מחירי הדירות בצפון - ירידה של 20%-10% בשלומי וקריית שמונה
על ההבדל בין ישובים סמוכים לגבול לבין ערים אחרות, כמה עולה דירה בשלומי וקריית שמונה ולמה המשקיעים לא מגיעים?
הצפון רחוק מלהתאושש. אומנם מעל 60% מתושבי הצפון חזרו, אבל לא בכל מקום, ויש רבים שעדיין מחכים. החיים בצפון רחוקים מלהיות שגרה, ויש אורים שלמים שעדיין לא טופלו. הממשלה מדברת על השקעות ותוכניות, אבל בשטח ייקח עוד זמן עד שיראו את ההתאוששות. כל זה קורה כשאנחנו כבר שנה וחצי אחרי תחילת המלחמה וקרוב לחצי שנה אחרי הפסקת האש. בנקודת זמן הזו בר היה אמור להיות שיפור משמעותי, אבל כנראה שמאחר שהנזקים גדולים, הפחד עדיין קיים, אין הסדר מוחלט מול חיזבאללה והעימות נמשך, חלק מהתושבים לא מרגיש בטוח לחזור.
שוק הדיור בשלומי ובקריית שמונה – שנחשבים ליישובים המרכזיים שספגו פגיעה ישירה במלחמה – ממשיך להציג קיפאון עמוק, עם ירידות מחירים חדות יחסית, ירידה דרסטית במספר העסקאות, ותחושת אי-ודאות גדולה.
בשלומי, לפי נתוני אתר רשות המיסים, בוצעו בין ינואר למרץ 2025 שלוש עסקאות בלבד, כאשר המחיר למ"ר נע בין 7,300 ל-8,000 שקל. מדובר בירידה של כ-12%-15% לעומת המחירים בקיץ 2023, לפני המלחמה,אז עמד המחיר למ"ר סביב 8,500-9,200 שקל. כך למשל, דירת 4 חדרים ברחוב ההדס נמכרה בפברואר 2025 ב-1.28 מיליון שקל (כ-7,500 ש"ח למ"ר), לעומת דירה דומה שנמכרה באוגוסט 2023 ב-1.49 מיליון שקל (כ-8,650 ש"ח למ"ר).
בקריית שמונה, שנפגעה משמעותית במהלך המלחמה, נרשמה ירידה של אפילו 20% במחירים לעומת המחצית הראשונה של 2023. דירת 4 חדרים ברחוב הוורדים נמכרה במרץ 2025 ב-800 אלף שקל בלבד, בעוד שלפני המלחמה – בקיץ 2023 – דירות דומות בבניין נמכרו בכ-980 אלף שקל. גם מספר העסקאות לא מתאושש. דווקא הכמות הקטנה של העסקאות משדרת אולי אופטימיות - רק מי שלחוץ מוכר בהפסד גדול, בירידות מחירים דרמטיות, השאר מחכים. אחרי הכל, ההשקעות שהמדינה התחייבה אליהם והתקווה וההערכה שיהיה הסדר סופי מול חיזבאללה, אמורים להחזיר את המחירים לרמה סבירה. ולכן, אנשים מחכים, המכירות הן מצומצמות מאוד.
- המשכירים בקרית שמונה: ללא שוכרים, עם משכנתא, ועם ירידת מחירים
- הפסד ממוצע של 40 אלף שקל: המשקיעים בדירות להשכרה בצפון נשארו עם נכס ריק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך המגמה הזו היא לא רק בשלומי וקריית שמונה. יש מקומות שדווקא פורחים, הם לא בקו הראשון, למשל טבריה שקלטה המון מפונים והמחירים בה עלו, אבל המקומות הסמוכים לגבול, סובלים עדיין משוק דירות קפוא. ביישובים שפונו – במיוחד באלו שצמודים לגדר – כמעט שאין תזוזה. ובמקומות שלא פונו – כמו מעלות – המצב טוב יותר, אבל רחוק ממה שהיה לפני המלחמה. במטולה, שהיא בחזית של החזית, היתה עסקה בודדת מאז המלחמה, המחיר ירד, אב אין באמת מחיר מייצג, פשוט אין עסקאות.
