צעדים נוספים מטעם הממשלה לקידום תחום ההתחדשות העירונית

אחרי פרסום החלופה המוצעת לתמ"א 38 והצעת החוק להארכת תוקף הותמ"ל, התפרסמה לאחרונה טיוטת חוק ההסדרים. מהם הצעדים הבאים של הממשלה החדשה לקידום תחום ההתחדשות העירונית?

בשבועות האחרונים מבצעת הממשלה צעדים רבים לקידום תחום ההתחדשות העירונית, אשר היה זקוק לעשייה רציפה של ממשל יציב כמו אוויר לנשימה. לאחר דיונים רבים בנוגע להארכת תוקפה של תוכנית המתאר הארצית תמ"א 38, הציגה שרת הפנים איילת שקד מתווה חלופי לתוכנית, אשר נועד לספק מענה לכמה מהבעיות העיקריות שהובילו מלכתחילה לקריאות לסיומה. מלבד הצורך בשיפורים, נראה כי הדבר הברור ביותר לשרת הפנים כרגע הוא הצורך בוודאות, בעקבותיו הצהירה כי אם המתווה החלופי לא יאושר, תוארך התוכנית המקורית בשנה אחת.

הצעד הבא של שקד היה הצעת חוק להארכת תוקף הותמ"ל, אשר עשויה להביא לאישור מזורז של אלפי יחידות דיור ולסייע בצמצום הפער בין ההיצע לביקוש, אשר משפיע משמעותית על עליית מחירי הדיור. ההצעה אושרה על ידי ועדת השרים והועברה לאישור הכנסת.

בימים האחרונים פורסמה טיוטת חוק ההסדרים, גם היא כוללת פרק שלם העוסק בנושא ההתחדשות העירונית. עיקרי טיוטת החוק בתחום זה עוסקים במספר נושאים מהותיים, בהם נושא המיסוי והדיירים הסרבנים.

יצירת ודאות גם בתחום המיסוי

הטיוטה כוללת מספר סעיפים הנוגעים למיסוי סביב פרויקטים של התחדשות עירונית. ראשית, עוסקת הטיוטה בהרחבת הפטור על מס שבח ומע"מ שירותי בנייה בפרויקטים של פינוי-בינוי גם לדירות בבעלות המדינה (כגון דיור ציבורי של עמידר או חלמיש), וכן כוללת המלצה להרחיב את הפטור עד לשתי דירות לכל דייר בפרויקט, במקום דירה אחת כמוגדר כיום.

אלמנט נוסף של מיסוי בו מטפלת טיוטת החוק הוא היטל ההשבחה, אותו משלמים היזמים לרשויות המקומיות. בטיוטה מוצע לאפשר לרשויות לקבוע את שיעור המס על ידי חלוקה של שטח שיפוטן לשלושה סוגי אזורים, על פי שלוש רמות מיסוי: היטל השבחה בשיעור 50%, היטל השבחה בשיעור 25% ופטור מלא. בצורה זו, ידעו היזמים מראש מהן העלויות הנדרשות מהם ויוכלו להבטיח לדיירים תמורות ברות קיימא וראויות, כך שלכל הצדדים המעורבים תובטח וודאות גדולה יותר.

התמודדות עם דיירים סרבנים

סעיף נוסף בטיוטת החוק עוסק בדיירים סרבנים, וליתר דיוק מפחית את רף ההסכמות הנדרש מהדיירים המשתתפים בפרויקט פינוי בינוי מ-80% ל-66%. הטיוטה אינה מבהירה אם שינוי הרף יהיה תקף גם בפרויקטים של תמ"א 38 או בפרויקטים שייעשו במסגרת המתווה החלופי, אם אכן יאושר.

קיראו עוד ב"מרכז הנדל"ן"

עד אישור החוק באופן סופי אפשר לצפות לשינויים כאלה ואחרים, כך שעל אף שאיפתה המבורכת של הממשלה ליצור סופסוף ודאות בתחום, הדרך אליה עדיין ממושכת. ללא תשובות ברורות בנוגע לנושאים כמו רף ההסכמות, ענייני המיסוי והתמורות, הולכים וגוברים הלחצים מצד כל המעורבים, ובעיקר חששותיהם של הדיירים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

כרמלי בפודקאסט "החזית העירונית": "עיריית ת"א לא הפחיתה חניות, היא המשיכה להוסיף כאלו"

תנועה של רכב פרטי הייתה, תהיה ותמשיך להיות גורם מאוד דומיננטי. השאלה היא מה הן החלופות. לא רק שעיריית תל אביב לא הפחיתה חניות, אלא שהיא המשיכה להוסיף חניות פרטיות. לפי תוכנית מתאר ח' (תוכנית החניה בתל אביב) נקבע כי צריך למתן את קצב העלייה של החניות בעיר. לא להרוס, לא לבטל - למתן את קצב הוספת החניות.

אין אף 'עיר עולם' שנשענת על רכב פרטי. העולם השתנה לנו מתחת לאף, אבל שלא יהיו טעויות – עיריית תל אביב חזתה את זה ובאה מוכנה לכך. התפקיד שלנו בעירייה הוא להיות נביאים – לחזות את המגמות שיתפתחו בעיר. אם אנחנו חוזרים בזמן 10 שנים אחורה, אף אחד לא דמיין בכלל נתיבים מיוחדים עבור אופניים וקורקינטים, שירותי Bubble ודומים להם".   את הדברים אמר אדריכל אודי כרמלי, מהנדס העיר תל אביב, בפודקאסט "החזית העירונית" עם אילי בר - מנכ"ל משותף בחברת 'Ecocity'. השניים דיברו על המהפכה התחבורתית המתרגשת על העיר, אך לא רק: הם דיברו גם על התחדשות עירונית, על תת-הקרקע ועל שלל נושאים אחרים המאפיינים את העיר הלבנה והמסקרנת.   "החיים במדרכה הם שיקוף של הבניין שלידה, וככל שהחיים בה יהיו מגוונים יותר, כך אופי החיים בתל אביב יאפשר מגוון חברתי רחב – ועל זה, כידוע, נשענת העיר: על האנשים שחיים בה, על האווירה החברתית. זה הקסם כאן.   בהמשך לזה, חשוב לתת מקום גם ליצירתיות התכנונית. אני מגדיר את זה בשם 'לגיטימציה מרחבית'. כלומר אם בבניין בודד אפשר 'לייצר' גם דירת פנטהאוז שכוללת בריכה, וגם דירת שני חדרים, אני לא רואה בזה משהו רע".    להאזנה לפרק במלואו לחצו כאן