נדלן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
נדלן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

המשקיעים החדשים - כך נראית הדרך של הצעירים להיכנס לשוק הנדל"ן

בעקבות עליית המחירים בשוק הדיור והקושי להעמיד הון עצמי לדירה שלמה, יותר ויותר צעירים ומשקיעים קטנים בוחרים במסלול חדש: רכישת חלק מדירה; מה הם היתרונות והחסרונות? וגם - האם הצמדה של החסכון הנצבר למחירי הדירות בישראל הוא הפתרון הנכון?

הרצי אהרון | (3)

הקושי לקנות דירה במרכז הארץ, גם לאחר ירידות קלות במחירים, מוביל יותר ויותר צעירים לבחור באלטרנטיבה: רכישת שליש דירה, לעיתים גם פחות, בשותפות עם אחרים. מדובר במהלך שמאפשר להם להיכנס לשוק הנדל"ן בישראל מבלי לקחת משכנתא, בלי להגיע להון עצמי גבוה במיוחד, ובחלק מהמקרים - גם תוך שמירה על הטבות מס שמיועדות לחסרי דירה.

המודל מתבסס על כך שכל משתתף מחזיק בחלק מסוים מהזכויות, (לעיתים אין קשר אישי או ישיר בין המשקיעים). חלק מהחברות שפועלות בתחום מציעות לנהל את תהליך הרכישה, לרשום את הבעלות בטאבו, ולהמשיך לנהל גם את השכירות לאורך השנים. החלק של כל משקיע מזכה אותו בהכנסה חודשית חלקית, ובסיום התקופה - בחלק יחסי ממכירת הנכס. למרות שהשירות הזה יעלה סכומים לא נמוכים קטנים ו'ינגוס' לכם בתשואה.

ההשקעה הזאת מגיעה לאחר שנים של עליות מחירים (אף כי היו לאורך השנים גם עצירה ואפילו ירידת מחירים מסוימת) שבהם מחירי הדיור הפכו ללא נגישים ויותר מזה - לרוב, זוג צעיר אינו יכול לרכוש דירה ללא עזרה מההורים, במיוחד באזורי הביקוש אבל לא רק.


דירה ממוצעת בישראל


המחיר של דירה ממוצעת בישראל עומד על כ-2.3 מיליון שקל.זה סכום לא מבוטל וצריך לזכור שהנתון הזה כולל בתוכו גם את הדירות מהמרכז כמובן, אבל גם הרבה דירות מהפריפריה הרחוקה שם י רידות המחירים כבר הגיעו לרמות של בין 10% ל-20% בחלק מהמקומות, כמו למשל בצפון. שם רמות המחירים נמוכות מלכתחילה בהשוואה לאזורי הביקוש ויכולות לעמוד על פחות ממיליון שקל . מה שאומר שהמחירים בתל אביב וסביבתה הרקיעו לשחקים ומושכים את הממוצע לגבהים שלא נראו פה.

בעקבות זאת, צעירים רבים מוצאים את עצמם בהשקעות של חלקים מדירה. כלומר, בדרך כלל זה קורה כאשר מתחברים שניים או שלושה חברים שאינם יכולים לרכוש דירה או שאינם מעוניינים למנף את עצמם דרך משכנתא והם רוכשים דירה ביחד ומחלקים ביניהם את הזכויות.


מה הסיכונים בהשקעה כזאת?

לצד האפשרות להיכנס לשוק הנדל״ן עם הון עצמי נמוך יחסית, חשוב להבין שגם להשקעה בשליש דירה יש סיכונים. המשקיעים לא מחזיקים בדירה שלמה, ולכן אין להם שליטה אמיתית על הנכס - לא מתי למכור, לא למי להשכיר, ולא מה לעשות במקרה של תקלה או שינוי. ברוב המקרים, החברה שמארגנת את ההשקעה היא זו שמקבלת את ההחלטות, והמשקיע תלוי בה. אם החברה לא מתנהלת באופן מקצועי, או אם היא מתעכבת בשיווק ובמכירה, הרווח עלול להיפגע. לאלו שעושים זאת ללא החברה המארגנת - יש חילוקי דעות, אי הסכמות כאלו אחרות ועוד.