היקף העסקאות בערים המרכזיות בצפון ירד בכ-70% לעומת העסקאות לפני כשנה. בנהריה המצב יחסית סביר כשבחודשיים האחרונים היו 146 עסקאות לעומת 220 בתקופה המקבילה אשתקד. בטבריה כאמור יש עלייה ופריחה בהיקף העסקאות ובמחירים.
המחירים – יש גם עליות
בנוגע למחירים, המגמה משתנה בהתאם למיקום. בצפת נרשמה עלייה של כ-11% במחירי הדירות בשנה החולפת. בטבריה – עלייה של כ-16% בשכר הדירה לדירות קטנות, וכ-14% בדירות גדולות ועלייה של כ-8%-10% במחירי הדירות.
- אפי קפיטל ומיכמן מימון מקימות פרויקט של 1.3 מיליארד שקל בביתר עילית
- אשדוד: פינוי-בינוי ברובע ב׳ קיבלה אישור, 2.16 אלף דירות יוקמו בציר הרצל-המעפילים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- יזמי התחדשות עירונית מבקשים מהדיירים להוסיף כסף או שהפרויקט...
הפערים משקפים שינוי בביקושים: יישובים שפונו או שקרובים לגבול חווים עזיבה של תושבים ומשקיעים, בעוד שיישובים מרוחקים יותר או שלא פונו – מושכים ביקוש מצד תושבים שעברו זמנית והחליטו להישאר.
ביטחון לא קונים בכסף – וגם לא דירה
אחת הסיבות המרכזיות להקפאה היא תחושת חוסר ביטחון מתמשך. ביישובים שפונו, בפרט צמודי הגדר, התושבים מתקשים לחזור. משפחות רבות – ובעיקר משפחות צעירות – נקלטו ביישובים
אחרים, ולעיתים שילבו את ילדיהן בבתי ספר שלא באזור. גם כשיש חזרה – היא חלקית מאוד.
ובמקביל, גם משקיעים התרחקו. רבים מהם ספגו הפסדים כבדים בזמן הפינוי – בין אם מהיעדר שוכרים ובין אם בגלל פגיעות פיזיות. בעוד שמס רכוש טיפל בנזקים למבנים עצמם, אין כיום מענה לאובדן הכנסה מהשכרה, מה שהופך את ההשקעה בצפון לפחות כדאית.
שאלות ותשובות בנושא שוק הנדל"ן בצפון
האם יש אזורים בצפון שלא נפגעו מהמלחמה?
כן. יישובים כמו טבריה,
קצרין
ונוף הגליל מציגים מגמה חיובית – עלייה במספר העסקאות ואפילו במחירים. מדובר ביישובים שלא פונו, והם מרוחקים מהגבול.
למה המשקיעים התרחקו מהאזור?
משקיעים נפגעו מהפסקת תזרים ההכנסות בזמן הפינוי.
למרות פיצוי
מס רכוש, אין כיסוי על אובדן שכירות, מה שהופך את ההשקעה בצפון לפחות אטרקטיבית.
האם המחירים חזרו לעלות אחרי הפסקת האש?
לא במקומות שנפגעו. ביישובים כמו מטולה, שלומי וקריית שמונה – המחירים
עדיין נמוכים בלפחות
10% ממה שהיה לפני המלחמה, במקרים רבים זה גם 20% ומעלה. ביישובים שלא פונו – ניכרת התאוששות חלקית, ואף עליות במקומות מסוימים.
האם הצפון צפוי להתאושש בקרוב?
כדי שתתרחש התאוששות,
דרוש שילוב של ביטחון, תמריצים
כלכליים, ושיקום תשתיות אמיתי. כרגע – יש תקציבים שהממשלה הקצתה, אבל זה ייקח זמן.
