נדלן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותבכירי ענף הנדל"ן לראש הממשלה: "הפעילו את החלטת השיקום - עכשיו"
"ללא תשתית תכנונית ותיאום בין הגופים: נשלם מחיר כבד בחיי קהילה, תשתיות ומשאבים", נמסר מהתאחדות הקבלנים, עוד נאמר כי: "יש החלטת ממשלה מוכנה, צריך רק ליישם אותה"
על רקע הנזקים הנרחבים שנגרמו למאות יישובים במהלך מלחמת "עם כלביא", גופי המקצוע המרכזיים בענף הנדל"ן והתכנון בישראל פונים בקריאה דחופה לראש הממשלה, בנימין נתניה: "הפעילו לאלתר את החלטת הממשלה 1710, והקימו
גוף ליבה לאומי לשיקום והתחדשות אזורים שנפגעו". הפנייה נחתמה על ידי שורת איגודים ועמותות מקצועיות ובהן התאחדות הקבלנים בוני הארץ, איגוד המהנדסים, איגוד האדריכלים, לשכת שמאי המקרקעין ואיגוד העובדים הסוציאליים.
הפנייה מבקשת להוציא לפועל את המנגנון
שכבר אושר בממשלה באפריל 2024, בעקבות המלצות דו"ח בין-משרדי להיערכות לאומית לאסונות. לדברי הגופים, הקמה של גוף מתכלל, מקצועי ורב-תחומי, היא תנאי הכרחי להצלחת תהליך השיקום: "היקף ההרס הפיזי והחברתי מחייב ניהול מסודר, שיאחד בין יזמים, מהנדסים, אדריכלים, אנשי
רווחה ורשויות מקומיות", נכתב.
בנוסף נאמר כי: "היעדר תיאום ותשתית יוביל לפתרונות טלאי, לבזבוז כספים ולהעמקת המשבר החברתי באזורים שנפגעו".מהתאחדות הקבלנים הוסיפו: "יש כבר החלטת ממשלה מסודרת, שנולדה מתוך חשיבה לטווח ארוך - אבל היא תקועה. אנחנו לא צריכים
עוד ועדות, אנחנו צריכים הפעלה".
ההחלטה כבר קיימת
החלטת הממשלה 1710 התקבלה על רקע המלצות של מטה מיוחד במשרד ראש הממשלה, שבחן את היערכות המדינה לשיקום לאחר אסונות,
בדגש על רעידות אדמה. ההמלצות כללו הקמת גוף מתכלל שירכז את כלל פעולות השיקום הפיזי, החברתי והקהילתי תחת קורת גג אחת.
אלא שמאז, טרם נעשה דבר. "זו החמצה כפולה: גם לא ערכנו מבעוד מועד את המערכות, וגם כעת - לא משתמשים בכלים שכבר קיימים", אומרים באיגוד
המהנדסים ומוסיפים: "לא בכל יום מתקבלת החלטת ממשלה שנולדה מתוך תכנון לעת חירום. וכשכבר יש כזו, חובה להפעיל אותה".
"הזמן פועל לרעתנו"
נציגי האיגודים הדגישו כי הם מחויבים להירתם לכל מהלך שיידרש, והביעו נכונות לגייס ידע, כוח אדם וניסיון מקצועי, מתוך ראייה של אחריות לאומית. לדבריהם, לא מדובר בדרישה פוליטית אלא באמירה מקצועית: "אם לא נתארגן עכשיו, נמצא
את עצמנו משקמים את אותם יישובים שוב ושוב". עוד ציינו כי הקמת מסגרת מוסדרת ומובלת ברמה הלאומית תאפשר לכלל הגופים הרלוונטיים לפעול יחד וביעילות, תוך תיאום מלא עם הרשויות המקומיות.
"הזמן פועל לרעתנו, כל יום שעובר בלי מנגנון הוא יום שבו רשויות חלשות
מתמודדות לבד עם שיקום שאין להן הכלים לנהל. אם נחכה לאסון הבא כדי להפעיל את ההחלטה - זה יהיה מאוחר מדי".
נשיא התאחדות הקבלנים,
רוני בריק: "חובת מקבלי ההחלטות מכל הדרגים להבין כי לצד פתרון מלא ויישים לקיצור הליכי התכנון, חובת המדינה לתת לענף שלנו פתרון למשבר שימנע מאיתנו לבצע את המשימות הענק שהוטלו עלינו"
אדריכלית אורנה אנג'ל יור' התאחדות האדריכלים: "הגיע הזמן לעבור ממילים למעשים. ממשלת ישראל קיבלה החלטה חשובה להקים גוף ליבה לאומי לשיקום והתחדשות, אבל בשטח - שום דבר לא זז"
יואל אבן, יו"ר ברטוציה של איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים ומהנדס העיר ירושלים: "כמי שעוסק שנים בתכנון וביצוע בתחום עירוני, אני יודע - בלי גוף מתכלל אין שיקום אמיתי.
מדובר במשימה לאומית, שלא מתחילה ונגמרת רק בבניינים"
בנייה מתועשת (גרוק)כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?
בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור
בנייה מתועשת כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".
הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.
מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.
המהפכה שמתחילה במפעל
כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.
התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.
בנייה מתועשת (גרוק)כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?
בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור
בנייה מתועשת כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".
הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.
מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.
המהפכה שמתחילה במפעל
כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.
התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.
