המשקיעים החדשים - כך נראית הדרך של הצעירים להיכנס לשוק הנדל"ן
בעקבות עליית המחירים בשוק הדיור והקושי להעמיד הון עצמי לדירה שלמה, יותר ויותר צעירים ומשקיעים קטנים בוחרים במסלול חדש: רכישת חלק מדירה; מה הם היתרונות והחסרונות? וגם - האם הצמדה של החסכון הנצבר למחירי הדירות בישראל הוא הפתרון הנכון?
הקושי לקנות דירה במרכז הארץ, גם לאחר ירידות קלות במחירים, מוביל יותר ויותר צעירים לבחור באלטרנטיבה: רכישת שליש דירה, לעיתים גם פחות, בשותפות עם אחרים. מדובר
במהלך שמאפשר להם להיכנס לשוק הנדל"ן בישראל מבלי לקחת משכנתא, בלי להגיע להון עצמי גבוה במיוחד, ובחלק מהמקרים - גם תוך שמירה על הטבות מס שמיועדות לחסרי דירה.
המודל מתבסס על כך שכל משתתף מחזיק בחלק מסוים מהזכויות, (לעיתים אין קשר אישי או ישיר בין המשקיעים).
חלק מהחברות שפועלות בתחום מציעות לנהל את תהליך הרכישה, לרשום את הבעלות בטאבו, ולהמשיך לנהל גם את השכירות לאורך השנים. החלק של כל משקיע מזכה אותו בהכנסה חודשית חלקית, ובסיום התקופה - בחלק יחסי ממכירת הנכס. למרות שהשירות הזה יעלה סכומים לא נמוכים קטנים ו'ינגוס'
לכם בתשואה.
ההשקעה הזאת מגיעה לאחר שנים של עליות מחירים (אף כי היו לאורך השנים גם עצירה ואפילו ירידת מחירים מסוימת) שבהם מחירי הדיור הפכו ללא נגישים ויותר מזה - לרוב, זוג צעיר אינו יכול לרכוש דירה ללא עזרה מההורים, במיוחד באזורי הביקוש אבל לא רק.
דירה ממוצעת בישראל
המחיר של דירה ממוצעת בישראל עומד על כ-2.3 מיליון שקל.זה סכום לא מבוטל וצריך לזכור שהנתון הזה כולל בתוכו גם את הדירות מהמרכז כמובן, אבל גם הרבה דירות מהפריפריה הרחוקה שם י רידות המחירים כבר הגיעו לרמות של בין 10% ל-20% בחלק מהמקומות, כמו למשל בצפון. שם רמות המחירים נמוכות מלכתחילה בהשוואה לאזורי הביקוש ויכולות לעמוד על פחות ממיליון שקל . מה שאומר שהמחירים בתל אביב וסביבתה הרקיעו לשחקים ומושכים את הממוצע לגבהים שלא נראו פה.
בעקבות זאת, צעירים רבים מוצאים את עצמם בהשקעות של חלקים מדירה. כלומר, בדרך כלל זה קורה כאשר מתחברים שניים או שלושה חברים שאינם יכולים לרכוש דירה או שאינם מעוניינים למנף את עצמם דרך משכנתא והם רוכשים דירה ביחד ומחלקים ביניהם את הזכויות.
מה הסיכונים בהשקעה כזאת?
לצד האפשרות להיכנס לשוק הנדל״ן עם הון עצמי נמוך יחסית, חשוב להבין שגם להשקעה בשליש דירה יש סיכונים. המשקיעים לא מחזיקים
בדירה שלמה, ולכן אין להם שליטה אמיתית על הנכס - לא מתי למכור, לא למי להשכיר, ולא מה לעשות במקרה של תקלה או שינוי. ברוב המקרים, החברה שמארגנת את ההשקעה היא זו שמקבלת את ההחלטות, והמשקיע תלוי בה. אם החברה לא מתנהלת באופן מקצועי, או אם היא מתעכבת בשיווק ובמכירה,
הרווח עלול להיפגע. לאלו שעושים זאת ללא החברה המארגנת - יש חילוקי דעות, אי הסכמות כאלו אחרות ועוד.
בנוסף, קשה למכור חלק מדירה בשוק החופשי, כך שהמשקיע שרוצה לצאת מהעסקה תלוי במציאת מחליף. מעבר לכך, יש עמלות ודמי ניהול שיכולים לשחוק את הרווח הסופי,
וחשוב לבדוק מראש את התנאים. יש גם סיכון רגולטורי - נכון להיום מדובר במהלך חוקי שמזכה בהטבות מס, אך לא ניתן לדעת אם המצב הזה יישאר כך לאורך זמן. חשוב לציין - כמו בכל השקעת נדל"ן גם כאן, אין הבטחה לרווח והדירה עלולה שלא להשביח את עצמה, שכר הדירה עלול להיות נמוך
מהצפוי או שהדירה תעמוד ריקה לתקופה מסוימת וגם יכול להיות לאורך הדרך הוצאות לא צפויות.
