איך תחסכו עד 2% מערך הדירה, ומה הקשר למדד תשומות הבנייה?

ההצמדה למדד מבטאת בעקיפין התייקרות שוטפת של מחירי הדירות; מתי כדאי לשלם לקבלן?
עמית בר, הון | (9)

מדד תשומות בנייה הוא אחד המדדים החשובים ביותר במסגרת המדדים שמפרסמת הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). הוא מודד את השינויים החלים בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים. המדד מייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה, ולכן הוא משמש את הקבלנים בהצמדה על החובות/ תשלומים של רוכשי הדירות. זו הסיבה שמדובר במדד כל כך חשוב לכל כך הרבה אנשים.  

התשלומים לקבלן צמודים לרוב למדד זה, תחת ההנחה שהעלויות של הקבלן עלו באותו האופן. אבל האם זה נכון? מסתבר שיש תרעומת גדולה מצד הקבלנים שטוענים שהעלויות בפועל – בעיקר שכר עבודה לפועלים וחומרים, עלו בשנים האחרונות כפול ויותר ממה שעלה המדד. המדד אמנם עולה בקצב שנתי של 2.5% בחמש השנים האחרונות (קרוב ל-2% בשנה שעברה), בעוד מדד המחירים לצרכן סביב האפס, אלא שהקבלנים טוענים שבפועל המדד צריך לבטא עלייה של 5% בשנה ומעלה. 

עם זאת, הלמ"ס אמור לבדוק את סל ההוצאות בבנייה על פי בדיקות וסקרים שוטפים, ולא נראה שהם מנותקים מהמציאות. מעבר לכך, חשוב להדגיש כי רוכשי דירה חדשה, יכולים וצריכים להימנע מהצמדה מלאה על מדד תשומות הבנייה, ויש כמה טיעונים לכך. ראשית, מרכיב גבוה מהעלות בנייה הכוללת היא עלות הקרקע והרווח היזמי.

כאשר הקבלן מצמיד לכם את התשלומים למדד תשומות הבנייה, הוא מצמיד גם מרכיב שלא רלבנטי לעלויות בנייה (לא חומרים ושכר עבודה) – למה נדרשים תשלומים צמודים על הקרקע שכבר שולמה ושאין לה קשר לעלויות השוטפות, ולמה לשלם הצמדה על הרווח של הקבלן?

אין באמת הסבר, ובכלל – למה לשלם צמוד למדד תשומות הבנייה? בשנים האחרונות יש רוכשים שמתעקשים ומצליחים לשלם את התשלומים כשהם צמודים למדד המחירים לצרכן. תוכלו לנסות, רק חשוב להדגיש שאף אחד לא יודע מה יהיה הקשר בין מדד תשומות הבנייה למדד המחירים לצרכן בחודשים ובשנים הקרובות. ברור שאם מה שהיה הוא שיהיה, אז מאוד כדאי להגיע להצמדה של מדד המחירים לצרכן ולא מדד תשומות הבנייה.

הרוב עדיין "צמוד" למדד תשומות הבנייה, ומסתבר שההצמדה הזו בעקיפין מבטאת התייקרות שוטפת של מחירי הדירות (בשיעור של מעל 2% בשנה).

מתי לשלם לקבלן?

רוכשי דירות רבים מתלבטים בשאלה מאוד חשובה - מתי לשלם לקבלן? מצד אחד תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רבים, לקיחת משכנתא מוקדמת שעלותה – הריבית.

השאלה הכלכלית היא מי יותר גבוה- מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא.  אם אתם מעריכים מדד גבוה מהריבית אז כדאי לשלם מהר – לקחת משכנתא ולשלם לקבלן; אם הריבית גבוהה מהמדד, אז עדיף לדחות את המשכנתא כמה שאפשר.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

כאן תוכלו לקבל נתונים שיעזרו לכם לקבל החלטה: נתונים על ריבית משכנתא, מדד תשומות הבנייה, ומדד המחירים לצרכן

