מס רכישה
צילום: shutterstock

איפה משלמים מס רכישה של 30%? כל מה שצריך לדעת על מס רכישה בעולם ואיך זה בהשוואה לישראל

כמה מס רכישה משלמים בעולם? למה בכלל יש מס רכישה, איך הוא מחושב בישראל, ואיך משווים אותו למדינות כמו ארה"ב, בריטניה, צרפת ואוסטרליה? כל מה שצריך לדעת.

עמית בר | (7)
נושאים בכתבה מס רכישה


למה בכלל יש מס רכישה?

מס רכישה הוא אחד מהמסים הכי פחות אהובים על רוכשי נדל"ן. מדובר במס שמשלמים על עצם הרכישה של נכס והיא תלויה בערך של הנכס ובזהות הרוכש - האם הוא בעל דירה וזו דירתו השנייה (או יותר מכך) או שאין לו דירה ואז יש לו הטבות במס הרכישה.  הנה מדריך מלא על כל מה שצריך לדעת בקשר למס רכישה בארץ:



למה בכלל יש מס רכישה? בעיקר כי למדינות יש אינטרס לגבות מסים בכל שלב אפשרי – וכשמדובר בנדל"ן, מדובר באחד התחומים הכי רווחיים למיסוי. מעבר לזה, ממשלות משתמשות במס רכישה כדי לווסת את שוק הדיור: להוריד לחץ מביקושים, להרתיע משקיעים שקונים נכסים כדי להשכיר או למכור ברווח, ולפעמים גם כדי לתת עדיפות לרוכשים מקומיים מול משקיעים זרים.

כמה משלמים בישראל?

בישראל, מס הרכישה מחושב לפי מדרגות שמתעדכנות בכל שנה. אם מדובר בדירה ראשונה למגורים, יש פטור עד סכום מסוים (בערך 2 מיליון שקל). אחרי זה המס עולה בהדרגה – מ-3.5% ועד 10% על סכומים גבוהים מאוד. אם מדובר בדירה שנייה או יותר, אין פטור בכלל, ומס הרכישה מתחיל כבר מ-8% ויכול להגיע גם ל-10%.

מה זה אומר בפועל? נניח שקונים דירה שנייה בשווי של 3 מיליון שקל. על כל הסכום משלמים מס רכישה של 8%, כלומר 240 אלף שקל – וזה בלי קשר להוצאות נוספות כמו עורך דין, משכנתא ושיפוצים.

איפה מס הרכישה מגיע ל-20%?

במדינות מסוימות, בעיקר כאלה שנלחמות במשקיעים זרים, המס יכול להיות גבוה מאוד. דוגמאות קיצוניות כוללות:

  • הונג קונג – מס רכישה על רוכשים זרים יכול להגיע ל-30%! זה חלק מהמאבק של המדינה במחירי הדיור הגבוהים במיוחד.
  • סינגפור – רוכשים זרים משלמים 20% מס רכישה, ובמקרים מסוימים גם יותר. המקומיים משלמים הרבה פחות, מה שמטרתו למנוע השתלטות של הון זר על שוק הדיור.
  • קנדה (ערים מסוימות) – בוונקובר ובטורונטו יש מס רכישה גבוה במיוחד על משקיעים זרים, שיכול להגיע גם ל-20%.
קיראו עוד ב"נדל"ן"

איך זה נראה בעולם?

הנה סקירה של מס הרכישה במדינות שונות:

ארצות הברית – אין מס רכישה פדרלי, אבל כל מדינה קובעת את שלה. למשל, בניו יורק יש מס שנע בין 1% ל-4%, תלוי בערך הנכס. בקליפורניה, המס נמוך מאוד ולעיתים לא קיים בכלל.

בריטניה – נקרא שם Stamp Duty, ויכול להגיע ל-12% ברכישת נכסים יקרים. משקיעים זרים משלמים תוספת מס של 2%.
גרמניה – מס הרכישה הוא אחיד ונע בין 3.5% ל-6.5% לפי האזור. זה נחשב גבוה, כי בגרמניה גם שאר המסים על נדל"ן די משמעותיים.
צרפת – מס הרכישה מגיע ל-5.8% ברוב האזורים, אבל כולל גם מסים נוספים, כך שבפועל העלות הכוללת לרוכש גבוהה יותר.
אוסטרליה – מס רכישה משתנה לפי מדינה בתוך אוסטרליה. במלבורן, למשל, המס יכול להגיע ל-7% למקומיים ול-12% למשקיעים זרים.

