ת"א במקום ה-11 בעולם במחירי הדירות, התשואה משכירות - מהגרועות ביותר

'גלובל פרופרטי גייד': עבור דירה בת"א תיפרדו מסכום השווה ערך ל-29 שנות שכירות, יותר מטוקיו וניו יורק. היכן התשואה הגבוהה ביותר?
לירן סהר | (8)

תל אביב נחשבת כיום לעיר המבוקשת והיקרה ביותר בישראל בקרב רוכשי הדירות, נתון המרחיק ממנה את בני מעמד הביניים. לפי נתוני השמאי הממשלתי עבור הרבעון הרביעי של 2013, המחיר הממוצע של דירת 4 חדרים עמד על 2.75 מיליון שקל, קפיצה של 4.6% בשנה.

ומה מצבה של תל אביב בעולם? מניתוח נתוני אתר הגלובל פרופרטי גייד (Global Property Guide) עולה שתל אביב מדורגת במקום ה-11 בעולם במחיר למ"ר עבור דירת 120 מ"ר, כ-9,511 דולר, או 33 אלף שקל. המשמעות היא שדירת 120 מ"ר בתל אביב עולה בממוצע 1.14 מיליון דולר, או כ-3.96 מיליון שקל. תל אביב מדורגת מתחת לטוקיו, בירת יפן ומעל שטוקהולם, הלסינקי, רומא, טורונטו, לוקסמבורג וסידני.

קהיר - מהזולות בעולם

העיר היקרה ביותר בעולם היא מונקו עם מחיר למ"ר של 53 אלף דולר (181 אלף שקל למ"ר), או 22 מיליון שקל לדירת 120 מ"ר. אחריה מדורגת לונדון עם מחיר למ"ר של 32.75 אלף שקל למ"ר (114 אלף שקל למ"ר) או 13.7 מיליון שקל לדירת 120 מ"ר. העיר הזולה ביותר בעולם היא דר אס סאלאם, בירת טנזניה עם מחיר למ"ר של 700 דולר (2,434 שקל) או כ-292 אלף שקל לדירת 120 מ"ר, אחריה נמצאת קהיר עם מחיר למ"ר של 831 דולר (2,891 שקל) או כ-347 אלף שקל לדירת 120 מ"ר.

מבחינת שכר הדירה, תל אביב מדורגת במקום ה-14 בעולם עם מחיר ממוצע של 3,280 דולר (11.4 אלף שקל) עבור דירת 120 מ"ר, מתחת להלסינקי, בירת פינלנד, ומעל לאמסטרדם ורומא. במקום הראשון נמצאות שוב מונאקו ולונדון עם שכר דירה של כ-10 אלף דולר (כ-35 אלף שקל) ו-6,856 דולר (כ-24 אלף שקל) בהתאמה. הערים הזולות בעולם הן דר אס סאלאם בירת טנזניה וסופיה, בירת בולגריה עם שכר דירה של 500 דולר (1,740 שקל) ו-672 דולר (2,337 שקל) בהתאמה עבור דירת 120 מ"ר.

64 שנות שכר דירה לרכישה בטייפה

בניגוד למדד הנהוג בארץ למדידת יוקר הדירות, של מספר המשכורות הממוצע לו נזקקים לרכישת דירה, אתר הגלובל פרופרטי גייד בוחן את מספר שנות תשלום שכר דירה לו נזקקים תושבי העיר לצורך רכישת דירת 120 מ"ר לפי מדד זה תל אביב נמצאת במקום ה-14 עם 29 שנות שכירות, מתחת לפראג ומעל לווינה. בטייפה, בירת טיוואן נדרשים למספר הגבוה ביותר של שנות שכירות 64 שנים ובקישינב, בירת מולדובה ובקינגסטון, בירת ג'מאייקה נדרשות 10 שנות שכירות בלבד.

