למעלה מ-70% מדירות המיועדות לדיור ציבורי נמסרות באיחור

על פי חוק, מוכרי דירות המאחרים למסור דירה נדרשים לתשלום פיצויים על תקופת האיחור אך לאחרונה גוברת הסרבנות מצד היזמים לתשלום - והתביעות נגדם בדרך
מורן ישעיהו | (1)
נושאים בכתבה דיור ציבורי

למעלה מ-70% מהדירות שנרכשו עבור דיור ציבורי נמסרות באיחור, כך עולה מבדיקה שביצע משרד הבינוי והשיכון בשיתוף אגף נכסים של המשרד וממונה חוק המכר. בעקבות חוסר נכונות של מספר יזמים לשלם פיצוי בגין האיחור הוחלט לראשונה להגיש תביעה כנגד אותם סרבנים. 

התביעה הראשונה על סך יותר מ-100 אלף שקל הוגשה בשבוע שעבר כנגד חברת "זיפ תמ"א 38 בורכוב 14-16 פתח-תקווה" בגין איחור של 10 חודשים במסירת דירה המיועדת לדיור ציבורי ובימים הקרובים משרד הבינוי צפוי לתבוע שישה יזמים נוספים. 

חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 קובע כי מוכר דירה כהגדרתו בחוק, המאחר במסירת הדירה לרשות הקונה, נדרש לשלם פיצויים לקונה החל מהיום ה-61 לאיחור ועל כל תקופת האיחור החל מהמועד החוזי למסירת הדירה ועד להעמדת הדירה לרשותו. הפיצוי אמור לשמש ככיסוי הוצאות הרוכשים בגין שכירות דירה דומה, הובלה ואחסנה, עגמת הנפש וכיוצ"ב, עד למסירת הדירה החדשה מהקבלן.

לפי המשרד, עד עתה הגיע לסיכום עם היזמים המאחרים בגין הפיצויים המגיעים לו, והפיצויים הופנו בחזרה לקרן הדיור הציבורי לטובת רכישת דירות נוספות עבור הדיור הציבורי. אמנם, עתה החליט המשרד להחמיר כאמור עם היזמים.  

 

"האיחור במסירה הוא תופעה שגרתית"

בנימין דרייפוס, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, הסביר כי "במסגרת רכישה של דירות לדיור הציבורי, המשרד נחשף לתופעה של שגרה באיחור מסירת דירות לדיירים, ומאידך על כך שדיירים אינם מקבלים את הפיצוי כפי שנקבע בחוק המכר דירות אילולא התערבות בית המשפט". לדבריו, בכוונת המשרד לפעול על מנת לקבל את הפיצוי הקבוע בחוק מקבלנים ולהגביר את המודעות של רוכשי הדירות בשוק בכלל, לפיצויים הקיימים בחוק המכר ולזכויותיהם מכוח החוק.

הדיור הציבורי בישראל מציע פתרונות דיור לאוכלוסיות שאין ביכולתן לשכור דירה בשוק הפרטי, והזכאות נקבעת בהתאם לקריטריונים של משרד הבינוי והשיכון המופקד על סיוע לזכאים לקבלת הדירה. פתרונות הדיור לזכאים מוצעים באמצעות חברות מאכלסות (חברות שיכון) ציבוריות כגון: עמידר, עמיגור, חלמיש, שקמונה, חל"ד ושיכון ופיתוח, הפועלות לצד משרד הבינוי והשיכון. באפשרותם של דיירים המתגוררים בשכירות בדיור הציבורי באחת החברות המאכלסות להגיש בקשה לרכישת הדירה בכפוף לתנאי המשרד.

לפי נתוני משרד הבינוי והשיכון, בין השנים 2016-2019 רכש המשרד למעלה מ-2,500 דירות עבור דיירי הדיור הציבורי, מתוכן כ-450 דירות חדשות. זאת נוסף על 318 דירות שהוקצו לדיור ציבורי במסגרת פרויקט "מחיר למשתכן" ברחבי הארץ.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

ד"ר יפעת שאשא ביטון, שרת הבינוי והשיכון :"לא נסכים לכך שמשפחה תמתין עוד יום אחד נוסף מעבר להכרח, בשל איחור מסירה של יזם. אנו עומדים על הבטחת הזכויות של כלל רוכשי הדירות ולשיפור הנורמות הנוהגות בתחום, כך שיזמים יעמדו בלוחות הזמנים להם התחייבו כלפי הרוכש על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בדיירי הדיור הציבורי".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה = קורת גג 01/12/2019 04:57
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם

על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים? 

צלי אהרון |

משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.

רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה. 

וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.

במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא  צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.

וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.