הדולר היציג נקבע בעליה קלה: "צפוי לרדת לרמה של 3.60 שקלים עד סוף 2010"

כך מעריכה הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, נירה שמיר. הדולר היציג נקבע בעליה של 0.1% לרמה של 3.704 שקלים
קובי ישעיהו |

הדולר היציג התחזק היום קלות, בעוד בעולם הוא נסחר במגמה מעורבת. הדולר היציג נקבע בעליה של 0.1% לרמה של 3.704 שקלים, לאחר שפתח את היום ביציבות מול השקל. האירו היציג נקבע בירידה של 0.2% לרמה של 5.527 שקלים.

בעולם מאבד הדולר גובה מול האירו, ונחלש כעת ב-0.35% לרמה של 1.499 דולרים לאירו, ונחלש ב-1.3% מול הליש"ט לרמה של 1.661 דולרים לליש"ט.

הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, נירה שמיר, הציגה היום את התחזית המאקרו כלכלית של הבנק לשנת 2010 ומיישרת קו עם תחזיות המתחרים, בנק לאומי ובנק הפועלים. לגבי הדולר מעריכה שמיר כי הוא צפוי לרדת באופן מתון עד לרמה של 3.60 שקלים עד סוף 2010. לכתבה על התחזית של שמיר

בזירת המאקרו, טוענים הבוקר האנליסטים בברקליס קפיטל, בסקירה בה הם חושפים לראשונה מודל אקונומטרי לחיזוי החלטות הריבית של בנק ישראל, כי בנק ישראל נמצא על סף של גל העלאות ריבית, אך הן מתומחרות בשוק. מהמודל של ברקליס עולה, כי מספר קטן יחסית של משתנים - בעיקר אינפלציה, צמיחה ושיעורי הריבית בארה"ב - יכולים להסביר את רוב העלאות הריבית שביצע בעבר בנק ישראל והעומד בראשו הפרופ' סטנלי פישר.

"כיום, ישראל נמצאת בנקודת מפנה בה רוב המשתנים הללו שינו כיוון, ומעידים האצה מיידית בהעלאות הריבית", כותב אנליסט ברקליס דניאל יואיט. "ע"פ המודל העלאות ריבית בשיעור של 2% נמצאות באופק".

המניות הנסחרות בבורסות באסיה נסוגו היום (ד'), בהובלת חברת החומרים והטכנולוגיה, ברקע לירידות במחירי הסחורות ולנתוני התחלות הבנייה בארה"ב שהיו גרועים-מהצפוי. מדד MCSI אסיה פסיפיק איבד 0.3% במסחר בטוקיו, לאחר שמוקדם יותר נסחר בירידה של עד כ-1%. המדד זינק ב-71% מאז נפל לשפל של 5 שנים ב-9 במארס ברקע להתאוששות הגלובלית.

"ההתאוששות הכלכלית עדיין על המסלול, אך הנתונים מעידים על כך שקצב הריבאונד החל להאט", אמר לבלומברג קיושי אישיגאן, אסטרטג במיצובישי UJF ניהול נכסים, המנהלים כ-56 מיליארד דולר. "רווחי החברות חוזרים בהדרגתיות, אך אנחנו צריכים להבחין האם מחירי המניות כבר מתמחרות את השיפור או לא.

גם באירופה מאבדים המדדים המובילים גובה והחוזים על מדדי וול סטריט מאותתים על צפי לירידות קלות בפתיחת המסחר היום.

נגיד הבנק המרכזי של בריטניה טוען היום שהבנקים הגדולים במדינה יכולים ואמורים להיות מופרדים מחטיבות ההשקעות בנכסים מסוכנים וקורא לבחון מחדש את מבנה מערכת הפיננסים. בהערות, שצפויות להיתפס כקריאה לפירוק הבנקים הגדולים בבריטניה, נגיד הבנק המרכזי הזהיר שהתמיכה שהעניקה הממשלה "אולי יצרה את הסיכון המוסרי הגדול ביותר בהיסטוריה". הוא אמר שהיא הייתה בלתי יעילה בכך שצפתה שרגולציה קשוחה יותר בעתיד לבדה, תהיה מספקת כדי למנוע מהבנקים לייצור משברים פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?