מהם ההבדלים המרכזיים בין יישובי גבול לאלה המרוחקים יותר?
היישובים בגבול – כמו מטולה,
שלומי וקריית שמונה – חוו פינוי, עזיבת
אוכלוסייה, ירידת מחירים דרמטית וקיפאון בעסקאות. יישובים כמו טבריה, נוף הגליל וקצרין – מציגים תמונה הפוכה: עלייה בעסקאות ואף במחירים.
מה צפוי לקרות אם יתחזק הביטחון?
במידה והביטחון יתייצב בצורה ברורה
ולטווח ארוך, עשויה להתחיל חזרה של משקיעים ותושבים – אך זו תהיה ככל הנראה הדרגתית
- 11.אנונימי 16/04/2025 09:59הגב לתגובה זולהשכיר בתנאי שישלמו לי אשמור להם על הדירה וגם אצבע אותה אם צריך לוקח 45 שח למר .
- 10.אנונימי 16/04/2025 04:02הגב לתגובה זושכחתם לציין את עפולה שקלטה הרבה תושבים מהצפון וקנו דירות. עפולה עיר הגירה חיובית ונושקת ל 70 אלף תושבים
- 9.רק התחלת המגמה 15/04/2025 12:00הגב לתגובה זוצופה עשור של ירידות אין סיבה שמחיר 4 חדרים יהיה מעל 300000$
- 8.אנונימי 15/04/2025 11:54הגב לתגובה זואם יש בית בקריית שמונה ב20% אחוז פחות עכשיו קונה מי לא יודע מי ממציא את הדברים האלו מה שנכון שהמחירים לא עלו מתחילת המלחמה
- 7.אנונימי 15/04/2025 11:48הגב לתגובה זומעניין אם יש שפויים שקונים דירות פה באיזור המלחמתי ללא סוף לדעתי יש לכם מעט מאד קונים כי אם מצאתם אחד כזה אתם יוצאים בתאורים פנטסתיים במדיה וכל זה בתנאי שזה נכון ולא סתם כתבה לקונית שלכם
- 6.גם בתא והמרכז מחירי הדירות בירידה וזו רק ההתחלה (ל"ת)ישראלי 15/04/2025 10:46הגב לתגובה זו
- 5.אנונימי 15/04/2025 10:02הגב לתגובה זופנינת הצפון!
- 4.סווינגר 15/04/2025 10:01הגב לתגובה זוירידה כזו מצחיקה וקלה המחירים בארץ אשכרה נשמרים מלאכותית.מזכיר את הישראלים בשמוכרים מוצרי יד2. מוכרים ב7080 אחוז לפחות ממחיר חדש ולא חותכים בחצי למוצר משומש. אחרי כן ניתן למצוא את המוצר במחיר קרוב למחיר יד2 בחנות עם אחריות. חחחחחחחחחח
- 3.הלמס בתגובה מחירי הדירות עולים (ל"ת)רועי 15/04/2025 09:20הגב לתגובה זו
- 2.רחל 15/04/2025 09:10הגב לתגובה זושהייתי מקבלת יחד עם דירה שם בחינם לא הייתי גרה שם אם יש כאן בעל דירה שמוכן לתת לי 6000 שקל בחודש ומגורים ויש לו דירה ברמה גבוה מוכנה לבוא לשקול תמורת לשמור לו על הדירה .