בנוסף, קשה למכור חלק מדירה בשוק החופשי, כך שהמשקיע שרוצה לצאת מהעסקה תלוי במציאת מחליף. מעבר לכך, יש עמלות ודמי ניהול שיכולים לשחוק את הרווח הסופי, וחשוב לבדוק מראש את התנאים. יש גם סיכון רגולטורי - נכון להיום מדובר במהלך חוקי שמזכה בהטבות מס, אך לא ניתן לדעת אם המצב הזה יישאר כך לאורך זמן. חשוב לציין - כמו בכל השקעת נדל"ן גם כאן, אין הבטחה לרווח והדירה עלולה שלא להשביח את עצמה, שכר הדירה עלול להיות נמוך מהצפוי או שהדירה תעמוד ריקה לתקופה מסוימת וגם יכול להיות לאורך הדרך הוצאות לא צפויות.


היבט המס

אחד היתרונות המרכזיים שמושכים משקיעים למודל של רכישת חלק מדירה הוא ההגדרה המשפטית לעניין מיסוי. לפי החוק, אדם שמחזיק פחות משליש דירה - אינו נחשב לבעלים של דירה, ולכן הוא עדיין זכאי להיחשב כ"מחוסר דיור" לצרכי מס. המשמעות היא שמי שרוכש חלק מדירה, ועדיין לא מחזיק בדירה שלמה נוספת, נהנה מהטבות משמעותיות. למשל: הוא יכול להשתתף בהגרלות במסגרת תוכניות ממשלתיות כמו "דירה בהנחה", לשלם מס רכישה מופחת או אפילו אפס מס ברכישת דירה שלמה ראשונה, וגם להיות זכאי לפטור ממס שבח בעת מכירת אותה דירה בעתיד.

ההיגיון מאחורי ההבחנה הזו הוא פשוט: שליש דירה או פחות נתפסים על ידי רשות המסים כ"החזקה שולית", שאינה משקפת בעלות מלאה בדירה לצורכי מגורים. לכן, כל עוד המשקיע לא חצה את רף השליש הוא נחשב לצורך החוק כמי שאין בבעלותו דירה, ויכול לנצל את ההטבות השמורות לרוכשים ראשונים. במקרים מסוימים, משקיעים מפצלים את ההון העצמי בין כמה דירות, כך שכל אחת מהן מוחזקת בשיעור נמוך – מה שמאפשר תכנון מס לגיטימי בהתאם להוראות הקיימות.


כניסה לשוק הנדל"ן

במובנים מסוימים, מדובר בדירה - אבל רק על הנייר. המשקיע לא גר בה, לא קובע מה ייעשה בה, לא מכיר את השותפים האחרים, ולעיתים גם לא ראה אותה מעולם. עם זאת, היא רשומה בטאבו, מופיעה בדוחות הבנק, ויש לה מספר חלקי של מ"ר. זהו סוג חדש של בעלות, שנמצא איפשהו בין "אני מחזיק דירה" ל"אני קניתי כרטיס כניסה לשוק הנדל״ן". בעיקר התוצאה המרכזית של הצעירים שפועלים בצורה כזו היא למטרת - הצמדת החיסכון שלהם למחירי הדירות בישראל. בין אם זה בשל ייאוש ובין אם מדובר בחשיבה יצירתית שתביא אותם להחלטה מושכלת בדיעבד - אי אפשר להתעלם מהמגמה הזו. כך נולדה קבוצה חדשה בשוק: משקיעי הדירות החלקיות. הם לא שוכרי דירה, לא בעלי דירה, ולא ממש יזמים - אלא משהו באמצע. הם מקווים לרווח, לא משלמים מסים כמו בעלים, לא מקבלים מפתחות, אבל מקווים שיום אחדיגיע המועד למכור והם יעשו את הרווח המיוחל. זה לא פתרון לדיור, ולא בדיוק השקעה מסורתית אבל נכון להיום, זו אחת הדרכים היחידות להרגיש חלק מהמשחק עבור חלק מהציבור. גם אם רק בשליש.