היבט המס
אחד היתרונות המרכזיים שמושכים משקיעים למודל של רכישת חלק מדירה הוא ההגדרה המשפטית לעניין מיסוי. לפי החוק, אדם שמחזיק פחות משליש דירה
- אינו נחשב לבעלים של דירה, ולכן הוא עדיין זכאי להיחשב כ"מחוסר דיור" לצרכי מס. המשמעות היא שמי שרוכש חלק מדירה, ועדיין לא מחזיק בדירה שלמה נוספת, נהנה מהטבות משמעותיות. למשל: הוא יכול להשתתף בהגרלות במסגרת תוכניות ממשלתיות כמו "דירה בהנחה", לשלם מס רכישה מופחת
או אפילו אפס מס ברכישת דירה שלמה ראשונה, וגם להיות זכאי לפטור ממס שבח בעת מכירת אותה דירה בעתיד.
ההיגיון מאחורי ההבחנה הזו הוא פשוט: שליש דירה או פחות נתפסים על ידי רשות המסים כ"החזקה שולית", שאינה משקפת בעלות מלאה בדירה לצורכי מגורים. לכן, כל עוד
המשקיע לא חצה את רף השליש הוא נחשב לצורך החוק כמי שאין בבעלותו דירה, ויכול לנצל את ההטבות השמורות לרוכשים ראשונים. במקרים מסוימים, משקיעים מפצלים את ההון העצמי בין כמה דירות, כך שכל אחת מהן מוחזקת בשיעור נמוך – מה שמאפשר תכנון מס לגיטימי בהתאם להוראות הקיימות.
- השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
- המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כניסה לשוק הנדל"ן
במובנים מסוימים, מדובר בדירה - אבל רק על הנייר. המשקיע לא גר בה, לא קובע מה ייעשה בה, לא מכיר את השותפים האחרים, ולעיתים גם לא ראה אותה מעולם. עם זאת, היא רשומה בטאבו, מופיעה בדוחות הבנק, ויש לה מספר חלקי
של מ"ר. זהו סוג חדש של בעלות, שנמצא איפשהו בין "אני מחזיק דירה" ל"אני קניתי כרטיס כניסה לשוק הנדל״ן". בעיקר התוצאה המרכזית של הצעירים שפועלים בצורה כזו היא למטרת - הצמדת החיסכון שלהם למחירי הדירות בישראל. בין אם זה בשל ייאוש ובין אם מדובר בחשיבה יצירתית שתביא
אותם להחלטה מושכלת בדיעבד - אי אפשר להתעלם מהמגמה הזו. כך נולדה קבוצה חדשה בשוק: משקיעי הדירות החלקיות. הם לא שוכרי דירה, לא בעלי דירה, ולא ממש יזמים - אלא משהו באמצע. הם מקווים לרווח, לא משלמים מסים כמו בעלים, לא מקבלים מפתחות, אבל מקווים שיום אחדיגיע המועד
למכור והם יעשו את הרווח המיוחל. זה לא פתרון לדיור, ולא בדיוק השקעה מסורתית אבל נכון להיום, זו אחת הדרכים היחידות להרגיש חלק מהמשחק עבור חלק מהציבור. גם אם רק בשליש.
באופן כללי - לא בטוח האם לקיחה של כל הכסף שצברתם עד היום - גם אם מדובר בסכום נמוך יחסית שאינו מאפשר רכישת דירה במרכז, זה הפתרון שיביא לנחת ולשלווה כלכלית. בכל זאת - גם שוק הנדל"ן מצוי באי וודאות ולא ידוע מה יהיו ההשלכות על רמות המחירים - במיוחד באזורי הביקוש. מה גם שפורסם לאחרונה על מלאי אדיר של דירות לא מכורות בישראל ועוד גורמים שעלולים להקפיא את השוק או להורידו. בכל מצב - חשוב לדעת מה הסיכונים יחד עם הסיכויים בהשקעה שכזאת.
- 3.אנונימי 16/04/2025 22:29הגב לתגובה זולישראלים יש המון כסף למי שאין כסף ההורים שלו לוקחים הלוואת בלון על הדירה שלהם
- 2.אנונימי 16/04/2025 12:14הגב לתגובה זוהניסיון להריץ שוב את הנדלן. פתטי תתקדמו
- 1.הפיסקה האחרונה 16/04/2025 09:17הגב לתגובה זומה גם שפורסם לאחרונה על מלאי אדיר של דירות לא מכורות בישראל ועוד גורמים שעלולים להקפיא את השוק או להורידו. בכל מצב חשוב לדעת מה הסיכונים יחד עם הסיכויים בהשקעה שכזאת.

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
