מס רכישה
צילום: shutterstock

איפה משלמים מס רכישה של 30%? כל מה שצריך לדעת על מס רכישה בעולם ואיך זה בהשוואה לישראל

כמה מס רכישה משלמים בעולם? למה בכלל יש מס רכישה, איך הוא מחושב בישראל, ואיך משווים אותו למדינות כמו ארה"ב, בריטניה, צרפת ואוסטרליה? כל מה שצריך לדעת.

עמית בר | (7)
נושאים בכתבה מס רכישה


למה בכלל יש מס רכישה?

מס רכישה הוא אחד מהמסים הכי פחות אהובים על רוכשי נדל"ן. מדובר במס שמשלמים על עצם הרכישה של נכס והיא תלויה בערך של הנכס ובזהות הרוכש - האם הוא בעל דירה וזו דירתו השנייה (או יותר מכך) או שאין לו דירה ואז יש לו הטבות במס הרכישה.  הנה מדריך מלא על כל מה שצריך לדעת בקשר למס רכישה בארץ:



למה בכלל יש מס רכישה? בעיקר כי למדינות יש אינטרס לגבות מסים בכל שלב אפשרי – וכשמדובר בנדל"ן, מדובר באחד התחומים הכי רווחיים למיסוי. מעבר לזה, ממשלות משתמשות במס רכישה כדי לווסת את שוק הדיור: להוריד לחץ מביקושים, להרתיע משקיעים שקונים נכסים כדי להשכיר או למכור ברווח, ולפעמים גם כדי לתת עדיפות לרוכשים מקומיים מול משקיעים זרים.

כמה משלמים בישראל?

בישראל, מס הרכישה מחושב לפי מדרגות שמתעדכנות בכל שנה. אם מדובר בדירה ראשונה למגורים, יש פטור עד סכום מסוים (בערך 2 מיליון שקל). אחרי זה המס עולה בהדרגה – מ-3.5% ועד 10% על סכומים גבוהים מאוד. אם מדובר בדירה שנייה או יותר, אין פטור בכלל, ומס הרכישה מתחיל כבר מ-8% ויכול להגיע גם ל-10%.

מה זה אומר בפועל? נניח שקונים דירה שנייה בשווי של 3 מיליון שקל. על כל הסכום משלמים מס רכישה של 8%, כלומר 240 אלף שקל – וזה בלי קשר להוצאות נוספות כמו עורך דין, משכנתא ושיפוצים.

איפה מס הרכישה מגיע ל-20%?

במדינות מסוימות, בעיקר כאלה שנלחמות במשקיעים זרים, המס יכול להיות גבוה מאוד. דוגמאות קיצוניות כוללות:

  • הונג קונג – מס רכישה על רוכשים זרים יכול להגיע ל-30%! זה חלק מהמאבק של המדינה במחירי הדיור הגבוהים במיוחד.
  • סינגפור – רוכשים זרים משלמים 20% מס רכישה, ובמקרים מסוימים גם יותר. המקומיים משלמים הרבה פחות, מה שמטרתו למנוע השתלטות של הון זר על שוק הדיור.
  • קנדה (ערים מסוימות) – בוונקובר ובטורונטו יש מס רכישה גבוה במיוחד על משקיעים זרים, שיכול להגיע גם ל-20%.
קיראו עוד ב"נדל"ן"

איך זה נראה בעולם?

הנה סקירה של מס הרכישה במדינות שונות:

ארצות הברית – אין מס רכישה פדרלי, אבל כל מדינה קובעת את שלה. למשל, בניו יורק יש מס שנע בין 1% ל-4%, תלוי בערך הנכס. בקליפורניה, המס נמוך מאוד ולעיתים לא קיים בכלל.

בריטניה – נקרא שם Stamp Duty, ויכול להגיע ל-12% ברכישת נכסים יקרים. משקיעים זרים משלמים תוספת מס של 2%.
גרמניה – מס הרכישה הוא אחיד ונע בין 3.5% ל-6.5% לפי האזור. זה נחשב גבוה, כי בגרמניה גם שאר המסים על נדל"ן די משמעותיים.
צרפת – מס הרכישה מגיע ל-5.8% ברוב האזורים, אבל כולל גם מסים נוספים, כך שבפועל העלות הכוללת לרוכש גבוהה יותר.
אוסטרליה – מס רכישה משתנה לפי מדינה בתוך אוסטרליה. במלבורן, למשל, המס יכול להגיע ל-7% למקומיים ול-12% למשקיעים זרים.

