אפי נוה ועמית בכר
צילום: שלומי יוסף וסיון פרג'
פרסום ראשון

פרסום ראשון: יותר מ-35% הצבעה עד כה בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין; הארכה של שעה בקלפיות הראשיות

מדובר בנתון גבוה משמעתית ביחס למערכות קודמות; עד כה הצביעו מעל 27 אלף עורכי הדין; עומסים כבדים בקלפיות בכל רחבי הארץ. המתמודדים חורשים את הארץ ויש תלונות משני הצדדים על עמידה של 2-3 שעות בתור. הבחירות הוארכו עד השעה 21:00
נחמן שפירא | (6)

המרוץ לראשות לשכת עורכי הדין בין עו"ד עמית בכר היו"ר הזמני של לשכת עורכי הדין לבין עו"ד אפי נוה היו"ר לשעבר של הלשכה, הצליח להעיר את כל המערכת הפוליטית והבחירות חרגו מזמן ממערכת בחירות רגילה של לשכת עורכי הדין. 

החל מהשעה שמונה בבוקר, 77 אלף עורכי דין בעלי זכות בחירה יכלו לצאת ולהצביע ב-171 קלפיות ברחבי הארץ שנפרסו ב-76 ישובים. בכל בתי המשפט הוצבו קלפיות. בתל אביב  בלבד ישנם  10 מוקדי הצבעה.

פרסום ראשון - לביזפורטל נודע כי עד לשעה זו (17:40) הצביעו יותר מ-35% מעורכי הדין, כלומר למעלה מ-27 אלף מצביעים. מדובר על הנתון הגבוה ביותר במערכות הבחירות האחרונות. בפעם הקודמת הצביעו בסף הכל 28 אלף וצפוי שהמספרים יהיו גבוהים משמעותית.

בשעה 14:40 פורסם העדכון הרשמי האחרון מלשכת עורכי הדין על אחוזי ההצבעה, כאשר עד אז הצביעו מעל ל-23.6% מעורכי הדין. התוצאות הרשמיות אמורות להימסר רק מחר בבוקר.

המיתוג של בכר כנציג השמאל לעומת נוה כנציג הימין והמשמעות של בחירת כל אחד מהם למחנה הפוליטי הימני או השמאלי, בנוגע לשני נציגי הלשכה בוועדה לבחירות שופטים הוציאו את עורכי הדין ממשרדיהם לקלפיות כבר משעות הבוקר.

 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

סיון פרג ושלומי יוסף

ראש בראש. אפי נוה ועמית בכר. צילום: סיון פרג' ושלומי יוסף

זאת בניגוד לבחירות הקודמות ללשכה שהיו מנומנמות עם אחוזי הצבעה נמוכים. על פי הדיווחים ללשכת עורכי הדין משעות הבוקר נוצרו עומסים כבדים בקלפיות ברחבי הארץ.

קיראו עוד ב"משפט"

בנוסף לבכר ונוה מתמודדים לראשות הלשכה גם עו"ד דורון ברזילי יו"ר הלשכה לשעבר ועו"ד ארקדי אליגולאשוילי. כאשר הקולות שהם יקבלו עשויים לשלוח את מערכת הבחירות לסיבוב שני באם אף אחד משני המועמדים המובילים לא יגיע ל-40%. 

לשכת עורכי הדין

העומסים בקלפי. צילום לשכת עורכי הדין.

 

2 ראשי מחוזות כבר נבחרו

הבחירות הם לא רק לראשות הלשכה אלא גם לראשי המחוזות ולמועצה הארצית וכן לוועדי המחוזות.  למועצה הארצית אשר מונה 43 חברים והיא זו שבעצם בוחרת את נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים, מתמודדים בנוסף לרשימות של ארבעת המועמדים לראשות הלשכה עוד 14 רשימות.

לשכת עורכי הדין

קלפי בלשכת עורכי הדין. צילום לשכת עורכי הדין 

במחוז ירושלים מתמודדים עו"ד ארז צ'צ'קס ועו"ד אבי שינלדר. על ראשות מחוז ת"א שהוא המחוז הגדול ובעל ההשפעה הרבה ביותר מתמודדים עו"ד חיה מנע, עו"ד ליאור שפירא, עו"ד תומר בכר. על ראשות מחוז מרכז מתמודדים עו"ד תמי אולמן ועו"ד איתן עמרם. על ראשות מחוז חיפה מתמודדים עו"ד צבי אדיר ועו"ד שאדי סרוג'י. במחוז צפון לא מתקיימים בחירות לראשות המחוז לאחר שעו"ד מוחמד נעאמנה הוכתר כמנצח לאחר שהיה המועמד היחיד. גם במחוז דרום ראש המחוז עו"ד אלעד דנוך הוכתר כמנצח לאחר שהיה המתמודד היחיד.