לשם השוואה, בפריז תזדקקו ל-26 שנות שכירות, בניו יורק ל-23 שנים, בסידני 22 שנים, בטוקיו ובאמסטרדם 18 שנים ובבואנוס איירס 14 שנים בלבד.

ובאילו ערים תשיגו את התשואה הגבוהה ביותר על שכירות? שלושת המובילות הן קישינב, בירת מולדובה, קינגסטון בירת ג'מאייקה וקהיר עם תשואה שנתית של 10%, 9.75% ו-9.4% בהתאמה. שלושת הערים עם התשואה הנמוכה ביותר הן טייפה, בירת טייוואן, מונקו ואנדורה עם 1.57%, 1.9% ו-2.04% בהתאמה. תל אביב מדורגת במקום ה-71 מתוך 84 (או במקום ה-14 מלמטה) עם תשואה יחסית נמוכה של 3.45%, מתחת לווינה ומעל לפראג.

כתבות מעניינות נוספות:

נדל"ן בפינצטה: היכן במרכז המורחב יש דירות חדשות בפחות ממיליון שקל?

ראש עיריית ר"ג רוצה להתחרות בת"א: "נקים שני אזורי בילוי ענקיים ונרשת את העיר במצלמות ו-WiFi" - צפו בראיון

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ישראלי מצוי 09/10/2018 01:41
    הגב לתגובה זו
    70 שנה לאחר הקמת המדינה ניתן לקבוע בוודאות שזאת מדינה של רודפי בצע מגעילים לדורות הבאים יהיה בלתי אפדשרי להתפתח כאן והפערים כבר עצומים, אתם יכולים להתלונן על הממשלה מהיום עד עוד שנה על מחירי הדירות המופקעים, ובצדק תתלוננו אבל את שכר הדירה בעלי הבתים קובעים, וכולכם נבלות!!! מחירי עתק על כלום ושם דבר תתביישו
  • 6.
    עם של פראיירים גדולים (ל"ת)
    בדבכט 06/04/2014 23:20
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    צביקה דורון יועץנדלן 06/04/2014 19:47
    הגב לתגובה זו
    אבל במקום זאת היא מטילה עליהם מיסים בקניה ובמכירה, וזה לפני שדיברנו על הסיכון אם נופלים על שוכר בעייתי !
  • 4.
    מי משלם 11,400 לדירה בתל אביב? הממוצע אולי 8,500 (ל"ת)
    התשואה בעצם 2.8% 06/04/2014 18:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ווזווז 06/04/2014 16:41
    הגב לתגובה זו
    יחסוך לי אלפי שקלים בחודש. לא רק בדיור אלא גם במזון ובכל ההוצאות.
  • 2.
    זו בועה?? למדינת היהודים היחידה שעתודות הקרקע בה יגמרו? (ל"ת)
    כן תחכו לירידות מחיר 06/04/2014 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תל אביבי 06/04/2014 13:21
    הגב לתגובה זו
    לא באמת חייבים לקנות דירה דווקא במערב העיר, במרחק הליכה מהטיילת וחוף הים, למרות שאין ספק שזה מגניב יותר. לא רוצה לעשות פרסומת לפרוייקט ספציפי, אבל במזרח ת"א יש כיום כמה פרוייקטים חדשים, בהם אפשר לקנות דירת 4 חדרים, חדשה מקבלן, ב 1.6 מיליון. 5 חדרים, חדשה, עולה 1.8 מיליון. אלו מחירים של חולון ופ"ת. דירות ישנות עולות פחות כסף.
  • לא זכור לי שראיתי מחירים כאלו (ל"ת)
    איפה בידיוק? 06/04/2014 22:22
    הגב לתגובה זו
דירה בהנחה מחיר למשתכן
צילום: תמר מצפי
דירה בהנחה

דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?

ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים  מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?

רן קידר |

תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות. 

בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.

140 אלף זכאים מחפשים דיור

הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה. 

ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות. 

האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי).  כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.