נדלן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדלן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

המשקיעים החדשים - כך נראית הדרך של הצעירים להיכנס לשוק הנדל"ן

בעקבות עליית המחירים בשוק הדיור והקושי להעמיד הון עצמי לדירה שלמה, יותר ויותר צעירים ומשקיעים קטנים בוחרים במסלול חדש: רכישת חלק מדירה; מה הם היתרונות והחסרונות? וגם - האם הצמדה של החסכון הנצבר למחירי הדירות בישראל הוא הפתרון הנכון?

הרצי אהרון | (3)

הקושי לקנות דירה במרכז הארץ, גם לאחר ירידות קלות במחירים, מוביל יותר ויותר צעירים לבחור באלטרנטיבה: רכישת שליש דירה, לעיתים גם פחות, בשותפות עם אחרים. מדובר במהלך שמאפשר להם להיכנס לשוק הנדל"ן בישראל מבלי לקחת משכנתא, בלי להגיע להון עצמי גבוה במיוחד, ובחלק מהמקרים - גם תוך שמירה על הטבות מס שמיועדות לחסרי דירה.

המודל מתבסס על כך שכל משתתף מחזיק בחלק מסוים מהזכויות, (לעיתים אין קשר אישי או ישיר בין המשקיעים). חלק מהחברות שפועלות בתחום מציעות לנהל את תהליך הרכישה, לרשום את הבעלות בטאבו, ולהמשיך לנהל גם את השכירות לאורך השנים. החלק של כל משקיע מזכה אותו בהכנסה חודשית חלקית, ובסיום התקופה - בחלק יחסי ממכירת הנכס. למרות שהשירות הזה יעלה סכומים לא נמוכים קטנים ו'ינגוס' לכם בתשואה.

ההשקעה הזאת מגיעה לאחר שנים של עליות מחירים (אף כי היו לאורך השנים גם עצירה ואפילו ירידת מחירים מסוימת) שבהם מחירי הדיור הפכו ללא נגישים ויותר מזה - לרוב, זוג צעיר אינו יכול לרכוש דירה ללא עזרה מההורים, במיוחד באזורי הביקוש אבל לא רק.


דירה ממוצעת בישראל


המחיר של דירה ממוצעת בישראל עומד על כ-2.3 מיליון שקל.זה סכום לא מבוטל וצריך לזכור שהנתון הזה כולל בתוכו גם את הדירות מהמרכז כמובן, אבל גם הרבה דירות מהפריפריה הרחוקה שם י רידות המחירים כבר הגיעו לרמות של בין 10% ל-20% בחלק מהמקומות, כמו למשל בצפון. שם רמות המחירים נמוכות מלכתחילה בהשוואה לאזורי הביקוש ויכולות לעמוד על פחות ממיליון שקל . מה שאומר שהמחירים בתל אביב וסביבתה הרקיעו לשחקים ומושכים את הממוצע לגבהים שלא נראו פה.

בעקבות זאת, צעירים רבים מוצאים את עצמם בהשקעות של חלקים מדירה. כלומר, בדרך כלל זה קורה כאשר מתחברים שניים או שלושה חברים שאינם יכולים לרכוש דירה או שאינם מעוניינים למנף את עצמם דרך משכנתא והם רוכשים דירה ביחד ומחלקים ביניהם את הזכויות.


מה הסיכונים בהשקעה כזאת?

לצד האפשרות להיכנס לשוק הנדל״ן עם הון עצמי נמוך יחסית, חשוב להבין שגם להשקעה בשליש דירה יש סיכונים. המשקיעים לא מחזיקים בדירה שלמה, ולכן אין להם שליטה אמיתית על הנכס - לא מתי למכור, לא למי להשכיר, ולא מה לעשות במקרה של תקלה או שינוי. ברוב המקרים, החברה שמארגנת את ההשקעה היא זו שמקבלת את ההחלטות, והמשקיע תלוי בה. אם החברה לא מתנהלת באופן מקצועי, או אם היא מתעכבת בשיווק ובמכירה, הרווח עלול להיפגע. לאלו שעושים זאת ללא החברה המארגנת - יש חילוקי דעות, אי הסכמות כאלו אחרות ועוד.