- 1.רמי 15/04/2025 08:36הגב לתגובה זומחירי הדיור בישובי סמוכי הגבול לא יכולים לעלות יותר מעלות הבניה. מקסימום 5000 שקל למטר מרובע

אשדוד: פינוי-בינוי ברובע ב׳ קיבלה אישור, 2.16 אלף דירות יוקמו בציר הרצל-המעפילים
התכנית חלה על כ-146 דונם ותכלול תשעה מגדלים בני 32 קומות לצד מבני ציבור, שטחי מסחר ותעסוקה. 487 דירות ישנות ייהרסו ובמקומן יתווספו כ-1,670 דירות חדשות; תמהיל הדירות יהיה דירות קטנות לצעירים ומשפחות צעירות
הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ״ל) נתנה תוקף רשמי לתכנית ההתחדשות העירונית בציר הרצל-המעפילים ברובע ב’ באשדוד, מהלך שמסמן שלב משמעותי בהפיכת אחד הצירים המרכזיים בעיר למוקד מגורים, מסחר ותעסוקה חדש.
התכנית משתרעת על פני כ-146 דונם וכוללת הקמה של 2.16 אלף דירות חדשות, לצד שטחי ציבור, מסחר ותעסוקה בהיקפים משמעותיים. כיום קיימות במתחם 18 שיכוני רכבת ישנים ובהם 487 דירות, שיפונו לטובת הפרויקט. המשמעות היא תוספת נטו של כ-1.67 אלף דירות חדשות שעתידות להיבנות בלב העיר. במסגרת התכנון נקבע כי יוקמו תשעה מגדלים שיגיעו עד ל-32 קומות, לצד חמישה בניינים בני 10 קומות, מה 'שיוסיף צבע' לאזור.
אחד מהמאפיינים הבולטים בתמהיל הוא ההקצאה של כ-432 דירות קטנות במיוחד, בשטח של עד 55 מ"ר, המיועדות עבור צעירים, זוגות בתחילת דרכם ומשפחות קטנות. בכך נותנת התכנית מענה לצורך הממשי בהגדלת ההיצע של דירות קטנות ונגישות במחירים יחסיים לשוק.
החזון העירוני אינו מתמקד רק בבנייה למגורים, התכנית כוללת גם כ-34.5 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה, שצפויים להחיות את ציר הרצל, ולהעניק לו אופי של רחוב עירוני פעיל יחסית עם חזיתות מסחריות, מדרכות רחבות ועצי צל.
- כשהגירושים פוגשים את ההתחדשות העירונית
- יובלים וים סוף נדל"ן יקימו פרויקט של 500 דירות בחדרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסף על כך, כ-319 אלף מ"ר יוקצו לשטחי ציבור ולשימושי דיור מיוחד, בהם מוסדות חינוך, מבני תרבות, ואף אופציה לדיור מוגן או בתי אבות, בהתאם לצרכי האוכלוסייה המשתנה. בין היתר מתוכנן גם בית ספר יסודי חדש שייתן מענה לגידול הדמוגרפי.

יזמי התחדשות עירונית מבקשים מהדיירים להוסיף כסף או שהפרויקט יבוטל - להסכים?
"מצטערים, העלויות גדלו - תוסיפו כסף, או שתוותרו על תוספת של 10 מ"ר, אחרת הפרויקט יבוטל" - המגמה החדשה בהתחדשות עירונית
עשרות פרויקטים להתחדשות עירונית בתל אביב ובערי המרכז תקועים כעת כי ההצדקה הכלכלית לפרויקט הופכת להיות גבולית. יזמי ההתחדשות העירונית, למי שלא יודע, יכולים לשנות את התנאים תוך כדי תנועה, אם התמורות שהם מקבלים מהעיריה משתנות ואם יש שינויים בשוק. במצב כזה - הדיירים שחולמים על דירה גדולה ששווה הרבה יותר, יכולים תוך כדי תנועה, לגלות שהחלום יהיה קטן יותר. הימזים פשוט פונים לבעלי הדירות עם שינוי בתנאי ההצעה - רוצים - רוצים; לא רוצים - העסקה תתבטל.