באופן כללי - לא בטוח האם לקיחה של כל הכסף שצברתם עד היום - גם אם מדובר בסכום נמוך יחסית שאינו מאפשר רכישת דירה במרכז, זה הפתרון שיביא לנחת ולשלווה כלכלית. בכל זאת - גם שוק הנדל"ן מצוי באי וודאות ולא ידוע מה יהיו ההשלכות על רמות המחירים - במיוחד באזורי הביקוש. מה גם שפורסם לאחרונה על מלאי אדיר של דירות לא מכורות בישראל ועוד גורמים שעלולים להקפיא את השוק או להורידו. בכל מצב - חשוב לדעת מה הסיכונים יחד עם הסיכויים בהשקעה שכזאת.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 16/04/2025 22:29
    הגב לתגובה זו
    לישראלים יש המון כסף למי שאין כסף ההורים שלו לוקחים הלוואת בלון על הדירה שלהם
  • 2.
    אנונימי 16/04/2025 12:14
    הגב לתגובה זו
    הניסיון להריץ שוב את הנדלן. פתטי תתקדמו
  • 1.
    הפיסקה האחרונה 16/04/2025 09:17
    הגב לתגובה זו
    מה גם שפורסם לאחרונה על מלאי אדיר של דירות לא מכורות בישראל ועוד גורמים שעלולים להקפיא את השוק או להורידו. בכל מצב חשוב לדעת מה הסיכונים יחד עם הסיכויים בהשקעה שכזאת.
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


דירה להשכרה (שלומי יוסף)דירה להשכרה (שלומי יוסף)

שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה

כמה עולה לשכור דירה בת"א, בכמה עלה שכר העבודה שלכם ביחס לשכר הדירה ומה זה אומר?

רן קידר |

נתחיל בכמה נתונים. מחירי הדירות בעשור האחרון עלו ב-75%, מחירה של דירה ממוצעת עלה ביותר מפי 2. שכר הדירה הממוצע עלה בעשור ב-35% בלבד. שכר העבודה עלה בממוצע בתקופה זו ב-44%. הנתונים האלו מעידים על דבר אחד ברור - שכר הדירה הממוצע נשחק. השכר שלנו עלה ושכר הדירה עלה בפחות, לכאורה מצבנו שופר. שכר הדירה גם נשחק ביחס למחירי הדירות שעלו יותר. מהנתונים האלו עולה שלמרות הטענות של השוכרים, בסה"כ מצבם השתפר ביחס לעבר. 

מנגד, מצבם של רוכשי דירות פוטנציאליות הורע - הדירה ברחה להם. כן, יכול להיות שמדובר באותה משפחה שהחליטה לשכור כי היא לא יכולה לקנות. אז מצד אחד שכר הדירה נשחק, מצד שני מחירי הדירות התרוממו, אז בסה"כ היא בהחלט נפגעה. אבל כשבוחנים רק את מצבם של השוכרים מבלי להתייחס למשפחות ספציפיות, כוונות, רצונות ושוק הדיור בכלל, מקבלים שמצבם של השוכרים בממוצע השתפר. 

מה קרה לשכר שלכם בעשור האחרון?

לפני עשור - שכר הדירה הממוצע עמד על 3730 שקלים והשכר הממוצע במשק היה 9,900 שקלים, כעת השכר הממוצע כ-14,300 שקלים ושכר הדירה 4,880 שקלים. שכר העבודה עלה כאמור יותר. אבל זו לא כל התמונה. בפועל השכר נטו שהוא החשוב כי זה מה שאנחנו מקבלים בכיס, עלה הרבה יותר - בהערכה סביב 60% כי בתקופה הזו היו רפורמות במיסוי השכר, לרבות שינוי המדרגות כך שקיבלנו יותר בנטו, למעט כמובן בשנה האחרונה בה המדרגות הוקפאו. 

כ-60% עלייה בשכר לעומת עלייה של 35% בשכר הדירה, זה בהחלט לא ניצול של שוכרים ועל פניו לא היינו אמורים לשמוע שמחירי שכר הדירה מכבידים ומוגזמים. אבל לשוכרים יש באמת חור בכיס. יוקר המחיה עלה דרמטית וחיסל בעצם את ההכנסה הפנויה. הם מרגישים את זה בשכר דירה יותר מאשר בקניות השוטפות, כי בקניות רוכשים מדי יום, יומיים, שבוע, העליות הן מינוריות ולא שמים לב אליהן, אבל כשמקבלים מהמשכיר הודעה על כוונתו להעלות את שכר הדירה ב-5% בשנה אז אוי ואבוי. זה קורה בבת אחת וזה כסף גדול. בפועל, המציאות שונה. שכר הדירה עלה פחות מסל הקניות שלכם בסופרים. 


בשנה האחרונה זה משתנה. שכר הדירה עלה משמעותית. זה נובע בעיקר מהתשואה נטו שירדה (תשואת בעלי הדירות) וריבית המימון הגבוהה שלהם. לא בטוח שהמסלול הצפוי של הורדת ריבית ימתן את העלייה בשכר דירה. הרחבה - ניתוח השפעת הריבית על שוק השכירות.