בנוסף, קשה למכור חלק מדירה בשוק החופשי, כך שהמשקיע שרוצה לצאת מהעסקה תלוי במציאת מחליף. מעבר לכך, יש עמלות ודמי ניהול שיכולים לשחוק את הרווח הסופי, וחשוב לבדוק מראש את התנאים. יש גם סיכון רגולטורי - נכון להיום מדובר במהלך חוקי שמזכה בהטבות מס, אך לא ניתן לדעת אם המצב הזה יישאר כך לאורך זמן. חשוב לציין - כמו בכל השקעת נדל"ן גם כאן, אין הבטחה לרווח והדירה עלולה שלא להשביח את עצמה, שכר הדירה עלול להיות נמוך מהצפוי או שהדירה תעמוד ריקה לתקופה מסוימת וגם יכול להיות לאורך הדרך הוצאות לא צפויות.


היבט המס

אחד היתרונות המרכזיים שמושכים משקיעים למודל של רכישת חלק מדירה הוא ההגדרה המשפטית לעניין מיסוי. לפי החוק, אדם שמחזיק פחות משליש דירה - אינו נחשב לבעלים של דירה, ולכן הוא עדיין זכאי להיחשב כ"מחוסר דיור" לצרכי מס. המשמעות היא שמי שרוכש חלק מדירה, ועדיין לא מחזיק בדירה שלמה נוספת, נהנה מהטבות משמעותיות. למשל: הוא יכול להשתתף בהגרלות במסגרת תוכניות ממשלתיות כמו "דירה בהנחה", לשלם מס רכישה מופחת או אפילו אפס מס ברכישת דירה שלמה ראשונה, וגם להיות זכאי לפטור ממס שבח בעת מכירת אותה דירה בעתיד.

ההיגיון מאחורי ההבחנה הזו הוא פשוט: שליש דירה או פחות נתפסים על ידי רשות המסים כ"החזקה שולית", שאינה משקפת בעלות מלאה בדירה לצורכי מגורים. לכן, כל עוד המשקיע לא חצה את רף השליש הוא נחשב לצורך החוק כמי שאין בבעלותו דירה, ויכול לנצל את ההטבות השמורות לרוכשים ראשונים. במקרים מסוימים, משקיעים מפצלים את ההון העצמי בין כמה דירות, כך שכל אחת מהן מוחזקת בשיעור נמוך – מה שמאפשר תכנון מס לגיטימי בהתאם להוראות הקיימות.


כניסה לשוק הנדל"ן

במובנים מסוימים, מדובר בדירה - אבל רק על הנייר. המשקיע לא גר בה, לא קובע מה ייעשה בה, לא מכיר את השותפים האחרים, ולעיתים גם לא ראה אותה מעולם. עם זאת, היא רשומה בטאבו, מופיעה בדוחות הבנק, ויש לה מספר חלקי של מ"ר. זהו סוג חדש של בעלות, שנמצא איפשהו בין "אני מחזיק דירה" ל"אני קניתי כרטיס כניסה לשוק הנדל״ן". בעיקר התוצאה המרכזית של הצעירים שפועלים בצורה כזו היא למטרת - הצמדת החיסכון שלהם למחירי הדירות בישראל. בין אם זה בשל ייאוש ובין אם מדובר בחשיבה יצירתית שתביא אותם להחלטה מושכלת בדיעבד - אי אפשר להתעלם מהמגמה הזו. כך נולדה קבוצה חדשה בשוק: משקיעי הדירות החלקיות. הם לא שוכרי דירה, לא בעלי דירה, ולא ממש יזמים - אלא משהו באמצע. הם מקווים לרווח, לא משלמים מסים כמו בעלים, לא מקבלים מפתחות, אבל מקווים שיום אחדיגיע המועד למכור והם יעשו את הרווח המיוחל. זה לא פתרון לדיור, ולא בדיוק השקעה מסורתית אבל נכון להיום, זו אחת הדרכים היחידות להרגיש חלק מהמשחק עבור חלק מהציבור. גם אם רק בשליש.