התחדשות עירונית היא פתרון מרכזי למצוקת הדיור ומנוע ליצירת אלפי דירות חדשות מדי שנה. אלא שהמציאות הנוכחית הופכת את התוכניות למורכבות הרבה יותר. פרויקטים שנחתמו ב־2020 או 2021, בשיא הביקוש ובסביבת ריבית כמעט אפסית, הופכים היום לבלתי כלכליים. השילוב בין הוצאות בנייה שעלו בעשרות אחוזים, עלויות מימון כבדות ושוק רווי דירות חדשות, מערער את המודל שעליו התבססו מאות מיזמים. היזמים האלו אמורים לעמוד בהסכמים שלהם, אבל לרובם יש פתח מילוט.
היזמים מציעים פחות
היזמים מציעים פחות ועדיין - לרוב הדיירים זה בכל זאת משתלם, במיוחד שהם כבר נמצאים בתהליך. אנשים לא נוטים לשנות החלטות כל כך משמעותיות, במיוחד אחרי אחרי עשרות ישיבות של דיירים, פגישות עם עורכי דין, מפגשים רבים עם היזמים, הם נמצאים כבר עמוק בתוך התהליך, ולכן הם לרוב יתקדמו. הבעיה שזו קרקע נוחה ליזמים לקבל יותר. האם הדיירים באמת מבינים ויודעים בכמה עלו חומרי הבנייה ומה המצב המימוני של היזם. לא, והם גם לא צריכים לדעת, אבל ברגע שהיזם פותח שוב את העסקה, הוא יכול בקלות לשנות לטובתו את התנאים. זאת סוגייה מאוד בעייתית - דמיינו שקניתם דירה ותוך כדי תנועה המחיר שלה עלה משמעותית, או שמורידים לכם 10-20 מטר רבוע משטחה.
בפרויקטים רבים הדיירים כבר נמצאים בשלב מתקדם: התוכניות אושרו, היתר הבנייה בפתח והבנק נערך להעמיד מימון. ואז מגיעה ההפתעה - היזם מודיע כי החישובים שעליהם התבססו ההסכמות אינם רלוונטיים עוד. הדירות שאמורות היו להימכר במחירים של 60 אלף שקל למ"ר לא מצליחות להימכר גם ב-50 אלף שקל, ועלות הבנייה, שעמדה על כ־11 אלף שקל למ"ר, קפצה ל־15 אלף שקל ואף יותר. התוצאה: פרויקטים שהובטחה בהם רווחיות של 15% נכנסים לגרעון, והבנקים מסרבים להעמיד ליווי לפרויקט שאינו עומד ברף הכלכליות.
- כשהגירושים פוגשים את ההתחדשות העירונית
- מגידו מכרה 133 דירות במחצית הראשונה של 2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב כזה, היזמים מבקשים מהדיירים לשנות את ההסכם: להפחית מהשטח המובטח, לוותר על חניה נוספת, לוותר על דמי שכירות בתקופת הבנייה או לשנות את לוחות הזמנים. אחרת הפרויקט ייעצר לחלוטין. עבור הדיירים, מדובר בדילמה לא פשוטה. מצד אחד, אפשר לעמוד על החוזה ולדרוש אכיפה, אך המשמעות היא להתחיל הכול מחדש עם יזם חלופי ולחכות עוד שנים ארוכות. מצד שני, פשרה מביאה לדירה חדשה בתוך כמה שנים, גם אם בתנאים פחות טובים מהצפוי. השאלה אם להסכים להצעה החדשה של היזם או לא היא תלויה כמובן במקרה עצמו. אבל כמו כל דבר, זה מו"מ. היזמים ינסו להפחית עד כמה שאפשר את התמורות, או לבקש כמה שיותר כסף. הדיירים צריכים לחזור להסכם הבסיסי ולנסות לקבל אותו. בסופו של דבר מול עלויות שעלו, גם מחירי הדירות עלו. במקרים רבים זו תאבת בצע של היזמים, אם כי, יש מקרים רבים שמדובר במצב אמיתי, אבל הדיירים לא אשמים שהיזם לא יודע לחשב את ההוצאות שלו.