 

תרומות במיליוני שקלים 

מערכת הבחירות לוותה בהרבה דם רע בין שני המתמודדים המובילים לראשות הלשכה אפי נוה ועמית בכר. בכר נתמך ע"י סיעות האופוזיציה ואף מקיים התייעצויות שוטפות עם חברי הכנסת. נוה נתמך חלקית ע"י חברי כנסת ושרים מהקואליציה.

בנוסף, לפי דוח התרומות שהציגו השניים נוה גייס כ-300 אלף שקל תרומות. כאשר התורם הגדול ביותר היה נידאל עואידה מכפר כנא מספר 3 ברשימה של נוה שתרם לקמפיין 150 אלף שקל. לעונתו בכר גייס יותר מ-3 מיליון שקל תרומות, כאשר מספר תורמים תרמו לו חצי מיליון שקל כל אחד. כך דוריס ארקין תרם חצי מיליון שקל לקמפיין. גם שולמית וזאב מוזס תרמו חצי מיליון שקל.   חברת ריקאפ  וחברת איש בענן תרמו 100 אלף כל אחת.  מתתיהו ומרב זינדר תרמו לבכר 356 אלף שקל. סכומי כסף די חריגים בהתמודדות ללשכת עורכי הדין.  שני המתמודדים הנוספים ברזילי ואליגולאשוילי הציגו נתוני תרומות צנועים בהרבה. ברזילי הציג תרומות בסך של 205 אלף שקל, כאשר נעמי עיני פלדמן מספר 2 של ברזילי בבחירות תרמה 125 אלף שקל לקמפיין. אליגולאשוילי הציג נתונים לפיהם לא קיבל תרומות כלל לקמפיין.

לשכת עורכי הדין

לשכת עורכי הדין

התרומות של עמית בכר. צילום אתר לשכת עורכי הדין

 

לשכת עורכי הדין

התרומות של אפי נוה. צילום אתר לשכת עורכי הדין

שר המשפטים האריך את זמני ההצבעה

לאור העומסים הכבדים בקלפיות פנה יו"ר ועדת הבחירות שלומי באשי היום מספר פעמים לשר המשפטים יריב לוין בבקשה להאריך את פעילות הקלפיות.

באשי כתב "אנו מקבלים פניות רבות על עומסים כבדים בקלפיות השונות, בכל רחבי הארץ. נודה בכל לשון של בקשה לקבל את החלטתך, בהקדם ככל הניתן, על מנת שנוכל להיערך בהתאם מבחינת כוח אדם וזאת ככל ששעות ההצבעה יוארכו בקלפיות. כל החלטה היא החלטה". באשי ביקש להאריך את זמני ההצבעה מ-17:00 עד 20:00 בקלפיות המשנה והשר לוין לאחר שעות ארוכות של אי מענה נעתר לבקשתו. 

 

לשכת עורכי הדין

המכתב לשר המשפטים. צילום לשכת עורכי הדין

משרד המשפטים

המענה המאוחר משר המשפטים. צילום משרד המשפטים

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שרה 20/06/2023 20:09
    הגב לתגובה זו
    חלילה וחס שבכר יבחר, לא מספיק שהוא נואם אצל האנרכיסטים צריך אותו גם בלשכה??? קץ הדמוקרטיה במדינה....
  • 5.
    רק במדינה משיכית כמו ישראל של היום יכול עברין מורש 20/06/2023 19:35
    הגב לתגובה זו
    רק במדינה משיכית כמו ישראל של היום יכול עברין מורשע להציג עצמו לראש הלישכה אבל כשכל כך הרבה עבריינים מורשעים ועבריינים שעוד לא נתפסו בכנסת ישראל אני לא מתפלא
  • 4.
    קח קח מחיינו את המושחתים האלה . (ל"ת)
    אבינו מלכנו שבשמים 20/06/2023 18:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איך איך פושע ומושחת עדיין מסתובבים חופשי ? (ל"ת)
    "מכל העולם מתקשרים " 20/06/2023 18:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שהעבריינים והפושעים היו יורדים למקלט מרוב בושה . (ל"ת)
    איפוא הימים ההם .... 20/06/2023 18:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תחזיקי מעמד ממש עוד קצת ונציל אותך . (ל"ת)
    מדינה אהובה שלי ! 20/06/2023 18:48
    הגב לתגובה זו
ארקיע
צילום: ארקיע

פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה

משפחה שומרת מצוות שהייתה אמורה לשוב מפריז לישראל ביום שישי בבוקר בטיסת ארקיע, נאלצה להישאר בצרפת עד יום ראשון, לאחר שהטיסה נדחתה ביותר מ-20 שעות. חברת התעופה טענה כי התקלה נגרמה כתוצאה מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - גלגל שנקרע במטוס אחר באיסלנד, אך בית המשפט דחה את טענותיה וקבע כי מדובר במחדל צפוי מראש, ותוצאה של התנהלות רשלנית ושאננה

עוזי גרסטמן |

ביום שישי לפנות בוקר, ב-26 באוגוסט 2022, ארזה משפחת זמיר את מזוודותיה ונערכה לשוב מפריז לישראל. ההורים וארבעת ילדיהם, כולם שומרי מצוות, הזמינו טיסת ארקיע שנקבעה לשעה 00:25. אלא שכשהגיעו לשדה התעופה, הם גילו שהמטוס כלל לא מוכן להמראה. בשעות הלילה נאמר להם כי צפוי עיכוב, אך רק לקראת 3:00 לפנות בוקר התברר שהטיסה בוטלה לגמרי. מה שהחל באיחור קל, נהפך עד מהרה לסוף שבוע מתסכל בן 60 שעות של חוסר ודאות, עוגמת נפש והוצאות כבדות. בני המשפחה, שלא היו מוכנים לחלל שבת, מצאו עצמם לכודים בפריז ללא נציג של החברה וללא כל מענה. הטיסה החלופית שהוצעה להם - למחרת ב-21:30 בלילה - יצאה בעיצומה של השבת, ולכן הם נאלצו להישאר בצרפת עד ליום ראשון. רק אז הם שבו לישראל, באיחור של כמעט שלושה ימים מהמועד המתוכנן.

ארקיע טענה כי העיכוב בטיסה נבע מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - תקלה בגלגל מטוס אחר שלה, שהתגלתה יומיים קודם לכן בטיסה לאיסלנד. לטענת החברה, לאחר שהוחלף הגלגל התקול, הוא הוטס חזרה לישראל, אך עקב מחסור בכוח אדם בשדה התעופה בן גוריון, לא ניתן היה לפרוק אותו מבטן המטוס בזמן. כך נוצר עיכוב בלוח הטיסות, שגרר ביטול של הטיסה מצרפת.

אלא שהשופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב לא קיבל את ההסבר. בפסק הדין שלו נכתב כי, "העיכוב יוצא הדופן בהמראה שעלה על עשרים שעות הוא זה שהפך את טיסת התובעים ל'טיסה שבוטלה'". השופט ציין כי התקלה לא נבעה מאירוע בלתי צפוי, אלא מהתנהלות צפויה וידועה מראש. "הנתבעת יודעת שאירוע סיום חיי הגלגל הוא אירוע צפוי וקיומו וודאי", כתב השופט בהכרעתו, "ואולם הנתבעת אינה עושה דבר כדי למנוע את התקלות שינבעו ממנו, אלא פועלת רק כאשר אותו גלגל אכן הגיע לסוף חייו".

החברה מחליפה גלגלים רק כשמתגלים סימני שחיקה

נציג התחזוקה של ארקיע, מר חיים פרץ, העיד כי הגלגל שבו התגלתה התקלה עבר כבר 275 נחיתות, כשאורך חייו הממוצע של גלגל מטוס הוא 300 נחיתות. הוא הודה כי החברה אינה מחליפה גלגלים מראש, אלא רק כשמתגלים סימני שחיקה. השופט ברקאי ציטט מתוך עדותו: "העד: גלגל מוחלף בהתאם, עם הבדיקה הוויזואלית שלו... אין פג תוקף לצמיגים... יכול להיות 350, יכול להיות 400, יכול להיות 250". בהמשך אף העיר השופט כי, "אם 'יכול להיות' שחיי הגלגל יהיו רק 250 נחיתות - הרי בוודאי שהיה על הנתבעת להיערך לאירוע הצפוי לאחר שזה כבר עבר 275 נחיתות".

בית המשפט קבע כי ארקיע לא הוכיחה את טענתה בדבר "נסיבות מיוחדות" שאינן בשליטתה - תנאי הכרחי להשתחררות מחובת הפיצוי לפי סעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה. לא זו בלבד שהתקלה היתה צפויה, אלא שגם הטענה בדבר מחסור בכוח אדם בנתב"ג הועלתה "בעלמא וללא כל הוכחה", כדבריו. השופט הדגיש כי החברה לא הציגה מסמכים, תכתובות או עדויות שיתמכו בטענותיה לגבי עיכוב בפריקת הגלגל או העומס בשדה התעופה.

