורבים וחשדנות שגברה והלכה ככל שחלפו הימים. אדם מבוגר, מוגבל בניידותו, מצא עצמו תלוי במשפחתו לאחר גירושיו, כשחייו מתנהלים בין דירת אמו לבין מוסד סיעודי. מאחורי הקלעים התנהל מסלול כספי מורכב, שבמרכזו סכום משמעותי שקיבל המנוח מעיזבון אמו. הכסף הופקד בידי אחד מאחיו, שהיה בנקאי, מתוך אמון, מתוך תקווה שאותו אח יסייע, ישמור וינהל את הכספים למענו. אלא שהאמון התערער, ועם מותו של המנוח נהפכה התחושה לחשד ממשי.

האחיינית, שהיתה הקרובה ביותר למנוח בשנותיו האחרונות, נותרה לבדה להתמודד עם המורשת הכלכלית שהותיר אחריו. בצוואתו קבע אביה כי כל רכושו עובר אליה, ובמקביל ציין מפורשות כי סכום של 256,442 שקל הופקד בידי אחיו, וכי נכון למועד עריכת הצוואה נותרו בידי אותו אח 221,342 שקל. ואולם בעוד שבצוואה העניין היה ברור לחלוטין, המציאות שאחרי הפטירה היתה שונה, טעונה ומעורפלת הרבה יותר. האח הכחיש, טען שלא קיבל דבר, טען שהמנוח הוא זה שהיה חייב לו ואף טען כי תמך בו לאורך שנים. אלא שהראיות הצביעו על תמונה אחרת. ובעיקר, קולו של המנוח עצמו.

בפסק דין מקיף המשתרע על פני עשרות עמודים קבעה השופטת עפרה גיא כי הראיות, ובראשן ההקלטות והתיעוד בכתב ידו של הדוד עצמו, מוכיחות כי הכסף אכן הופקד בידיו. יתרה מכך, בית המשפט קבע כי הדוד הודה בכך “בקולו”, ושב ואמר למנוח באותה שיחה: “זה לא שלי, זה שלך, זה שלך”. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי על הדוד להעביר לאחיינית את הכספים שהפקיד אביה אצלו. לצד זאת, דחתה השופטת גם את טענות הקיזוז וטענות אחרות שהעלה הדוד, וקבעה כי גרסתו אינה סבירה, אינה נתמכת בראיות וסותרת את הממצאים הברורים שעלו מהתיק.

האם הכספים אכן הופקדו אצל האח?

הסיפור נפרש תחילה ברקע עובדתי שהשופטת הגדירה כבלתי שנוי במחלוקת. המנוח נפטר ב-2019 והותיר אחריו צוואה שנערכה ב-2018. בצוואה הוא ציין במפורש כי הפקיד אצל אחיו סכום של 256,442 שקל, וכי לאחר משיכות שנעשו לאורך תקופה, נותרו בידיו 221,342 שקל. צו קיום צוואה ניתן ב-2020. מה שעמד לדיון לא היה קיומה של הצוואה, אלא השאלה האם הכספים אכן הופקדו אצל האח, כפי שטען המנוח בצוואתו, או שמא מדובר בטעות, או באמירה שאינה מתיישבת עם המציאות, כפי שטען הנתבע.

התובעת, בתו של המנוח, הציגה תשתית ראייתית רחבה: תיעוד בכתב על גבי יומן שנה של בנק הפועלים, שבו רשם הנתבע בעצמו את הכספים שהוחזרו ואת המשיכות שבוצעו; תמלילי שיחות שנערכו בין המנוח ובין האח; תמליל נוסף שבו הבטיח האח לתובעת לאחר מות אביה שיעביר לה את הכספים ברגע שיינתן צו קיום; עדויות של מכרים שאישרו כי המנוח סיפר להם שהפקיד את הכסף אצל אחיו; וכן הוכחה להעברה בנקאית אחת בסכום כולל של 20 אלף שקל, שביצע הנתבע ישירות לחשבון התובעת לבקשת אביה, וזאת בשעה שהמנוח כבר היה סיעודי ולא יכול היה לשלוט בחשבון בנק פעיל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

חופשת לידה ומלחמה: החלטה חשובה בהליכי היטל השבחה

פסק דין חשוב שניתן באחרונה קובע כי צירוף נסיבות של חופשת לידה, שירות מילואים ותקופת המלחמה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד בהליך מינוי שמאי מכריע. השופט גלעד הס מתח בהחלטתו ביקורת על גישת הרשויות, הדגיש את חשיבות השוויון המגדרי ואת ההשפעה המעשית של שירות המילואים על שגרת העבודה, וקבע כי התעלמות מסיכויי ההפחתה בשומה עלולה לגרום לעוול

