מינוי זמני בעזרה ובצרון: מרק אוקון יחליף את המנכ"ל
המהנדס ישוב לנהל את החברה העירונית, בתקופת ביניים לאור התפתחויות חקירתיות; הדירקטוריון: "יבטיח יציבות תפעולית והמשכיות בפרויקטים העירוניים"
דירקטוריון עזרה ובצרון, החברה העירונית של עיריית תל אביב-יפו, הודיע על מינויו של מרק אוקון לממלא מקום מנכ"ל החברה, כמינוי זמני, עד להודעה חדשה. המינוי אושר פה אחד, ונכנס לתוקף מיידי - על רקע הצורך להבטיח
רציפות ניהולית בתקופה רגישה עבור החברה.
מרק אוקון, מהנדס במקצועו, אינו זר לחברה: הוא כיהן בעבר כמנכ"ל עזרה ובצרון בשנים 2003-2006, ויש לו רקע בניהול פרויקטים ציבוריים רחבי היקף. בשנים האחרונות שימש כמנכ"ל השפד"ן: איגוד ערים דן לאיכות סביבה וביוב.
ולפני כן היה סמנכ"ל בחברת נתיבי איילון.
הוא נחשב למנהל בעל ניסיון בשירות הציבורי ובתחום התשתיות העירוניות. יו"ר הדירקטוריון, יהודית גריסרו, מסרה כי "המשימה המרכזית שלנו היא להבטיח את הרציפות התפקודית של החברה ואת העמידה בכל התחייבויותיה. מול דיירים,
לקוחות, שותפים וספקים".
עוד הוסיפה גריסרו כי: "מינויו של אוקון, אדם שמכיר את החברה לעומק ומביא עמו רקורד ניהולי מוכח, יאפשר לנו לעשות זאת במהירות וביעילות, אוקון יזכה לגיבוי מלא של הדירקטוריון והעירייה". עוד היא הדגישה כי: "הוא נתפס כאיש של עשייה,
מנהל יסודי, וכמי שמביא עמו ניסיון של עשרות שנים בהובלת מערכות מורכבות".
חברה ללא כוונת רווח; אבל מה עם הבכירים בה?
עזרה ובצרון היא חברת בת של עיריית תל אביב יפו, הפועלת
מזה עשרות שנים ללא כוונת רווח. החברה אחראית על ייזום, תכנון וביצוע של פרויקטים לבינוי ציבורי בעיר. בהם מוסדות חינוך, מרכזי ספורט, מבני תרבות וקהילה, וכן על שימור מבנים, הנגשה ושיפוצים. לצד אלו, החברה מובילה את תחום ההתחדשות העירונית בעיר, כולל פינוי־בינוי,
תמ"א 38, שיפוצי חזיתות, והפעלת מערך הכוונה וסיוע לתושבים. בשנים האחרונות קידמה החברה גם פרויקטים של דיור בהישג יד, ונכון להיום, מאוכלסות בה כ־550 דירות בהשכרה מפוקחת לזכאים, כאשר עוד כ-10 אלף דירות נוספות נמצאות בשלבי תכנון וביצוע.
המינוי מתרחש
על רקע חקירה שמנהלת היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) של משטרת ישראל, שבמהלכה פשטו החוקרים על משרדיה של החברה ועצרו מספר חשודים, ביניהם המנכ"ל אליעזר (אלי) גינזברג. על פי החשד, גינזברג היה מעורב בקבלת שוחד והטיית מכרזים. החקירה נמצאת בעיצומה.
החברה
מסרה כי היא משתפת פעולה באופן מלא עם רשויות האכיפה למרות האירועים, בעזרה ובצרון מדגישים כי העבודה נמשכת כסדרה, וכי החברה מחויבת להשלים את כלל הפרויקטים בלוחות הזמנים שנקבעו. במיוחד לקראת פתיחת שנת הלימודים.
דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?
ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?
תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות.
בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.
140 אלף זכאים מחפשים דיור
הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה.
ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות.
- הקבלנים התנגדו, המדינה ביקשה אחידות - וזו התוצאה
- מה הסיכוי שלכם לזכות בדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי). כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.
חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה
כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים?
משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור - 5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים.
העלמות מס במיליארדים
רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.
ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות.
שוק השכירות מגלגל מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.
- גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלושה מסלולי מיסוי
מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס. במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"