קנדה – כמו שהוזכר, בוונקובר וטורונטו יש מס רכישה גבוה על זרים, אבל בערים אחרות בקנדה המס נמוך יותר – סביב 1-2%.
הולנד – מס רכישה של 2% למי שקונה דירה למגורים, אבל 10.4% על השקעות נדל"ן.
שוודיה – כמעט ואין מס רכישה, מה שהופך את המדינה לידידותית יחסית לרוכשים.
שוויץ – המס משתנה לפי קנטון (אזור מנהלי), אבל לרוב מדובר על 1-3% בלבד.
יפן – מס רכישה נמוך יחסית, סביב 3%, אבל יש מסים נוספים שקשורים להעברת בעלות על הנכס.

מה זה אומר על ישראל?

ביחס לעולם, ישראל נמצאת במקום די גבוה מבחינת מס רכישה, בעיקר כשמדובר על דירות להשקעה. לעומת זאת, מי שקונה דירה ראשונה ו"קטנה" יחסית (עד 2 מיליון שקל) נהנה מפטור, מה שאין בהרבה מדינות אחרות. מצד שני, במדינות כמו שוודיה או שווייץ, מס הרכישה כמעט לא קיים, מה שמקל מאוד על קניית דירות.


שאלות ותשובות נוספות על מס רכישה בעולם

מה הכי יקר – ישראל או מדינות אחרות?
זה תלוי איך מסתכלים על זה. ישראל יקרה מאוד למשקיעים (8-10%), אבל במדינות כמו הונג קונג וסינגפור זה הרבה יותר חמור (20-30%). מצד שני, במקומות כמו שוודיה ושוויץ המס כמעט לא קיים.

למה במדינות מסוימות יש מס גבוה על משקיעים זרים?
כדי למנוע ממשקיעים זרים "לחטוף" את שוק הנדל"ן ולהעלות מחירים עבור המקומיים. בערים כמו הונג קונג, סינגפור וטורונטו, זרים קונים דירות במזומן ומעלים את המחירים לרמות בלתי אפשריות.

איך אפשר לשלם פחות מס רכישה?
בישראל, מי שקונה דירה ראשונה למגורים נהנה מפטור עד סכום מסוים. משקיעים יכולים לבדוק מבנים של רכישה דרך חברות או לבדוק פטורים זמניים שהמדינה מציעה לפעמים.

מה עדיף – מדינה עם מס רכישה גבוה או נמוך?
תלוי מה אתה מחפש. במדינה עם מס גבוה יש פחות תחרות על דירות, אבל זה מקשה על כניסה לשוק. במדינות בלי מס רכישה המחירים יכולים להיות גבוהים יותר כי יש יותר ביקוש.

איך מס הרכישה משפיע על שוק הדיור?
ככל שהמס גבוה יותר, משקיעים פחות נלהבים לקנות דירות – מה שעשוי להוריד את המחירים. מצד שני, מס גבוה מדי יכול לפגוע בשוק ולהוביל לפחות עסקאות.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 15/02/2025 00:28
    הגב לתגובה זו
    קודם כל מס על דירה הוא בסביבות 60%בתוספת ישנו גם מס רכישה. באירופה דירת 80 מטר עולה בערך 100000בישראל פי 5 ועל זה ת סיף מס רכישה.
  • מישהו 15/02/2025 12:35
    הגב לתגובה זו
    הגיון עקום. עד עכשיו כל המסים רק העלו מחיר. מצד אחד המדינה מעודדת חברות להשקיע בדירות להשכרה מצד שני נלחמת מבקיעים פשוטים שמסתפקים בפירורים שהחברות לא מוכנות להתעסק.
  • 4.
    בקיצור למקומיים לא זרים בישראל הכי גבוה (ל"ת)
    אנונימי 14/02/2025 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראלי חמיר 14/02/2025 13:49
    הגב לתגובה זו
    המעמ לא מתווסף לרכישה מה גובה המעמ במדינוצ המדוברות למה בארץ משקיעים מקומיים משלמים אותו מס רכישה כמו זרים ישראל מדינה אוכלת יושביה עש שאויביה חושבים שיכולים גם לאכול את יושביה... יש להוריד את נטל המס הממוצע ולהתחיל לגבות מס אמת מהמגזרים הבעייתיים כולם יודעים מי הם
  • 2.
    אם היה פה מס של 20% לא היו משקיעים והיו דירות לזוגות צעירים (ל"ת)
    צחי 14/02/2025 13:05
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 15/02/2025 12:31
    הגב לתגובה זו
    כי לא היו משקיעים פרטים שמוכנים לטפל בהכל בזמנים החופשי ולהשכיר את הדירות תמורת תשואה פירוטית של 23 אחוזים. גירוש משקיעים יביא לעליית תשואה לעלות לפחות ל5% סביר להניח ל7%8%.
  • 1.
    גיליתם את אמריקה (ל"ת)
    חחחח 14/02/2025 12:22
    הגב לתגובה זו
ארוחת בוקר (X)ארוחת בוקר (X)

גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים

יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים



הדס ברטל |

אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.