ארקיע
צילום: ארקיע

פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה

משפחה שומרת מצוות שהייתה אמורה לשוב מפריז לישראל ביום שישי בבוקר בטיסת ארקיע, נאלצה להישאר בצרפת עד יום ראשון, לאחר שהטיסה נדחתה ביותר מ-20 שעות. חברת התעופה טענה כי התקלה נגרמה כתוצאה מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - גלגל שנקרע במטוס אחר באיסלנד, אך בית המשפט דחה את טענותיה וקבע כי מדובר במחדל צפוי מראש, ותוצאה של התנהלות רשלנית ושאננה

עוזי גרסטמן |

ביום שישי לפנות בוקר, ב-26 באוגוסט 2022, ארזה משפחת זמיר את מזוודותיה ונערכה לשוב מפריז לישראל. ההורים וארבעת ילדיהם, כולם שומרי מצוות, הזמינו טיסת ארקיע שנקבעה לשעה 00:25. אלא שכשהגיעו לשדה התעופה, הם גילו שהמטוס כלל לא מוכן להמראה. בשעות הלילה נאמר להם כי צפוי עיכוב, אך רק לקראת 3:00 לפנות בוקר התברר שהטיסה בוטלה לגמרי. מה שהחל באיחור קל, נהפך עד מהרה לסוף שבוע מתסכל בן 60 שעות של חוסר ודאות, עוגמת נפש והוצאות כבדות. בני המשפחה, שלא היו מוכנים לחלל שבת, מצאו עצמם לכודים בפריז ללא נציג של החברה וללא כל מענה. הטיסה החלופית שהוצעה להם - למחרת ב-21:30 בלילה - יצאה בעיצומה של השבת, ולכן הם נאלצו להישאר בצרפת עד ליום ראשון. רק אז הם שבו לישראל, באיחור של כמעט שלושה ימים מהמועד המתוכנן.

ארקיע טענה כי העיכוב בטיסה נבע מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - תקלה בגלגל מטוס אחר שלה, שהתגלתה יומיים קודם לכן בטיסה לאיסלנד. לטענת החברה, לאחר שהוחלף הגלגל התקול, הוא הוטס חזרה לישראל, אך עקב מחסור בכוח אדם בשדה התעופה בן גוריון, לא ניתן היה לפרוק אותו מבטן המטוס בזמן. כך נוצר עיכוב בלוח הטיסות, שגרר ביטול של הטיסה מצרפת.

אלא שהשופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב לא קיבל את ההסבר. בפסק הדין שלו נכתב כי, "העיכוב יוצא הדופן בהמראה שעלה על עשרים שעות הוא זה שהפך את טיסת התובעים ל'טיסה שבוטלה'". השופט ציין כי התקלה לא נבעה מאירוע בלתי צפוי, אלא מהתנהלות צפויה וידועה מראש. "הנתבעת יודעת שאירוע סיום חיי הגלגל הוא אירוע צפוי וקיומו וודאי", כתב השופט בהכרעתו, "ואולם הנתבעת אינה עושה דבר כדי למנוע את התקלות שינבעו ממנו, אלא פועלת רק כאשר אותו גלגל אכן הגיע לסוף חייו".

החברה מחליפה גלגלים רק כשמתגלים סימני שחיקה

נציג התחזוקה של ארקיע, מר חיים פרץ, העיד כי הגלגל שבו התגלתה התקלה עבר כבר 275 נחיתות, כשאורך חייו הממוצע של גלגל מטוס הוא 300 נחיתות. הוא הודה כי החברה אינה מחליפה גלגלים מראש, אלא רק כשמתגלים סימני שחיקה. השופט ברקאי ציטט מתוך עדותו: "העד: גלגל מוחלף בהתאם, עם הבדיקה הוויזואלית שלו... אין פג תוקף לצמיגים... יכול להיות 350, יכול להיות 400, יכול להיות 250". בהמשך אף העיר השופט כי, "אם 'יכול להיות' שחיי הגלגל יהיו רק 250 נחיתות - הרי בוודאי שהיה על הנתבעת להיערך לאירוע הצפוי לאחר שזה כבר עבר 275 נחיתות".

בית המשפט קבע כי ארקיע לא הוכיחה את טענתה בדבר "נסיבות מיוחדות" שאינן בשליטתה - תנאי הכרחי להשתחררות מחובת הפיצוי לפי סעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה. לא זו בלבד שהתקלה היתה צפויה, אלא שגם הטענה בדבר מחסור בכוח אדם בנתב"ג הועלתה "בעלמא וללא כל הוכחה", כדבריו. השופט הדגיש כי החברה לא הציגה מסמכים, תכתובות או עדויות שיתמכו בטענותיה לגבי עיכוב בפריקת הגלגל או העומס בשדה התעופה.