באופן כללי - לא בטוח האם לקיחה של כל הכסף שצברתם עד היום - גם אם מדובר בסכום נמוך יחסית שאינו מאפשר רכישת דירה במרכז, זה הפתרון שיביא לנחת ולשלווה כלכלית. בכל זאת - גם שוק הנדל"ן מצוי באי וודאות ולא ידוע מה יהיו ההשלכות על רמות המחירים - במיוחד באזורי הביקוש. מה גם שפורסם לאחרונה על מלאי אדיר של דירות לא מכורות בישראל ועוד גורמים שעלולים להקפיא את השוק או להורידו. בכל מצב - חשוב לדעת מה הסיכונים יחד עם הסיכויים בהשקעה שכזאת.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 16/04/2025 22:29
    הגב לתגובה זו
    לישראלים יש המון כסף למי שאין כסף ההורים שלו לוקחים הלוואת בלון על הדירה שלהם
  • 2.
    אנונימי 16/04/2025 12:14
    הגב לתגובה זו
    הניסיון להריץ שוב את הנדלן. פתטי תתקדמו
  • 1.
    הפיסקה האחרונה 16/04/2025 09:17
    הגב לתגובה זו
    מה גם שפורסם לאחרונה על מלאי אדיר של דירות לא מכורות בישראל ועוד גורמים שעלולים להקפיא את השוק או להורידו. בכל מצב חשוב לדעת מה הסיכונים יחד עם הסיכויים בהשקעה שכזאת.
דניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרודניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרו

סולל בונה הוא הקבלן המבצע שנבחר לפרויקט בן גוריון ברמלה

הכשרת היישוב בחרה בקבלן לצורך ביצוע שלב א'. היקף ההסכם הוא כ-287 מיליון שקל לבניית 270 דירות חדשות במקום 48 ישנות. הדיירים החלו להתפנות לקראת הריסה והקמת הבניין החדש. לפי ההערכות החברה, הרווח הגולמי הכולל יעמוד על כ-647 מיליון שקל בפרויקט בכללותו שיכלול כ-3 אלף דירות חדשות עם שטחי מסחר ותעסוקה

צלי אהרון |


הכשרת הישוב התחדשות עירונית הכשרה התחדשות -0.47%  מסמנת מציינת שלב די חשוב בפרויקט ההתחדשות העירונית הגדול ברמלה - "מתחם בן גוריון". החברה הודיעה כי חתמה על הסכם עם חברת סולל בונה, שנשלטת בידי חברת שיכון ובינוי שיכון ובינוי -2.77%  , לביצוע שלב א' בפרויקט, בהיקף של כ-287 מיליון שקל בתוספת מע"מ. 

במסגרת השלב הראשון יהרסו 48 דירות ישנות, ובמקומן ייבנו 270 דירות חדשות בשיטת "עד המפתח", כלומר - הקבלן המבצע - במקרה הנוכחי סולל בונה, נותן את שירותי הבנייה מההתחלה ועד לאיכלוס. קרי - עד לטופס 4. ו"עד למפתח". העבודות יארכו עפ"י התחזית של החברות כ-3.5 שנים. בימים אלו הדיירים החלו להתפנות מהמבנים הישנים כדי לפנות מקום להתחלת העבודות. 

מדובר באחד המיזמים הגדולים מהתקופה האחרונה בתחום ההתחדשות העירונית: בסך הכול יכלול הפרויקט כ-3 אלף דירות חדשות, לצד כ-7.5 אלף מ"ר שטחי מסחר וכ-5.6 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. המתחם כולו משתרע על פני כ-150 דונם, בין הרחובות יהודה שטיין, שדרות בן גוריון, שדרות דוד רזיאל וא.ס. לוי בעיר, והוא צפוי לשנות את פני השכונה. לפחות במישור המגורים.

הרווח הגולמי הכולל שתרשום הכשרת התחדשות מהפרויקט יעמוד על כ-647 מיליון שקל, כאשר בשלב הראשון לבדו צפוי הרווח הגולמי להגיע לכ-52 מיליון שקל. החברה מדווחת כי עד כה נמכרו בפרויקט 40 דירות בהיקף של כ-93 מיליון שקל, כלומר - דירה ממוצעת ב-2.325 מיליון שקל. חלקה של הכשרת הישוב בפרויקט הוא 65%, במסגרת עסקת שותפות עם מנורה מבטחים. 

הכשרת הישוב מחזיקה כיום צבר של כ-30 אלף דירות בשלבי קידום שונים ברחבי הארץ, מתוכן כ־9,000 צפויות להיות בשלות לשיווק ולביצוע עד 2027. עבור העיר רמלה, מדובר בתנופת בנייה חסרת תקדים, שתוסיף אלפי דירות חדשות ותעניק לתושבים סביבת מגורים מתקדמת יותר, עם חיבור למסחר, תעסוקה ותשתיות עירוניות חדשות.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.