 

חצי מהמשכורת הולך על דיור

הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה. 

השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח,  זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים  מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.

ריבית גרף ירידה
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
מחקר

עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים

מחקר רחב  של קרן המטבע הבינלאומית מגלה שהעלאת ריבית של אחוז מורידה את מחירי הדירות בפחות מאחוז אחד - אבל כשהריבית יורדת מ-7% ל-2.7% נוצר בום, כשהיא משתנה מ-4.5% ל-3.5% ההשפעה זניחה - מה זה אומר על שוק הנדל"ן הישראלי?

ענת גלעד |

ריבית בנק ישראל ירדה לאחרונה. סיכוי טוב שבמהלך השנה הקרובה היא תרד עוד פעמיים בכ-0.5% ל-3.75%.  האם ההורדה הזו תוביל לעלייה במחירי הדירות? הורדת ריבית הופכת את החזרי המשכנתא לנמוכים יותר ומאפשרת בעצם לרוכשי דירות להגדיל את המרכיב במשכנתא ולקנות דירה עם פחות הון עצמי. יש לכאורה יותר אפשרויות לרוכשי דירות, אבל לא צריך לעשות מחקר כדי להבין שהפחתה של רבע אחוז היא כמעט כלום, סדר גודל של 70-100 שקל בהחזרי המשכנתא הממוצעת. לא זה מה שיקבע אם תקנו דירה או לא. אבל אם זה יימשך?

נחזור כמה שנים טובות אחורה. היינו בניסוי ריבית גדול שנקרא - ריבית אפסית. בניסוי הזה, נתנו לנו מימון זול במיוחד ואז רכשנו דירות וניפחנו מחירים. זה נגמר. הריבית זינקה, כשהזינוק שלה גרם להחזרי המשכנתא לעלות בקרוב ל-1,000 שקל. הרבה כסף ובדרך גם היתה עלייה במדד המחירים שייקרה את ההחזרים. העלייה הזו מריבית אפס לאזור 5% היא דרמה גדולה והיא אכן מקשה על רוכשי הדירות, אבל הדרך חזרה לא תהיה מלאה. הריבית לא תחזור לאפס. היא תרד לאזור 3.5%-3.75%. אנחנו ב-4.25%, אז במקרה הכי טוב היא תרד ב-0.75% וההחזר החודשי יירד ב-200-300 שקלים - זה הרבה, אבל לא משנה בהכרח החלטה כה גורלית כמו רכישת דירה.

כדי שאנשים יקנו דירה הם צריכים שיהיה להם כסף, והעלייה ביוקר המחייה מחסלת להם את העודפים. כדי שאנשים יקנו דירה צריך שהמחירים ימשיכו לרדת. הם יורדים - גם בלמ"ס מצביעם על כך, למרות שאצלם הנתונים לא כוללים את הנחות הענק המימוניות והמבצעים השונים.  כשזה יימשך נקבל חזרה לשוק הדירות, אם כי, שוק הדירות תמיד לא באמת צפוי

עד כאן, ההערכה מהשטח, לא מלומדת, לא מקצועית. כאן תראו הערכה של כלכלנים - לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם. וכעת נעבור ממש למחקר מפורט שפורסם ב-IMF Economic Review, כתב העת היוקרתי של קרן המטבע הבינלאומית. המחקר מערער באופן יסודי על ההנחה הזו שיש קשר הפוך בין ריבית למחירי הדירות. המחקר "When Does Monetary Policy Sway House Prices? A Meta-Analysis" מגלה שהקשר בין שינויי ריבית למחירי דירות חלש הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב, אבל גם שיש הבדל עצום בין "רמת הריבית" ל"שינוי בריבית".

הממצא המרכזי: נקודת אחוז שווה פחות מאחוז

המחקר, שנערך על ידי דומיניקה ארנברגרובה, יוזף בייז'יק ותומאש האברנק מהבנק הלאומי הצ'כי ואוניברסיטת צ'ארלס בפראג, הוא אחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו אי פעם בתחום. החוקרים אספו 1,555 אומדנים מ-37 מחקרים שונים שבחנו 45 מדינות לאורך 72 שנים. כפי שהם מתארים: "הספרות האמפירית מספקת תוצאות מעורבות לגבי ההשפעה של ריביות קצרות טווח על מחירי הדירות: הסמי-אלסטיות המוערכות נעות בין מינוס 12 לערכים חיוביים".