קנדה – כמו שהוזכר, בוונקובר וטורונטו יש מס רכישה גבוה על זרים, אבל בערים אחרות בקנדה המס נמוך יותר – סביב 1-2%.
הולנד – מס רכישה של 2% למי שקונה דירה למגורים, אבל 10.4% על השקעות נדל"ן.
שוודיה – כמעט ואין מס רכישה, מה שהופך את המדינה לידידותית יחסית לרוכשים.
שוויץ – המס משתנה לפי קנטון (אזור מנהלי), אבל לרוב מדובר על 1-3% בלבד.
יפן – מס רכישה נמוך יחסית, סביב 3%, אבל יש מסים נוספים שקשורים להעברת בעלות על הנכס.

מה זה אומר על ישראל?

ביחס לעולם, ישראל נמצאת במקום די גבוה מבחינת מס רכישה, בעיקר כשמדובר על דירות להשקעה. לעומת זאת, מי שקונה דירה ראשונה ו"קטנה" יחסית (עד 2 מיליון שקל) נהנה מפטור, מה שאין בהרבה מדינות אחרות. מצד שני, במדינות כמו שוודיה או שווייץ, מס הרכישה כמעט לא קיים, מה שמקל מאוד על קניית דירות.


שאלות ותשובות נוספות על מס רכישה בעולם

מה הכי יקר – ישראל או מדינות אחרות?
זה תלוי איך מסתכלים על זה. ישראל יקרה מאוד למשקיעים (8-10%), אבל במדינות כמו הונג קונג וסינגפור זה הרבה יותר חמור (20-30%). מצד שני, במקומות כמו שוודיה ושוויץ המס כמעט לא קיים.

למה במדינות מסוימות יש מס גבוה על משקיעים זרים?
כדי למנוע ממשקיעים זרים "לחטוף" את שוק הנדל"ן ולהעלות מחירים עבור המקומיים. בערים כמו הונג קונג, סינגפור וטורונטו, זרים קונים דירות במזומן ומעלים את המחירים לרמות בלתי אפשריות.

איך אפשר לשלם פחות מס רכישה?
בישראל, מי שקונה דירה ראשונה למגורים נהנה מפטור עד סכום מסוים. משקיעים יכולים לבדוק מבנים של רכישה דרך חברות או לבדוק פטורים זמניים שהמדינה מציעה לפעמים.

מה עדיף – מדינה עם מס רכישה גבוה או נמוך?
תלוי מה אתה מחפש. במדינה עם מס גבוה יש פחות תחרות על דירות, אבל זה מקשה על כניסה לשוק. במדינות בלי מס רכישה המחירים יכולים להיות גבוהים יותר כי יש יותר ביקוש.

איך מס הרכישה משפיע על שוק הדיור?
ככל שהמס גבוה יותר, משקיעים פחות נלהבים לקנות דירות – מה שעשוי להוריד את המחירים. מצד שני, מס גבוה מדי יכול לפגוע בשוק ולהוביל לפחות עסקאות.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 15/02/2025 00:28
    הגב לתגובה זו
    קודם כל מס על דירה הוא בסביבות 60%בתוספת ישנו גם מס רכישה. באירופה דירת 80 מטר עולה בערך 100000בישראל פי 5 ועל זה ת סיף מס רכישה.
  • מישהו 15/02/2025 12:35
    הגב לתגובה זו
    הגיון עקום. עד עכשיו כל המסים רק העלו מחיר. מצד אחד המדינה מעודדת חברות להשקיע בדירות להשכרה מצד שני נלחמת מבקיעים פשוטים שמסתפקים בפירורים שהחברות לא מוכנות להתעסק.
  • 4.
    בקיצור למקומיים לא זרים בישראל הכי גבוה (ל"ת)
    אנונימי 14/02/2025 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראלי חמיר 14/02/2025 13:49
    הגב לתגובה זו
    המעמ לא מתווסף לרכישה מה גובה המעמ במדינוצ המדוברות למה בארץ משקיעים מקומיים משלמים אותו מס רכישה כמו זרים ישראל מדינה אוכלת יושביה עש שאויביה חושבים שיכולים גם לאכול את יושביה... יש להוריד את נטל המס הממוצע ולהתחיל לגבות מס אמת מהמגזרים הבעייתיים כולם יודעים מי הם
  • 2.
    אם היה פה מס של 20% לא היו משקיעים והיו דירות לזוגות צעירים (ל"ת)
    צחי 14/02/2025 13:05
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 15/02/2025 12:31
    הגב לתגובה זו
    כי לא היו משקיעים פרטים שמוכנים לטפל בהכל בזמנים החופשי ולהשכיר את הדירות תמורת תשואה פירוטית של 23 אחוזים. גירוש משקיעים יביא לעליית תשואה לעלות לפחות ל5% סביר להניח ל7%8%.
  • 1.
    גיליתם את אמריקה (ל"ת)
    חחחח 14/02/2025 12:22
    הגב לתגובה זו
דניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרודניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרו

סולל בונה הוא הקבלן המבצע שנבחר לפרויקט בן גוריון ברמלה

הכשרת היישוב בחרה בקבלן לצורך ביצוע שלב א'. היקף ההסכם הוא כ-287 מיליון שקל לבניית 270 דירות חדשות במקום 48 ישנות. הדיירים החלו להתפנות לקראת הריסה והקמת הבניין החדש. לפי ההערכות החברה, הרווח הגולמי הכולל יעמוד על כ-647 מיליון שקל בפרויקט בכללותו שיכלול כ-3 אלף דירות חדשות עם שטחי מסחר ותעסוקה

צלי אהרון |


הכשרת הישוב התחדשות עירונית הכשרה התחדשות -0.47%  מסמנת מציינת שלב די חשוב בפרויקט ההתחדשות העירונית הגדול ברמלה - "מתחם בן גוריון". החברה הודיעה כי חתמה על הסכם עם חברת סולל בונה, שנשלטת בידי חברת שיכון ובינוי שיכון ובינוי -2.77%  , לביצוע שלב א' בפרויקט, בהיקף של כ-287 מיליון שקל בתוספת מע"מ. 

במסגרת השלב הראשון יהרסו 48 דירות ישנות, ובמקומן ייבנו 270 דירות חדשות בשיטת "עד המפתח", כלומר - הקבלן המבצע - במקרה הנוכחי סולל בונה, נותן את שירותי הבנייה מההתחלה ועד לאיכלוס. קרי - עד לטופס 4. ו"עד למפתח". העבודות יארכו עפ"י התחזית של החברות כ-3.5 שנים. בימים אלו הדיירים החלו להתפנות מהמבנים הישנים כדי לפנות מקום להתחלת העבודות. 

מדובר באחד המיזמים הגדולים מהתקופה האחרונה בתחום ההתחדשות העירונית: בסך הכול יכלול הפרויקט כ-3 אלף דירות חדשות, לצד כ-7.5 אלף מ"ר שטחי מסחר וכ-5.6 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. המתחם כולו משתרע על פני כ-150 דונם, בין הרחובות יהודה שטיין, שדרות בן גוריון, שדרות דוד רזיאל וא.ס. לוי בעיר, והוא צפוי לשנות את פני השכונה. לפחות במישור המגורים.

הרווח הגולמי הכולל שתרשום הכשרת התחדשות מהפרויקט יעמוד על כ-647 מיליון שקל, כאשר בשלב הראשון לבדו צפוי הרווח הגולמי להגיע לכ-52 מיליון שקל. החברה מדווחת כי עד כה נמכרו בפרויקט 40 דירות בהיקף של כ-93 מיליון שקל, כלומר - דירה ממוצעת ב-2.325 מיליון שקל. חלקה של הכשרת הישוב בפרויקט הוא 65%, במסגרת עסקת שותפות עם מנורה מבטחים. 

הכשרת הישוב מחזיקה כיום צבר של כ-30 אלף דירות בשלבי קידום שונים ברחבי הארץ, מתוכן כ־9,000 צפויות להיות בשלות לשיווק ולביצוע עד 2027. עבור העיר רמלה, מדובר בתנופת בנייה חסרת תקדים, שתוסיף אלפי דירות חדשות ותעניק לתושבים סביבת מגורים מתקדמת יותר, עם חיבור למסחר, תעסוקה ותשתיות עירוניות חדשות.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.