מטבעות כסף שקל חיסכון
צילום: Istock

הפדיונות בקרנות הנאמנות - היכן הנתונים הגרועים ביותר?

אגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות סיכמו את השבוע החולף בעליות שערים. הקרנות הכספיות הציגו קצב גיוס זהה לשבוע שעבר

מורן ישעיהו | (2)

שבוע המסחר החולף נסגר במגמה חיובית בשוק המניות המקומי ובשוקי המניות הגלובליים. אגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות סיכמו, אף הן את השבוע בעליות שערים.  

בתעשיית קרנות הנאמנות נמשכים פדיונות המסתכמים בכ-325 מיליון שקל בשבוע החולף. בתוך כך, גיוסים של כ-275 מיליון שקל נרשמו בקרנות הכספיות, כ-145 מיליון שקל בקרנות המחקות ופדיון של כ-745 מיליון שקל נרשם בקרנות המנוהלות - שפדו מתחילת השנה כ-1.52 מיליארד שקל, גרוע בהרבה לעומת החודשים הקודמים. כך על פי הערכות של כלכלני מיטב דש.

מחצית בקרנות הנאמנות: מי צנחה לתחתית ומי לקחה את כל הקופה?

הפדיונות בקרנות המסורתיות (מנוהלות ומחקות יחד) הסתכמו השבוע בכ-600 מיליון שקל. הקטגוריות הפודות ביותר ממשיכות להיות אג"ח כללי בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, וקצב יציאת הכספים מהן הסתכם ב- כ-585 מיליון שקל כאשר מתחילת החודש פדו כ-1.19 מיליארד שקל.

אגרות החוב הקונצרניות סיכמו את השבוע במגמה חיובית לאחר שמדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו השבוע תשואה חיובית של עד 0.55%. למרות המגמה החיובית, קרנות אג"ח קונצרני רשמו פדיון של כ-75 מיליון שקל ומתחילת החודש פדו כ-120 מיליון שקל.

מגמה חיובית נרשמה גם בקרב אגרות החוב הממשלתיות כאשר מדד ממשלתי כללי רשם בשבוע החולף עלייה של כ-0.6%. למרות עליות השערים, קרנות אג"ח מדינה, אשר פתחו את השנה בסערת גיוסים נותרו השבוע ללא שינוי, זאת לאחר שקצב הגיוסים הלך וירד בשבועות האחרונים. מתחילת החודש, קרנות אג"ח מדינה גייסו כ-100 מיליון שקל.

האפיק השקלי התאפיין במגמה מעורבת לאחר שהקרנות הכספיות הציגו קצב גיוס זהה לזה של שבוע שעבר הנחלק בין הקרנות הכספיות השקליות שגייסו כ-110 מיליון שקל לבין הקרנות הכספיות המט"חיות שגייסו 165 מיליון שקל. לעומתן, הקרנות השקליות ממשיכות לפדות גם השבוע, אך הן יורדות מעט בקצב הפדיונות לסכום של כ-135 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

קרנות אג"ח חו"ל שמרו על קצב גיוסים דומה לזה של שבוע קודם, בסכום של כ-50 מיליון שקל. מתחילת החודש הן גייסו כ-105 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נחמה 15/07/2018 11:29
    הגב לתגובה זו
    אז איך זה שהשוק עולה? האם הכל בועה?
  • איתי 15/07/2018 11:50
    הגב לתגובה זו
    80 מיליון ביום לא מורידים את השוק יש מחזור מסחר גדול יותר
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.