עוזי גרסטמן |

אווירת המלחמה שפרצה אוקטובר 2023 מתחילה להתפוגג, ומשרדי החברות במשק ממשיכים לחזור לשגרה, או לפחות לנסות. באחד הדיונים באולם שקט בבית המשפט לעניינים מנהליים, הונחה על שולחנו של השופט גלעד הס תביעה עם סיטואציה שנראית לכאורה טכנית לחלוטין: בקשה להארכת מועד להגשת בקשה למינוי שמאי מכריע בהליך של היטל השבחה. אלא שמתחת לפני השטח מסתתר סיפור על התנגשות בין כללים נוקשים של משפט מנהלי לבין מציאות אנושית שכלל לא מתיישרת עם לוחות זמנים, בוודאי שלא בתקופה שבה עובדים נמצאים בחופשת לידה, המחליפים נמצאים בשירות מילואים ומדינה שלמה מתנהלת תחת מתקפה.

כך מצאה עצמה י.ע.ז יזמות ובניה והתחדשות עירונית מול מועצת שמאי המקרקעין והוועדה המקומית תל אביב, לאחר שהגישה בקשה למינוי שמאי מכריע באיחור של עשרות ימים. המשיב, משרד המשפטים באמצעות מועצת שמאי המקרקעין, סירבה להאריך את המועד בטענה שאין טעם מיוחד המצדיק זאת. החברה מצדה, טענה כי הנסיבות של חופשת לידה של מנהלת הכספים ושירות מילואים של המחליף שמונה לצדה בזמן המלחמה, יצרו תקלה תפעולית שלא איפשרה לה לעמוד בלוחות הזמנים.

פסק הדין שניתן מאיר החלטה מנהלית זו מזווית נדירה, ומציב במרכז הבמה את העובדה הפשוטה שלפעמים החיים, ובייחוד חופשת לידה ומילואים בעיצומה של מלחמה, חזקים יותר מהחוקים. השופט הס ציין כבר בראשית הדברים כי אין מחלוקת על כך שהאיחור היה משמעותי, אבל הוא מדגיש כי בחינה של “טעם מיוחד” אינה בחינה טכנית בלבד אלא מחייבת התבוננות רחבה. לדבריו, “ככל שהטעם המיוחד חזק יותר, הרי נדרוש טעמים אחרים חלשים יותר, וכן להיפך”, ובכך הוא הופך את ההבחנה המקובלת לשני שלבים - קיומו של טעם מיוחד ואז בחינת נסיבות נוספות - למעין “מקבילית כוחות”, כפי שהוא מגדיר זאת בספק הדין שפורסם.

המונח חופשת לידה הוא "מונח מטעה"

הבחינה הזו הביאה אותו למסקנה כי במקרה הנוכחי אמנם מדובר בטעם מיוחד “חלש”, אך עדיין כזה שיש להתחשב בו. חופשת לידה, שמטבע הדברים יוצרת עומס וקשיים תפעוליים, אינה יכולה להיתפש כתקלה שולית. השופט ציין במפורש כי אפילו המונח “חופשת לידה” הוא “מונח מטעה”, והוסיף כי “אין מדובר בחופשה אלא בתקופה קשה בה נדרש לטפל בתינוק מסביב לשעון”. הוא אף הזכיר בהכרעתו כי החוק עצמו תיקן את שם המונח ל“תקופת לידה והורות” כדי לשקף את המציאות.

בית המשפט התייחס גם להשלכות רחבות יותר של תקופת הלידה, בייחוד לנוכח פערי השכר המגדריים. השופט ציין כי “קיים פער בין שכר של אשה לשכר של גבר בישראל… כאשר אחת הסיבות לכך הינה חופשת הלידה והמשמעות הכלכלית הנובעת מכך”, והסביר בהכרעתו כי החובה של החברה ושל בתי המשפט היא להתחשב בכך. לדבריו, לעתים על מערכת המשפט “לוותר על עיקרון חשוב כגון יעילות הדיון, על מנת לקדם עיקרון אחר, במקרה שלנו - השוויון המגדרי בחברה”. מדובר באמירה חריגה בנוף פסקי הדין בתחום התכנון והבנייה, המעידה על ראייה חברתית רחבה.