בלוד בונים 50 אלף דירות ואין תשתיות
800 מתכננים התכנסו לדון בתהליכי השינוי המתרחשים בערים הישראליות, כיצד נערכים אליהם והשפעותיהם על התושבים. בכנס של האיגוד אמרה דלית זילבר מנכ"לית מינהל התכנון כי "אנו ניצבים בפיתחה של תקופה בה תידרש הקצאת תקציבים משמעותיים לקידום וביצוע תשתיות-על חיוניות. מוסדות התכנון אישרו מאות אלפי יחידות דיור, בעבודה מאומצת, מנוהלת ומתוכננת של מינהל התכנון, ובשנים הבאות, ימשיכו לעמוד במכסות לאישור יחידות דיור בהתאם ליעדי התוכנית האסטרטגית".
כלומר תכנון יש, והיא מביעה דאגה בקשר לביצוע. "בשלב הנוכחי, הבעיה האקוטית אינה בתכנון, אלא בביצוע. אנו נמצאים בעיצומו של משבר ביצועי ברמת התשתיות - מתחבורה ואנרגיה ועד לכיתות לימוד", הוסיפה, "ברור לכל כי לא ניתן לבנות ולאכלס שכונות ללא המענה התשתיתי הנדרש - ביוב, מים, חשמל וכמובן תחבורה ציבורית. תידרש השקעת תקציבים בהתחדשות העירונית כולל ליווי וסיוע לרשויות המקומיות תוך שימת לב מיוחדת לאזורי הפריפריה, בהקמת שירותי הציבור הנדרשים ובהתאמת תבנית העיר המתחדשת והנערכת להכפלת האוכלוסייה".
ראש העיר לוד יאיר רביבו באותה הגישה. רביבו הציג את הפערים בתחום התשתיות הלאומיות כגורם מעכב לתכניות הפיתוח, והדגיש את הצורך בהעברת סמכויות בתחום התשתיות הלאומיות לראשי ערים, כמו גם את הצורך בהעלאת שכר עובדי ועדות התכנון.
"אנו בונים בלוד 30,000 יחידות דיור בהסכם הגג ועוד 20,000 בהתחדשות עירונית. אבל הפערים האמיתיים הם בתשתיות הלאומיות. אין לי חשמל למקומות האלו. שרת האנרגיה לא האמינה לי שאנו באמת בונים, אין לנו תחמש"ים (תוכניות לחמש שנים), אנו בונים ואין לנו חשמל לתת. אין תשתיות לאומיות, כבישים וביוב. הפתרון לקידום המצב הזה הוא במתן סמכויות לראשי ערים. צריכים לתת לנו, ראשי הערים, לתכנן את התחמ"שים ואת מתקני הביוב. אנו יודעים הכי טוב את הצרכים של התושבים".
- "נציב פאנלים מעל עצי אבוקדו, נהפוך לחברה ירוקה פעמיים"
- דלית זילבר תמונה למשנה למנכ"ל חברת מהדרין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת הפנים איילת שקד התמקדה בשכר הטרחה של עובדי וועדות מינהל התכנון ואמרה: "יש בי הערכה רבה לעבודה המקצועית של המתכננים, במיוחד בתקופה בה שוק הנדל"ן והתכנון רותח. מאז שנחשפתי לסכומים אותם מרוויחים עובדי הוועדות אני פועלת במרץ כדי לייצר תחרות בין השוק הפרטי לציבורי ולהעלות את שכר אנשי המקצוע במוסדות התכנון. אני מקווה שהמהלך הזה יביא למשיכת כוח אדם איכותי לוועדות המקומיות והמחוזיות, וכתוצאה מכך לקיצור הליכי התכנון והרישוי.
"אני יודעת שלעיתים אני מקבלת החלטות שקהילת המתכננים לא מסכימה איתן לגמרי אך עליכם לזכור שהמשקפיים שאני מסתכלת בעדם הם לא רק משקפיים תכנוניים אלא תפקידי להביט בראייה מדינית רחבה יותר. הקמת 14 היישובים החדשים בנגב, שלכאורה מנוגדת למדיניות מקצועית של ציפוף, נובעת משיקולים מדיניים ביטחוניים של התיישבות הנגב, ובמהלך הזה אני גאה מאד".
- 9.העיקר לבנות ולבסוף בעלי הדירות יסבלו ויבכו (ל"ת)איתן 21/06/2022 11:43הגב לתגובה זו
- 8.חחחח 21/06/2022 03:16הגב לתגובה זותחמ"שים= תחנות משנה ( של חשמל) ולא תוכניות חומש כפי שפירש הכתב..
- 7.אחד העם 20/06/2022 18:48הגב לתגובה זואז למה נכנסת לסיפור הזה, ולמה אתה מריץ בנייה של 50,000 יח"ד, מבלי לוודא שכל התשתיות במקום? איפו האחראיות שלך כלפי אותם רוכשי דירות שהולכים להתקע, בין אם תשתיות זוועתיות, בין עם עיכובים בבניה בשל כך? ועוד לא דיברנו על האוכלוסייה שכבר כאן שגם תסבול כי הכל נופל על התשתיות הגרועות והעמוסות גם כך. האחריות היא לא על המתכננים, אלא על אלה שרצים "לביצוע", במטרה פוליטית ובחוסר אחראיות מוחלטת.
- 6.שלומי 20/06/2022 18:29הגב לתגובה זוגם אם תשלמו לי לא אדץגור במקום הזה אחרי שומר החומות עיר מגעילה ומפוצצת ישמעאלים מעדיף את תל אביב השקטה
- 5.אחד שיודע 20/06/2022 18:17הגב לתגובה זו, זה מה שחסר אסור לתת עוד סמכויות לראש הערים ,הם מושחתים, לרובם אין צל של מושג ושכל. ראש עיר שמביא את בני ברק ללוד לשכונה סגורה, שמאפשר לחברה הכלכלית ולקבלנים ,לעשות מה שהם רוצים, להרוס תשתיות של שנים או ,חודשים כאחד. אסור שתהיה לו אפילו הסמכות שיש לו עכשיו. וזה מה שקורה בלוד כל יום. כל הדירות והתשתיות שנבנו שם בשנים האחרונות לא יחזיקו מעמד יותר מעשר שנים. בתי כנסת נבנים ללא היתר, כריתת עצים ללא היתר. הרס מרחב ציבורי ללא פיקוח, אכיפה, לא של מעשים כנגד החוק, ולא של תקנים.
- 4.גבי 20/06/2022 14:08הגב לתגובה זונהיה כאן עמוס מאוד.
- 3.אבי 20/06/2022 13:27הגב לתגובה זושומר החומות
- 2.אז מה ? 20/06/2022 12:03הגב לתגובה זואז מה ? אלקין מוכר עשרות אלפי דירות שאפילו אין להם תכנון ( לא מדובר על היתרים אלא תכנון בסיסי )- אז מה ההתרגשות ?
- 1.אופיר 20/06/2022 11:28הגב לתגובה זוכאן מסתפקים בבתי דירות מכוערים, סניפי מקדונלד'ס וגולדה והכל בחבילה אטרקטיבית של 2 מיליון ש"ח בלוד. העתיד נראה מזהיר

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.
סבסוד המשכנתאות
שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.