מעבר לעניין הכלכלי, יש שיקולים נוספים, לרבות הרצון והצורך שלכם שחלק משמעותי מהתשלומים יישאר לסוף, לשלב קבלת הדירה. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ליאת-חיה 07/12/2019 22:57
    הגב לתגובה זו
    אם יש ערבות בנקאית אז אולי כדאי לשלם הכל לקבלן ואת השאר לקחת משכנתא עם מיקוח ופיקוח כי אולי שם יהיו פחות הפתעות
  • 6.
    על רכישת דירה ומשכנתא אני קורא רק אצל משכנתאמן (ל"ת)
    עדי 25/02/2018 08:59
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שי 17/02/2018 08:15
    הגב לתגובה זו
    אם הקבלן פושט רגל.
  • יש היום ערבות בנקאית על כל שקל ככה שאין כאן סיכון (ל"ת)
    בנקאי 21/02/2018 14:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יועץ פיננסי 16/02/2018 20:06
    הגב לתגובה זו
    1.4% מערך הדירה, על חודש שלא קונים ערך הנדל"ן יורד ויורד בעצם על מיליון וחצי חסכתם בחודשים בערך 20 אלף הנדל"ן מת
  • עמי 16/02/2018 23:18
    הגב לתגובה זו
    הנדלן לא יורד, תבדוק אצל הקבלנים זה רק עולה לפי מדד תשומות בנייה
  • 3.
    דוד 16/02/2018 16:17
    הגב לתגובה זו
    מדד תשומות בנייה עולה הרבה יותר מריבית משכנתא, עדאי לשלם בהתחלה לקבלן ולקחת משכנתא, ככה חוסכים את עליית המדד, זה בממוצע 2 אחוז אבל זה יכול להיות גם 3 4 אחוז
  • 2.
    דני 16/02/2018 13:48
    הגב לתגובה זו
    אני הצלחתי להגיע להסכם עם הקבלן לשלם לפי מדד המחיירם לצרכן
  • 1.
    רעי 16/02/2018 12:36
    הגב לתגובה זו
    פשוט לא קונים עד שהמחירים מתרסקים 70 אחוז
יוסי אברהמי
צילום: פרטי
ראיון

יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"

לאחר מכירת 10% מהחברה שבבעלותו ללאומי פרטנרס לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל, אברהמי מדבר על הזרמת ההון, המו״מ שהתפוצץ עם מנורה, הכיוון להנפקה - וההתעניינות הגוברת של משקיעים מהעולם בנדל"ן הישראלי

צלי אהרון |

יוסי אברהמי מרוצה. לאומי פרטנרס הצטרפו להשקעה בחברה ( לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל) והוא יכול להתקדם לעבר חלום ההנפקה לציבור בשווי גבוה יותר. אף אחד לא יכול להבטיח ואברהמי לא מוכן לנדב מידע, אבל הכוונה של החברה להתקדם להנפקה וזה לא יהיה בשווי העסקה הנוכחית. שווי של 2 מיליארד שקל לא יהיה הפתעה. כשאתה מגיע לשוק עם שותף כמו לאומי פרטנרס כשבדרך גם השקעת הון נוסף בפרויקטים והגדלת צבר ורוח גולמי, אתה תהיה שווה יותר. עם זאת, יש סיכון - אברהמי ויתר על הנפקה כעת במטרה לגייס בעתיד בשווי גבוה יותר, אבל מה יקרה אם בדרך יהיו תקלות - ירידת מחירים, שוק חלש? אברהמי לקח את הסיכון. 

מאחורי העסקה עמד תהליך עבודה של כשלושה חודשים, שבמסגרתו בחן השוק המוסדי לעומק את הפעילות, המאזנים, הצבר והאסטרטגיה של הקבוצה. זהו צעד משמעותי עבור חברה פרטית, שמציבה את עצמה על מסלול הבשלה לקראת שוק ההון. תוך הצגת גיבוי מצד אחד הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל, אם לא הכי גדול. לפני העסקה עם לאומי פרטנרס התנהל גם משא ומתן עם מנורה מבטחים בנוגע למכירת כ-20% מהחברה לפי שווי של כ-1.35 מיליארד שקל, כך שהעסקה הנוכחית מבוצעת לפי שווי גבוה יותר, ומחזקת את הרושם שהמוסדיים מעריכים את יכולת הצמיחה של הקבוצה ואת הנכסים שבידיה.

החברה שבראשות היזם ואיש העסקים יוסי אברהמי הוקמה בתחילת שנות ה-80 ונותרה בשליטה משפחתית, פועלת כיום בפרויקטים למגורים בכל רחבי הארץ. ובשנים האחרונות ביססה פעילות משמעותית גם בתחום ההתחדשות העירונית. לצד מאות פרויקטים שביצעה בעבר בתל אביב, חיפה, נתניה ואילת, החברה מחזיקה כיום צבר של כ-10 אלף דירות בשלבי תכנון וביצוע. בתקופה האחרונה היא גם בולטת בזכיות משמעותיות במכרזי רמ"י: ביניהן רכישת קרקע לשכונת מגורים בשדה דב בתל אביב בהיקף 144 דירות, וזכייה משותפת ב-772 דירות ביהוד מונסון.

שתי העסקאות מביעות את מה שקורה בחברה לאחרונה, הרחבת פעילות ומוכנות לעלייה בהיקפי הבנייה בשנים הקרובות. כניסת לאומי פרטנרס מסמנת תחנה נוספת בדרך של יוסי אברהמי לעבר אפשרות הנפקה. בחברה לא מתחייבים על עיתוי אך מציינים כי הדלת פתוחה, וכי החיבור לגוף מוסדי מוביל הכולל ניסיון משמעותי בליווי חברות לקראת שוק ההון, מהווה שכבת תמיכה חשובה.


יוסי, מה היה הרקע לעסקה - איך זה התגבש?